לאחרונה נתקלתי בתופעה חדשה:
רבים מעמיתי נרשמו לאתר היכרויות מסויים ברשת, המיועד לדתיים.
מתוך סקרנות, נרשמתי גם אני. רציתי לבחון את האתר, את תוכנו, את הפעילות בו והאם זה באמת מקיים את כל ההסדרים החינוכיים והדתיים שקבלתי מבית.

משעשע לקרוא כרטיסים באתר. באמת. זו חוויה להעלאת המורל, אני אומרת לכם.
אבל השאלה שלי, היא האם אתם חושבים שיש בעיית צניעות עם פרסום תמונות ושליחת "חייכנים" באתר?
ודאי שהתמונות עוברות סינון של הנהלת האתר, אבל עדין. יש מן אווירה של "פלירטוטים" שכזו.
רוב הכרטיסים מורכבים מ"אני _____, בן ___, נראה טוב, מחפש יפה ואמיתית", ומשהו פה הלך לאיבוד. נדמה לי. הכל הופך למן גלגל של "אתה חתיך? אני אשלח חייכן, ואתה תיכנס לכרטיס שלי ותראה איזו יפה אני, ואז תשלח לי מסר, ואז נדבר לנו, ופתאום מישהו אחר ישלח לי חייכן, אז אני טיפה עסוקה, ונדבר אח"כ.."

אשמח לשמוע מה אתם חושבים.

לעיתים, אנשים משתנים.

את יכולה להגיד שזה רדוד, אבל אם משתמשים בזה רק כ-data base למצוא את בני המין והשני ואח"כ לעבור למדיה אחרת (בית קפה, למשל), זה בסדר גמור.
אבל לא הבנתי מה הקשר לחוסר צניעות. מי שמסתכל על היופי בלבד - יעשה זאת גם בדייטים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שחף דרור את יכולה להגיד שזה רדוד, אבל אם משתמשים בזה רק כ-data base למצוא את בני המין והשני ואח"כ לעבור למדיה אחרת (בית קפה, למשל), זה בסדר גמור. אבל לא הבנתי מה הקשר לחוסר צניעות. מי שמסתכל על היופי בלבד - יעשה זאת גם בדייטים.

כי אין תחושה של מקום שבא "לקדש שם שמיים" ולמצוא שידוכים הגונים לכל המי ומי.
יש מן אווירה פלירטית למדי, ולפעמים זה מרגיש כמו שוק בשר.

לא נראה לך שיש איזושהי בעייתיות?
אני לא מדברת על כמה "נמוך" זה, אלא על הדילמה שיש בעניין.

לעיתים, אנשים משתנים.

"שוק בשר" זה גם לדעתי, אבל אני לא יודעת מה הקשר לצניעות.

לגבי "לקדש שם שמיים" - את צודקת שלנו, כדתיים, יש מטרה בבניית הבית מעבר ל"אושר ומלא ילדים מקפצצים" (למרות שגם זה חשוב...), אבל אני אישית לא אוהבת את האמירה הזו ("אין תחושה של מקום שבא 'לקדש שם שמיים'"). אני בטח לא אצליח להסביר לך למה (אם ישי חושב כמוני הוא בטוח יצליח להסביר), אבל זה פשוט צורם לי.

יכול באמת להיות שזה נשמע יומרני במקצת, וזו לא הכוונה.
הרעיון הוא, שאני חושבת שמקום שבא "לשדך הבנים עם הבנות" צריך להיות קצת ברמה, משהו.
לא כולם דתיים שם בכלל, כל תבניות המסרים הם "אתה ממש מוצא חן בעייני!" וכיוצא בזה.

נראה לי שמשהו התפספס.
זה הופך ממקום של "חפלת שידוכים" ל"היי, מאמי, מה קורה? אוהבת שוקו וניל?, איך אני מת על החיוך שלך".

מעבר לזה שתחשבי שגבר עומד מול אינספור (עשרות אלפים) תמונות של פרצופים של בחורות, ומקטלג את אהבת חיו לפי זה. איפה "אישה יראת ה' היא תתהלל"?, איפה עניין המסורת נכנס פה?
אף אחד לא שואל ולא מתעניין בזה.

שוק בשר.
לא יודעת אם שוק הבשר הזה "ראוי" לבחורה דתייה באמת.

לעיתים, אנשים משתנים.

אוקיי, זה כבר ניסוח שקל לי יותר להזדהות איתו. אני לא באמת יודעת מה הולך בשוק אתרי השידוכים, אבל אם זה ככה - המצב באמת טעון שיפור.
על פניו, בהסתכלות מבחוץ, נראה שיש מספיק מקומות רציניים לשידוכים של הציבור הדתי. אבל אולי כש (אם...) אני אגיע לזה - אני אגלה שזהלא המצב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Marabiosa לא יודעת אם שוק הבשר הזה "ראוי" לבחורה דתייה באמת.

