הערב בשעה 2100 בערוץ 10 ישודר פרק בסדרת התרחישים של ירון לונדון. התוכנית הערב תעסוק בנושא האיומים מצד איראן.

מומלץ, מפחיד מאוד, אבל חשוב לצפות.

זה נראה לי מוזר,כי עושים את ישראל כאילו הם סתם מדינה בעולם. הם מראים איך ישראל מתפרקת ולא איך אנחנו מחזירים לאירן, אחרי הכל זה אמור להיות תרחיש של שמדבר על הכל, למרות שנכון להמרכז זה ישראל ומה יקרה לה כתוצאה ממלחמה עם אירן.

מה קרה לצוללות, לסער 5, לטילים, לחיל האויר שלנו...

אני הרגשתי כאילו עשו מאיתנו מינימום מדינת עולם שלישית עם יכולת לברוח ממקומות הומי אדם וגם יש לנו כמה מקלטים בטעות. הם מראים רק את ה"רע" ואת המפחיד, אבל העיקר לא יראו את היכולת שלנו נגד אירן, והאם יש מצב שהם יפסיקו בגלל שאנחנו למרות האבדות שלנו עשינו להם אבדות גבהות יותר.

אין מצב כזה. הם 80 מיליון ואנחנו בקושי 8. יכולתם לספוג אבדות בנפש ולא לקרוס עולה על שלנו, ולא רק בגלל היחס המספרי.

הרעיון הוא לא כמה אנשים צריך להוריד פיזית עד שהמדינה תתרוקן, אלא איזה מכות היא יכולה לחטוף לפני שתתפרק. בלשון צבאית קוראים לזה - מסגרת לא מתפקדת.
במלחמות ישראל כבר היו מקרים שבהם מסגרות אויב במצרים ובסוריה התמוטטו והפסיקו לתפקד כמסגרות לוחמות הרבה לפני שהגיעו לאחוז אבידות שמצדיק את זה, ומצד שני יחידות ישראליות שהמשיכו לתפקד גם אחרי אובדן שדירת הפיקוד ואחוז ניכר מהכח (גולני בקרב החרמון השני, לדוגמא).

מה שאני מנסה להגיד הוא שיכול להיות שברמה מסויימת של פגיעות ואבידות במרכזי שלטון ותקשורת המשטר האיראני יקרוס. כבר עכשיו מה שמחזיק אותו זה יד הברזל של משמרות המהפכה.
ואצלנו? אני לא רוצה להכניס פוליטיקה, אבל אם ניקח כטסט קייס את העורף בצפון במלחמת לבנון השניה, אובדן "שדרת הפיקוד" האזרחית הממונה על העורף לא בטוח שהיה משנה את המצב דרסטית...

אני מתרשם שהחוסן המנטלי, או הפנאטיות, או איך תקרא לזה, בקרב האיראנים, הוא גדול בהרבה מזה שאצלנו. השיירות שיצאו ערב ערב מת"א בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה - 91, זכורות לי היטב. המצב היום, ואין פה שום פוליטיקה - הוא של ירידה באמון הציבור בהנהגה, ולא משנה אם זה ליכוד או העבודה או קדימה, , ואת זה יש בכל התקשורת. במצב כזה, שבו הציבור מרגיש שאין מי שיכול ו/או מעוניין למצוא פתרון - כמו בשדרות, עלול להווצר מצב של התרוקנות כל מרכז המדינה, כפי שהיה ב"תרחיש" אתמול, ואז יש קריסה של כל מרקם החיים האזרחי, שעלול להביא את הדרג המדיני היושב לבטח בבונקריו - לנקוט בצעדים קיצוניים יותר ויותר.
ידוע שמלחמות עתידיות הן מלחמות המוכרעות בעורף. והעורף שלנו הוא חשוף, לא ממוגן, ללא שום תכנית פינוי מסודרת לפריפריה, ללא ערכות מגן, הוא לא חזק, והוא וחסר אמון בכל "הפוליטיקאים". ולא סתם. וראה בעניין זה של מוכנות העורף את הראיונות של ראש פיקוד העורף שפרש.

אני לא רואה שחורות בהכרח, אבל יש לנו נקודת תורפה רצינית מאוד בעורף.

או במילה אחת, כפי שכתבתי לשני מכרים שהשתתפו בתוכנית: "למה?".

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

לפני..?

למה ההתנשאות הלא-מנומקת הזאת? אתה חושב שזה זבל - פרט, הסבר, נמק. אחרת אתה כאותו ילד שרואה ג'ירף ואומר "אין חיה כזו". ובכן, יש, אולי. וצריך להיות מוכן לבואה.

כי חוץ מלנסות להפחיד לא ראיתי שהעבירו הרבה מידע בפרק הזה.

