1. מחפש מידע על מבצר "אל עאליה" בטייבה.בספרות הוא אינו קיים. במציאות כן.

2. הכפר אום-חאלד בנתניה.

3. הכפר הנטוש צפונית לעין כרמל (מצוי בו מבנה כנסיה בשלמותו

3. שייח בראק:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...l?itemNo=292857

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

שרידי הכפר אום חאלד וכן המבצר הצלבני העתיק, נמצאים בריבוע התחום בין הרחובות הרצל-רזיאל= גליקסון וכביש החןף.
המבצר, מצוי בקצהו הצפוני של רחוב מינץ ולידו, בגן יפה בן עמי ניצב לו עץ השיטה העתיק.
בפינת הרחובות גליקסון- עולי הגרדום ובסביבה ניתן לראות כמה מבתי הכפר. על פי הנטען, באיזור הדרום- מערבי של המתחם , סמוך לבית הספר בר-אילן, מצוי היה בית עלמין מוסלמי ישן.
אגב, מרפאת המומחים של קופת החולים הכללית, המצןיה בפאה המערבית של המתחם, ברחוב רזיאל, קרויה ע"י הציבור המקומי, קופ"ח אום חאלד.

.

ראו: http://www.irus.co.il/um/um-toldot.htm

.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

כן

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

תודה לכולם.

אני ממתין לתשובות על שאר שאלותי

למעלה תשובה גם לשאלתך השלישית.

וזו כנראה לראשונה:
http://www.shimur.org/article.php/m...cle.php?id=1639

במפה טופו' 1:50,000 מופיע כ 1ק"מ מערבית לעין כרמל ולא כפי שנכתב ע"י שיןשין1 אבל אולי מדובר בקבר שיך.

שיח בורייך אכן הכפר של הארמנים.
ראשיתו דווקא בשנת 1926 ולא כפי שפורסם בכתבה.
הוא נבנה ליד קבר השיח' או ליתר דיוק המקאם של שיח בוראק.
אין קשר בין הכפר ובין במקאם ולמעשה הוא נמצא מחוץ לקרקעות שנקנו ע"י האפנדי שהושיב אותם על האדמות שלו כאריסים חסרי מעמד ובעלות.

כנסייה - אין אף אחת בחוף הכרמל למעט- חפירות ארכאולוגיות שנעשות כרגע במושב הבונים, דרומית לעין כרמל. שם התגלו שרידי מבנה שיש אומרים שאולי, שימש ככנסיה בזנטית.
מקרה אחר של כנסיה הוא בטירת הכרמל. שם בכנסיה, ואולי במנזר קדום מתקופה צלבנית יושב היום בית כנסת לתפארת.

כנסייה זו נמצאת בתחום שיפוט מועצה אזורית חוף הכרמל ליד מחלף זיכרון.

מעבר לזה כמובן שהיו יותר כנסיות (עתיקות - בשיך בריך ההתייחסות לכנסיה מודרנית, כנראה מאולתרת) בחוף הכרמל - יש אחת מצפון מערב לתל דור, אחת ליד הבונים, סביר מאד שהיתה אחת לפחות בעתלית, בטירת הכרמל, שתיים בקסטרה, אחת בתל שקמונה, אחת בנחל שיח.

לגבי מבנה צלבני בטייבה: ממליץ לבדוק את קורפוס המבנים הצלבניים של דניס פרינגל.

קסטרה גבולי - ממש למרגלות ההר. אבל נחל שיח בוודאי בכרמל.

הכנסיה בנחל שיח נמצאת הרי לקראת מוצא הואדי ובתוכו; הגישה אליה היתה מהחוף, עניין של חצי שעת הליכה. לא ממש סיבה לוויכוח.

הליכה בחום ובלחות של אוגוסט !
אפילו אוליפנט כתב:
... as we follow the steep path that leads up to the ruin of the old monastery

ההדגשות שלי.

