אז ככה קצת רקע, הכרנו בבסיס (באותה יחידה) זה היה ממש אהבה ממבט ראשון, הייתה לי חברה באותה הזמן אבל זה לא הפריע ואחרי חודש של מתח מיני מטורף התחברנו...
הבעיה היחידה שהיא מהמרכז ואני מהצפון.

בהתחלה הכל היה טוב מאוד אבל אחרי חודש\חודשיים המרחק התחיל להשפיע התחלנו לריב בקטנה על שטויות ומה לא, היום אנחנו אותותו 4 חודשים ולפני כמה ימים
היא באה להיפרד ממני מהסיבה שהיא מתאהבת בי בצורה מטורפת והיא לא רוצה להיפגע יותר בעתיד בגלל שלטענתה זה לא יצליח בגלל המרחק, כמובן שזה לא קרה
כי שנינו כבר התאהבונו (כן אני יודע נישמע מטורף אחרי כל כך קצת זמן ואולי אני צעיר ולא מבין מה זה אהבה, אבל אני כן יודע שמאז שאני איתה לא הסתכלתי אל אף אחת אחרת
לא משנה כמה היא יכולה להיות יפה או כוסית לא אכפת לי, כי אני עם מי שאני רוצה להיות).

הסיבות שהיא נקבה ואני דיי מסכים איתם
אין לנו את האפשרות פשוט "לקפוץ" לביקור, כל פעם שאני בא אליה זה לפחות ליום שלם (נישאר לישון אצלה) ואותו הדבר גם כשהיא באה אליי.
כל פגישה שלנו מחוץ לצבא צריכה להיות מתוכננת מאוד, שום דבר לא ספונטני (אין לשנינו רישיון וזה עוד יותר בעייתי).
אני לא מכיר את החברים שלה והיא לא מכירה את שלי, זה גם דיי חשוב, אבל כשאחנו סוף סוף מגיעים אל אחד לשני הבייתה אנחנו רוצים להיות רק אחד עם השני ולא עם אחרים.
אני אפילו לא יודע איך היא נראית כשהיא יוצאת כי לא יצא לנו ממש לצאת לבלות ביחד...

עכשיו אני משתחרר וישר מתחיל ללמוד ולעבוד בו זמנית, כלומר אנחנו ניפגש במקרה הטוב סוף שבוע אחד בחודש (היא גם סוגרת שבתות).

זה הקשר הראשון שלה וזה קשר לא בריא (לטענתה) וזה מתסכל אותה שהיא פשוט לא יכולה לראות אותי כשהיא רוצה... אפילו את ט"ו באב אנחנו עושים בנפרד...

אני יודע שאני מאוהב בה, כי כשהיא באה להיפרד ממני ודיברה שנינו (כן גם אני) בכינו במשך 3 שעות... ואני לא רגיש יותר מידי, זה הפעם הראשון שאני בכלל זוכר את עצמי בוכה... ועוד בגלל בחורה מי היה מאמין?

ואני לא יודע מה לעשות כדי לשפר את הקשר שלנו, כרגע אני אפילו לא יודע איפה אנחנו עומדים אנחנו נפגשים במקרה הטוב רק ביום שני ויש לי תחושה שהיא בכל זאת הולכת להיפרד ממני...

אני צריך את עציתכם כמה שיותר מהר, עדיף מניסיון עבר... איך לרגום למערכת יחסים רחוקה להצליח?

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

בודדתם את בעיית המרחק (בעייה שניתן להתגבר עליה) - למרכיבים קטנים. בודדתם את הדברים הקטנים שמפריעים לכם.

רק מה? לא עשיתם שום דבר עם זה.

מפריע לכם שהיא לא מכירה את חברים שלך ואתה לא את שלה? תתחילו להכיר. לא בבת אחת. בפעם הבאה שאתה אצלו תפגש עם לפחות 2-3 ידידים/ידידות שלה. תצאו כולם לסרט. ככה יהיה לכם בטוח על מה לדבר, גם תכיר את החברים שלהם וגם תדע איך היא נראת כשהיא יוצאת. אותו הדבר כשהיא תבוא אלייך. גם חברים שלה רוצים להכיר אותך. וההפך.

זה כבר פתרון אחד לשתי בעיות (ידידים ואיך היא נראת ביציאה).

ספונטניות... ספונטיות נוגדת הגיון. תפנים את זה. זה בהכרח ככה. זה אומר שאם אתה מרגיש שאתה חייב לראות אותה עכשיו והלוך חזור ממנה זה 4 שעות (נגיד - לקחתי מקרה שאני מכיר שדומה) - ואז אתם תהיו ביחד רק שעתיים... אז מה?! זה שווה את זה. תעלה על אוטובוס / רכבת וסע! גם ככה אתה לא משלם על נסיעות.

רוצה להיות ספונטני ומרגש ואוהב - בלי להגיע פיזית? תזמין לה פרחים עם שליח ופתק מרגש. ככה סתם. בלי סיבה. אתה לא צריך סיבה לאהוב. זאת ספונטיניות. זאת אהבה.

אתה עכשיו משתחרר ומתחיל ללמוד ולעבוד... והיא עדיין בצבא. לפי מה שהבנתי - יוצאת כל שבת שנייה. זה לא קשור אלייך. אלה הם תנאי השירות שלה. זה יהיה לה עם כל חבר. אז מה כן עושים? תזמין לה פרחים לבסיס. אני פעם אפילו הזמנתי פיצה לבסיס של חברה שלי. שתהנה היא וכל החבר'ה שלה. למה? סתם. כי אני אוהב אותה ורוצה שתהנה. תשלח לה חבילה עם ממתקים. מכתב אוהב. מתנה חמודה בבית כשהיא חוזרת מצבא ואתה עוד לא שם...

אלו היו סתם רעיונות... אבל הכוונה היא שאתם בדרך הנכונה. אתם יודעים שאתם אוהבים. אתם יודעים מה מציק לכם ודיברתם על זה (סימן לקשר בריא וטוב). - עכשיו תתחילו לטפל בזה.

אני יודע שזה נשמע לך מוזר... אבל המצב שלכם מעולה. הוא נראה לך גרוע - אבל הוא מעולה.
תשבו, ברוגע, תדברו על זה, תנסו להמשיך - ללא הגבלת זמן - ואם יש שם אהבה, אז יש דרך.

בהצלחה. וסוף שבוע נעים...