מתוך דף המידע של איתמר

למרות מאמצים שעשו מספר אנשים - כולל סיורים בבתי קברות שונים בחיפה והתייעצות עם מומחים שונים, התעלומה עדיין לא נפתרה. לכן אני מקפיץ את האשכול למרות הזמן שחלף מאז פתיחתו.

מיוזמי החיפוש הבנתי שנבדקה ונשללה האפשרות ששתי הגופות הועברו לאיטליה ב-1984 יחד שאר החללים שחילץ הצי האיטלקי מתוך שברי הצוללת. אפשרות שנבדקת היא כי שני הצוללנים נקברו כאלמונים, למרות שזהותם המדוייקת מופיעה במספר מקורות.
מעניין לציין שעד עתה לא נמצא איזכור של הטבעת ה"שירה" ומציאת הגופות בעיתוני התקופה (נבדקו Palestine Post, ה"ארץ" ו"הצופה").

שני חללי ה"שירה" לא היו חללי האויב היחידים שנמצאו בחוף חיפה. ב-6 ביולי 1941 נסחפו לחוף גופותיהם של שני אנשי צוות של מטוס צרפתי מסוג גלן מרטין 167 (היה ידוע בשירות הבריטי כמרילנד), שהופל שלושה ימים קודם לכן באש נ"מ אל תוך מי המפרץ. הבריטים קברו את שני ההרוגים בטקס צבאי מלא והיה דיווח על כך בעיתוני התקופה.

אך בכל זאת, האם אי פעם משפחות השכולות של התקפת האיטלקים על ת"א וחיפה דרשו לקבל פיצויים ממשלת איטליה?

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מעולם לא בדקתי את הנושא מהכיוון הזה.

האדריכל סעדיה מנדל שכל את אחיו אסא זכרו לברכה בהפצצת היום האיטלקית על תל אביב. אסא הלך לשיעור התעמלות ונהרג ברחוב. אני מניח שסעדיה יוכל להשיב לך על שאלתך.

שהיה צמוד לבית הקברות הצבאי הבריטי
לא בדקתי זאת מעולם אבל שווה בדיקה

כדאי לבדוק עם יודעי דבר
פרופ יוסי בן ארצי
פרופ אהוד גליל
ד"ר ירון פרי

זיו

לפני כשבועיים קבלתי מייל ששופך מעט אור על הפרשה מחוקרת מאזור חיפה. אני שומר את שמה אצלי כי איני יודע אם התכוונה לתת פומבי למכתבה. הנה המייל שלה בהשמטת שמות שהופיעו בו.
"קרוב משפחה יצא,לאחרונה, עם חברו לשיטוט ארוך בבית הקברות הטמפלרי. שם מצאו שני קברים ללא ציון שם, עם צלבי ברזל מסוגננים 'ליד הגדר' והם מניחים שאלו הם הקברים של שני הצוללנים האיטלקים. כרגע אין זיהוי ודאי. אחד משני הידידים שבקרו כאמור לאחרונה בבית הקברות הטמפלרי שהוא קפטיין בדימוס דווקא חושב שמתאים שניקברו בעכו משום מה. מי שכנראה יודע את כל הסיפור הוא קורט רווה מנחשולים ממועדון הצלילה. פעם בעבר קורט רווה כבר בדק את הנושא הזה. "
הערת דובושכהן לדברים אלה: אני שוחחתי לפני כמה ימים בטלפון עם קורט רווה. הוא מכיר את הנושא וחושב שמאוד סביר ששני הצוללנים האיטלקים אכן קבורים בבית הקברות הפרוטסטנטי בחיפה (לדעתו פחות סביר שהם נקברו בעכו כי למיטב זכרונו מהבדיקה שעשה הגופות נפלטו או נמצאו דרומית לחיפה)
אבל גם הוא חושב שיש מקום לבדיקה נוספת.
לגבי האמירה שהיה טקס קבורה צבאי, אני סבור שזה פחות הגיוני, כי כפי שצויין כאן בשרשור, השמדת הצוללת האיטלקית ע"י הבריטים היה סוד צבאי ולא פורסם בשום עיתון באותה תקופה.

אלי רביד סורק ברגליו את בתי הקברות הרלוונטיים, וגם לרמלה הגיע. אתמול ביקר, בין השאר, בבית הקברות הנוצרי בעכו, השוכן על הכביש הראשי (הישן) עכו-נהריה, ממזרח ובסמוך למפעל הגלידות של שטראוס. דיווחו: "העזובה שולטת כאן - מתקרבת לעזובה המחפירה של בית העלמין הישן (ברחוב דרך יפו) שבחיפה. לא נמצאות כאן חלקות של שוטרים או חיילים מתקופת המנדט". אלי סרק את בית הקברות הזה, וגם בו לא מצא זכר לקבריהם של שני הצוללנים האיטלקים.

מה פרוש "שני קברים ללא ציון שם, עם צלבי ברזל מסוגננים 'ליד הגדר'" אודה על הסבר יותר מפורט למיקום.

למיטב ידיעתי, יש שתי קבוצות של קברים העונים לתיאור והם אינם ממש ליד הגדר, אלא קצת רחוקים מגדר, ובינות קברים אחרים.