מידע יש בשפע. תסתכל כמה מידע יש רק באתר זה על השיהאבים, על החץ, ועל צנטריפוגות. אז מה? מה כל המידע הזה עושה? כלום. זה בדיוק העניין. של מה אתה עושה עם שפע המידע שיש לך. איך אתה מסדר אותו, בתרחישים רבים כדי להיות מוכן. קוראים לזה "משחק מלחמה" ועושים את זה כל יום וכל היום במערכות בטחוניות שונות. קיבלנו טעימה מזה. והיא היתה מטרידה מאוד. העבירה את ההרגשה שדברים יכולים להתגלגל כאן מהר מאוד. במקרה שאנחנו עומדים לבד מול איראן. ושהדברים על כוונותיה של איראן - נאמרו. הם לא הומצאו. הם נאמרו ע"י מנהיגיה. דווקא טוב שלא נכנסו לאחוזי היירוט של סוללות החץ. לקחו הערכה ששמינו אינם סגורים הרמטית.
וזה לא בהכרח התרחיש הכי גרוע. הסורים בתרחיש זה יושבים בשקט. אתה בטוח שהם יישבו בשקט ולא יכו בישראל מדממת?
ומילה אחרונה - מידע, זה בערוץ ההיסטוריה. על מה שהיה. באשר לאיראן - ולנו - אין "מידע". יש הערכות מודיעיניות. שהן בד"כ קירובים, אף פעם לא "מידע". יודעים מעט על הקיים, ופחות יודעים על הדינמיקה של מה שיתפתח, ור' מלחמת לבנון 2. ציפית למידע? צפית בתכנית הלא נכונה!

הסורים מחכים למרגע שבו נדמם זה בטוח, ולכן יש להגיב בכל הכוח כאשר סוריה או אירן תוקפים אותנו, כיוון שהם ינצחו אותנו בגלל הדמוגרפיה שלהם (כל עוד לא מכניסים נשקים בלתי קונבנציונלים למשוואה).
בנוגע לצנטרפוגות אני לא חושב שזה משנה, כי התרחיש מדבר על מצב שבו לאירן יש כבר פצצה גרעינית שיכולה למחוק את ישראל. לפי "משחק המלחמה" שערוץ עשר הציג (אני חייב להגיד שהתחלתי לראות רק מהקטע שמתחילה המלחמה, אז סליחה אם אני אומר שטויות), זה מקורה במידה ואנחנו נותקף, לא נכנסים לפרטי פרטים איך התגובה שלנו, ובכלל הם רק הראו שאנחנו מתפרקים תוך חודש. לא הראו בדיוק איך זה קורה, לא מראים עד אנחנו מסוגליים להתגנון בעורף מפני זה וכו', הדבר היחיד שהם אומרים זה שיש הרבה נפגעים, ושמדינת ישראל עומדת בפני חורבן.

תוכנית שמדברת מספר פעמים על הכור הגרעיני בנאתנז; תוכנית שמתארת ניסוי גרעיני ראשון כשיגור של טיל "שיאהב-4"; תוכנית שמציגה ניסוי גרעיני כמאפשר מתן מטרייה גרעינית אמינה יום למחרת; תוכנית שמתארת מלחמה כוללת בלבנון שבשלושת ימיה הראשונים משוגרות לישראל רק חמש רקטות; תוכנית שטוענת שאיראן היא הראשונה באזורנו שאי פעם איימה מפורשות בשימוש בנשק להשמדה המונית; תוכנית שטוענת כי שטח שהותקף על-ידי נשק גרעיני יישאר לא מיושב עשרות ואף מאות שנים; תוכנית שמתעלמת לחלוטין מהשחקן האמריקאי; ועוד ועוד (הרשימה שכתבתי תוך כדי צפייה ארוכה בהרבה ).

תוכנית כזו היא בעיני לא יותר מאשר מוצר בידורי נחות שנארז בצורה כביכול רצינית. ותאמין לי שאני רואה ביום יום הרבה גי'רפות איראניות.
זכותך לחשוב אחרת.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

על הנימוקים. עכשיו, אני מקווה שיצטרפו אחרים.

אולי כדי לבלבל את הציונים הם העברו את הכור לנתאז ואת הצטריפוגות לאיספאהן?

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי nsdq160 או במילה אחת, כפי שכתבתי לשני מכרים שהשתתפו בתוכנית: "למה?".

שאלה לאנשים שהוזמנו כמומחים לתוכניות רדיו\טלויזיה או שהתבקשו לתת חוות דעת\להציג עמדה\להגיב על אירוע מסוים לעיתונות:
האם הייתה לכם איזה שהיא אפשרות לבקר את האופן בו הוצג המידע שהעברתם? האם יש הגבלות חוקיות בעניין, או שכל עוד הדבר לא גובל בפלילים (מקרה קיצוני של עיוות דברים הגובל בפגיעה בשם הטוב) הכל תלוי בהגינותו של הכתב\עורך? האם ניתן לדרוש בקרה מסוימת - למשל דרישה להציג את תוצר הסופי לפני הפצתו?

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

נניח ויש לאירנים יכולת להשמיד את ישראל\למוטט אותה לגמרי, לא אכפת להם ממסגד אלאקצה? שלפי הפרק הקודם בתרחיש הוא המקום הקדוש ביותר למוסלמים(או שאני זוכר לא טוב?).

