שלום.. יש לי גיבוש שייטת עוד חודשיים ולפני כמה ימים הפנמתי שיש לי שבר מאמץ (אני אומר הפנמתי כי די לא רציתי להאמין לכאבים עד עכשיו)... הלכתי לאורטופד ויש לי מיפוי עצמות בקרוב.
בהנחה שיש לי שבר מאמץ ברמה נמוכה, מה אתם ממליצים לעשות? כמה זמן לנוח מאימונים? מתי אפשר לחזור? לחזור בהדרגה או שאפשר ישר עם משקל והכל..?

ממש הייתי רוצה שתעזרו לי...אם יש מישו שהיה לו דבר כזה וזה החלים לו אני ממש אשמח לשמוע...

תודה :|

לענות לך על דברים כאלו, תתייעץ עם האורטופד, הוא ימליץ לך מה לעשות כמה לנוח
ואיך לחזור להתאמן. אני לא ממליץ לך לבקש עצות רפואיות בפורמים באינטרנט...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לאורטופד הכי נוח להגיד אל תתאמן 3 שבועות...

אם הייתי רוצה עצות מהאורטופד הייתי מבקש ממנו ואני בהחלט הולך לעשות את זה, אבל אני שואל בפורום כי פה אולי יש אנשים שעברו את אותו דבר ויכולים להגיד לי מה הם עשו ולתת לי המלצות יותר פרקטיות, הרי אחרי הכל עוד חודשיים יש לי גיבוש שייטת זה לא צחוק...

אהלן,

בזמנו גם אני סבלתי משברי מאמץ ברמה קלה יחסית ברגלים.
לאחר מיפוי עצמות מהיר והפנייה לאורטופד, איבחון האורטפוד היה הנ''ל, ובתור טיפול הרופא המליץ על שלושה חודשי מנוחה.
עכשיו, לעניות דעתי שלושה חודשים הם פרק זמן רציני - במיוחד במקרה שלך, אך פעילות רצינית בזמן נוכחות שברי המאמץ יכולה לגרום לסדק בעצם ואף להעצים את חומרת השבר הנוכחי - עד לרמת נכות חלקית.

כמובן - הדבר הנכון הוא להיוועץ ברופא המוסמך, ולעשות בדיוק כפי שידריך אותך לעשות, ללא הגדלת ראש.
עם הבריאות עדיף לא לשחק.

תתנחם בזה שרבים עברו לפניך בלי לעשות אימונים כלל...
אם אתה בנאדם אתלטי באופן טבעי ועסקת מספיק זמן בספורט אז יש לך כושר טבעי כלשהי, שגם אחרי הפסקה של חודש חודשיים עדיין תהיה ברמה גבוהה מספיק.
וגם אפילו אם זה לא אז כשהייתי בגדנ"צ בזמנו סיפרו לנו על אחד שהתקבל לשייטת במשקל של 120 ק"ג!!!
מוסר השכל? תַראה אופי זה יותר חשוב.

כל מה שאתה אומר- נכון... אבל האימונים תמיד משפרים את האופי ואת היכולות שלך, אין על זה ויכוח...

באיזה תאריך הגיבוש?

"Second Place Is The First Loser... "Class 234

1. תקפיד כבר מעכשיו על 8-10 שעות שינה בלילה (רצוף) + סידן (ביחוד לפני השינה)
2. אם אתה עדיין מתאמן אז אל תרוץ על משטחים קשים כגון: אספלט/מדרכה/מסלול באיצטדיון
3. כדאי לך לפנות מראש לאורטופד ספורט, רוב הרופאים אכן ממליצים על תקופת מנוחה ארוכה מבלי להתייחס לכל מני משתנים ולכן כדאי לפנות לקופת החולים ולברר איזה רופא ספורט טוב עובד איתה.

תישן טוב ותאכל סידן כמו שנאמר לך
תרוץ על יחף על דשא [מגרש כדורגל זה טוב]
ובכללי הכאבים ירדו...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

א. אל תרוץ עם משקלים. אני משער שבגלל זה יש לך שברי מאמץ (אם באמת יש לך).
ב. בשביל גיבוש שייטת אתה חייב להיות בכושר, אין פה ענין לויכוח בכלל. תראה מה המצב שלך כמה שבועות לפני הגיבוש, תבדוק ת'צמך בזמנים ואיך מצב הרגל שלך ולדעתי, כדאי לשקול לדחות. אם זה גיבוש גדנ"ע, תיגש בכל מקרה. מקס' תפרוש ותעשה יום סיירות (לפרוש רפואית זה לא בושה).
ג. בקשר לאבחון/"הפנמה" שלך, חכה לתוצאות מהמיפוי עצמות ובמידה והיא חיובית, תיגש לפזיוטרפיסט ספורט שידריך אותך. כמו שאמרת, אורטופדים בד"כ שולחים אותך לנוח.