בכל אופן, "תן עינך במשפחה" וכו' זה משפט מאוד מאוד נחמד, אבל מה לעשות, שהדבר הראשון שתופס בנאדם זה המראה החיצוני?
בחורה יכולה להשמע נחמד מאוד בטלפון / צ'אט / אחר; הבעיה, כשהפגש מגיע ואחד מהצדדים מזדעזע.

לרוב, תתפלא, מזדעזעים.
לרוב זה לא בגלל המראה, אלא בגלל ההשלכה מחיי הוירטואליה לחיים הפרטיים, חשים זרות. אנשים נוהגים לתלות את אותו זעזוע במראה, אבל זה לא תמיד בגללו.



אני חולקת עליך בעניין המראה.
בעיני זה חשוב, אבל לא מידי. לא צריכה אביר ולא נסיך, צריכה בחור טוב שידוע מה הוא רוצה מעצמו.

שקר החן והבל היופי, הכל מתכלה. מה נשאר?

אני טיפה יותר אינטרסנטית ממך, אני חושבת על מי יחיה איתי בשנים הבאות, וזה לא נמדד בכמה יפה הוא. תוך עשר שנים הוא מקריח, משמין וחוזר להיות תינוק מגודל.

לעיתים, אנשים משתנים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Marabiosa לרוב, תתפלא, מזדעזעים. לרוב זה לא בגלל המראה, אלא בגלל ההשלכה מחיי הוירטואליה לחיים הפרטיים, חשים זרות. אנשים נוהגים לתלות את אותו זעזוע במראה, אבל זה לא תמיד בגללו. אני חולקת עליך בעניין המראה. בעיני זה חשוב, אבל לא מידי. לא צריכה אביר ולא נסיך, צריכה בחור טוב שידוע מה הוא רוצה מעצמו. שקר החן והבל היופי, הכל מתכלה. מה נשאר? אני טיפה יותר אינטרסנטית ממך, אני חושבת על מי יחיה איתי בשנים הבאות, וזה לא נמדד בכמה יפה הוא. תוך עשר שנים הוא מקריח, משמין וחוזר להיות תינוק מגודל.

ובכן, גם אני לא טוען שיופי הוא הכל בחיים, אבל בסופו של דבר הוא מהווה נדבך חשוב במשיכה בין בני זוג. אמנם את צודקת במה שאת אומרת על יופי, אבל לדעתי הוא לא מתכלה, אלא מתדרדר מעט. עם זאת, אישה שלא מזניחה את עצמה, לא תדרדר יותר מדי; אבל זה לא קשור לדיון.
אף אחד / אחת לא מחפש יופי בלבד (כמעט). כאשר החיפוש הוא רציני (מעבר ל"בילוי" משותף), אז כמובן מתעניינים מדברים שמעבר והיופי משמש כציפוי - נחוץ למדי - על העוגה.
אם את חושבת שמי שתתחתני איתו ממילא יקריח, ישמין ויהיה תינוק מגודל כעבור 10 שנות נישואין, למה לטרוח? אחת ממטרות הנישואין היא להביא ילדים לעולם בצורה מסודרת (יחסית). קשה לי לראות שני אנשים שלא חשים משיכה אחד כלפי השניה נכנסים יחד למיטה.

לא, אני עושה הפרדה.

יש הבדל בין רושם ראשוני לבין עם מי ארצה לחיות.
אנשים עושים מחיצוניות יותר מידי, לרוב כי "מה יגידו? אני נחשב יותר כשיש לידי בחורה יפה".

זה אבסורד.

עברתי, עברתי את הגיל של להסתכל יותר מידי על הקנקן.
אז כן, חשוב לי שהוא יטפח את עצמו וחשוב לי שהוא יתאמן ויחכים, אבל מכאן ועד לעשות את זה כפרמטר עיקרי?! הדרך רחוקה.

לעיתים, אנשים משתנים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Marabiosa לא, אני עושה הפרדה. יש הבדל בין רושם ראשוני לבין עם מי ארצה לחיות. אנשים עושים מחיצוניות יותר מידי, לרוב כי "מה יגידו? אני נחשב יותר כשיש לידי בחורה יפה".

אני לא מחשיב את המשפט הזה יותר מדי וגם לא נותן לו להשפיע עלי. לא אמרתי שחיצוניות זה הדבר הכי חשוב, אבל כן, זה גם חלק מהעניין.