מקום 3 בחשיבותו, זה גם למה אני בספק שתהיה סוריה או אירן תשתמש בנשקים בלתי קונבנציונלים, לא רק שהם יהרסו את אותו מקדש, וגם את ירושלים באותו מכה, הם גם יזהמו את האזור מה שלא יאפשר לפלשתינים או כל ערבי אחד לגור בישראל (במידה והאירנים לא השמידו אותם כמובן)

ציטוט:

לא רק שהם יהרסו את אותו מקדש, וגם את ירושלים באותו מכה, הם גם יזהמו את האזור מה שלא יאפשר לפלשתינים או כל ערבי אחד לגור בישראל (במידה והאירנים לא השמידו אותם כמובן)

נראה מוכר?

http://en.wikipedia.org/wiki/Hiroshima

השפעת נשק גרעיני תועדה, נחקרה ומודלה; אם לאיראנים לא בא ללמוד את הנושא, הם ימצאו באתר FAS "מחשבון גרעיני" שמראה נזק מפצצות שונות; פצצה גרעינית לא בהכרח מוחקת מדינה ומזהמת אותה לתמיד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור פצצה גרעינית לא בהכרח מוחקת מדינה ומזהמת אותה לתמיד.

תסביר זאת לראש תחום קרינה בבית החולים איכילוב, שבהתבטאות מטומטמת וחסרת אחריות ציין שמאות שנים לא יהיה ניתן לגור באזור שהופצץ, והנזק יכול להתפרס על "חצי מדינה"

לא ראיתי את התוכנית.
ברור שיש פצצות שיכולות להרוס "חצי ישראל", ופיצוץ קרקעי גורם לנשורת רבה- רק ציינתי שאלו לא בהכרח הבחירות שאיראן תעשה.

הסכנה באיראן גרעינית היא לא בהפצצת ישראל. האיראנים לא צריכים לשגר טילים גרעיניים לעבר ישראל כאשר הם יכולים להמשיך בשגרת הטרור שלהם. כמו שאומרים: אם משהו עובד, למה לשנות? פשוט ייפתח עידן של טרור גרעיני. החזבאללה יוכל להחדיר איזשהו מתקן גרעיני דרך גבול הצפון או דרך רצועת עזה, או מנהרה מאיזשהו מקום ולהפעילו בשטח ישראל. אין צורך לפגוע בירושלים או בת"א. פיצוץ גרעיני כלשהו אפילו על גבולה של ישראל יהיה הרסני באותה מידה. אולי אבידות בנפש תהינה פחותות בהרבה, אבל המשמעות היא הפסקת העליה לארץ, הפסקת השקעות זרות בארץ, ייבושה הכלכלי של מדינת ישראל עד לקמילתה, כאשר מי שעדיין נמצא בארץ ייחשב לחי על זמן שאול. האיראנים כרגיל יישארו מחוץ למשחק ולא יחטפו ריקושטים כפי שהיו צריכים לחטוף במלחמת לבנון כאשר החטיבה הקדמית שלהם חטפה את חיילינו. לכן אין שום אלטרנטיבה. אסור שלאיראן תהיה הטכנולוגיה המתאימה. דרך אגב, להערכתי המדינה עלולה להתייבש כפי שתיארתי כבר בבוקר שבו נתעורר לניסוי גרעיני איראני גם אם לא יהיה שימוש בפועל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי deltaforce נניח ויש לאירנים יכולת להשמיד את ישראל\למוטט אותה לגמרי, לא אכפת להם ממסגד אלאקצה?

אני מקווה שאכפת להם יותר מטהראן, טבריז, איספהאן וכו'.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

כרגיל, כשלוקחים את כל החומר, לועסים אותו טוב-טוב, עוטפים אותו היטב באריזה מוכנה לצופים - מקבלים את המוצר הרגיל שכבר הרבה זמן אוהבים להאכיל אותנו בו - הפחד.

הכל חמור, הכל גדול, הכל קיצוני, הכל "כמעט אסון", הכל במוזיקה דרמטית, הכל מתלהם, הכל בקצבים מהירים וכמובן שהכל - אבל הכל - נגדנו.

אני כיביתי את הטלוויזיה אחרי 10 דקות. ולא מִפַּחד. מהשטחיות.

למי שלא קרא, אני ממליץ לקרוא את "שלטון הפחד" של מייקל קרייטון (ועדיף באנגלית - State of Fear). אמנם לא על נשק גרעיני אבל על השיטתיות שבהחזקת הציבור תחת פחד ממשהו, לא משנה מה, רק כדי שיהיה יותר קל לשלוט בו.

" Two things are infinite: the universe and human stupidity; and I'm not sure about the universe. "

- Albert Einstein

ציטוט:

במקור נכתב על ידי haboob כרגיל, כשלוקחים את כל החומר, לועסים אותו טוב-טוב, עוטפים אותו היטב באריזה מוכנה לצופים - מקבלים את המוצר הרגיל שכבר הרבה זמן אוהבים להאכיל אותנו בו - הפחד. הכל חמור, הכל גדול, הכל קיצוני, הכל "כמעט אסון", הכל במוזיקה דרמטית, הכל מתלהם, הכל בקצבים מהירים וכמובן שהכל - אבל הכל - נגדנו. אני כיביתי את הטלוויזיה אחרי 10 דקות. ולא מִפַּחד. מהשטחיות. למי שלא קרא, אני ממליץ לקרוא את "שלטון הפחד" של מייקל קרייטון (ועדיף באנגלית - State of Fear). אמנם לא על נשק גרעיני אבל על השיטתיות שבהחזקת הציבור תחת פחד ממשהו, לא משנה מה, רק כדי שיהיה יותר קל לשלוט בו.