מה שכן, עולי הרגל היגעים יכלו לצנן עצמם ולהשיב את רוחם במעיין הצמוד...

עין אם אל פרג' ובשמו העברי עין משוטטים. שם זה ניתן ע"י זאב וילנאי ז"ל, על שם שבט הצופים הראשון בחיפה

מה שנראה קצת כמו מבנה טרי-אפסידלי פונה לכיוון צפון. חורבת טפת מזוהה עם הכפר קסל דה-שאטיון. המבנה היה ככל הנראה חאן מבוצר עם אורווה. מאחר שעבדתי במקום נזקקתי לדו"ח החפירה המקורי משנת 1969 ואם אני זוכר נכון לא היה אף איזכור לכנסייה, כך גם במפת הממלכה הפראנקית.

אני קורא את האשכול הזה ולא מבין כלום. כולכם נווטים מחוף הכרמל?
המקאם הזה מקסים. איפה הוא (בבקשה, לאט לאט. למי שגר בת"א ואין לו רכב שטח)?

שייך בוראק נמצא ממזרח לכביש 2 ומדרום לגשר החוצה את כביש 2 מדרום מזרח לעתלית.
את המקאם רואים כאשר נוסעים בכביש 2.
איך מגיעים ? במחלף עתלית פונים לעתלית, אחרי מחנה המעפילים פונים שמאלה לכיוון עתלית ונווה ים. חולפים על כל עתלית כאשר כיוון הנסיעה הוא מצפון לדרום, לפני חציית מסילת הרכבת חיפה-ת"א יש דרך כורכר טובה העבירה לכל רכב היוצאת לכיוון מזרח - דרום. נוסעים עליה מרחק קצר, חוצים בגשר שהוזכר קודם את כביש 2 ולאחר החצייה מחנים את הרכב ומדרום נמצא המקאם וגם שרידי הכפר הארמני שננטש סופית לפני כשלושים שנה בלבד. הארמנים משמרים את זכר המקום - ראו בתמונה את הקבר. המקאם נמצא בחלק המערבי של שרידי הכפר, חולש על כביש 2 , ראו בתמונה נוספת מכיפת המקאם.

יצאתי הבוקר לראות את מתחם אום חאלד. עץ השקמה העתיק ניצב במקומו, סב וגאה מתמיד, בלב גן מטופח ששינה את שמו ל"גן השקמה". קצת צפונה לו , על רכס כורכר קטן, עמוס ערימות פסולת וקוצים, נמצאים שרידי המצודה הצלבנית, עלובה ומבויישת מתמיד.אוי לה לעיר,המוציאה ממון רב לפרסומה כ"בירת הספורט", אשר שרידי עברה עטויי כלימה כה מבישים:

.

בי איי, בתגובה מס' 5, הפנה אותנו לאתר נתנייתי. מצאתי שם את השורה הבאה:

אלה נמשכו עד קרוב למלחמת העצמאות, כאשר הצבא הבריטי פינה את התושבים אל מחנה פליטים בטול-כרם. עדות ליחסים התקינים בין הנתנייתים לבין תושבי אום-חאלד: ביום בו נטשו את הכפר, הלכו אל גרבובסקי השומר של נתניה והפקידו אצלו את מפתחות בתיהם, ושני הצדדים לחצו ידיים והבטיחו לשוב ולחיות יחדיו עם תום המלחמה.

ואני שואל: מה קרה לגרבובסקי השומר? למילה שלו? להבטחה שלו?
למילה שלנו? להבטחות שלנו?
האם אום חאלד היא הנספח הדרומי לאיקרית ובירעם?הפרת הבטחה בוטה ומכוערת, בשם ערכי נדל"ן או "סיבות בטחוניות" עלומות, שאולי כלל אינן רלבנטיות?

