שמתי לב שיש פיטובלים שנראים קצת שונים משום מה במבנה שלהם מפיטובלים אחרים

הפיטבול שרוב הזמן רואים נראה מאוד שרירי ובדרך כלל הם נראים קצת נמוכים


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.caninecrib.com/dog/pictures/images/pitbull1_l.jpg]



ואז יש את אלה שקצת יותר גבוהים ונראים טיפה פחות שריריים


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.testriffic.com/resultfiles/10283pitbull.jpg]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.pedigreedatabase.com/dogs/i/american_pit_bull_terrier.jpg]





הפיטבולים השניים גם נראים שונה קצת במבנה פנים שלהם

אז מה ההבדל בניהם?

שלום לך,
ההבדלים יכולים להיות מהרבה סיבות:

תזונה שונה, טובה או טובה פחות,
אימונים ברמות שונות,
קוי דם אחרים,
גנטיקה,
ופשוט יכל להיות שלא כולם גזעיים ב100%

עד כמה שידוע לי (ויכול להיות שאני טועה) אין לגזע הפיטבול תעודות גזע, ולכן אין ביקורת לגבי הרבעות, בטח לא עכשיו, שהרבעות פיטבול הן לא חוקיות. ולכן יש סבירות גבוהה מאוד שלא כולם באים משושלת נקייה של פיטבול.

תודה על התשובה קודם

ומה העניין עם ה-Blue nose ו-Red nose
זה רק הבדלי צבעים?

הפיטבול בתמונה השנייה (הכחול) נראה הרבה יותר איך נגיד אנושי מההוא בתמנוה הראשונה חח

לבן דוד של אבא שלי היה אחד כחול כזה גם עם אותו מבנה גוף של ההוא בתמונה השנייה אבל הייתי קטן אז ולא התקרבתי אליו

ממש הייתי רוצה לראות איזה פיטבול במציאות

כל ההבדל בין הרד נאוז ל-בלו נאוז זה הצבע, כמו לברדור שחור ולברדור בהיר.

היום בשביל לראות פיטבול תצטרך לחפש, כי הם כבר לא משתתפים בתחרויות, אז צריך לדעת למי יש, וללכת לראות..

שמעתי איפשהו שפיטובלים Red nose/Blue nose יותר קטנים מהפיטובלים בצבעים הרגילים
יכול להיות שבגלל זה ההבדל? למרות שזה לא נשמע הגיוני אחרי ההסבר שלך

לא שידוע לי,
אבל מבחינת גנטיקה, הכל יכול להיות,

כמו שחתול לבן, יש סבירות גבוהה שיהיה חירש, אלו גנים קרובים, שאם קורה שינוי, סביר שיקרה בשני הגנים,

אולי גם אצל הרד נאוז גם הגודל בא עם הצבע.

ישנם סוגים שונים של פיט בול
ולכן ישנם גדלים שונים וצורות שונות
1 סטרפורשייר
2 אמריקן סטרפורשייר
3 אמסטף
4 אמריקן אמסטף
5 פיטבול
6 אמריקן פיטבול
כמובן בין כל הגזעים הנ"ל (כל אחד שונה מין השני) יצרו הכלאות ע"ג הכלאות
וקצת קשה למצא פיטבול טהור גזע

יוסי

אני חושב שקצת ערבבת בין משפחות וגזעים.
תחת משפחת הסטפורדשיר בול טרייר יש את הרד נוז והבלו נוז, ועוד תת משפחות.
כולם הם פיטבולים. הצבע הוא תת משפחה ולא גזע.

אבל האמסטפים הם לא פיטבולים.
אמסטאף זה אמריקאן סטפורדשיר טרייר, לכן לא יכול להיות אמריקאן אמסטאף.
סטפורדשיר בול טרייר זה הגזע הנמוך והמוצק שבארץ לפעמים קוראים לו אמסטאף אנגלי, למרות שהתוספת של האמסטף מיותרת ולא נכונה.
עד כמה שאני יודע יש שלוש משפחות, שדי מוגדרות באגודות עם חוקי גזע, אבל יש זליגה בני המשפחות מפאת חוסר התמצאות של בעלי הכלבים, לכן הצורות שונות ומגווונות.
המשפחות העיקריות:
1. סטאפורדשיר בול טרייר - מוכר בארץ כאמסטף אנגלי. ונראה ככה:
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.bulldogbreeds.com/staffordshirebullterrier/pics/rb_tqrlm.jpg]