קבוצה א' : שני קברים ישנם באזור הצפוני מערבי (כל הכוונים אינם במדויק) של חלקת הקברות הטמפלרית. שני הקברים רחוקים קצת זה מזה.

קבוצה ב' : שני קברים צמודים. די קרוב לכניסה ולגדר המזרחית. הם נמצאים באזור שבו קברי ילדים.

בחלקה הטמפלרית קבורים מעטים שאינם ממוצא גרמני, הידועה מביניהם היא אליס אוליפנט. צמוד וממזרח לחלקת הטמפלרים ישנה חלקה של נוצרים ובין היתר קבורים שם אנשים שהיו קשורים לממשל המנדט הבריטי כגון שופטים ושוטרים.

אם אנו מקבלים שהבריטים רצו להסתיר את נושא הטבעת הצוללת, יש מן ההיגיון לקבור את שני המלחים דווקא בחלקת הטמפלרים. למיטב ידיעתי באוגוסט 1942 כבר לא נשארו, או נשארו מעט מאד טמפלרים בחיפה. כך שהחלקה הטמפלרית לא הייתה פעילה, וגם לא היה בשטח מישהו שיתנגד לקבורה של מי שאינו גרמני. לעומת החלקה הנוצרית שלידה, או בתי קברות נוצריים אחרים בחיפה שהיו פעילים. בבתי קברות פעילים, סביר היה שאנשים ישאלו מנין צצו הקברים החדשים. אם הקברים הנכונים הם קבוצה א' אזי גם הגיוני שיפרידו ביניהם כדי לטשטש את הקשר. אם הם קבוצה ב' , מה יותר טוב למקם את הקברים באזור ילדים. כך או כך הכל ספקולציות. בנוסף לא ברור לי למה שמו את צלבי הברזל. יתכן שהוספו מאוחר יותר. השאלה ע"י מי. יתכן שצורת הצלבים נותנת איזה שהוא רמז. בנוסף האיטלקים היו בני ברית של הגרמנים, כך שמסתדר יפה, לקבור אותם בבית קברות גרמני.

בתחילה חשבתי שיתכן וימצא רישום באחת מרשימות הנקברים של הקהילות הנוצריות בעיר, עם עדיפות לקתולים. למשל באמצע רחוב יפו קיים בית קברות קטן יווני קתולי. אבל אם נקבל את תיאורית ההסתרה, סיכוי קטן שיש רישום כזה.

שתי תמונות ראשונות – הקברים בפינה הצפון מערבית.

תמונה שלישית – זוג הקברים באזור הילדים

תודה על המאמץ והתצלומים. שני הקברים העליונים אכן נראים כמו קברי ילדים, אבל שני הקברים שבתצלום השלישי נראים כמו קברי מבוגרים. הצלבים הם לדעתי צלבים גנריים ולאו דוקא צלבי ברזל גרמניים - אם לכך היתה כוונתך. בכל מקרה, התאוריה שלך נשמעת הגיונית ואיש השטח נשלח לבדוק את הקברים הללו.

ד"ר נורברט שווקה בדק בינתיים ברישומי הקברים בארכיון הטמפלרים בשטוטגרט. מסתבר שגם שם אין רישום של קברי האלמונים. לכאורה, התשובה השלילית מחזקת את האפשרות שמדובר בקברי האיטלקים, כי הרי הם הובאו לקבורה כשהטמפלרים כבר לא היו בסביבה כדי לנהל רישומים.
חנן ומיקי מעדכנים שהחיפוש התרחב בינתיים גם לבית הקברות ברמלה. נבדקת מול ד"ר שווקה גם התאוריה לפיה שני הצוללנים נקברו בבית קברות בעכו.

שאלה נוספת שעלתה היא האם מישהו יודע היכן נמצאים קבריהם של שני הצרפתים שנהרגו באירוע הפלת הגלן קרטיס. קיימת האפשרות שהאיטלקים נקברו באותו מקום.

בכל מקרה, נעדכן בהמשך ושוב תודה לכל מי שתרם מידע והתעניין.

הצילום התחתון עם זוג הצלבים, כפי שאני כתבתי הוא באיזור הילדים. לגבי הצלבים יש בתמונות שתי צורות של צלבים. אינני מתמצא בכך. חשבתי שאולי לצורת הצלב יש איזו משמעות.
לא הבנתי מכל הצלבים על איזה צלבים ליד הגדר, אתה כתבת .

הצלבים בשני התצלומים הראשונים נראים פשוט מאולתרים יותר, אבל אין לי מושג מה זה אומר. בכל מקרה, מישהו אמור להגיע אל הקברים ולבדוק אותם בדיקה קרובה יותר. אעדכן כשאדע יותר.

אם הם היו טייסים של מדינת אויב, אז איך זה שארונות שלהם כוסו בדגלי "יוניון ג'ק"...
אולי זה היה צוות אנגלי. בידיעה גם לא כתוב שאלה צרפתים. אם יש איש צוות שלישי המחלים מפצעיו הוא בוודאי מסר את שמות חבריו שנהרגו...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

כפי שכתבתי, מדובר במטוס גלן מרטין 167 של טייסת I/39 שפעלה מסוריה בתקופת מבצע "אקספורטר".

