קצת חיפוש ועליתי על כתבה בביטאון חיל האויר המתארת את בקבוק החמצן עליו דיברתי ('היד' שמו) ואת האימון בנטישה למים והשימוש בו.
גיליונות קודמים [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/title_right.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif] 10/2007 גיליון 177 [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/7/31697.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/8/31698.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/9/31699.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif] לצאת מהמים!
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
שי טל | צילום: רס"ן אייל, טייסת "מגיני המערב"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
לאנשי צוות-אוויר הטסים מעל הים, אורבת תמיד סכנת הטביעה לאחר התרסקות או נחיתת אונס במים. על-מנת להתמודד עם סכנה זו, יצאו נציגי חיל-האוויר לסדנת אימונים בארה"ב. הם חזרו רטובים, אך כעת הם יודעים טוב יותר מה קורה במים ובעיקר איך יוצאים מזה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]
איבדת שליטה על המסוק, התרסקת לתוך הים הגדול ויש לך כמה שניות, לעיתים ללא יכולת נשימה או ראייה, לצאת מהמסוק ולעלות על פני המים אם חפץ חיים אתה. המצב המתואר יכול להפוך למציאות תוך שניות עבור טייסי מסוקים בחיל-האוויר בכל פעם שהם טסים מעל מים ולכן, מצב שאמור להכניס כמעט כל אחד לפאניקה, אמור להפוך למצב מוכר וידוע אחרי שלושה ימים של אימון אינטנסיבי בבריכת אימונים בקונטיקט, ארה"ב. אז איך טייסים, מכונאים מוטסים ואף קס"מים (קציני סיור ימי של חיל-הים) כבר שולטים בפעולות ההמלטות ממסוק טובע? בהמשך.
מערכות הישרדות
בקונטיקט שוכנת חברה אזרחית הנקראת "Survival Systems", חברה המלמדת ומכשירה טייסים, הן צבאיים והן אזרחיים, להתמודדות, המלטות והישרדות בים לאחר התרסקות. המדריכים בחברה הם אזרחים עובדי צבא, אנשי צבא לשעבר שחלק גדול מביניהם אף היו טייסים, כאשר כל המדריכים במתקן הם צוללנים מוסמכים. הטייסים מתאמנים בהאנגר גדול בו מוצבת בריכה בעומק של חמישה מטרים וליד הבריכה מוצב מנוף ענק, אליו מחובר כלוב מתכת המדמה קוקפיט של מסוק המוחלף ומותאם למסוק עליו טסים.
האימון התחלק לשלושה חלקים מרכזיים: עיוני, תרגול בבריכה ותרגול בים הפתוח. במשך היומיים הראשונים, עברו הטייסים ארבע שעות עיוניות. "ביום הראשון התחלנו את האימון בכיתה", מסביר רס"ן שניר, סגן מפקד טייסת "מגיני המערב", המפעילה מסוקי עטלף (פנתר). "המדריך הסביר לנו על תיאוריות פיזיולוגיות, על שהות והסתגלות הגוף במים. הבהירו לנו, מה בעצם קורה כשגוף האדם פוגש מים, על מצב ההיפותרמיה ועצירת הנשימה".
"בעצם דיברו איתנו על יסודות החילוץ מתוך מסוק שהתרסק למים", מוסיף סגן עופר מטייסת "הצרעה", המפעילה מסוקי שרף (אפאצ'י-לונגבאו). "לימדו אותנו, באופן מסודר מאוד, את השלבים לאחר שפגעת במים. הלוגיקה אומרת שאם לא חשבת על הפעולות שלך לפני שפגעת במים, הסיכוי שתדע מה לעשות הוא נמוך מאוד, למרות שזה נשמע אינטואיטיבי: לפתוח חגורות, את הדלת ומיד לצאת החוצה. נראה קל? אז זהו, שזה לא כל כך פשוט". את הקושי גילו הטייסים לאחר תום ארבע השעות בכיתה. עכשיו החל החלק השני והמעניין יותר, התרגול בבריכה.
