01-10-2008, 15:36
|
|
|
חבר מתאריך: 15.10.04
הודעות: 1,404
|
|
דני,
לדעתי אתה טועה.
יש ספר על הצנחנים (אינני זוכר את שמו וגם אינני יכול לסרוק - הכל ארוז) בו כותב במחבר, לוחם מהצנחנים, על האימונים שערכו בסדיר עוד לפני המלחמה (במלחמה עצמה הוא כבר היה מילואימניק).
בכל מקרה הוא מתאר מסע בו הוא צועד עם המאג וכותב כי הרצועה מאוד נוחה אך אחרי כמה קילומטרים מרגישים את משקל הכלי.
בכל מקרה, כשאפרוק את הארגזים אשמח לשלוח סריקה של הקטע הרלוונטי
_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח
|