אני חושב שלפי דעתי אין אפשרות למצוא את "האחת/האחד" דרך שירותי האינטרנט

היות ואין אפשרות להכיר את מי שמדבר איתך באינטרנט ולא משנה שיש לכם את

אותם התכונות ואתם מתאימים ודיברת לפחות 3 שעות ולמה?

ויש שיגידו "ואללה יש לנו את אותם התכונות היא גם לומדת לתואר היא גם נאה" למה לא?

ואז כשנפגשים ההתנהגות שלו/ה היא ילדותית לא יודע/ת מה היא מחפש/ת בקיצור לא סגורים על עצמם

ודבר שכזה יכול רק לפגוע.

אני חושב שאישה שמכבדת את עצמה לא תיגש לשירותי האינטרנט ותפרטט אם אנשים שהיא לא מכירה

לא חשבת?- אל תדבר!
דיברת?- אל תבטיח!
הבטחת?-אל תכתוב!
כתבת?-אל תחתום!
חתמת?-אל תתפלא!

הכריז רפי בעודו מקליד הודעה בפורום מה שבכיפה באינטרנט.

אני מכירה כמה וכמה זוגות של חברים טובים שלי שהכירו והתחתנו דרך האינטרנט (גם אני עצמי מכירה אותם דרך האינטרנט). הם מקסימים יחד, הם הכי מתאימים בעולם, וברוך ה' הם הכירו דרך האינטרנט בדרך כשרה כדרכים רבות אחרות.
אז אמנם אני מדברת על אתרים רגילים שבמקרה יצאו מהם זוגות, ולא על אתרי שידוכים, אבל אתה עצמך כתבת "דרך שירותי האינטרנט" ולא סייגת את הודעתך לאתרי שידוכים בלבד.
מעבר לזה, גם באתרי שידוכים אנשים לפעמים מוצאים את בחירי ליבם ומתחתנים באושר. לא חייבים לראות הכל בשחור ולבן, בשנים האחרונות הטכנולוגיה מאוד התפתחה, והמסכים מסוגלים להציג המון צבעים...
יש כאלה שרק מחפשים את המידע הבסיסי ואת אמצעי יצירת הקשר דרך אתר השידוכים (והתמונה נועדה כדי להגיד אם יש על מה לדבר. בכל זאת, הכל עניין של טעם), ואת הקשר הם מעבירים לערוץ פחות וירטואלי. הרי גם כשמכירים דרך חברים זה אותו הדבר. מבררים דברים מבחוץ וזה, ובסוף נפגשים. אז מה ההבדל?

אני יכול לומר/לכתוב דברים שהם לא נכונים וכולנו זוכרים מקרים שקרו

שאנשים התחזו ובעצם הם חולי נפש והסוף ידוע אז...

לפי דעתי יש הבדל בין להכיר מישהו/י דרך חברים שמכירים את שני הצדדים ורואים פוטנציאל לבנית בית נאמן בישראל,

לבין אנשים שאין לי מושג מי הם ולמה הם מסוגלים


יש אנשים שיגידו פרימטיבי היום אנחנו בעידן שונה הדברים שונים

אבל אני אישית אוהב את זה בדרך הישנה דרך "מתווך".

לא חשבת?- אל תדבר!
דיברת?- אל תבטיח!
הבטחת?-אל תכתוב!
כתבת?-אל תחתום!
חתמת?-אל תתפלא!

אתה ממשיך לא לסייג את דבריך לנושא אתרי ההיכרויות בלבד, וזה אבסורדי בהתחשב בעובדה שאתה בעצמך גולש בפורום אינטרנטי.
בכל מקרה, אחרי שגם ההורים שלי עברו לצד האינטלקטואלי שמצליח להבין שבאינטרנט יש מפלצות כמו בכל מקום אחר, ושצריך להיזהר שם כמו בכל מקום אחר, אבל יש לו דברים חיוביים להציע כמו לכל מקום אחר - הפסקתי לנסות להסביר את זה לאנשים אחרים. את ההורים שלי שיכנעתי, מה צריך יותר?
תהנה בהסתגרותך.

אני לא חושב שיש בזה משהו שהלך לאיבוד..
מכיוון שזה אף פעם לא היה..
זה דבר שנועד כמו שנאמר להכיר בלבד. ואת השאר..
משאיר למציאות היפה שתקבע.
ובאותה הזדמנות אני חולק על רפי שטוען שלא ניתן למצוא את ה"אחת\אחד" באינטרנט.
חפשו טוב.. ותמצאו.
אבל עדיין, למרות הכל.
אין תחליף למציאות ולדייטים כמו שצריך..