רבים נענו לאתגר וסרקו את בתי הקברות באיזור חיפה וסביבתה. הגדיל לעשות אלי רביד, ש"חרש" את כל בתי הקברות באיזור, והגיע עד רמלה ועכו. אלי צילם צילומים רבים מאוד וכתב דו"חות מפורטים על חיפושיו. אבל קבריהם של השניים לא נמצאו. ההשערות והניחושים נותרו בעינם, וישנה רק מסקנה כמעט ודאית: שני הלוחמים האיטלקים נקברו בעילום שם. אבל היכן? התשובה עשויה לבוא מארכיון זה או אחר - בארץ או בבריטניה. למשל, בגנזך המדינה בירושלים, ברשימות (מתקופת המנדט) מחלקת ההגנה של המזכירות הראשית של ממשלת ארץ-ישראל, או ברשימות התיקים של המשטרה הבריטית - כדי לנסות לאתר תיק שעשוי להכיל מסמך המזכיר את השניים, קרסי Egil Chersi ודל בן Eugenio Del Ben.

יתכן שנעשו רישומים יותר מאוחר. עד כמה מאוחר קשה לדעת.

זיו ודובוש, שלחתי לשניכם הודעה פרטית.
שניכם מחזקים תאוריה קיימת לגבי האפשרות שהשניים אכן נקברו בבית הקברות הטמפלרי. גם האפשרות שהם נקברו בעכו נבחנת.
GLSH, האם לך יש אפשרות לשפוך אור נוסף על הפרשה?

אני מודה שאותי מפתיעה מעט הסודיות שאפפה את הפרשה בזמנו. לכאורה הבריטים יכלו להתפאר בטיבוע צוללת איטלקית ולעשות בכך שימוש הסברתי לא רע. כמו כן, התקפות דומות על גיברלטר זכו לפרסום בעתונות הבריטית. אם כך, מדוע הסודיות במקרה זה? ייתכן ומדובר בצעד נוסף שאמור היה להסתיר את עליית חשיבותה של חיפה בתקופה זו כבסיס ימי בריטי במזרח הים התיכון לאור האיום על אלכסנדריה.

א. אולי הבריטים מצאו בתוך הצוללת הטבועה מסמכים סודיים וספרי צופן ולא רצו שהאיטלקים ידעו איפה היא טבעה ואז היו מחליפים את כל הקודים שלהם. (יחסית היא לא היתה בעומק רב)
ב. גם אולי המטרה היתה למשוך לאיזור עוד צוללות ולהשמיד אותן.
ג. זכור המקרה שאמריקאים הגיעו לצוללת אטומית רוסית שטבעה בעומק רב מאוד באמצע האוקינוס השקט וזה היה לסוד גדול במשך השנים.
ד. שווה לבדוק את מסמכי האדמירליות בלונדון מתקופת המלחמה, אולי ימצאו שם הסברים לכך.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

סיבה אפשרית לסודיות שסבבה את הטבעת ה"שירה" נבעה מכך שהבריטים ידעו על בואה. פענוח תשדורות איטלקיות הקשורות למבצע העניק לבריטים אתרעה מוקדמת והם היו בכוננות. עובדה זו לא מוזכרת במקורות העבריים על הפרשה משום שכולם נכתבו ופורסמו לפני שסודות בלצ'לי פארק נחשפו באמצע שנות ה-70.

הבעיה עם הסבר זה טמונה בכך שניתן היה בקלות לפרסם את ההישג כהצלחה מקרית. יש לזכור כי בתקופה זו הבריטים הכירו היטב את השייטת ה-10 ואת רוב שיטות הפעולה שלה - כולל "חזיר" שלם שנמצא בגיברלטר. כתוצאה מכך כל נמליהם בים התיכון היו תחת הגנה כבדה בכל מקרה.

ד"ר מיקי אלבר מוסיף:
אשר לאניגמה, מצאתי במקורות האיטלקים שהסיבה לטיבוע "שירה" נבעה מכך שהבריטים פיענחו את גירסת קוד האניגמה שהיה בשימוש הצי האיטלקי. הקוד האיטלקי לא היה זהה לגרמני שהיה בפיתוח מתמיד אלא גירסה קצת פחות מתוחכמת. גם בפורום האיטלקי "מאשימים" את אלן טורינג המדען הבריטי שפיצח את קוד האניגמה כאחראי לסופה המר של "שירה". הבריטים עשו מאמצים רבים להשתלט על צוללת גרמנית כדי לקבל יותר נתונים על אניגמה. כבר ב-12 בפברואר 1940 נפלה לידיהם הצוללת U33 אך הצוות שלה חיבל במכונת האניגמה והשמיד את הקוד שהיה בשימושה. מאוחר יותר הבריטים השתלטו על הספינה הגרמנית "מינכן" שתפקידה היה לשדר את נתוני מזג האוויר בים הצפוני ותפשו את מכונת האניגמה ואת הקוד לשידור הנתונים המטאורולגיים, קוד שהיה גם בשימוש הצוללות הגרמניות. ב-9 במאי 1941 אילץ הצי הבריטי בפעולה מוצלחת את U110 שהיתה תחת פיקודו של פריץ יוליוס למפ להיכנע, וצוות אנגלי חילץ ממנה את האניגמה והקוד שהיה בתא האלחוט מוכן לשידור וכך הביאו למדענים בבלטצ'לי פארק את הנתונים לשבירה מלאה של קוד האניגמה. קפטיין למפ עצמו לא נתפס וגורלו לא נודע.
בתחילת שנת 1942 הגרמנים הכניסו לשימוש גירסה מודרנית יותר של אניגמה שכונתה "טריטון", דבר שמנע מהבריטים לפצח את קוד השידור הגרמני עד דצמבר של אותה שנה כפי שכתוב בויקיפדיה בעברית. ההבדל היחיד בין המקורות שאני מצאתי לבין המקור העברי הוא מקום טיבועה של 559 U - מול פורט סעיד ולא מול חופי ארץ ישראל.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ומקומה על הקרקעית התגלה רק שנים רבות לאחר מכן