אני מודע להתנגדות של רבים מאנשי הפורום הזה ל"זוכרות" ולכל מי שמנסה לכבד את הזכרון של הנכבה. אני נזהר מאד שלא לעצבן את אותם חברים, ומשתדל שלא לדבר על הנושאים הללו, אבל הפעם זה ממש קפץ. האם העובדה שעיריית נתניה לא אספה שם את האשפה כראוי היא המקור לבושה?

מאמר על מבנה מסוים. היה כפי הנראה יוצא מאמר על כך שדופקים את הפועלים שבונים אותו ...

כתבתי מאמר ארוך על בנין, ובו התמקדתי בתנאי העבודה של הפועלים שבנו אותו. המאמר הכה גלים, והוזמנתי להרצות על הנושא בלא מעט פורומים.

אבל אני מבין את כוונתך. אתה רוצה שנמשיך לעסוק באסתטיקה ו/או בהיעדר אסתטיקה, ולא נתעמק בבעיות של אנשים. מקובל עלי. אנשים???? איחחחחחס.

שנינו לא האזנו לתגובתו של השומר ולאימות הגרסה, לא התחקנו אחר הסיבות לעזיבת הכפר וכו'. האם היו האנשים אריסים או בעלים - גם זאת אין אנו יודעים. אזיכרך כי באותה עת היה הצבא העירקי כמטחווי קשת מנתניה. האם חלק מן המקומיים תמכו בו וציפו לו? במקום אחר ברשת צויין כי הכפר נעזב בלחץ אנשי טול כרם. למה בדיוק כיוונו הלוחצים? באיזה לחץ לא עמדו הנלחצים?

הייתה מלחמה גדולה ומרה ולעיתים גם פלאחים שלוים נאלצו לבחור צד. ליהודים באותה מלחמה לא ניתנה הזכות לבחור צד. גם במקור המשמש אותך לנזיפה המיותרת בBA לא מצויין כי הכפר פונה בכח או בכחש.
האם זה המקום לדון בו במוסריות החוק הנוטל אפוטרופסות על נכסי הנפקדים? לדעתי - לא. למרות שאם דיון שכזה נשמר בתחום העבר [כן..כן..] ואינו מבטא אמוציות עזות ולא נימוסיות [אמוציות אתה בעצמך! אני לא הפרעתי לך - אתה אל תפריע לי. אני נדנדתי את אלטלנה? אתם הטבעתם את דה האן! וכו'] אין הדבר מנוע לפי כללי הפורום.

מותר ורצוי לנזוף בראשות מקומית המזניחה שטחה ועתיקותיה ואפשר לעניות דעתי לעשות זאת גם מבלי להתייחס להנצחת או אי הנצחת תושבי המקום הערביים. מותר לצלם מבצר צלבני מבלי להתמקד בפרק התיישבות ערבי של מאה אחת ומחצה כמו שמותר לתאר כנסיה בירושלים מבלי לבצע סריקה רטרואקטיבית של תולדות ההתישבות היהודית במקום.

אם תרצה לפתוח אשכול נפרד אשר בו יתנהל ויכוח נוקב שכזה אשר יהיה מקושר לכאן אך יתנהל בפורום אקטואליה - אצור את הקישור. אם תרצה לפתוח כאן אשכול מוגבל לדיון היסטורי בנושא מלחמת העצמאות ויחסי ערבים-יהודים באותה תקופה מבלי לגלוש לימינו אנו - זכותך המלאה.

הנכבה תמיד 'תקפוץ'. אנו חיים על האדמה עליה התרחש ומתרחש סכסוך דמים בין שני עמים וכמעט כל מקום ונושא ניתן לקשר לכך. הנכבה של הערבי היא במובנים רבים הסכוי שלי לחיים.