נשימה דרך היד
בבריכה חיכה לטייסים מנוף ברזל גדול ועליו קוקפיט התואם את הקוקפיט בו הם טסים במציאות. אך לפני שנכנסים לקוקפיט, צריך לעבור אימון קצר על כיסא. "מתחילים את האימון בחלק הרדוד של הבריכה על כיסא עם שני מצופים", מספר סרן אלעד מטייסת "מגע הקסם" המפעילה מסוקי פתן (אפאצ'י). "מכניסים אותך למים, הופכים את הכיסא ואתה מתרגל יציאה. אחר-כך אתה מתרגל בכיסא נשימה דרך "היד", בקבוק חמצן קטן הנמצא בתוך החגור. כאשר השלמת את זה ואתה בשליטה מלאה, ממשיכים הלאה".
לאחר מכן, קופצים הטייסים ממקפצה בגובה של כשישה מטרים אל תוך המים, בכדי לדמות נטישה של המסוק כמה שניות לפני שפגע במים. כשסיימו את החלקים הקטנים, הם מגיעים לרגע האמיתי, הכניסה לתוך הקוקפיט. בפעם הראשונה, מסבירים המדריכים מה הולך לקרות, איך יתהפך המסוק, מאיפה היציאה ומה צריך לעשות. בפעם הזו, מדמים את המצב הפשוט כביכול: טיסת יום, המסוק לא מתהפך, אתה נעזר ב"היד" ואין כל בעיה ביציאה דרך הדלת. אט אט ממשיכים ומטפסים בסולם הקושי.
"בתרגול עצמו יש כל מיני הפתעות", מספר סרן אלעד. "מלבד הפעם הראשונה שבה אתה יודע מה הולך להיות, בשאר הפעמים אתה מופתע. יכול להיות שפתאום המסוק לא התגלגל עד הסוף ויתקע בהטיה, לפעמים הכיסא שלך קורס או שהמסוק, לפתע, רק התיישב על פני המים ולא שקע, בגלל שאולי הוא ריק מדלק". כך נוצר מצב בו לכל אחד מהטייסים יש את התרחיש ממנו הכי קשה להיחלץ לדעתו. בעיני רס"ן שניר, התרגול הקשה ביותר הוא בלילה, ללא היד, הדלת תקועה ואתה נאלץ לצאת מהצד השני. "אתה לא יודע מתי איש הצוות השני יצא", מסביר רס"ן שניר. "אתה צריך, בצורה כלשהיא, לתפוס דברים בתא, להתיישב בכיסא שלו ומשם לצאת החוצה. אתה לא יכול פשוט לשחות, כי ישנה אפשרות סבירה מאוד שאתה תשחה לכיוון ההפוך, ואפילו תנסה לצאת דרך הגג". הדבר החשוב ביותר שלמדו כולם, הוא שחובה להישאר רגועים, אין מקום לפאניקה. הכי חשוב לא לאבד שליטה מתחת למים וככל שאתה מבצע יותר ויותר אימונים וצובר יותר נסיון, כך הבטחון העצמי עולה, כפי שמעידים הטייסים.
העיקר לצאת בשלום
ביום השני, התעמקו הטייסים בחפצים שקיימים בחגור: איך משתמשים במראות המילוט, הזיקוקים, האבוקות וכל מה שיכול לשמש אותם, לאו דווקא מה שנמצא במסוק שלהם. "בתור טייס פתן, היום הראשון הספיק", מסביר סרן אלעד. "הימים האחרים היו בעיקר להרחבת הידע וגם להכשרה נוספת הדומה להכשרה של טייסי ינשוף (בלק-הוק). יכול להיות מצב שאתה נמצא במסוק ינשוף ועכשיו הוא מתרסק למים. שוב, אתה מתחיל מתרגול בסיסי מאוד של פתיחת החלון שלידך ויציאה החוצה ועד לתרחיש אחר שנקרא "Cross Cockpit", כאשר החלון שלך לא נפתח ואתה צריך לחלץ את עצמך לצד השני".
גם באימון זה מתורגלים מספר מקרים: האפשרות להשתמש ב"היד" או לא, חילוץ אדם נוסף אשר איבד את ההכרה ושאר סיטואציות. "אני עברתי את האימון עם חבר מהטייסת ובאחת הצלילות הייתי צריך לחלץ אותו", ממשיך סרן אלעד. "הוא, כביכול, לא הצליח לפתוח את החגורות שלו והתעלף. אני נאלצתי לשחרר אותו ולקחת אותו יחד איתי, בחושך, אחרי שהכיסאות שלנו קרסו, עפנו אחורה ונאלצנו לצאת ב-'Cross Cockpit'".