"To give anything less than your best is to sacrifice the Gift."Steve Prefontaine

הגיבוש שלי מהיום סיירות... ככה שאין הזדמנות שניה...
ואתה חושב שאם אני אנוח שבועיים עכשיו ואחר כך אחזורזה עד כדי כך ישפיע? כאילו הכושר שלי עכשיו ברמה די גבוהה ואני מניח שהוא לא יפגע עד כדי כך בשבועיים של מנוחה.

ד"א, התוצאות של המיפוי עצם מתקבלות מיד אחרי הבדיקה?

זה כבר שאלות שאין לי מושג בהם. תשאל ת'אורטופד שלך.

"To give anything less than your best is to sacrifice the Gift."Steve Prefontaine

אתה מקבל תוצאות של מיפוי מיד אחרי שעושים את הסריקה (ז"א, בסוף הבדיקה, שאחרי הזרקת החו7מר זה לחכות משהו כמו 3 שעות עד הסריקה)...

אל תיקח את המילה שלי כמומחה אבל לדעתי אתה יכול לעסוק בספורט שישמור על כושר בלי להרוס לך את העצמות לפחות בינתיים, הרי אם אין לחץ על העצמות לא אמורה להיות בעיה, אני חושב שאפשר לעשות דברים כמו שחייה או רכיבת אופניים וכאלה דברים שלפחות מבחינת סיבולת לב ריאה עדיין יכולים לשמור אותך בכושר אבל לא ממש יפגעו לך בעצמות, זה נראה לי הרעיון הכי טוב, בכל זאת, גם את זה כדאי שתשאל איזה רופא ספורט\פיזיוטרפיסט\שקר כלשהו...

מישהו יודע כמה זמן מנוחה זה דורש?
המצב שלי הוא כזה שאם אני הולך-אני בכלל לא מרגיש כאב, אם אני רץ אני מרגיש כאילו את המקום אבל בצורה קלה מאוד..
מישהו פעם היה במצב הזה ויודע כמה זמן מנוחה זה בערך דורש?

זה תלוי אחי. אני באתי לגיבוש כשחודשיים לפני נקעתי את הרגל ובסוף זה היה בסדר. תנוח שבועיים תחזור להתאמן ותראה איך אתה מרגיש, תבוא מוכן מנטלית זה הכי חשוב. ואם זה כואב בקטנה זה שטויות אתה לא תרגיש את זה תנסה לדחות את הגיבוש אם אי אפשר תלך ככה ויהיה בסדר. בהצלחה
וכמו שאמרו פה תנוח הרבה בעיקר תישן הרבה ויהיה בסדר !

בעקרון שבר מאמץ לא עובר לעולם - העצם פשוט נבנית מעליו ועם זמן מסויים וטיפול נכון לא תרגיש יותר את הכאב
אם נקח תאורטית תעניין...אז אם נגיד 10 שנה לא תזוז מהמקום שלך לא תפעיל תרגל אז אולי החור יסגר :] אבל גם לא בטוח

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מאיפה הוצאת ששברי מאמץ לא מגלידים? הרי העצמות בגוף האנושי מתחדשות כל הזמן, ולא מוסיפות שכבות על שכבות של סיבי סידן. (רק מהפירוט, תיאוריית ה"לעולם לא עובר" נשמעת מטופשת.)

לגבי כל שאר האורטופדים, אני ממש לא מבין איך אפשר להיות מספיק אטום על-מנת לחשוב ש"ריצה קלה בזמן ההבראה" תעזור.
שבר המאמץ נגרם כתוצאה מעומס יתר על השריר, שכתוצאה מעומס זה - מעביר חלק נכבד מעבודת בלימת הזעזוע לעצם - שאינה מסוגלת להחזיק בכובד פעולה זו, ולכן נסדקת.
כל פעולה שדורשת מאמץ שריר מבחינת הרגל רק תזיק למצבך הנוכחי, והזמן שניתן למנוחה מטרתו לתת לעצם לחזור למצבה התיקני, ולאחר מכן - לפתח שריר בפרק זמן ממושך.
אם תשמע בקול המבינים בפורום, רק תזיק לעצמך - שהרי לא ניתן זמן מנוחה והפעילות האינטנסיבית מתמשכת בעוד השריר חלש מבכדי לתמוך בעומס והעצם ממשיכה להיסדק.

