10-09-2008, 10:09
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
האמריקאים מאמינים גדולים ב"אם אין אני לי, מי לי. ואם לא עכשיו, אימתי".
רק דביל מאמין שערוץ ההיסטוריה והוליווד אינם עוסקים בתעמולה אמריקאית.
הלוואי ולנו הייה זעיר מליקוק התחת העצמי שיש לאמריקאים, או לכל מדינה נורמלית אחרת.
דומה כי אנו אלופים רק בהלקאה עצמית, שיכולה להיות חשובה בתנאי שהיא מצמיחה איזושהי תובנה או שיפור מלבד אביונה מזוכיסטית. (המזוכיזם היהודי העתיק, מגעיל אותי בלי סוף ומספק הצדקות לאנטישמים).
מאידך, לפי חלק מהתכנים של ערוץ ההיסטוריה האמריקאית אפשר לחשוב שישראל בדרך לאיחוד עם ארה"ב, וצה"ל היא יחידה מיוחדת בצבא האמריקאי. חבל שמשרד החוץ האמריקאי לא יודע על כך...
אלו ערוצים בידוריים, הציבור האמריקאי רוצה להאמין שיש לו סיבות לגאווה, והוא מקבל תמורה לאגו הלאומי שלו בכך שרכש את הערוץ.
* * *
האמריקאים הוונאביז היסטוריונים, חושבים שבצה"ל יש גדודי עונשין? מה בדיוק הם אמרו? לא שזה חשוב, סתם מעניין.
|
אני מחזיק מעצמי ריאליסט וככזה דוחה לחלוטין את ה"אוטופיה" (למרות שאני מבין אנשים ששואפים אליה, בדיוק כמו שכאתאיסט אני מבין מה מניע אנשים שהאידאולוגיה שלהם היא דת) ורואה בשאיפה אליה אמונת הבל. כשאתה מדבר על "קמצוץ של מה שיש לאמריקאים" אתה שואף למשהו שאינו מעשי: האמריקאים הם מה שהם לא בגלל שככה תכננו אותם במעבדה, אלא כתוצר של מכלול גורמים שאת אף אחד מהם אי אפשר סתם ככה "לשלוף" לשימושך האידאלי. בקיצור: מהיכרות (מסויימת) עם האמריקאים אני אומר לך שהאמונה המוחלטת שלהם בעצמם (שהתערערה לחלוטין בעשור האחרון) ובצדקתם יכולה לבוא רק בליווי האחיות הגדולות והמכוערות שלה, שאני בהחלט לא רוצה כאן.
היהודי השונא עצמו הוא בעיה, אבל האמריקאי עם האצבע בתחת אינו פתרון. אני מעדיף, אם כבר, את הגישה של רוסים לאומיים, למרות שגם היא הרע במיעוטו.
התדמית של הכוח המזויין הישראלי בסדרות אמריקאיות מעניקה "לנו" כבוד שבא ממקומות שאני לא רוצה. בסופו של דבר פה ושם הברקנו בדיוק באותה שניה בהיסטוריה שבה האמריקאים לא ממש הבריקו, אז אנחנו בשבילם ה"שייטי מפרשיות" שמביאים מדליה בודדת בדיוק כאשר בכל הענפים הבאמת מעניינים, הכל נכשלים. וחוצמזה: לאמריקאים אמונה לא מעורערת בכוחה של הטכנולוגיה: פועל יוצא של ההיסטוריה של המדינה הזאת מאז 1860. הם לא מסוגלים להבין שישנם מקרים שבהם בני האדם, אשכרה, עשו היסטוריה שלי שאיזה תומאס אדיסון או הנרי פורד, או הרשי לצורך העניין, עמדו מאחורה. אם תתעמק בתובנות שלהם אודות נצחונות ישראליים תראה שבאופן עקבי הם מתמקדים בהשפעה המוחלטת שלכאורה הייתה לטכנולוגיה זאת או אחרת (ורצוי אמריקאית) על הנצחון. זה כאשר כל בר דעת יודע שאת מלחמות 48, 56, 67, ו73 "עשו" האנשים, רובם אנטי גיבורים בעליל (מבחינת האמריקאי ואיך שהוא רואה בעיני דמותו "גיבור") ולא הטכנולוגיה - האמריקאי לא יכול להבין את זה, ואני מתחייב לך על כך אחרי לא מעט נוכחות במקרים שבהם אמריקאים אמידים "שכרו" איזה קהלני, צביק'ה או פיין לספר להם אישית על ככה וככה.
בדיוק את אותה הגישה הם מאמצים לגבי הצבא האדום במלחמת העולם השניה - ויותר גרוע: אנחנו מאמצים בעקבותיהם (וכן הבעיה של ערוץ ההיסטוריה: האמריקאים לא מודעים לכך, אבל הוליווד היא לא בוליווד, ברודווי הוא לא בית לסין וערוץ ההיסטוריה הוא לא ערוץ 33 ברצועת הלילה: הם חשופים מאוד ללא אמריקאים ולכן לא ניתן לפתור אותם כ"משהו אמריקאי אז מי אנו שנתלונן"). האמריקאי, אפילו עוד לפני שסיפרו שהג'י אייז שלו לא ממש הבריקו באירופה, רוצה מאוד להאמין שהסובייטים הורידו על הבירכיים את מכונת המלחמה של היטלר בזכות כל דבר מאשר עצמם. העובדות כפי שאני מכיר אותן הן שבכל דקה החל מאוגוסט 1941 ועד ה 15 למאי 1945 הסובייטים גילו נחישות של ברזל, ואמונה עמוקה, לנצח את הגרמנים, ולא חדלו מכך ולו לרגע. אפשר לדבר עד מחר על החורף, השטראפי, הנ.ק.ו.ד, "החכר והשאל", היטלר האסטרטג החובב וכו' וכו' - במבחן התוצאה הרוסים החזיקו מעמד גם כאשר לכל אלה הייתה השפעה מינימאלית. ולכן כל עוד לא נמציא איזה "מאיץ חלקיקים" מופלא שיצליח להחזיר לחיים במסגרת ניסוי את התמונה המלאה של 1941-5 ולהוכיח כי בלי שילוב של אניית מטען עם 75 קטרים שהגיע למורמונסק בדיוק ביום בו ירדו הטמפרטורות בהפתעה למינוס 25 הגרמנים היו מעשנים מחורק'ה בווליווסטוק במאי 1942, נאלץ להשאר עם ההנחה הפשוטה שהרוסים ניצחו את הגרמנים: נקודה. לא "בגלל", לא "בזכות" ולא "תודות ל".
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 10-09-2008 בשעה 10:13.
|