בחרו תרחיש שמצא חן בעיניהם (מן הסתם לא היו בוחרים תרחיש בו המצב נפתר מיידית כי אז לא היה "בשר" לתכנית), זה הכל.

שטחי? אולי, אבל זה הותאם להיות נגיש לקהל הצופים הרחב ביותר, בכל זאת צריך רייטינג.

לדעתי התכנית הזאת היא חלק ממגמה של תכניות שהמטרה שלהן לעורר את הציבור לדרוש תוצאות מהשלטון לגבי נושאים בוערים שכן הציבור הישראלי מעדיף לשבת בבית ולהמשיך לאכול מרורים מאשר לצאת לרחוב ולהפגין.

גל התכניות על החטופים למשל שלדעתי היה לו חלק חשוב בהכשרת הציבור להסכמה על העסקה עם חיזבאללה ועל הממשלה לאישורה.

ובסופו של דבר מדווחים בעיתונות על הניסויים וההכרזות של איראן אבל סקירה של תרחישים אפשריים עוד לא פורסמה בעיתונות היומית או בערוצים הגדולים ככה שהתכנית עושה שירות טוב לאזרח הממוצע שלא מכיר את תורת המשחקים ולא מתעניין ביחסים בין-לאומיים אבל רוצה לדעת מה המשמעויות של התגרענות המזה"ת כשכל החשיבה נעשתה כבר בשבילו כך שתוצר בכל מקרה יהיה פופוליסטי במידה זו או אחרת.

הצלחנו להגיע לליטאני ורק 5 רקטות נורו במשך שלושה ימים.

ולזה קוראים טרור פסיכולוגי. כמה רייטינג קיבלה התוכנית? בואו נניח 12%. אני מבטיח לכם שרוב
הצופים יצאו די מפוחדים. אין להם את הקוד הגנטי / התנהגותי שיש למי שכותב בפורום הזה.
חבל שהתוכנית הזו שודרה. כך הטרור האיראני משיג את מטרותיו.
האיראנים לא צריכים להשתמש בפצצה ע"מ לפגוע בנו. מספיק עם משחקי הפסיכולוגיה, מאיומים בהשמדה
ועד הצבת טילים גרעיניים בעומק סוריה (כמו הרוסים בקובה) ע"מ לגרום למספר לא מבוטל של
ישראלים, אחרי כמה שנים של עצבים מרוטים, להשתמש בדרכונים הזרים שלהם.

סתם שאלה, מישהו בדק כמה ישראלים ירדו מהארץ בתקופה הפיגועים ועדיין לא חזרו, או שמשתיקים את זה.

יש מצב שיש כוונות פוליטיות בסדרה (אבל זה כבר שייך לפורום תיאוריות קשר).
אם אתה מפחיד את הציבור בישראל, הוא יהיה בעד חיסול מקור הפחת ומכאן - לתקיפה באיראן.

בין אם הציבור מודע לעובדות, או לא מודע לעובדות, אם אתה מפחיד אותו, הוא יעדיף לירות קודם ולשאול שאלות אח"כ. זה יכול מאוד להתאים לבחירות ההולכות ומתקרבות.
(חצי מילה על פוליטיקה מבלי שום אספקט ביטחוני)

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

שמה כתוב בו? "סמוך על הצבא הכי טוב בעולם?" "יהיה בסדר"? "אגרוף המחץ"? , "המפתחות אצל הג'ינג'י"?
עדיף להשתחרר מהר מהקודים האלה, ולהעיז להסתכל במראה, גם אם זו מראה שלא מדייקת ב-100 אחוז כי מה לעשות - לתקשורת אין את המידעים שיש למע' הבטחון. אחרת אנחנו בת יענה.

שטויות לערוץ השמאלני 10 יש תפקיד של המפחיד הלאומי כמו ערוץ 2 ההזוי שהולך בעקבותיו,ההפחדות שלהם מתאימות בדיוק למה שצריך כיום השמאל ההזוי,ומי זה ירון לונדון?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

טל

אם נתעלם מהחלקים בתגובה שלך שראויים להתעלמות, אז לשאלתך - ירון לונדון הוא אדם שכילד היווה את ההשראה של יגאל מוסינזון לדמותו של ירון זהבי מחסמב"ה.
ואם מישהו רוצה טעימה עצובה מהתהליך שהחברה שלנו עברה בחמישים השנה האחרונות אז הנה לכם - ירון זהבי מחסמב"ה הוא היום מפיק ומגיש תוכניות הפחדה פופוליסטיות בערוץ מסחרי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ ירון זהבי מחסמב"ה הוא היום מפיק ומגיש תוכניות הפחדה פופוליסטיות בערוץ מסחרי.