על הרבה ממעלליה של ה-"שירה" אפשר לקרוא ב-"לוחמה תת-מימית" מאת קומנדר טאמאיצ'י
סאיטו (הוצאת "מוקד" / יולי 1970) , בפרק העוסק ביחידה האיטלקית "השייטת העשירית הקלה" ,
יחידה שהיא "הורה רוחני" לכל כח קומנדו ימי עד עצם היום הזה .

בספר , אגב , הצוללת מופיעה תחת השם "סקירה" (כנראה שכך תורגם אז השם Scire) ,
ומה שמעניין - המבצע הכושל בחיפה שבמהלכו היא הוטבעה , לא מוזכר בו כלל...

(אם כי מוזכרים כשלונות אחרים , כולל ארוע כמעט זהה להטבעת ה-"שירה" :
הטבעת הצוללת האיטלקית "אירידה" ע"י מטוסים בריטיים בסמוך לנמל טוברוק בלוב ,
זמן קצר לפני יציאתה עם כח "חזירים" לתקיפת אלכסנדריה בפעם הראשונה)

בנוסף , באתר http://www.regiamarina.net/subs/sub...re/scire_us.htm
ישנה סקירה קצרה על הצוללת , ממנה מצאתי לנכון להביא ציטוט :


אגב : שמות שני הצוללנים , קרסי ו-דל בן , מופיעים ברשימת שמות כל אנשי הצוות שאבדו
אשר נמצאת בעמוד נפרד באתר .

A friend in need - is a friend indeed

ציטוט:

במקור נכתב על ידי avishon על הרבה ממעלליה של ה-"שירה" אפשר לקרוא ב-"לוחמה תת-מימית" מאת קומנדר טאמאיצ'י סאיטו (הוצאת "מוקד" / יולי 1970) , בפרק העוסק ביחידה האיטלקית "השייטת העשירית הקלה" , יחידה שהיא "הורה רוחני" לכל כח קומנדו ימי עד עצם היום הזה .

ספר שקראתי בהנאה בתור נער והיום לצערי כבר מאוד לא עדכני. מבחינה היסטורית יש נטיה לראות דווקא בשלל יחידות הקומנדו הימי הבריטיות של מלה"ע השניה את ההשראה לרוב היחידות המודרניות.
זה אולי המקום להזכיר כי ב-1943 ה-SBS תחת פיקוד ג'ליקו ופלגת Earthworm של ה-RMBPD ישבו בבסיסי קבע באזור עתלית - כלומר לא רחוק במיוחד מהמקום בו "הקולגות" שלהם נהרגו באוגוסט 1942.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fox450 ...מבחינה היסטורית יש נטיה לראות דווקא בשלל יחידות הקומנדו הימי הבריטיות של מלה"ע השניה את ההשראה לרוב היחידות המודרניות...

קשה להכליל...

הן אצל אלו והן אצל אלו ישנם היבטים מסויימים שבלטו בנועזות הרעיונות והתכנונים ,
היבטים ש-"תופסים מים" עד עצם היום הזה...

בראייתי , אצל הבריטים הושם הדגש בעיקר על היבט ה-"קומנדו" הקלאסי בהקשרו הימי
(וה-SBS שהזכרת הוא דוגמא מצויינת לכך) , ואילו אצל האיטלקים הופנה עיקר הדגש לתווך
התת-מימי ונגזרותיו השונות .

כך או כך , אפשר רק להצדיע לאותם לוחמים .

אגב , נקודה שלא-כל-כך מוכרת :
פתיחותם של בוגרי "השייטת העשירית הקלה" וידידותם אלינו הביאו ליצירת מערכת
קשרים (פחות ברמה הממסדית ויותר ברמה האישית) שתרומתה לנו לא תסולא בפז...

A friend in need - is a friend indeed

אתה כמובן צודק והאיטלקים באמת הצטיינו ביצירתיות טכנית וטקטית רבה. בתחומים אלה הם היוו השראה אפילו לבריטים, אשר העתיקו לא רק את ה"חזיר" שנמצא בגיברלטר והפכו אותו ל"מרכבה", אלא אפילו את סירת הנפץ MTM. יחידת ה-RMBPD הבריטית הוקמה במקור כדי להפעיל את הגרסא הבריטית של הסירה, שנקראה לצורך הסוואה Boom Patrol Boat.
הכוונה שלי היתה שרוב הכוחות המיוחדים הימיים המודרניים יודעים לפעול גם על היבשה, או לפחות במימד האמפיבי. מרכיב זה היה חסר לגמרי אצל האיטלקים, למרות שבפעולות בקרים אנשיהם פעלו מספר פעמים על היבשה.
לנושא השייטת ה-10 והקומנדו הימי בישראל, חנן רותם הזכיר לי את הופעתו המפתיעה של פלורנצו קאפריוטי בתוכנית "חיים שכאלה" שנערכה אי-שם בשנות ה-70 ליוחאי בן-נון.