2. אמריקאן סטפורדשיר טרייר - ידוע בכינויו הבינלאומי אמסטאף. נראה בדרך כלל ככה:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.bulldogbreeds.com/americanstaffordshireterrier/pics/americanstaffordshireterrier_rb_efodr.jpg]


3. סטפורדשיר פיטבול טרייר ויש גם אמריקאן סטפורדשיר פיטבול טרייר - זה הפיטבול והפיטבול האמריקאי ונראה ככה:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.bulldogbreeds.com/americanpitbullterrier/pics/med_blue_pit_bull.jpg]




לסיכום מי שרוצה לקרוא קצת על התקנים השונים שיחפש בלינק הבא:
http://www.apbtconformation.com/NEECF.htm

מאחר ויש כמה תקנים תמיד תישאר חוסר הודאות והטעייה בין פיטבולים ואמספטים אחד עם השני ובתוך עצמם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי p yosi ישנם סוגים שונים של פיט בול ולכן ישנם גדלים שונים וצורות שונות 1 סטרפורשייר 2 אמריקן סטרפורשייר 3 אמסטף 4 אמריקן אמסטף 5 פיטבול 6 אמריקן פיטבול כמובן בין כל הגזעים הנ"ל (כל אחד שונה מין השני) יצרו הכלאות ע"ג הכלאות וקצת קשה למצא פיטבול טהור גזע

נראה לי שמעט נסחפת,2-3-4 הם אותו כלב. ומעט מידע בנושא,למעשה היה קיים גזע אחד שנקרא סטפורדשייר בול טרייר שהוא כלב קטן ושרירי מאנגליה, כשהגיע לארה"ב (האמריקאים אוהבים הכל בגדול) התחילו לשלוף מהמלטות את הגורים הגדולים יותר, עשו מעט קרוסים ויצרו כלב כמעט כפול בגודל.כיוון שהדבר נעשה באמריקה קראו לו אמסטאף.(גידול מכוון תרתי משמע) כיוון שהגזע מיועד לקרבות בין כלבים וכו' נקראו כלבי הזירה פיט בול.חובבי הקרבות לא הסתפקו באמסטאף הרגיל ועשו קרוסים נוספים עם גזעים כמו ה-בול טרייר (ראש חזיר) והבולדוג האנגלי שהוסיפו כח למלתעות וכו'.צבעי האף של הכלבים הם בסך הכל עניין של פיגמנטציה ולא גזע אחר של כלבים.למי שזוכר את תקופת הדוברמנים דיברו גם אז על הדוברמן הגרמני והאמריקאי כאשר האמריקאי היה יותר גדול למרות שהיו מאותו גזע.ובשנים האחרונות הולך ומתפתח הבולדוג האמריקאי שהוא ורסיה מוגדלת של האנגלי. אלא שבגלל הקרוסים שעבר הוא כבר ממש לא דומה לבולדוג וכמעט כל כלב מהגזע הזה נראה אחרת..

עד כמה שאני יודע וקראתי, הפיטבולים קדמו לאמסטפים ופותחו במאה ה 19.
כלומר הפיטבול הוא השבחה והגדלה של הסטפורדשיר בול טרייר, והאמסטף הוא למעשה פיטבול אמריקאי וזכה לגזע משל עצמו רק כאשר נרשם ב AKC ב 1936.
לא מעט מגדלי פיטבול מחזיקים בסברה שהאמסטפים אכזריים ורעים הרבה יותר מהפיטבולים מאחר ולקחו את הגדולים והחזקים ולא בהכרח החכמים "והנחמדים" לכן האמסטפ הוא פיטבול גדול ואכזרי יותר.
כמובן שיש זליגה בין הגזעים ולא מעט פיטבולים ואמסטפים הם לא טהורי גזע ומעורביים בינהם.

מה שכן, הבולדוג האמריקאי הוא כלב יפהפה:

עד כמה שידוע לי (ויש סבירות שאני טועה) הפיטבול גדול מהאמסטף, ולכן התאוריה שהצעת לא מדוייקת.
לגבי רוע, לא יודעת, אני עדיין בדעה שזה עניין של חינוך.