מה, הוא לא ראש אגף מבצעים מיוחדים במטכ"ל? זה היה תפקידו האחרון כמדומני...

להתעסק בכך שלפני 50 שנה מישהוא חשב שהילד ירון לונדון מתאים כהשראה לכתיבת ספר, ולהתעלם הן מזה שירון לונדון כבר מזמן לא ילד אלא עיתונאי ואיש תקשורת מהטובים שנשארו, והן מכמה דברים מטרידים מאוד שנראו בתכנית אתמול - זה להתעסק בטפל.
לגבי "פופוליזם" - גרעין איראני או מלחמה גדולה בלי הדוד מאמריקה, היא בהחלט עניין ציבורי. פופולארי , ורצוי מאוד פופוליסטי, כי מי שישלם את המחיר הוא הציבור - ה"פופיוליישן" - ולא כל המומחים שמן הסתם ישבו בבונקרים שלהם ויפרשנו. הציבור פשוט יתעטף בניילונים וישתה הרבה מיים. לא תודה, בסרט הזה היינו.
להיטפל לאי דיוקים קטנים ולזרוק את כל מה שראינו אתמול לזבל בתואנה של "ירון לונדון לא מבין כלום",וכו', או "רוצים להפחיד/לבדר -" מראה על פחד להסתכל בראי, או על אדישות, אטימות, וחוסר אונים. "יהיה בסדר". עברנו את פרעה - נעבור גם את זה. האמנם?

מראה על פחד להסתכל בראי, או על אדישות, אטימות, וחוסר אונים
נאמר כאן ולא פעם - אם זה עניין כה חשוב אז צריך להעלות את רמת הדיון קצת מעל "הפחד" וירון לונדון לא צריך להיות יוצא מין הכלל הזה. די כבר עם הפחדות העצמיות ועם הקיטורים. צריך באמת להסתכל במרא ולהבין שהבכי הסתמי הזה לא יעוזר.

תוכניות הפחדה ?
לונדון וקירשנבאום זו תוכנית הפחדה ? (אלא אם כן הם רעבים בזמן השידור)

ולגבי הסיפור, לא השראה ולא בטיח.
יגאל מוסינזון היה חבר משפחה של ההורים של ירון לונדון, וירון מהיותו אנטי-תזה (גם כילד) לסופר גיבור, קיבל מתנה, דמות גיבור הקרואה על שמו.

ובשורה התחתונה - תרחיש היא בראש ובראשונה תוכנית בידור, לא ריאליטי, לא דוקומנטרי - אלא בידור
עם תת ז'אנר של תרחישים אפשריים עתידיים דמיוניים הקשורים למצב הנוכחי.
אם מישהו מתכוון להתייחס לנאמר בה ברצינות תהומית כלכך, אולי באמת כדאי שיעבור לכתוב בפורום תיאוריית הקשר.

עכשיו כבר אפשר לספר

דיר באלק. אתה מותרה להפסיק עם השירבוב הפוליטי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

http://news.nana10.co.il/search/?s=...%F9&sbId=Nana10

זה החלק שהכי חשוב לא להתעלם ממנו:
http://docu.nana10.co.il/Article/?A...&sid=186&pid=48

ובתמצית:

ציטוט:

בתרחיש נעשו מניפולציות טלוויזיוניות שנועדו לייצר אפקט דרמטי, וכוללות שימוש בעובדות, עדויות, קטעי ארכיון וצילומים שחלקם הוצאו מהקשרם המקורי

ציטוט:

לדמויות המצולמות אין קשר לאירועים בתרחיש

כל מה שראינו היה פרי מוחו הקודח של ירון לונדון, מדובר בתכנית בידור, כל המטרה היא רייטינג והפחדה של הציבור.
אין ולא תהיה לאיראן פצצה, השמיים שלנו מוגנים הרמטית מכל שיהאב שמיהאב, ברק נוסע כל שבועיים לארה"ב כדי להנות מנופיה, החץ הוכיח את עצמו זה מכבר, העורף שלנו עמיד מתמיד, ממוקלט וממוגן, צנטריפוגות זה בבדיקות דם בקופת חולים, וחשוב מכל -
מכיוון ש-

ציטוט:
לדמויות המצולמות אין קשר לאירועים בתרחיש

אני מבין שהאיש המזוקן הזה שכל הזמן אומר שימחק אותנו, הוא בעצם "משה, מלצר, חולון", שהתחפש לפרסי, הכל סבבה. סתם ניסו להבהיל אותנו. אפשר לחזור ולהמשיך לטפל ביעילות המדהימה שלנו באיומי החמאס מעזה.