אם באמת חשוב לך להצליח, תחשוב קדימה - שהרי גם אם תעבור את הגיבוש, במהלך השירות לא תוכל להימנע משברי מאמץ. (הרי את הבסיס כבר יצרת.)

אז מה שאתה אומר הוא שהמקרה שלי אבוד ואין דרך לתקן?...

להרבה אנשים שמתאמנים לפני גיבושים יש שברי מאמץ והם מחלימים אחרי תקופה מסויימת של מנוחה... אני מקווה שהתקופה הזו תהיה קצרה..

א. למרות הביטחון שהבחור הזה משדר, הוא לא אדם מקצוע ואין ליחס לדברים שהוא אמר חשיבות רבה יותר משל האחרים פה.
ב. בהמשך למה שכתבתי בא', תתיעץ עם בן-אדם מקצוע ולא בפורום של מלש"בים וחיילים סדירים. אתה יכול גם לקרוא מאמרים באינטרנט, אם כי גם הם לעתים לא מי יודע מה מקצועיים.
ג. במהלך מסלול שייטת הרבה מאוד מסלוליסטים מקבלים שברי מאמץ ואף מסיימים איתם ת'מסלול.

המקרה שלך ממש לא אבוד. תבוא לגיבוש מרוכז במטרות שלך, תשאף להגיע ולהיות כמה שיותר טוב תוך כדי זה שאתה עצמך ב-100%. הצגות יכולות לסבך אותך.

"To give anything less than your best is to sacrifice the Gift."Steve Prefontaine

ציטוט:

במקור נכתב על ידי UR5076 א. למרות הביטחון שהבחור הזה משדר, הוא לא אדם מקצוע ואין ליחס לדברים שהוא אמר חשיבות רבה יותר משל האחרים פה. מה שכתבתי מבוסס על ניסיון אישי, אני לא מנסה ליצור רושם של אדם בעל מקצוע, ברצוני סה''כ למנוע את פרי-אי-הידיעה של האחרים. ב. בהמשך למה שכתבתי בא', תתיעץ עם בן-אדם מקצוע ולא בפורום של מלש"בים וחיילים סדירים. אתה יכול גם לקרוא מאמרים באינטרנט, אם כי גם הם לעתים לא מי יודע מה מקצועיים. בהלחט מסכים איתך - אך תגובה שדוחקת בו ליצור מאמץ הינה בעלת פוטנציאל להזיק לו, לעומת תגובה שבאה למנוע ממנו פעילות ובכך אולי לא לעזור לו בצורה האפקטיבית ביותר - אך היא בהחלט לא תזיק לו. ג. במהלך מסלול שייטת הרבה מאוד מסלוליסטים מקבלים שברי מאמץ ואף מסיימים איתם ת'מסלול. קצת אבסורד אם להתחשב בכך ששבר מאמץ נוצר מאי תאימות בין מציאות למטרות, סה''כ אם זה באמת נכון - זו היא אינדיקציה לאטימות צבאית, ולא למינוריות הבעיה. המקרה שלך ממש לא אבוד. תבוא לגיבוש מרוכז במטרות שלך, תשאף להגיע ולהיות כמה שיותר טוב תוך כדי זה שאתה עצמך ב-100%. הצגות יכולות לסבך אותך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אדם אקראי במקור נכתב על ידי UR5076 א. למרות הביטחון שהבחור הזה משדר, הוא לא אדם מקצוע ואין ליחס לדברים שהוא אמר חשיבות רבה יותר משל האחרים פה. מה שכתבתי מבוסס על ניסיון אישי, אני לא מנסה ליצור רושם של אדם בעל מקצוע, ברצוני סה''כ למנוע את פרי-אי-הידיעה של האחרים. עם כל הכבוד לנסיון האישי שלך, עדיף שיפנה לגורמים מקצועיים. ב. בהמשך למה שכתבתי בא', תתיעץ עם בן-אדם מקצוע ולא בפורום של מלש"בים וחיילים סדירים. אתה יכול גם לקרוא מאמרים באינטרנט, אם כי גם הם לעתים לא מי יודע מה מקצועיים. בהלחט מסכים איתך - אך תגובה שדוחקת בו ליצור מאמץ הינה בעלת פוטנציאל להזיק לו, לעומת תגובה שבאה למנוע ממנו פעילות ובכך אולי לא לעזור לו בצורה האפקטיבית ביותר - אך היא בהחלט לא תזיק לו. איפה בתגובה שלי דחפתי אותו ליצור מאמץ? ג. במהלך מסלול שייטת הרבה מאוד מסלוליסטים מקבלים שברי מאמץ ואף מסיימים איתם ת'מסלול. קצת אבסורד אם להתחשב בכך ששבר מאמץ נוצר מאי תאימות בין מציאות למטרות, סה''כ אם זה באמת נכון - זו היא אינדיקציה לאטימות צבאית, ולא למינוריות הבעיה. זה לא אבסורד, זה צבא ולא מסגרת ספורטיבית. אתה רוצה להימנע מפציעות? לך לגדודים או שתיקח איזה ג'וב. חלק מהענין שלהתנדב ליחידות האלו זה לדעת שיש לכך כל-מיני השלכות. המקרה שלך ממש לא אבוד. תבוא לגיבוש מרוכז במטרות שלך, תשאף להגיע ולהיות כמה שיותר טוב תוך כדי זה שאתה עצמך ב-100%. הצגות יכולות לסבך אותך.