16:10 עריכה: בדרך ממחשב למחשב הייתי בטוח כי תקדם את פני הכותרת "כי רפש הוא שקט - שא אש להצית אין דבר". למזלי הקדמתי. אומר לך מה 'הקפיץ' אותי. השמוש בבטוי 'בושה' אשר בהכירי אותך מהפורום לא לכך הייתה הכוונה אך נראה היה לרגע כאילו הוא מכוון כלפי מי שיצא, צילם וטרח.
וכמובן הבטוי 'איחחחס' שגם אם נאמר לאחר הערה 'אישית' היה מיותר.

עוד עריכה 17:19: ובקריאה חוזרת - אני רואה שהאיחחחס מכוון כלפי הבטוי 'בעיות של אנשים/פועלים' ולא כלפי הכותב. הניסוח מתוחכם ולא היה ברור בקריאה ראשונה ובכ"ז קבל את התנצלותי על שחשדתי בקושר זנבות שועלים שכמוך!! זה מה שקורה כשעוברים על תגובות תוך כדי עבודה...

אבל נראה שזו אשמתי, הייתי צריך לנהוג לפי הפיתגם המחודש:
"לא די לחכימא ברמיזא - הרמז אמנם שלך, אך המסקנה כולה שלו"
אינני מתכוון להשתמש בסיפא של הפיתגם השלם המקורי, לכן אני רק יכול לבקש : אם הנושא כל כך חשוב לך, אנא פתח אשכולות נפרדים עם המילה ההיא בערבית. אני בכל זאת עדיין מעדיף לקרוא מה שהוא כמו תולדות הפועל העיברי בארץ ישראל.

אתה דוחק אותי לנישה לא רצויה.
נדמה לי שהכפר אום חאלד היה כפר של אריסים, אשר אדמותיו נמכרו, ובהתאם הם פונו, ולא גורשו. המידע שברשותי לעניין זה קצת מעורפל וטעון בדיקה נוספת. עם זאת, כאמור, אין בדעתי לפתוח תיבות פנדורה הסטוריות.
ה"בושה" מתייחסת כולה להזנחה ולחידלון המקיפים אתר הסטורי. סבורני שראוי כי עירית נתניה, המוציאה ממון על פרסום בתשדירי "חסות", במסגרת שידורי האולימפיאדה, תעשה גם לביתה ותעניק טיפול הולם לאתר.
ואידך זיל גמור.

.

אבל כנראה שאני צריך.

1. בי.איי - אין לי שום שמץ של ביקורת עליך או על כתוביך. ממש לא. אם השתמע אחרת, אני מתנצל.
2. יש נכבה ויש נכבה. יש ישובים שנלחמו בנו, ולאחר שוך הקרבות אוכלוסייתם נמוגה. אין לי שום בעיה עם זה. אני גם לא ממש מזדעזע מכך שבמקומות כאלה עזרנו להם להחליט. אני גם חושב, מצד שני, שכך יצרנו את בעיית הפליטים, ואת התוצאה של בעיית הפליטים נאכל עוד הרבה זמן.
3. יש לי בעיה, ובעיה גדולה, עם איקרית, ובירעם, וכנראה אום חאלד. ישובים שלא היה לנו ריב איתם, ולא להם איתנו, וביקשנו מהם יפה לזוז הצידה, כי מייד מייד נרשה להם לחזור - הבטחנו ולא קיימנו. וזה בכלל לא קשור לנכבה ולא לערבים. סתם - כבוד פולני מולד. זה מה שהקפיץ אותי.
4. ולגבי בושה: נכון, עירית נתניה צריכה להתבייש. רק הצעתי שגם אנחנו, קצת, בפינה, כשלא רואים - צריכים להתבייש קצת על הפרת הבטחות, ועל כך שיצרנו במקרים מסויימים טרגדיות נוראיות לאנשים פרטיים, עם שם ופנים, שלא עשו לנו מאומה. עם תוצאת המעשים הללו נצטרך להמשיך ולחיות.
5. יש לי כמה עקרונות מוסריים מטופשים: אל תדון אדם עד שתגיע למקומו, אל תיידה אבנים כשאתה גר בבית מזכוכית, ואל תעשה לחברך מה ששנוא עליך. אני קודם כל בודק אם אני טהור, לפני שאני זורק רפש על אחרים - בין אם הם האחראים על הסדר והנקיון, או אם הם השלטונות הבריטיים בתקופת המנדט שלא כיבדו הבטחות. במקרה דנן - טענתי שיש לי, ולכולנו, בעיית בושה גדולה יותר מזו שניתן לטפול על עירית נתניה.