זכורה לי כתבת טלביזיה מן השנים האחרונות, בה צולם גופה של הצוללת כשהוא עטוף בכבלים , ונאמר שם שגוף ביטחוני ישראלי כלשהו התאמן עליה. אני זוכר שהיתה תרעומת , מוצדקת על כך מאחר והצוללת מהווה קבר תת מימי.

ד"ר מיקי אלבר מעיר: הכתבה בטלוויזיה נכונה. בשנת 1984 חילצו האיטלקים, בסיוע ישראל, 42 שרידי שלדים מבין 60 אנשי צוות "שירה". שני לוחמים, שאת קברותיהם אנו מחפשים, נהרגו מחוץ לצוללת. כלומר, 16 מאנשי הצוללת נותרו קבורים בבטן הצוללת הטבועה. כעבור זמן, אחת מאוניות הצי השישי, שהתאמנו בשיתוף כלי שייט של חיל הים הישראלי במפרץ חיפה, שלשלה עוגן והוא נתפס בגוף הצוללת האיטלקית. אנשי הצי השישי לא הצליחו להעלות את העוגן חזרה לסיפון ולא נותרה להם ברירה אלא לחתוך את השרשרת, וזו נשארה על גוף הצוללת הטבועה. האיטלקים ביקשו הסבר על חילול מקום מנוחתם של אנשי הצוות שטבעו ולא חולצו בשנת 1984, ורק לאחר שחיל הים התנצל והבטיח כי פעולות דומות לא יישנו בעתיד, יושבה התקרית הדיפלומטית.

http://www.the7eye.org.il/lexicon/Pages/Voice_of_Fighting_Zion.aspx

אףן שהיה ידוע לי כי הצנזורה לעיתונות בתקופת המנדט פסלה כל ידיעה שנגעה לטיבוע הצוללת האיטלקית "שירה", חיפשתי מידע על מוסד זה. הגעתי לשמו של העיתונאי אריה זיו המנוח, שהיה חבר אצ"ל וגם שימש כצנזור לעיתונות מטעם ממשלת ה.מ.- והנה מצאתי שהאיש היה גם בצוות תחנת קול ציון הלוחמת, תחנת השידור המחתרתית של אצ"ל. בכתבה שפורסמה בעין השביעית (קישורית לעיל) מופיע שמו בין העורכים והשדרים של התחנה. מופיע שָם שֵם נוסף: מרדכי אורנשטיין. תחילה סברתי שזו טעות ושהכוונה הויא לעיתונאי יעקב אורנשטיין המנוח ("בכבלים"), אולם אין זה סביר שהאיש הזה, בעל העבר העשיר והמגוון ורב המעצרים והמאסרים, הספיק לעסוק גם בשידור מחתרתי. אם כן, מי הוא מרדכי אורנשטיין?

תנסה אצל גאולה כהן, אולי היא שמעה על השם

שים לב שלא ענית לי

חיפשתי חומר על הצנזורה הבריטית בפרשת הצוללת. נתקלתי בשמו של מכר ותיק - אריה זיו המנוח, שהיה עיתונאי, חבר אצ"ל, הצנזור לעיתונות בתקופת המנדט - ואיש צוות קול ציון הלוחמת. בין שמות חברי צוות התחנה מצאתי גם מרדכי אורנשטיין. שיערתי כי זו טעות ושהכוונה היא לעיתונאי יעקב אורנשטיין, שהיה בעל עבר מחתרתי עשיר ומגוון. תשובת מכון ז'בוטינסקי הוכיחה לי כי הטעות היא שלי.
אגב, אריה זיו היה נוטל ידיעות שהצנזורה פסלה ומוסר אותן לאצ"ל והן היו משודרות בקול ציון הלוחמת. והמתעניין בצנזורה בבריטניה בעת מלחמת העולם השנייה יכול לקרוא את הספר "העפרון הכחול" מאת תת-אדמירל ג'ורג' פ. תומסון בהוצאת מערכות. מעניין וכתוב בהומור.

מרדכי אורנשטיין (כינוי - גבריאל ) סגן מפקד מחלקה בגדוד 10


היה קריין של התחנה שהוחזקה בביתה של הגב' הייק.

חלק פעיל במיוחד נטל בשידורים שהיו מיועדים לנוער.

בארכיון המכון ישנן מספר עדויות של מרדכי אורנשטיין,

תודה לכל מי שתרמו מזמנם וממרצם במאמצים לפתור את תעלומת שני הקברים. המאמצים בארץ ובחו"ל נמשכים, משום שאנו משוכנעים שבמקום כלשהו נמצא הפתרון לחידה. בכירי החוקרים והמומחים בארץ הבטיחו לסייע בחיפוש התשובה, וכמובן שחלק מהחיפושים מצריכים זמן ו/או שעת כושר. כל מי שיכול לתרום מידע או רעיון כלשהו - יבורך. במסגרת פנייה זו אנו קוראים שוב: GLSH, התוכל לשפוך אור נוסף על הפרשה?

