02-09-2008, 18:30
|
|
|
חבר מתאריך: 01.09.08
הודעות: 1,275
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי zib
מכירים את זה שאתם מרגישים צורך לאהבה? לקרבה?
לחשוק רק בחיבוק אמיתי.. רק במגע אוהב..
לדמיין איך זה יהיה להתגעגע לריחה של בת זוגתי לעתיד... להתגעגע רק לחיוך שלה או לשיר שהיא אוהבת לשיר בשקט..
רק לחשוב על זה ולחשוב על זה...... ועוד קצת לחשוב על זה..
ואז אתה מתעורר בבוקר וקולט שאתה עדיין לבד... מרגיש ריק כל כך...
ולמרות שהצד הריאלי אומר לך " עזוב חברה עכשיו.. אתה לפני גיוס בכלל... מה אתה צריך מישהי שתדאג לך מרחוק שהיה בטירונות... תן לה לחיות בשלווה"... או משהו בסגנון של.." אתה עדיין לא בנוי לקשר בכלל.. אתה צעיר.." אתה עדיין רוצה בקרבה.. במישהי שתוכל לספר לה על המחשבות שבחיים לא העזת לבטא אותם במילים. או סודות שלא גילית לאף אחד...
וזה לא שלא היה לי הזדמנות להכנס למצב כזה.. אני ברחתי מכל דבר אפשרי.. כל פעם שמשהו יכל להתפתח את חתכתי את זה וברחתי..
למה? אני לא יודע.. אני פחדן... עדיין ילד.. לא יודע מי אני ולא יודע מה יהיה...
אבל בכל זאת.. התחושה לא עוברת.. הרצון לקרבה עז מתמיד... ושלווה פנימית אני לא ימצא בזמן הקרוב..
מישהו מכיר את התחושה הזאת?
|
ניכר התסכול בדבריך.
השאלה היא למה אתה מרגיש כה זקוק לבת זוג כ"כ עד כדי כך שהיעדרותה מתסכלת אותך?
אשמח אם תשתף.
_____________________________________
לעיתים, אנשים משתנים.
|