# לכתוב יצירת מופת #
כחלק מפרויקט לימודי בנושא פתוח שנדרשתי לכתוב בחרתי בכתיבת יצירת מופת כנושא מחקר, החלטתי לשתף כאן את המסקנות - עקרונות הכתיבה ליצירת סיפור אכותי ופופולרי, בצרוף דוגמאות [חלקן קיצוניות, אבל זה רק כדי להדגיש הבדלים, ובכלל ראיתי כבר אנשים שעשו טעויות כאלה]. את הדוגמאות סימנתי בסגול כדי להבדיל אותן מהעצות עצמן. מקווה שתהנו ותעזרו בזה (:
לכתוב יצירת מופת
1. עלילה: לאורך כל היצירה צריך להיות שזור חוט ברור של סדרת מאורעות הקשורים זה בזה, שיוביל לנקודה מסוימת. זה אולי נשמע פשוט מדי אבל קל מאוד לסטות מהקו הישר של העלילה ולכתוב קטעים חסרי משמעות, קטעים שלא מקדמים שום דבר, או הרצאות שהכותב רוצה להעביר ומנצל את הדמויות שלו כדי שישעממו את הקוראים בשמו. סיפור משמעותי הוא סיפור שמוביל את הדמות הראשית, ואיתה את הקורא, להבנה חדשה, תוך שמירה על הנאה ועניין גובר. תזכרו שאתם יוצרים אוירה, וההרצאות יוציאו את הקורא ממנה.
לפיכך: כשמסיימים את הטיוטא של היצירה יש לעבור עליה מתחילתה ועד סופה ולנסות לדמיין כל קטע בנפרד כאילו נמחק מהסיפור, לבדוק האם הוא הכרחי, ואם אפשר לוותר עליו – לא להסס למחוק. כל ספר שיוצא היום לאור הוא רק 40% מכל המילים שנכתבו בטיוטא הראשונית.
חשוב: תאורים שלא מקדמים את העלילה אבל תורמים בצורה של השהיה מותחת, העמקה של ההכרות עם הדמות הראשית או משרים אוירה הם חיוניים לסיפור.
2. רגש: ברגע שניגשים למקלדת כדאי לקחת נשימה עמוקה ולהעלות בעיני רוחכם את התמונה הראשונה של מה שאתם מתכוונים לכתוב, להריץ את כל הסיפור בראש כסרט במהלך הכתיבה ולהכנס אליו רגשית, לתת לו לסחוף אתכם ולהוציא על הדף את החוויה שעברתם דרכו. כך תפיחו חיים ביצירה, תשימו לב להרבה יותר פרטים שכדאי לכתוב והקורא ישאר עם רושם עמוק של התלהבות. חותם ריגשי על הקורא יהפוך כל ספר לבלתי נשכח.
לפיכך: לא נשתמש במילים שאומרות רגש מפורש – "הוא אהב אותה בכל מאודו", אלא נתאר פעולות שגורמות לקורא לחשוב על הרגש, נביע אותו – "הוא נעמד מאחוריה והסיט את שערה ברוך הצידה. היא חייכה כשהסתכלה על ההשתקפות במראה מולם, והוא נשק לה על עורפה." – לספר שמישהו אוהב מישהי צריך להיות כסיפור ולא כאימרה. תמיד לחשוב במובן של מעשים ולא אמרה סוביקטיבית. קורא רוצה שיוכיחו לו שהדמות מאוהבת ולא שיגידו לו את זה חד וחלק ויצפו שיאמין.
3. מתח ומסתורין: עוד אלמנט שמשאיר את הקורא מעורב רגשית בסיפור הוא מתח.
קראו את הסיפור שלכם שוב. אם הוא משעמם לכם הוא ישעמם גם את הקורא.
לפיכך: לא לגלות לקורא, למחוק מידע לא הכרחי. לא להסביר התנהגות של דמויות – שהקורא יתהה למה, איך. תנו את הרושם שהסיפור המלא ידוע לכם– אבל אתם לא מתכוונים לחשוף אותו במלואו עד הדף האחרון. לתת מקום לדמיון שיראה שכל דבר יכול לקרות עכשיו, הקורא יהיה עם המון השערות למה שבא הלאה ולא ידע מה מהן הנכונה, ואתם תסיימו הכל באופציה מפתיעה שלא חשב עליה קודם. תכוונו אותו לחשוב לכל מיני כיוונים שונים ומרתיעים ותפתיעו עם אחד אחר לגמרי.
4. אמפתיה: להיות חיובי ולהדגיש את הטוב שבכל דבר יכוון את הקורא לאותו תדר של תחושות חיוביות. הצגה של דמות חלשה עם חמלה, ולא זלזול, יהפוך את הסיפור ליותר אסתטי, יפה, ואנושי. תזכרו – יחס גורר יחס, ושכאתם מראים רגש שלילי, אותו הרגש יחזור אליכם. אם תזלזלו בדמות שיצרתם, הקורא יזלזל בכם בשמה. המנעו משליליות.