מבחינת מסה האמסטפים גדולים יותר (רחבים יותר ומוצקים יותר)
אבל כל פעם שאני ניגש למקורות אני מוצא עוד אגודה, ועוד דעה ועוד הסטוריה.
גם בתמונות, ובטח גם מנסיונך, האמסטפים ארוכים יותר ורחבים יותר, ובאמת נמוכים יותר, אבל אני לא יודע האם הגובה הוא הפרמטר היחיד לקביעת מי גדול יותר
לגבי הרוע, זו סברה ששמעתי פעם מכמה מגדלי פיטבולים.
אני לא מאמין בה, רע של כלב נקבע על ידי הבעלים, ועל ידי שושלת הדם שלו, כלומר משפחה תוקפנית תייצר גורים שיהפכו לבוגרים תוקפניים יותר מכלבים אחרים ללא הסטוריות תקיפה.
את זה אני מכיר מתחום כלבי הבטחון וההצלה שעובדים עם מילנואה ורב הכלבים שגדלו בארץ ולא בבית גידול מקצועי (בחו"ל בדרך כלל) לא עוברים את המיון הקפדני מאחר ושושלת הדם שלהם חזקה ודומיננטית. אני מניח שמה שנכון למילנואה נכון לשאר הכלבים. עוקץ והמשטרה בודקים מדי פעם מילנואאים של אזרחים ורובם כאמור נפסלים.
אני מאמין שחינוך הוא אכן המפתח להפיכת כלב לרע או טוב, כלומר בהתאם למה שהבעלים מלמד אותו. מקרה האמסטף הרוצח ששינה את חוקי הגזעים המסוכנים הוא בדיוק הדוגמה הרעה לכלב שחונך לתקיפה וכאשר הוא עשה כפי שלמד, הוציאו אותו להורג והחילו את רשימת הגזעים המסוכנים.

הכל שאלה של חינוך או חוסר חינוך.
יש כלבים שעוצמת הנשיכה שלהם מסוכנת יותר מאחרים אבל לא הסבירות לנשיכה.

יש צדקבמה שאת אומרת.משום שזה טרביאלי-כלב גדול יגרום נזק יותר מכלב קטן אם יינשך.
אבל, כלבים קטנים גם נשכו וגרמו לנזקים גדולים-בפרט לילדים.

גזעי הכלבים פותחו על מנת לספק שרותים ייחודיים עבור בני האדם.לאחר דורות רבים של סלקציה קפדנית עבור מטרות שונות נוצרו גזעים הנבדלים בהתנהגות ובתכונות הייחודיות. הגיוני לומר שלגזעי כלבים יש מגוון של אינסטינקטים המובילים אותם להגיב על מצבים מסוימים באופן מאפייני.דוגמה מוכרת היא אינסטינקט הרעיה של הבורדר קולי,יצר ההבאה של כלבי הרטריבר,ואינסטינקט הציד של טריירים כלפי מכרסמים וחיות קטנות. היה צורך לעצב ולפתח אינסטינקטים אלו על ידי אימון ואילוף,אך חלק מהביטוי לתכונות אלו בחלקו,מובנה בהתנהגות של הגזעים השונים.

אגרסיביות פותחה לדרגה גבוהה יותר בגזעים מסוימים בהשוואה לאחרים.היא נוצרה ע"י ברירה סלקטיבית עבור פונקציות שונות כגון:ציד,שמירה על רכוש,או הגנה וליווי אישי.

האגרסיביות הלוחמנית של הכלבים שימשה לציד חיות גדולות ומסוכנות ותועלה לשעשועי הימורים של התגרות כלבים בחיות גדולות באירופה של המאה הקודמת,ובסופו של דבר לקרבות של כלב בכלב.

כיום פעילות זו קיימת באופן מצומצם כפעילות מחתרתית ובלתי-חוקית בחלקים שונים של העולם.

האמריקן פיטבול הוא הגזע העיקרי המשמש למטרה זו כיום,אך למספר גדול של גזעים יש היסטוריה "לוחמנית" דומה והם שימרו נטיות התנהגותיות אלו.

האדם הממוצע בקלות יכול להניח שכלב שבעברו ההיסטורי הושבח לקרבות הוא בהכרח אגרסיבי ומסוכן-אך השקפה זו מוטעת.