אתמול, ביומן השבועי של ערוץ 1,היתה כתבה אודות קבוצה איטלקית שצוללת ומניחה זר על השירה. היו תמונות יפות של הצוללת.

אז גם אתה ראית?, זה מעלה את מספר הצופים ל20. יש אפשרות לצפות בכתבות של ערוץ 1 באתר שלהם?

http://www.iba.org.il/media/?recorded=tv

הכתבה על הצלילה לשירה שודרה בליל שבת ביומן הערוץ הראשון בטלוויזיה. לחץ במדור "משדרים מוקלטים" על "יומן" (באותיות הקטנות) ותעביר לדקה 49 ואילך. אני מקווה שתצליח לפתוח ולצפות. אין בכתבה אף מלה על שתי הגופות. שבוע טוב, חנן

http://www.iba.org.il/media/?recorded=tv

לחץ במדור "משדרים מוקלטים" על "יומן" (באותיות הקטנות) ותעביר לדקה 49 ואילך. אין בכתבה אף מלה על שתי הגופות שהובאו לקבורה.

שני הקברים של לוחמי "שירה" לא נמצאו בישראל, למרות כל המאמצים הבלתי-נלאים של רבים וטובים. כעת כבר ברורה הסיבה: הודות למאמציו של מיקי גוטשלק קיבלנו את המידע כי שני הלוחמים כבר אינם קבורים בישראל אלא באיטליה. ממסמך שהוצא ע"י אגף ההנצחה ברומא, שהגיע לידנו באחרונה, עולה כי בשנת 1965 הועברו שרידי שתי הגופות לאיטליה ונקברו שם.
הסיפור המלא יסופר בקרוב.
בברכה ובתודה,
מיקי אלבר, מיקי גוטשלק, אלי רביד, חנן רותם

ציטוט:

במקור נכתב על ידי חנן רותם ממסמך שהוצא ע"י אגף ההנצחה ברומא, שהגיע לידנו באחרונה, עולה כי בשנת 1965 הועברו שרידי שתי הגופות לאיטליה ונקברו שם.

מאיפה הוצאו ???
האם היו קבורים אצל הטמפלרים כמו שזכרתי ?
או שמא טעיתי ואני צריך להתנצל ?

בסיום הכתבה המופיע בידיעה הפותחת את האשכול, נאמר:

נודה לכל מי שיוכל למסור מידע כלשהו על מקום קבורתם של שני הלוחמים האיטלקיים כדי שאפשר יהיה להודיע למשפחותיהם היכן קבורים יקיריהן.

כל שאנו צריכים הוא צילום של הקברים אותו נוכל להעביר למשפחות באיטליה, המבקשות פיסת מידע יותר מ-60 שנה!

התעלומה שכעת יש לפתור: האם יוזמי מבצע חיפוש הקברים אכן קיבלו בקשה לכך מבני המשפחות באיטליה?

כלומר, לפני 44 שנה הועברו שרידי הגופות לקבורה באיטליה, והמשפחות לא קיבלו על כך הודעה?

נשמע מוזר.

למען האמת, לא עברתי על האשכול הזה בעיון, כך שאפשר ופספסתי משהו.

אני מניח כי לא לכך כיוונת אך אילו הייתי אחד מאלו שטרחו כה רבות - הייתי נפגע.

כידוע לך - גם חללים ישראלים אשר נקברו בנחלת יצחק זוהו רק כ60 שנים לאחר נפילתם למרות שלכאורה אותו מידע היה זמין לנגד אית"ן לאורך כל השנים. קל וחומר כאשר מדובר במערכה אימתנית שהקיפה ימים ויבשות וגבתה מחיר חייהם של מיליונים רבים.

אני חושב כי אנו יכולים להיות גאים ביוזמי החיפוש ובמסייעים להם אשר ממרחק של עשרות שנים נחלצו לסייע לאיתור והנצחת לוחמים של הצד שמנגד.

אתה אומר, שהיוזמים אכן קיבלו בקשה כזו מהמשפחות האיטלקיות. זה מה ששאלתי, ואם זו התשובה, קיבלתי.

מסקנה שלי: האיטלקים מבולגנים משהו משהו. בשנת 65' הם יוזמים מבצע לאיתור ולהעברת שרידי גופות חיילים שלהם שנספו ב-42' (כלומר, 23 שנה לאחור), ורק דבר אחד הם שוכחים: להודיע על כך למשפחות... - שנודע להן על כך רק ב-2009... (44 שנה לאחר מבצע האיתור).

להשוות דוגמא מבלגן כזה למידע שיכל להיות זמין לפעילי אית"ן - לא נראה לי במקום.

וכמובן: אם מישהו/ם נפגע/ו מהשאלה ששאלתי, משוגרת בזאת התנצלות.

IT TOOK HUNDERSDS OF LETTERS, AND DAY BY DAY SEARCH, FINDING THE E M P T Y G R A V ES AND SEARCHING IN ITALY.