חוץ מהמסוק שלך, חשוב להתאמן על מסוקים אחרים ולא מוכרים. "זה חיוני שלפחות אחד מהנוסעים ידע מה לעשות ויוכל לעזור לאחרים", מוסיף סגן עופר. "מלבד זאת, עצם העובדה שאתה מתאמן גם על כלי-טיס אחרים שאתה לא מכיר, נותנת לך אחר-כך אפשרויות מגוונות מאוד ליישם את מה שלמדת על דברים אחרים כמו למשל בטיסות אזרחיות מעל הים". בפעמים הראשונות, היה קצת מלחיץ והיציאה מהמסוק נמשכה קצת יותר זמן, למרות שהטייסים הצליחו לצאת מהמסוקים.
אחרי כמה פעמים, הם אפילו מעידים שהעניין נהיה פשוט יותר ואפילו קצת כיף. "זה כבר לא מעניין אותך אם אתה הפוך מתחת למים ושאתה לא יודע מה הולך, איך המסוק יתייצב", אומר סגן עופר. "בסופו של דבר, מה שלמדת עובד, בכל הצורות, פשוט פעם קשה ופעם קל. אחרי שהבנת את זה, אתה צריך להאמין שהשיטות האלו עובדות". סגן עופר מסביר שלמרות שבהתחלה זה נשמע לא הגיוני לפתוח את החגורות רק בסוף, צריך להאמין שזה הדבר הנכון לעשות. גם אם חושבים שצריך לשחרר את החגורות עוד לפני ששוקעים עם המסוק כדי שיהיה קל יותר לצאת. רק אחרי שפותחים את הדלת ויודעים איפה נמצאים, מוצאים נקודת אחיזה ואת היציאה, רק אז משחררים את החגורות. אם פועלים אחרת, מתגלגלים בתוך התא והסיכוי שתנסו לצאת דרך הכיסא, גבוה מאוד. העניין הוא, שפשוט מאבדים אוריינטציה.
"אתה אף פעם לא יודע איך ייעצר המסוק ובאיזו צורה", מספר רס"ן שניר. "כאשר הקוקפיט בתוך המים, הוא יכול להתהפך 180 מעלות ואתה בכלל לא תדע". מספיק שהרוטור של המסוק יפגע במים בצורה לא נכונה, המסוק יתהפך ויסתובב בתוך המים. בהנחה ששרדת את עוצמת המכה, אתה צריך לחכות להפסקת התנועה האלימה של המסוק ("Violent Motion"), המסוק יתייצב במים ורק לאחר מכן לפעול.
"אתה יושב בתוך המאמן בעיניים עצומות", ממשיך רס"ן שניר. "אתה לא יודע איך זה יגמר הפעם וזה אפילו לא מעניין אותך יותר איך נעצרת, כי גם ככה אתה לא רואה כלום מתחת למים". את כל הפעולות עושים בעיניים עצומות, ביום ובלילה, בגלל כתמי שמן ודלק מהמנוע שנמצאים במים לאחר ההתרסקות. היתרון היחידי ביום, היא העובדה כי ניתן לראות מתי המים מגיעים ואז לדעת מתי לקחת את הנשימה האחרונה, פעולה שהיא חשובה מאוד. בלילה, אין אפשרות לדעת מתי המים מגיעים ויש סיכון לבלוע מים במקום אוויר, פעולה המוכרת לרס"ן שניר.
קדימה, לים!
ביום השלישי למדו הטייסים על טכניקות יציאה על פני המים והישרדות ממושכת בים. בבוקר, נסעו כולם לחוף ים בקונטיקט, שם תרגלו את החומר שלמדו. הטייסים לבשו חליפת ציפה מיוחדת הנקראת "Dry Suit", חליפה צמודה מאוד הכולאת את האוויר בין הגוף לחליפה וגורמת לך לצוף. בשתי סירות גומי שטו הטייסים ללב הים והחלו ליישם את כל התיאוריות שלמדו קודם.
