05-09-2008, 15:09
|
|
|
חבר מתאריך: 18.08.08
הודעות: 208
|
|
אני לא רוצה לכפות על הילד שלי לחשוב שיש אלוהים בשמיים. אם יאמין, יאמין. יבחר שלא, שיהיה לו בכיף. הענין הוא שצריך חינוך לערכיות, וכולנו יודעים שדרך ארץ קדמה לתורה הרי (ולא משנה אם זה התנ"ך, הקוראן או כתבי זרתושתרא). ואני אגדל את הילד שלי לפי המסורת היהודית החילונית שנראית לי ולא לפי זרם כלשהו (ואני חושב שבתנ"ך יש קטעים יפהפיים כמו מגילת קהלת וספר איוב), ואם בסופו של דבר הילד שלי יבחר לשבת בצילה של דת כלשהי, אוהב אותו בכל מקרה, ולא אנתק איתו קשר כמו שהמון משפחות חרדיות עושות לבנים "אובדים בשאלה" אבל הם לא נכונים כלפיי מבחינה תיאולוגית. אני אחנך את הילד שלי לציונות ולזיקה לספרים האלו (מאותה סיבה שאין יותר וויקינגים במדינות סקנדינביה, או אנשים ביוון שעדיין מאמינים במיתולוגיה), כי זו המסורת שלי ושל העם שנולדתי לתוכו.
הטיעון המוסרי הבסיסי ביותר שאני חי כלפיו הוא "חייה ותן לחיות", As simple as that. זה לא אומר שום דבר על הדרך שבה אני חי את חיי, או על הדרך שבה אני חושב. זה לא קשור להשקפה הפוליטית שלי, זה רק אומר שאני לא מפריע לאנשים אחרים לחיות את חייהם בדרך שנראית להם נכונה עבורם, כל זמן שהם לא נכנסים לשלי.
אגב, אני לא אמרתי שלגדל ילד אחד בחדר אחד זה המפתח לאושר, כי זה לא. התפקיד שלי בתור הורה הוא להכין את הילד לחיים האמיתיים בצורה הטובה ביותר, בין אם זה לחנך אותו לחשיבה עצמאית, ובין אם זה לדאוג שלא חסר לו שום דבר חומרי ורוחני, שאין לו בעיות בלימודים, שבריונים לא מציקים לו בבית הספר וכו'.
לסגור ילדים ב"חיידר" כדי ללמוד זו לא תופעה חדשה, והיא הייתה קיימת בשטעטעלים בפולין. היא גם במידה קיימת בכל מדינה מתוקנת - קוראים לה בישראל "חוק חינוך חובה", והחובה המוסרית שלך היא לתת לאדם חינוך, כדי שיוכל להיות אדם יצרני ומוסרי (כל מוסר שיבחר לעצמו, כל זמן שהוא לא מנסה לקחת בעלות על המוסר הכללי, או להפריע לחיים של אדם אחר).
ומה תגיד על ה"ערס המתחזק"? היצור הקטן שחובש כיפה של ברסלב כל ימות השנה, משלים מניין לכל דורש ועדיין מתנהג כמו מפלצת קטנה? האם זה אומר שהכישלון הוא של הדת והערכים, או כישלון של האדם שחינך אותו לערכים שלא כנכונה?
|