THANKS TO AN ITALIAN NAVY SEAL -CALLED MARCO MASCELLANI - I SUCCEEDED IN REACHING THE TRUETH.

MIKI GOTTSCHALK SH 13 RETIRED

להלן תגובתי לתהיות שהעלה שמואל"ק.
א. בתחילת האשכול, בבקשה שפירסם איתמר לוי, מצויינת במפורש, בקטע שמתחיל במילים "באוגוסט 1942" (מעל לתמונת הצוללת), נקודת המוצא של יוזמת החיפוש של שני אנשי הצפרדע. בתחילה הקשר היחיד היה עם בן אחיו של קרסי, ואילו היום הקמתי קשר גם עם קרוב משפחה של הצוללן הנוסף - דאל בן.
ב. המסמך שהגיע לידי בימים האחרונים והמאשר את העברת הגופות לאיטליה בשנת 1965 נשלח למשפחת קרסי רק בשנת 1981, וכנראה נמסר לאימו של הצוללן שניספה שהיתה אז בגיל 90 ואולי יותר, אני מניח שהיא לא מסרה על כך לשאר אנשי המשפחה. ההנחה שלי מתבססת על העובדה שבשנת 1984בראיון שהעניק ראול קרסי, אחיו של הצוללן שניספה בחיפה, ליוסי בר מעיתון ידיעות אחרונות האח שהיה איש משרד הפנים האיטלקי התאונן שהמשפחה לא יודעת היכן נקבר יקירה.
ג. את המסמך מצא אנדראה קרסי לאחר שנבר יום תמים בניירת ישנה שמצא בביתו. אני מצטט זאת ממכתב שכתב לי אנדראה בן, אחיו של קרסי כאשר העביר לי את המסמך.
אלה הן עובדות מתועדות שאין לערער עליהן ואני יכול להציג אותן בפניכם, חלקן הקטן כתובות עברית ורובן באיטלקית.
מכאן שאין שום תעלומה נוספת לתעלומת מקום הקבורה של השניים שהגיעה, הודות למיקי גוטשלק, לפתרונה בימים אלה, לאחר מאמצים מרובים של צוות אנשים שנרתם למשימה במסירות.
באותה פנייה, שהופיעה בכמה אתרים, מדובר על שתי המשפחות, בעוד שלי היתה מוכרת רק משפחת אחת - קרסי. אלא שחנן רותם, החתום על הפנייה, הניח כי גם המשפחה השנייה אינה יודעת מה קרה לגופת יקירה.
ברצוני להדגיש שכבר בשנת 1980 אנדראה קרסי פנה אלי בבקשה שאאתר את מקום הקבורה של דודו ומאז הייתי איתו בקשר מתמיד.
בכבוד רב,
ד"ר מיקי אלבר

באמתחתי עוד תהיה אחת, ואודה לך אם תואיל להשיב גם עליה:

הייתכן שאותם גורמים איטלקיים שעשו את מבצע העברת שרידי הגופות ב-65', עשו זאת ללא שמישהו מבני משפחת החללים ביקש זאת מהם? ואם אכן כך, שהמשפחות לא פנו אליהם בבקשה, האם ייתכן שלאותם גורמים היה קל יותר לאתר את שרידי הגופות שנטמנו בישראל, מאשר למצוא את בני המשפחה החיים באיטליה?

תהליך החזרת הגופות לא היה מהיר. ממקור איטלקי מהימן נודע לי שרק בשנת 1951 השלטונות האזרחיים הממונים על כך הכריזו שהשניים אכן ניספו בחיפה ב-10 באוגוסט 1942 והוצאה להם תעודת פטירה.

רק בשנת 1965, לאחר בקשות חוזרות ונישנות של המשפחות, שלטונות איטליה נחלצו לאיתור הקברים בישראל באמצעות שגרירות איטליה בתל-אביב. וכאן צץ שורש הבעיה: בבית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה (שמשום מה נקרא ע"י האנגלים "שרון"), נמצאו 4 גופות של אנשי הצי האיטלקי ואחת של איש צוות אוויר. מחמש הגופות זוהו ללא ספק שתי גופות, אחת של חלל בשם רנצו לוקיני (שלא היה נושא החיפושים שלנו) והשני של דאל בן, אותו חיפשנו כיוון שגופתו נפלטה לחוף מפרץ חיפה יחד עם גופתו של קרסי אשר בן אחיו פנה אלי בשנת 1980 בבקשה לאתר את קברו בחיפה.
כל 5 הגופות הועברו לבארי ב-20 במרס 1965 - גופה אחת (של רנצו לוקיני) נמסרה למשפחתו מאוחר יותר, עדיין אינני יודע את התאריך המדוייק. אמו של דאל בן ביקשה וקיבלה את שרידי גופתו ואלה נטמנו בבית הקברות בגרדיסקה שבצפון איטליה.
בבארי נשארו 3 גופות לא מזוהות שהוכרזו כל אחת כחייל אלמוני והוטמנו באתר לחללי איטליה שנפלו מעבר לים, ליתר דיוק בחלקה של הנופלים ביוון ובאלבניה.
משפחתו של קרסי לא השלימה עם זה ועשתה מאמצים רבים לברר מה עלה בגורלו. השלטונות האיטלקים לא נתנו תשובה למשפחה עד 1981 - ורק לאחר שהודעתי לאנדראה קרסי שכל המאמצים שעשיתי למצוא בארץ את קברו של הצוללן עלו בתהו. אנדראה פנה פעם נוספת לאגף ההנצחה האיטלקי, ואז נשלח המסמך הרשמי שאחי אביו הוכרז כחייל אלמוני. המסמך נשאר בניירת ישנה בביתו של אנדראה קרסי שמצא אותו רק ב-13 בינואר השנה.
בכבוד רב, ד"ר מיקי אלבר

איתור הקברים נעשה לבקשת שתי המשפחות.