טירון יקר, עושה רושם שלמסקנה שלך כבר הגעת, ודי מעצבן אותך שלא כולם כאן מסכימים איתך.
ברור שהאיראנים מהווים איום חמור יחסית על בטחונה של מדינת ישראל (עד כמה חמור, הדיעות חלוקות), אבל מכאן ועד לפאניקה שלך הדרך ארוכה.
הועברה כאן ביקורת על ההצגה הלא רצינית של האיום ע"י תוכנית הטלוויזיה, אף אחד לא טען שהאיום האיראני לא קיים.
עדיין, לא הולכים לסגור את הבאסטה שנקראת מדינת ישראל מחרתיים, והתמודדות עם איומים מתוך פאניקה היא יופי של דרך להיכשל. אתה מעדיף שבמקום לעשות את העבודה בשקט, מאיר דגן (לדוגמא) ירוץ מסביב במעגלים, עם הרגל הפגועה שלו, ויצעק שכולנו הולכים למות?

..אבל כנראה שאתה חייל טוב יותר מפסיכולוג, משום שאני לא בפאניקה. אני מוטרד, ומה שמטריד אותי הוא הביטול ומשיכת הכתפיים שבתגובות על"משחק המלחמה" הזה וראייתו כתכנית בידור, או ככלי להשגת ריייטינג שעיקרו "הפחדה", בשעה שהוא חשף לעינינו הרבה שאלות מטרידות שאין עליהן תשובות, שאלות הנוגעות בעיקר ל(אי)מוכנות העורף. אולי "משחקי המלחמה" שחלק מהמגיבים משתתפים בהם בתוקף תפקידם הם ברמה ובאיכות גבוהה בהרבה, והזלזול שלהם נובע מכך שיש דברים יסודיים שגויים שהוצגו ו/או התעלמו מהם, שלי כאזרח אין יידע עליהם. הלוואי.

אתה צודק בכך שרובם הגדול של המגיבים מצאו ש"אין מה להתרגש", ש"אין שום מידע חדש", שפרט זה או אחר אינו מדוייק - וש"הכל סתם משחק". אבל זו בדיוק מטרתו של כל תרגיל, ושל כל משחק מלחמה. במקום עוד דיון משמים ומעגלי עם אותם מומחים שיודעים לנבא תמיד רק את מה שקרה, נעשה פה נסיון מושקע, אינטליגנטי וחדשני, מבחינת הפורמט - ל"נער" את הציבור, וזה בדיוק תפקידה של עיתונות. "לנער" זה לא "להלך אימים".

בין אי הנוחות (ולא הפאניקה) שהתרחיש עורר בי, ובין האדישות, ה"סמוך", ה"יהיה בסדר", וה"זה רק לרייטינג", תנו לישון בשקט - אני מעדיף את אי הנחת.

המחשבה שבעוד שנה נמצא את עצמנו ממוגנים בניילונים ושותים מיים לבריאות, לא מכניסה אותי לפאניקה אלא בעיקר מרגיזה אותי. והראיונות שקראתי עם ג'רי גרשון, אלוף פיקוד העורף הפורש, הם בקנה אחד עם מה שראינו.

אני מתמקד רק בעניין העורף, כי כהדיוט שניזון מעיתונות, אני מבין ששדה הקרב העתידי יהיה לא רק בקו החזית אלא גם ובעיקר בעורף. (טילים, יו נואו).
אם התכנית הלא פשוטה שראינו אתמול לא העירה איש מתרדמתו, יש ממה לדאוג.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

שכל אחד ידבר בשם עצמו. מי זה ה"רובנו" שאתה מדבר בשמו?
לגביך - אני בטוח שלא ישנת, עובדה שנימקת, אחרי שביקשתי, ולא התווכחתי עם נימוקיך, (תגובה 16) אם כי לא ממש הבנתי אותם, אבל נאמנים עלי דבריך משום שאתה איכשהוא "בעניינים", כפי שכתבת:

"תוכנית כזו היא בעיני לא יותר מאשר מוצר בידורי נחות שנארז בצורה כביכול רצינית. ותאמין לי שאני רואה ביום יום הרבה גי'רפות איראניות."

מכיוון שלא עסקינן כאן בביקורת טלויזיה, חסל להשחית מילים על איכות ה"מוצר", ואני יכול רק לקוות שמי שעושים את משחקי המלחמה הממשיים ואת התרחישים שמתבססים על מודיעין ולא רק על מקורות גלויים - הם מספיק יצירתיים כדי להיערך לא רק ל"איך מכניסים להם", אלא גם לנקודות תורפה מטרידות שהועלו בתכנית, שדו"ח וינוגרד הצביע עליהם, ושרבות דובר על כך שלא יושמו. עברו כבר שנתיים.
ב"מוצר הבידורי הנחות" דוברו הרבה דברים שפי אנשים שאינם דן מנו או מרינה - פרופ. מנשרי, שהוא סמכות אקדמית רצינית מאוד בענייני האיראנים, ראובן פדהצור, פרופ. מולי להד, ועוד ועוד. אז נחות זה לא. לפחות לא הפרק הראשון.

