מישהו יכול לתת על זה פרטים?(חוץ מהמאמרים)
הבנתי שכל מי שמגיע לגיבוש ופורש עדיין יכול לקבל ראיון לעורב ולעוד משהו..מישהו יודע אם זה נכון?
ולא יודע כמה שיותר פרטים שיש אני אשמח לקבל

בכללי.
מתגייסים לגולני --> גיבוש גולני ---> גיבוש מקדים יחטיות ---> גיבוש יח"טיות --->ראיונות.
חהן ועורב: טירונות + אימון מתקדם בבא"ח רגבים פלוס המשך הכשרה, 6 חודשים בפלגת ההכשרות בשרגא.
בסיירת טירונות חודשיים בערך בבא"ח ולאחר מכן 4 חודשים טירונות יחידה ב100, המשך מסלול בשרגא 10 חודשים נוספים.
אגוז טירונות אימון מתקדם בבא"ח רגבים, טירונות יחידה בשטח 111 , קורס מכים ייעודי, והמשך הכשרה בשרגא. סה"כ שנה 3 או 2 בערך..

אשמח לענות על עוד שאלות אם יש.

אוקיי אחלה תודה חידשת לי לא מעט..

אבל לא ממש ענית לי על השאלה-האם מישהו שמגיע לגיבוש יחטיות ופורש מקבל ראיון לחהן ולעורב?למרות שהוא פרש..

או שאתה חייב לסיים ת'גיבוש ורק אז תקבל..

כן בעקרון האפשרות הזאת אכן קיימת.
יש גם חבר'ה שעשו מספר גיבושים מרכזיים, כמו מטכל שלדג ו669 נניח, מעטים לא הצתרכו לעשות את הגיבוש יחטיות על מנת לקבל ראיון עורב/חהן.
כן אם פרשת בגיבוש יש סיכוי שתקבל ראיון אבל לא בטוח.
עדיף לסיים את הגיבוש במקסימום השקעה.
הדברים האלה משתנים ממחזור למחזור, בהתאם למגבשים/מראיינים מהיחידות, אז אל תתפוס אותי במילה.

מי שפורש אינו זכאי לשום ראיון

כי אני כן, ואני אומר לך שאתה טועה.
יש אנשים שפרשו והיו זכאים לראיון וגם סיימו מסלול, מכיר אותם אישית. (מעטים מאוד..)

אתה פשוט לא מבין את הבנת הנקרא

תעבוד חזק על המילה; זכאי

אינו זכאי לראיון ואינו יכול להגיע לאף יחטית
מי שלא ניגש לגיבוש יחטיות כלל (כולל הטרום) זכאי לראיון (בד"כ סגן מפקד היחטית) אך סיכויו להתקבל נמוכים מאוד
מי שלא ניגש מסיבה מוצדקת (רפואית, עדיין לא הגיע לבא"ח וכו') זכאי לגיבוש לאחר הטירונות בגדודים, במידה ויתקבל ביחטיות יצטרף לאותו המחזור ובסיירת לרוב ירד מחזור (תלוי במחזור גיוס)
לסיירת חובה לסיים את הגיבוש

יש פה בפורום קצין במיל נראה לי והוא בסיירת גולני לפי דעתי הכי בטוח ונכון זה שתשאל אותו
כי הוא צריך להבין בזה

"קרבי אחי"-חלק אומרים שהוא אמיתי חלק אומרים שהוא לא..אז לא יודע

וצריך משהו מיוחד לגיבוש יחטיות(קב"א גבוהה או משהו) או שכל אחד שרוצה-יכול לצאת לגיבוש?

א. אל תפרשו! אני חייב להגיד משהו. הרבה חיילים צעירים שמגיעים לגיבוש משתכנעים דיי מהר לפרוש בגלל פציעה קלה כזו או אחרת. אני ראיתי הרבה חיילים תמימים שבגלל איזה חצי נקע בכף רגל יצאו מהגיבוש בלי אישור של הרופא, שמוכיח שהם פרשו רפואית, ומנסים לקבל ראיון לעורב. תסמכו עליי (יותר נכון על המפקדים שלכם בטרום, אני בטוח שהם יזיינו לכם את השכל על זה) ועל מה שעברנו - אין כזה דבר לא יכול, וזה שנפצעת, לא אומר שאתה לא יכול לסיים. אני אומר את זה כי אני מצטער על חבר'ה טובים שהמ"פ שלי ראה את הסיבה לפרישה שלהם ולא קיבל אותם.

ב. קב"א זה שטויות, באמת. מה שכן, אם חייל לא מי יודע מה מזהיר, ויש לו בעיות ת"ש רציניות, אז נשקול פעמיים אם לקבל אותו

ג. חיילים שסיימו גיבושים לפני הגיוס. אם אין סיבה מיוחדת (כלומר רפואי או גיוס טיפה מאוחר) אנחנו לא רואים סיבה למה שלא יבצעו את הגיבוש יחטיות. אם הוא רגיל לא לוותר לעצמו וזה מושרש אצלו בדם, אז מה זה כבר יומיים שלושה של ראבק.

בקיצור חבר'ה - אני הייתי בדיוק כמוכם לפני הגיוס ואני אומר לכם. לא צריך לחשוב הרבה. זו מדינה של שכונה וקומבינות, וככה זה גם בצה"ל. אם תהיו טובים, לא תוותרו לעצמכם ותראו מוטיבציה, הגיון בריא, צניעות, רעות, אמינות וכל ' שאר הדברים, נשמח לקבל אותכם.