גופה אחת זוהתה בוודאות, ופרטים על כך נמסרו למשפחה.

גופה אחרת לא זוהתה, מתוך שלוש גופות נוספות של איטלקים שנקברו באותו בית קברות בארץ, ואשר הועברו לאיטליה ונטמנו בחלקת הנופלים מעבר לים (מאחר ולא הייתה לאיטלקים חלקה מיוחד לנופלים בפלשתינא, הם נקברו בחלקת הנופלים ביוון ואלבניה).

כאן לא ברור לי: האם משפחתו של הצוללן השני, שגופתו לא זוהתה, ידעה על שלושת הגופות הבלתי מזוהות? (מחד נכתב על כך מעליי: משפחתו של קרסי לא השלימה עם זה - משמע קצת שידעה על כך, ולא השלימה עם אי-הזיהוי. אך לאידך נוסף: ועשתה מאמצים רבים לברר מה עלה בגורלו. - משמע שלא ידעה, אחרת מה יש עוד לברר?)

ברור אמנם שלפות אחדים מבני המשפחה לא ידעו על כך, והם שביקשו את החיפוש בארץ.

תודה.

מהניירת שאני ראיתי בשנת 1980 לא היה שום מידע על קבורתו של אג'יל קרסי כחייל אלמוני. המשפחה היתה משוכנעת שקיברו באותה שנה היה עדיין בחיפה. זאת היתה הסיבה שבן אחיו של הצוללן פנה לעזרתי וביקש שאאתר את מקום הקבורה. כפי שכתבתי, רק בשנת 1981 ענה משרד ההנצחה האיטלקי - לבקשתו של אנדראה קרסי לקבל מידע על גורלו של אחי אביו - במסמך מפורט על תהליך העברת הגופות שנעשה בשנת 1965 וכן הכרזה רשמית על קבורתו של אג'יל קרסי כחייל אלמוני.
העתק של המסמך הזה נמצא בידי, ואני מוכן לשלוח לך אותו. אני מצפה שתבקש שירות מלא, כלומר גם תרגום לעברית.
מקווה שבכך כל התהיות באו על סיפוקן.
בכבוד רב, ד"ר מיקי אלבר

ראו בחנות הספרים של איתמר

http://www.itamar-books.co.il/

המצבה על קיברו של הלוחם דאל בן בעיירה גרדיסקה שליד נהר איזונצו, צפון איטליה.
צילום: SIG. PORCU מאתר www.betasom.it.

בתצלום: המצבה על קברו של לוחם השייטת דאל בן בעיירה גרדיסקה בצפון איטליה. קצין השייטת קרסי הובא למנוחת עולם בעיר בארי כאלמוני.

המצבה על קיברו של הלוחם דאל בן בעיירה גרדיסקה שליד נהר איזונצו, צפון איטליה.
צילום: SIG. PORCU מאתר www.betasom.it.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1061921.html
תום שגב שיעור בהיסטוריה תעלומת הצוללנים האיטלקים - "הארץ" - 6.2.09

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%92%D7%91

האזינו הלילה, ליל שבת 14/2/09, אחרי חצות לתוכנית שישי אישי. ד"ר מיקי אלבר יספר למושיק טימור ברשת ב', כיצד נפתרה תעלומת שני הקברים והיכן נחים שני לוחמי השייטת האיטלקית את מנוחתם האחרונה. הבקשה לפתור את התעלומה שודרה ברדיו כמה פעמים, הועלתה באתרי אינטרנט רבים, והיא סיקרנה ואיתגרה זמן רב אנשים רבים מספור בארץ ובחו"ל.

http://www.iba.org.il/media/?recorded=radio14
יש לגלול למטה ולהקיש על שם התוכנית: שישי אישי. ההסבר על הצוללנים מפי ד"ר מיקי אלבר בחצי השעה הראשונה של התוכנית (מתוך שלוש שעות שידור) בבקשה.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

כפי שכתבתי מזמן אני מקליט למחשב את כל התוכנית. אם משהו "פיספס" אפשר להוציא ל-CD ולשלוח.
השאלה שלי, איך מעבירים ל-YOUTUBE אשמח ללמוד.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

http://www.sportesport.it/wrecks019is.htm

U-97
http://www.uboat.net/boats/u97.htm
וסיפור הטבעתה בפירוט:
http://www.merchav-aviri.org/pages/content/view/522/37/


U-372
http://www.uboat.net/boats/u372.htm

בניגוד ל"שירה", שתי הצוללות לא פעלו נגד מטרות בא"י אלא נגד מטרות ספנות כלליות במזרח הים התיכון.