לפיכך: בעימות תבחרו בצד של החלש שזקוק לתמיכתכם, תציגו אותו באור חיובי - כחסר אונים ולא כמישהו שראוי ליחס שלילי.
5. הארות: חשפו את הקורא לתפישות חדשות והראו לו דברים חדשים שיתכן שלא שם לב אליהם קודם. תזהרו לא לכתוב ספר הרצאות משעמם שמטיף לקורא. רק אם המסר זורם מתוך הטקסט מותר לו להשאר שם. המסר צריך לבוא בעדינות בין השורות ולהיות תוצאה של העלילה. המחשבות והדעות של הכותב לא מעניינות את הקורא.
6. פשטות: הפשטות היא שיא התחכום. אם יש מילה ארוכה שמתארת דבר מסוים ואתם מכירים מילה נרדפת שהיא קצרה ופשוטה יותר – העדיפו אותה. אל תתארו דבר פעמיים – "הבניין היה גדול ומאסיבי", "המדים היו חד גוניים ואפורים". כמה שפחות מילים יותר טוב, ובכלל – הבנו כבר מהתאור הראשון. מילים עדינות מתארות דברים הכי טוב, כבר נתקלתי בספר שתואר בו- "הוא דחף את האבן ברגלו" ו"היא טלטלה את ראשה", נשמע כאילו הוא נאבק במשהו כשהוא בעצם סתם הלך ובעט באבן קטנטנה, וכאילו היא חטפה איזה התקף כשהיא בעצם הנידה ראשה לשלילה..
תהיו ערניים בעריכה לכל מילה שאפשר להשמיט. אם המשפט נשאר בעל אותו משמעות בלי מילה מסוימת, זה סימן שהיא צריכה להמחק.
7. עריכה: המנטרה ההכרחית לכל כותב רציני היא "לערוך, לערוך, לערוך, ללכת לשתות משהו, לערוך, לישון ולערוך שוב". אין קיצורי דרך. אחוז אחד כשרון ו99 אחוזים של עבודה, דם, יזע ודמעות. לחכות להשראה זה בזבוז זמן, אם תכתבו רק כשיש לכם השראה תספיקו לכתוב אולי עשר עמודים בשנה שלמה. ההשראה באה תוך כדי העבודה על הטקסט.
חשוב גם לקחת מרחק מהטקסט אחרי העריכות הראשוניות למשך מינימום שבוע ועד לחודשיים, כדי לחזור לטקסט רעננים עם נקודת מבט חדה יותר, מנותקים רגשית מהטקסט תוכלו לראות הרבה דברים שפספסתם קודם מבלי להבין איך לא ראיתם אותם. לא לשכוח שמחיקה היא הכרחית – אל תהססו למחוק קטע לא נחוץ גם אם לקח לכם הרבה זמן לכתוב אותו. אם משהו צורם ואחרי הרבה תיקונים אתם עדין לא מרוצים, תבדקו אם הפסקא שאתם עובדים עליה היא לא מקרה אבוד. מחיקה היא דבר נהדר בסופו של דבר.
8. נושא: העולם משתנה, אנשים משתנים, הכל משתנה, אבל הרצונות והפיתויים של אנשים הם טבע שאי אפשר להתעלם ממנו. יש לבחור נושא שכל אדם יכול להזדהות איתו ושיעניין אוכלוסיה גדולה של אנשים. אהבה, כסף, חוסר מוסריות, סקס, אלימות, כוח, תהילה, הנאה - אלה דברים שתמיד ימשכו את הקהל הרחב. אם אין לכם רעיונות לדברים שאנשים נהנים מהם תבדקו את שבעת החטאים.
9. מחקר: אף אחד לא יודע הכל, וזאת סיבה טובה לפתוח אנציקלופדיה או גוגל לפני שמתחילים לכתוב על משהו לא מוכר מספיק. תשתדלו לכתוב על דברים שקרובים אליכם. אל תסתמכו על דמיון או השערות, הגיוניות ככל שיראו לכם. מעט מדי מידע יוצר חוסר אמינות ויותר מדי מידע משעמם את הקוראים.
שיעורי הבית הם בשבילכם, לא בשביל הקורא. אם גיליתם דברים חדשים ומעניינים שלא רלוונטים לסיפור זה לא סיבה מספיק טובה לכתוב אותם בכל זאת. להשתמש רק בדברים ההכרחיים.
בהצלחה לכל הכותבים ושבוע פורה לכולם (:
_____________________________________
when injustice becomes law, rebellion becomes duty.
נערך לאחרונה ע"י רומק בתאריך 02-09-2008 בשעה 02:54.
סיבה: לבקשת הכותבת לאחר שעבר זמן העריכה
|