"התחלנו קודם כל ממבנים בתוך הים", מסביר רס"ן שניר. "כלומר, בתור קבוצה שנטשה את המסוק ללא סירה או שהסירה רחוקה וצריך לשרוד ולהישאר יחד, לכן מתקבצים כולם לאחד משני המבנים שלמדנו". אופציה ראשונה של מבנה בתוך הים היא ישיבה של גב אל גב, כך יוצרים שביל אחד ארוך, בו כולם חותרים יחד, למשל לכיוון הסירה. האופציה השנייה, היא שכיבה של אחד על השני, רגליים לרגליים וכך, אם אחד הנוטשים נפצע, הוא מוצב בראש הערימה. אחר-כך עברו על כל הדברים שנמצאים בסירה: דלי להוצאת מים, מראה קטנה לסימון למסוקי החילוץ ועוד. "בעצם, משאירים אותך שם כמה שעות שתתרגל למים ושתצמיח סנפירים", מסכם רס"ן שניר.
"אתה מתרגל הישרדות לאחר יציאה מהמסוק", מרחיב סגן עופר. "אתה לומד מחדש איך לנפח את סירת ההצלה, מתי כדאי להשתמש בזיקוקי חילוץ ובאבוקות וכל מיני שיטות הישרדות שיעזרו לך למשך כמה ימים".
"אני מיישם"
למרות שבסוף קורס-הטיס עוברים כל הטייסים אימון דומה ובסיסי בתל-נוף, ביחידת הפינוי והחילוץ בהיטס (669), הרי שהמילוט הימי ארוך, מורכב ומקיף יותר. "בסופו של יום, אם מסתכלים על הפעילות המבצעית של מסוקי הפתן במלחמת לבנון השנייה ועל פעילות הבט"ש (ביטחון שוטף) המאומצת, אנחנו טסים המון מעל ים וגם רחוק בים", אומר סרן אלעד. "לכן אני חושב שזה הוא קורס חשוב מאוד ולא רק לטייסי הפתן, אלא לכל טייס בחיל-האוויר. אני יודע שהיום, כחודשיים אחרי הקורס, כאשר אני יוצא לטוס מעל ים, אני מבצע פעולות מסוימות בתא שיעזרו לי להיחלץ ביתר קלות כשאצטרך ואני מיישם הרבה דברים שלמדתי".
אם אתם עדיין תוהים איפה עדיף להתרסק, ביבשה או בים, לסגן עופר כבר אין התלבטות. "עכשיו, כאשר אני מודע הרבה יותר לסכנות של התרסקות לים, אין לי ספק שעדיף להתרסק לקרקע, הרי אם נפצעת קשה בים, הסיכוי שתוכל לחלץ את עצמך הוא קלוש".
אין ספק שזה הוא קורס חשוב מאוד, חיוני ואף מציל חיים ואלה שעברו אותו ייהנו ממנו עוד זמן רב ובשטחים אחרים בחייהם. "באימון הראו לנו חלוקה לשלושה סוגי אנשים", ממשיך סגן עופר. "ישנם כ-15 אחוזים שיתגלו כמנהיגים, אנשים הפורחים במצבי לחץ ומתפקדים למופת. 15 אחוזים נוספים של 'שוקיסטים', אנשים שקופאים במקום בזמן אמת ולא יעשו דבר על-מנת להציל את עצמם או אחרים. 70 האחוזים האחרים פשוט ילכו אחרי העדר ולא יזמו דבר. אתה אף פעם לא יכול לדעת עם איזו קבוצה תהיה, אבל מה שבטוח, זה שעכשיו אני יודע שהקורס הזה הביא אותי קרוב יותר לצד הנכון".
גם רס"ן שניר מרגיש שהקורס עזר לו והכין אותו הכי טוב שרק אפשר. "עכשיו, כאשר אני טס, אני בודק שהחגורות נפתחות כמו שצריך, שהן לא מפריעות ל"היד" ושהכל מסודר ומוכן למקרה ונתרסק. הטייסת שלי עוברת את הקורס הזה כל שלוש שנים, בשונה מטייסות המסק"ר (מסוקי קרב) מכיוון שאנחנו טסים כל הזמן מעל המים. זה חיוני, הכרחי וחובה על כל טייס לעבור זאת ברגע שהוא מגיע לטייסת".
נערך לאחרונה ע"י קליפס בתאריך 12-10-2008 בשעה 12:35.
|