יש מגוון של סוגי אגרסיביות בכלבים,כאשר אנשי-אקדמיה מציינים סוגים שונים ולעתים מספר סוגים המתקיימים באותו פרט יחד.אך באופן כללי הם כוללים אגרסיביות דומיננטית, אגרסיביות הנובעת מכאב, אגרסיביות טריטוריאלית,ואגרסיביות הגנתית.

התנהגויות אלו הן תוצאה ישירה לחוויות או לאישיותו של הפרט ובאופן מאוד רופף משויכות לגזע.קטגוריות התנהגות בדידות אלו, נשענות על גורמים סביבתיים שונים ועל מאפיין גנטי שונה.

הרלוונטיות לגבי האמריקן פיטבול היא אגרסיביות פנים-כלבית המבוטאת לדרגה גבוהה בחלק מהפרטים המשתייכים לגזע.התנהגות זו מבוססת גנטית,אך כמו כל סוג של אגרסיביות הצורה שבה היא מבוטאת נקבעת ע"י מספר אינטראקציות סביבתיות משתנות.

חד משמעית,אין גנים ספציפיים להתנהגות מסוימת בבעלי חיים מורכבים כמו כלבים. ווריאציות גנטיות אחראיות לרמה נמוכה יחסית של וריאציה התנהגותית.

לעומת זאת,קיימת אינטראקציה בין גנים לסביבה והיא קובעת את התנהגותו הסופית של הפרט.

אומנם לא קיים קונצנזוס מדעי באשר לחשיבות היחסית של גנטיקה מול סביבה (אילוף,סוציאליזציה,החזקה וכו') וההפך-בתוצאה ההתנהגותית הסופית,חלק טוענים שחשיבותה של גנטיקה(גזע) היא טריביאלית להתנהגות כגון אגרסיביות,בשעה שאחרים טוענים שאינה בעלת משמעות מאחר ומעורבים פקטורים נוספים בעלי השפעה ישירה על התנהגות אגרסיבית.

כך או כך חיוני להבין כי אין גזע כלבים בעל תכונות ייחודיות,אלא לכל הכלבים יש את אותו סט התנהגויות,אך לגזעים השונים יש סף גירוי שונה למצבים בהם הכלב מפגין התנהגות ספציפית.אף חשוב מכך,אינדיבידואלים בתוך הגזע נבדלים באופן דרמטי האחד מהשני בהתנהגותם,וחשוב מאוד לציין כי גם באופן כללי קיימת חפיפה התנהגותית גדולה בין כל הגזעים.

יתרה מכך, יכולים להיות שני גזעים שסף גירוי שלהם הוא "גבוה" ו"נמוך" בהתאמה למצבים מסוימים,אך פרטים רבים מהגזע ה"נמוך" יכולים להציג סף גירוי גבוה יותר למצבים הללו מאשר פרטים המשתייכים לגזע"הגבוה".זו עובדה. ללא קשר אם התנהגות זו מבוססת גנטית או סביבתית.ועובדה זו בעצם מציגה את הטענה כי:קיים גזע בכללותו שהוא"תוקפן" או "מסוכן" יותר מגזעים אחרים-כשטות גמורה.

עוד נקודה שהיא מאוד רלוונטית וחשוב להדגישה היא אגרסיביות בין כלב לכלב שהיא שונה לחלוטין מאגרסיביות שבין כלב לאדם.שאם לא כך הדבר,כל הכלבים שהם אגרסיביים כלפי כלבים אחרים היו מציגים באופן אוטומטי תוקפנות גם כלפי בני אדם.אם ניקח בחשבון את המגוון הגדול של גזעי הטרייר,עובדה זו לבדה מפריחה טענה זו.טריירים באופן כללי אגרסיביים לכלבים אחרים ומציגים כלפיהם סף טולרנטיות נמוך.אותם טריירים אגרסיביים לכלבים,הם נינוחים וחברותיים עם אנשים.כמובן,שרבים מבני משפחת הטרייר מציגים קשת רחבה של התנהגויות ותגובות לנוכח כלבים אחרים ורבים מהם הם נוחים ושלווים בנוכחותם.

חוויות סביבתיות הן בעלות השפעה רבת משקל בעיצוב אישיותו של כל כלב.