איני סבור כמוך. אין לי בעיית בושה "גדולה" ואיני מעוניין להגרר לכך יותר. לך בדרכך ואני אלך בדרכי.

.

מה לדעה הפוליטית הזאת ולפורום. העובדה ששומר שדות, חסר כל סמכות, הבטיח דבר מה לאריסים פלוניים, אשר סולקו מעל אדמות האפנדי שלהם, אשר מכר את הקרקעות 20 שנה קודם לכן, צריכה להעלות סומק של בושה על פנינו?
אם כך , כל צעד ושאל באדמות הארץ הזאת רווי זכרונות של עמים שהיו כאן ואינם. מה על החיווי והגרגשי למשל? עמים רודפי צדק ושלום, אשר סולקו מהנדל"ן שלהם ע"י שבטי נודדים שבאו מן המדבר. ולשם מה הותקנו "ביצורי המאורעות", אם לא לצורך מלחמה בתושבי הארץ הקדומים, אשר ישבו על אדמתם דורות, עד אשר גירשום המתיישבים האירופאים, אשר רכשו את אדמות מכורתם מידי אפנדים תאבי בצע?
באתר "זוכרות" אתה יכול למצוא כמעט את כל מדינת ישראל, עמוסת ישובים של כאלה ש"קיבלו הבטחות" ונטשו את אדמתם. לפי שיטתך, אל לנו ליבב על הסחי והזוהמה המכסים את מקומות ישובינו, שכן כל מקום בו הטיל כלב את גלליו ברשות הרבים שומה עלינו קודם להתבייש במעשי העבר.
אז אולי אדוני הארכיטקט כדאי שתשקול פעם נוספת את דבריך, אולי תפנה ראשית ל"שומר המפתחות" ותברר האם במקרה לא הבטיח מוכתר אום חאלד להשיב את הפקדון לידי היהודים תמורת "דמי שמירה?", לפני שאתה מעביר פורום זה לצד האחר, ומטיח דברי כיבושין במי שבסך הכל חפץ להראות לחברי הפורום כיצד נראה האתר נשוא האשכול כיום, ומתבייש בליקויים בשמירת הסביבה שנתגלו לו.

ארבעה קישורים נוספים בנושא בראש הדף

http://www.irus.co.il/um/um-2.htm

ארדיכל - שים לב כי מצויין שהתושבים פונו ע"י הבריטים.

כמו כן נכתב ברשת באתר אחד מבתי הספר לתיירות כי שייך חמדאן מכר את הקרקעות בהסתר.http://209.85.135.104/search?q=cach...clnk&cd=9&gl=il

זה בעניין מכירת הקרקע:http://www.netanya-moreshet.org.il/...w.aspx?id=34649

זה בעניין אום חאלד במאורעות http://www.netanya-moreshet.org.il/...w.aspx?id=27847

תמונות: http://www.netanya-moreshet.org.il/...px?id=27839&t=2
http://www.netanya-moreshet.org.il/...w.aspx?id=27839


וזה בעניין נסיון לעבור שוב ל'מצב חיוך' http://stage.co.il/Stories/581997

אתמול הצלחתי ממש לגעת פיזית בספר המקור ממנו נשאב האיור הזה. המהדורה שבידי מכרי, בעל אוסף אדיר של ספרות עתיקה על ארץ ישראל, הינו משנת 1850. כך שהציור קדום יותר.

.