08-05-2005, 17:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 24.03.04
הודעות: 4,275
|
|
מדריך לצילום פנורמי
החלטתי לכתוב את המדריך כי אני נתקל הרבה פעמים בשאלות כמו "איך עושים את זה?" או "באיזו תוכנה השתמשת?",
ואין סיבה שלא כל אחד יחבר פנורמות בעצמו ברמה ששום תוכנה לא תגיע אליה.
אז דבר ראשון חשוב להבין מה הבעיה בצילום פנורמי -
אנחנו חיים בעולם תלת מימדי. מה שזה אומר שיש 3 צירים - רוחב, גובה, עומק.
מימד העומק מתורגם למה שנקרא "פרספקטיבה" - מה שרחוק קטן, מה שקרוב - גדול.
לכל צילום\ציור יש נקודה שנקראת "נקודת מגוז" (vanishing point) הנקודה הזו היא ציר העומק.
לפעמים היא מאוד קלה לזיהוי, כמו בצילומי ארכיטקטורה ומסדרונות ארוכים
לדוגמא:
לפעמים היא הרבה יותר קשה לזיהוי, בעיקר כשאין קווים ישרים או שהיא פשוט מוסתרת.
ולפעמים יש יותר מנקודה אחת, בעיקר כשיש אובייקטים קרובים ובחללים קטנים.
לדוגמא:
במקרה הזה הימנית היא העומק, והשמאלית היא הרוחב, שנכנסה לפרם בגלל צילום בזוית לחדר.
למה זה חשוב?
כי ברגע שאנחנו באים לחבר שני צילומים יש בעיה - אנחנו מצלמים כמה נקודות כאלה ומצפים מהן להתמזג בקלות.
עוד פרט מידע שימושי - כל עדשה רחבה יותר מבסביבות 50מ"מ מתחילה לעוות את העולם כדי להכניס אותו לפרם קטן.
ואז כשאנחנו מנסים לחבר 2 צילומים הם לא מוכנים להתחבר בגלל העיוות:
השאיפה היא למצוא נקודה דומה, כמה שיותר קרובה למרכז הצילומים
(שזה יוצא בדיוק באמצע האזור החופף) ולעשות שם את החיבור:
כשזה מגיע לצילום זה קצת מסתבך, אבל הנה דוגמה לצילום פנורמי עם 2 נקודות מגוז, שחוברו בעבודת נמלים:
ועכשיו ת'כלס, רוצים לצלם פנורמה, מה עושים?
קודם כל ברור שמצלמים על מצב ידני כדי לקבע את החשיפה, שהגוונים יצאו שווים בין הצילומים.
(כדאי למדוד בכמה איזורים כדי להחליט מה תהיה החשיפה - לפעמים קצה אחד מואר והשני חשוך)
כדי להתמודד עד כמה שאפשר עם הבעיות שציינתי יש לי פיתרון, חשוב לציין שהוא עובד במיוחד בצילום עם עדשה רחבה.
העולם עגול, כשאנחנו מסתכלים סביב הכל נראה לנו ישר, אבל אם ננסה לחבר פנורמה שצולמה בצורה רגילה, כזו:
נסתבך, כי נצטרך לסובב כל צילום והפנורמה תקבל "בטן":
ובסופו של דבר נקבל פנורמה קטנה יותר ממה שרצינו.
אז מה הפיתרון?
לצלם "נגד" כיוון העיוות:
להטות את המצלמה בצורת מטוטלת כדי לחסוך את סיבוב התמונות אחר-כך:
בצורה כזאת מתקבלת פנורמה עם קו אופק עגול:
ניגש לצילומים:
5 צילומים שצילמתי בנחל שורק, בשיטה הזאת של הטיה של המצלמה:
אותם צילומים מסובבים לקבלת קו אופק ישר (איך שהייתי מצלם אותם רגיל):
אני יוצא מנקודת הנחה שכולם מבינים בצורה בסיסית איך להשתמש בפוטושופ:
מביאים כל צילום כשכבה חדשה, ומניחים אותם פלוס מינוס אחד על השני.
עבודת החיבור היא די פשוטה:
מתקרבים לאיזור החופף:
מורידים את השקיפות של השכבה העליונה ל50% ומחפשים נקודה כמה שיותר קרובה למרכז האיזור
החופף, כדי לברוח מהעיוותים. כדאי גם שהנקודה תהיה מבנה או שביל - משהו אנושי שאליו מן הסתם
העין תקפוץ כדי למצוא חיבור, ובו החיבור הכי קשה (לעומת שדה למשל)
כשמצאנו את הנקודה בוחרים free transform או rotate וקובעים את הנקודה כציר.
מתחילים לסובב את הצילום,עד שמתקבל איזור לאורך רוב הצילום שהוא יחסית ברור וחד:
(מובהר)
האיזור הזה הוא האיזור בו החיבור בין התמונות יהיה כי שם המעבר הכי חלק.
בעזרת כלי המחק מוחקים קו לאורך הצילום, כאשר מנסים כמה שיותר לעבור באיזורים הברורים.
חיבור האופק פשוט- איפה שהם נפגשים.
אחרי ש"הפרדנו" את האיזור המיותר בוחרים אותו
ומוחקים.
את השמיים כדאי למחוק עם מחק גדול יותר כדי שמעבר הגוונים יהיה חלק ככל האפשר:
זהו. חיברנו 2 צילומים. ממשיכים ככה עם שאר הצילומים (זה נשמע מסובך אבל זה מאוד פשוט)
האיזור הברור מאוד שבו החיבור של הצילום הבא:
אחרי שחיברנו את כל הצילומים, עם הסיבוב הקל שלהם מתקבלת פנורמה עם איזור מאוד קטן שצריך לחתוך:
(ללחוץ על התמונה כדי לראות את התוצאה הסופית בגדול)
המחשה של החיבור: כל צילום בצבע אחר:
והמחשה של החיבור של הצילום שהבאתי בהתחלה, קצת הרבה יותר מסובך, ופי הרבה מאוד שעות,
כל צבע זה צילום אחר:
זהו זה.
אני מקווה שלא סיבכתי יותר מדי עם הנקודות מגוז וכל אלה, זה פשוט עוזר (לדעתי) להתמודד עם מצבים מסובכים יותר מנוף.
למי שיש משהו להוסיף או לתקן (והגיוני מאוד שיש פה טעויות, כי זה הכל לפי מה שנראה לי לא דברים שקראתי) אשמח לשמוע.
מיותר לציין שכל הזכויות שמורות...
|