אחרי ההודעה הזו אני חושב שאני מבין יותר טוב מה אתה מנסה לומר. התנצלותי הכנה אם פגעתי בך בהערכת יתר של מפלס הדאגה שלך ואופן ההתמודדות איתו.
ובחזרה לנושא, לפני לא הרבה שנים, אבל גם לא מעט, התגייסתי לצה"ל, ובמסגרת תפקידי נחשפתי בצורה רחבה מאוד למה שבאמת קורה בשטח במס' תחומים ובצורה כמעט לא מסוננת.
לאחר עיבוד של כל המידע, הגעתי למסקנה שאמצעי התקשורת מטעים ומסלפים ללא הכרה, בין אם במכוון על מנת לייצר חדשות מהסוג שימכור עיתונים/ספוטים של פרסומת, בין אם מתוך אג'נדה אישית או היותם משרתים של גוף/אדם מסויים ובין מתוך טפשות, עצלנות או חובבנות.

אחד הדברים העיקריים שלקחתי כתוצאה מההכרה הזו, הוא קריאה סלקטיבית של העיתון, והנחת בסיס שהמאמר אותו אני קורא מנסה להביא אותי לדעה מסויימת. מתוך הפריזמה הזו, אני מנסה לדלות את האמיתות ולגבש את המסקנה שלי. רוב האנשים לא עושים את זה, ואוכלים בכפית את מה שהעיתונאים מאכילים אותם, וכך נולד העדר הישראלי, מהסוג שהובל בעיניים פקוחות לפיאסקו בלבנון בלי לקלוט מה קורה עד שהיה מאוחר מדי.

אני מודה שלא ראיתי את התוכנית עליה מדובר בשרשור, אבל קח בחשבון שלא כולם מרואיינים מנוסים, ומנחה ותחקירן טובים יכולים למשוך אותם בלשון ובאמצעות קצת עריכה להביא אותם לאמר דברים שלא התכוונו אליהם. יתירה מכך, חלק מהאנשים בצמרת גם לא כל כך מוכשרים לתפקידם, ולא לכולם חייבים להקשיב.

תחקירים אמיתיים ואוביקטיביים הם נדירים עד כדי כאב, במיוחד בעידן בו הכסף הגדול נכנס לתקשורת שלא על מנת להרוויח ממנה, אלא כדי להשפיע, ראה שלדון אדלסון ושות'.

שדעת הקהל היא גורם משפיע מאוד במשטר דמוקרטי. ודעת קהל נקבעת ע"י מעצבי דעת קהל, שהעתונות בראשם, כי לאדם הסביר אין מקור מידע אחר, והפוליטיקאי הוא "חשוד מיידי" הנגוע באינטרסים.

אני לא חושב שנכון לשים את כל העיתונות בסל אחד מתלהם ותאב רייטינג. אני קורא כמה עיתונים, ורואה בלי בעיות מי צהוב ומתלהם, ומי מתון וקרוב יותר לעובדות. להפוך את האיום האיראני, שמדובר בכל העולם, לא רק אצלנו, ושאנשים טובים ואיכותיים "שוברים את הראש" על מה לעשות איתו, לא רק בעניינים טכנולוגיים אלא גם ברמת האסטרטגיה, כפי שהוצג בתכנית - לשאלה על איכות העיתונות, והאופן שבו היא יכולה להוציא דברים מהקשר - זה לפספס.
שים לב: אף אחת מהפיגורות שרואיינו בתכנית לא אמר עד כה שדבריו הוצאו מהקשרם. או שעוותו. לא רואה שום דבר רע בהגברת המודעות של הציבור לאפשרויות ובחירות לא פשוטות עתידיות, ודרישה מוצדקת ממערכת השלטון ו/או מהאופוזיציה למענה על שאלות מטרידות שהועלו בתכנית. ושאלות יכולות להשאל רק על בסיס של מה שנאמר בתקשורת - אין לציבור דרך אחרת. הוא לא קורא כתבי עת מקצועיים.

ואחרון: התכנית לא היתה "תחקיר". היא היתה "משחק מלחמה", ומשחק מלחמה שאין בו הפתעות, הוא לא משחק מלחמה אלא תרגול מאובן וחסר טעם.

!!!
התקשורת משפיע על מצבה הבטחוני של ישראל יותר מדי!
זה ברור כשמש גם מהתגובות של האנשים הצעירים כאן בפרורום. זה דור חדש שנולד בשנות התשעים ומתבגר בשנות ה-2000 - תקופה שבה תקשורת ישראלית עברה למסילות קפיליסטיות וכהשפעה מזה - התחרפנה לגמרי. זהו דור שחושב שהוא יודע כאשר הוא למעשה מסתובב עם דעות בראש שאכל מהתקשורת - בדיוק כמו שאתה מתאר - בכפית.

אז מה עושים ? ממשיכים לקנות עיתונים ולצפות בתוכניות הבידור ?
אז שוב הרייטינג ישחק תפקיד כי קראת וצפית ונחשפת לפרסומות.
דעתי - חרם על תקשורת. מנסיון - תדעו יותר, תלמדו לסנן ולנתח.

http://thenonconventional.blogspot....og-post_29.html

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

קראתי, אני ממליץ לכל אחד לקרוא, עם חלק מהדברים אני בהחלט מסכים, עם חלקם ממש לא, אבל כדאי שאחרים יביעו את דעתם, כי אני ליהגתי פה די והותר. יופי של מאמר כתבת!

קצר וקולע !