המקרה עם פיטבול דומה.בממוצע הם מציגים רמת אגרסיביות גבוהה כלפי כלבים אחרים,ירושה מעברם ולמטרה שהושבחו,אך רבים מבני הגזע נינוחים עם כלבים אחרים,הן מסיבות גנטיות והן מסיבות הקשורות לגורמים סביבתיים.אם תכונה היא מושפעת גנטית יהיו שינויים גנטיים משמעותיים בגזע, ושינויים משמעותיים בצורת הביטוי של תכונה זו בגזע.

בעצם מה המשמעות לכל זה- שעל בסיס מדעי,בלתי אפשרי להכריז כי גזע אחד הוא אגרסיבי בכללותו בשעה שגזע אחר אינו אגרסיבי.אינדיבידואלים מכל גזע עשויים להיות אגרסיביים כלפי אדם,ואחרים לא.אם ננסה לפשט זאת,כל כלב עשוי להתנהג בצורה אגרסיבית בסיטואציה מסוימת,אך יתכן מאוד כי סיטואציה זו לא תופיע בכל מהלך חייו.

נתונים של תקיפות כלבים מגלים שהנחה זו נכונה.פרטים מכל הגזעים נשכו,אף על פי שגזעים מסוימים באופן יחסי יותר מאחרים.גם אם באופן סטטיסטי גזעים מסוימים נושכים יותר מאחרים עדיין נתח משמעותי של הגזעים הללו לא יינשך לעולם.זו טענה הגיונית כי,אין שום גזע שהוא מסוכן- אם יש כוונה לרמוז כי גזע שלם בכללותו מועד לנשוך אנשים.




סיכום:

לשום גזע אין מזג-טמון המביע את עצמו באופן אוטומטי, בין אם זו תוקפנות או כל תכונה אחרת. התנהגות של כלבים משתנה בין אינדיבידואלים בתוך הגזע יותר מאשר בין הגזעים, והגורם הרלוונטי המכריע הוא אדם והשפעתו הסביבתית.

זה מעניין שכולנו יודעים את זה, כל בעלי המקצוע הרלוונטים יודעים את זה,
ועדיין המחוקקים (ולא רק בארץ) חושבים אחרת,
כמישהי שעובדת בתחום, אני מכירה את הנושא מקרוב..
איך אתה מסביר את ההבדל בין המציאות ואנשי המקצוע לבין המחוקקים?

מסתבר שלא כל בעלי המקצוע יודעים את זה, או למעשה הם משקרים ?
הוטרינר הראשי של תל אביב דר' גלין השווה בזמנו את האמטספים לאריה בספארי וטען שהוא מסוכן.
או שהוא משקר לעצמו, או שהוא מאמין לתאוריות שלו.
במדע כמו במדע, מספיק לעשות ניסוי עם מטרה ספציפית על מנת להוכיח כל טענה.
הכל בהגדרות הניסוי, ואני מניח שיש ניסויים שמוכיחים את דברי גלין, רק שהם לא באמת ניסויים אוביקטיבים.
אני מניח שמשיקולי תקציב, המון פופוליזם וגם לא מעט עצלנות מערכתית, יותר קל לבודד את הכלבים ולהרחיקם מהחברה, מאר להתמודד בשאלות מדעיות שמכתיבות התנהגויות מסובכות יותר כגון מבחני אופי לבעלים ולכלב.
הכי קל להרחיק במקום להתמודד. ורב העם יתמוך מאחר ומדובר בבטחון הילדים והאנשים, וכאן בישראל חושבים דרך העיתונים, ולא בעזרת המח.

ל- ICE, נראה כאילו ניסית לתפוס אותי אבל אני עומד מאחורי הדברים שלך ב 100%.
ההסברים שלי היו פשטניים ואף סתמיים, אבל ללא כוונות רעות.
מה עוד שאני מגדל פיטבולית מעורבת.
כוונתי היתה כדבריך, האגרסיביות בזני כלבים היא גנטית, אבל ניתנת לשליטה וריסון ותיעול.
בכל ההסטוריה של הפיטבול, בול טריירים, ורב כלבי הקרבות, מסופר על כך שהכלבים גדלו בתוך משפחות, על מנת להתחבב ולחבב בני אדם ובמיוחד ילדים, וכלב שחרג מהחוקים, ותקף אדם, דאגו לא להמשיך את השושלת שלו. כלומר בהתפתחות הגזעים הרצחניים כבכיול, עשו כל מאמץ על מנת שיהיו חביבים על בני אדם ולא ההפך. כלומר יש סתירה בהגדרת כמסוכנים לאדם.