"To give anything less than your best is to sacrifice the Gift."Steve Prefontaine

לך לאורטופד הוא יסביר לך מה זה שבר מאמץ ותשאל אותו האם הוא עובר או לא.
לי יש שברי מאמץ ואני ספורטאי שמתאמן קבוע בוינגייט עובדה שאם יש לך שבר מאמץ ואתה לא מזניח אותו אלא מטפל אתה לא מרגיש את הכאב אבל ברגע שאתה מזניח זה שוב פעם מתחיל מאותו המקום שבו זה נפסק ז'א שזה לא מגליד.
אתה יכול לעצור את הגדלת השבר זה כן אבל זה לא יבנה לך מחדש.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני לא יודע מאיפה בא לך הרעיון לקבל עצות מילדים פה.

בעניינים כאלה לא משחקים. נקודה.

אם היית אצל רופא והוא אומר לך שאתה צריך לנוח כך וכך זהמן, אז אתה תקשיב לו ותנוח כמה שצריך.
או שאולי תשאל עוד דעה של רופא אחר. שבין כה וכה בטח תיהיה דומה.

תאמין לי שאני מבין אותך, ואני יודע כמה זה מעצבן ומתסכל, אבל עדיף לך לפספס את הגיבוש הזה ולא לגרום לעצמך לפגיעות, שיפגעו בך בטווח המיידי והקצר ויכולות גם להגיע לחומרה שהבעיות יהיו תמידיות.

פשוט תעשה מה שהסמכות המקצועית אומרת לך. לא מה שבני נוער שעם כל הכבוד לא מבינים מהחיים שלהם הרבה. למרות שהם בטוחים שכן.

* לגבי פציעות ביחידות מובחרות - כן, ביחידות מובחרות לפעמים העומס יכול לגרום לפציעות וזה משהו שצריך לקחת בחשבון, אבל אדם שלומד איך למעט ולמנוע את הסיכונים האלה, יוכל להוריד משמעותית את הסיכוי שייפצע. עבודה נכונה, עבודה לפי הוראות בטיחות, עירנות וזהירות (מה שלא מקפידים עליו הרבה אצלנו) יכולים להפחית משמעותית ואף למנוע את הסיכוי להפגע.

לכל אלה שלא הבינו- אני ממש לא מתייעץ עם אף אחד...
אני רק שואל אם יש כאלה שהיו במצב כזה או שמעו על מקרה כזה ויודעים מה היה סופו.
ברור שבסופו של דבר אני אעשה מה שהרופא אומר.

אף אחד לא יכול להגיד לך כי אצל כל אחד הבעיה היא ספציפית לו.
זה לא בדיוק אותו דבר לכולם.

בהצלחה בכל אופן.
מקסימום תגיע דרך יום סיירות.
אל תוותר.

אני דרך יום סיירות כבר אחי... המקסימום זה לדחות תגיבוש-->לדחות תגיוס, וזה באסה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Balal אני דרך יום סיירות כבר אחי... המקסימום זה לדחות תגיבוש-->לדחות תגיוס, וזה באסה.

אם אתה מספיק רוצה שייטת אז אתה תדחה.
זה הכל מסתכם ברצון.