אשת חיל/ ליהיא לפיד- הוצאת כנרת זמורה ביתן

ב"אשת חיל" מככבות שתי נשים. האחת- הכותבת (הלא היא "אני) והשניה "הנסיכה"- דמות בדויה.

הסיפור נותן היבט על קו חייה של כל אחת מהדמויות לסירוגין, כשמדי פעם משולבים בו גם קטעים ממכתבים ששלחו נשים לליהיא לפיד, כחלק מתפקידה ככותבת טור בעיתון.
חייהן של שתי הנשים מתוארים כחיים שונים מאוד- יחסים שונים עם הבעל, קריירות שונות והחלטות שונות בחיים, אולם ככל שהקורא נכנס לעומקו של הסיפור- מתחוור לו שחייהן בעצם די מקבילים. שתיהן אמהות צעירות וטריות, שתיהן מתמודדות עם שגרת קקי-פיפי-חיתולים-מקלחת-בקבוק-הנקה, ולשתיהן צרות בחיי הנישואין.

מקריאת הסיפור עלתה בי שאלה אחת- למה היא כתבה את זה? מה שונה פה משאר סיפורי הנישואין-לידה-גירושין? התשובה היא- שום דבר.

ברור לי הצורך של נשים בחברה להתנחם זו בזרועות השניה ולקבל פידבקים של "זה בסדר, אנחנו באותה סירה". לא כל כך ברור לי מדוע צריך לפרסם ספר שלם מזווית הראייה הזו, ובמה מחדשת בעצם לפיד את מה שכולנו כבר יודעות.

לסיכום, אין ספק שלא כל ספר צריך להיות בעל עלילה מותחת ומהפנטת, אך הייתי מצפה ממישהי שמביאה שוב את אותו סיפור, לתת פן אחר ואולי פרספקטיבה שונה על הנושא.

3 מתוך 10 בסולם מיאו