לצערי, וטרינר עירוני לא נחשב בעיני כבעל ידע התהגותי בבעלי חיים..
לרוב, הנסיון שלהם כולל הרדמת כלבים ומתן חיסוני כלבת ושבב.

רב הוטרינרים העירוניים מתעסקים בבדיקת טיב הבשר הטרי שנכנס לערים במשאיות הקירור, וגם במתן חיסונים, הרדמות וטיפול בכלבי הכלבייה. וטרינר מחוזי שפעם הלכתי אליו הסתכל על הכלבה שלי, נגע בה קצת ומישש, ואחרי זה שאל בן כמה הכלב. הם לא באמת מחוברים לכלבים על מנת לתת חוות דעת מקצועית או אקדמית כלשהי.
אבל צבי גלין הפך לסלבריטי בעקבות מקרה ההריגה המפורסם, ופרצופו המאיים והמזהיר שאמסטף זה כמו אריה משוחרר וזו חיית טרף, התווסף לשאר הכתבתות והעליהום שעשו.
אין ספק שזה חוק שנכתב על גבי הכותרות האדומות של העתונים. כואב באמת לדעת שגם המומחים לא התעסקו בזה יותר מדי והלכו עם הזרם התקשורתי. במדינות מתוקנות מעטות יש אכן רגולציה מתקדמת לגבי סוגי הכלבים ונערכים מבחנים ומבדקים לכלב ולבעליו.

ופוליטיקאים מחוקקים חוקים פופוליסטיים.

עוקץ לא נוגעים בכלבי אזרחים בישראל.לא בודקים ולא קונים.המושג שושלת דם אינו קיים,יש קו דם.אגב אני לא הבנתי מדוע הכנסת את המשטרה ועוקץ לעניין,מה בדיוק רצית להגיד?וחוק הכלבים המסוכנים הוא חוסר היכולת של הממשלה להתמודד עם בעלי הכלבים שהם המסוכנים ולא הכלבים עצמם.

כי בילבתם קצת...
האמסטף(אמריקן סטפורדשייר טרייר) הוא הנגזרת של האמריקן פיטבול טרייר. הפיטבול טרייר קדם לאמסטף.האמסטף הוכנס לספר הגידול של הAKC בשנת 1936,ע"י המגדל האוורד הדלי.הגזע (אמסטף) זכה להכרה ולשמו הנוכחי אמריקן סטפורדשייר טרייר בשנת 1972.

האמסטף לא פותח לקרבות! נהפוך הוא,אחד משלושת התנאים לרישום של האמסטף בהתאחדות הכלבנים האמריקאית היה הוצאתו ממעגל הקרבות.
האמסטף מגודל על פי סטנדרטים ברורים של גודל וצבע.לגבי אופי זהו עניין אינדבידואלי שברובו מושתת על גידולו וחינוכו או העדרם...

הסטפורדשייר בול טרייר או הסטף האנגלי הוא גזע נפרד שלמעשה הוא הכלב המקורי של עיר הכורים סטפורדשייר. ולכן גם שמו. היו קווי דם נוספים אירים וסקוטים ובעצם ההכלאה הזו של הבול בייטר המקורי עם הטרייר האנגלי הלבן היא זו שהניבה את האמריקן פיטבול טרייר שפותח באמריקה במאה הקודמת.
הבול טרייר האנגלי הוא כבר כלב אחר. שפותח עי המגדל גימי הינקס סביב השנים 1876אף על פי שהוא מכיל בתוכו את ההכלאה של הבולדוג והטרייר נוספו עוד גזעים פנימה כגון הדלמטי ויש אומרים שגם כלבי ציד נוספים. גימי הינקס פיתח אותו עבור מעמד האצולה וכינה אותו ה"אביר הלבן"-מעודן מספיק עבור האצילים אך שימר את אומץ ליבם של אבותיו-הבולדוג והטרייר...

אם משהו מתעניין בנושא או בהיסטוריה של הכלבים הללו שיתחיל בספר של ג'ון קולבי"100 שנה עם האמריקן פיטבול טרייר" אחד ממגדלי העבר של האמריקן פיטבול טרייר ואחד האנשים שתרמו לפיתוחו והכרתו של הAKC באמסטף.

תודה