אומנם חסר (לי אישית) דבר אחד - Action Items ! מעשים רבותיי וגברותיי, זה מה שנדרש. צריך להגיב למתרחש לא רק במילים - שזה ללא ספק חשוב.
תעבירו ערוץ, תזרכו עיתון לפח ואל תחדשו מנוי. תשלחו להם אימייל, תרימו טלפון ותגידו שאתם לא מרוצים.

PS מזל טוב לblog החדש

הפוסט נכתב למטרה אחרת ולכן הוא עוסק רק בזווית מסויימת וצרה של הנושא.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

אני יצטט מתוך דברך
הכסות המקצועית של המשתתפים בתוכנית נותנת למסר זה גושפנקא מקצועית, כביכול. וכך, המסר שנקלט הוא
כי השגת נשק גרעיני על-ידי איראן תסמל את סופו של המפעל הציוני וכי די בפצצה גרעינית אחת שתיפול על תל-אביב בכדי להשמיד את מדינת ישראל. למרבה המזל, המציאות שונה.

האם אני צריך להבין מתוך מה שכתבת כי פצצה גרעינית אחת אפילו בעוצמה קטנה יחסית כמו הפצצה של הירושימה על תל אביב היא משהוא שאפשר לחיות איתו. שנתגבר על האבדון ונמשיך לחיות פה בלי שינוי משמעותי ביותר באורך החיים שאנו מנהלים כיום?
דעתי שזה אולי לא יהווה את סוף המפעל הציוני אבל החברה שלנו תשתנה אורך החיים של כולנו ישתנה. וים יש דרך למנוע אותה אפילו אם המשמועות היא מלחמה קונבנציולית עים אירן חיבים לעשות זאת.

אני מעולם לא התייחסתי לשימוש בנשק גרעיני כאל דבר רגיל. נהפוך הוא. התקפה גרעינית על ריכוז אוכלוסין בישראל תהיה דבר איום. תרחיש שבו פצצה נופלת במרכז תל-אביב, משמידה שטח ברדיוס של כשני קילומטרים וגורמת נזק לא סימפטי למרחקים גדולים יותר, הוא בלתי נסבל. אבל, פצצה כזו לא תשמיד את מדינת ישראל ובוודאי שלא תביא לסופו את המפעל הציוני. ישראל תוכל ותדע להתאושש גם מפגיעה כזו.
אחת הבעיות היא שיש אי הבנה - לצערי גם אצל מקבלי ההחלטות - ביחס לאפקטים של מתקפה גרעינית. הנטייה היא לרוב להפריז בהם (אם כי יש מחקרים שטוענים שדווקא הערכות הן הערכות חסר, בעיקר בכל הנוגע לאפשרות של היווצרות "סופות אש").
ואני לא עוסק פה כל בשאלה האם וכיצד לנסות ולעצור את איראן מלרכוש יכולת גרעינית. אני רק חושב, בניגוד לחלק מעמיתי (שלא הסכימו כלל עם מה שכתבתי), שחשוב ונכון להתייחס גם לאפשרות שאיראן תשיג בסופו של יום נשק גרעיני. חשוב לדעתי לחשוב גם על היום שאחרי. המציאות והחיים לא יסתיימו ברגע שבו איראן תכריז (אם בכלל תעשה זאת) שבידיה נשק גרעיני. ייתכן וכדאי למנוע הגעה ליום כזה, אך אני אישית חושב שצריך לחשוב גם עליו.

ועכשיו זה התפרסם גם פה: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/766/120.html

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

אצטט אותך:

"אני רק חושב, בניגוד לחלק מעמיתי (שלא הסכימו כלל עם מה שכתבתי), שחשוב ונכון להתייחס גם לאפשרות שאיראן תשיג בסופו של יום נשק גרעיני. חשוב לדעתי לחשוב גם על היום שאחרי. המציאות והחיים לא יסתיימו ברגע שבו איראן תכריז (אם בכלל תעשה זאת) שבידיה נשק גרעיני. ייתכן וכדאי למנוע הגעה ליום כזה, אך אני אישית חושב שצריך לחשוב גם עליו."

והרי כל עניינו של הסרט שבו עוסק אשכול זה, הוא בדיוק אותו תסריט שאתה קורא ומעודד לחשוב עליו!

התסריט המטריד של מה קורה "ביום שאחרי הידיעה שיש להם", ולא כפי שנהוג לתהות "מה קורה ביום שאחרי (נפילת) הפצצה."

לפיכך לא ברור לי מדוע הסרט שהוצג, עם כל פגמיו, ועם כל השגותיך על האינטרסים של התקשורת - אינו מהווה לשיטתך תרומה חיונית להתחיל ל"עכל" ולחשוב על איך חיים עם מציאות כזאת, שכולנו מקווים שלא תתממש. איפוא עוד מצאת דיון ציבורי סביר בשאלה זו?

אם תקרא טוב את דברי תראה שברמה הבסיסית אני מסכים עם דברייך ואף מחזק אותם.

הסיבה שבגינה ישבתי וציפיתי בתוכנית הייתה בדיוק מאחר ואני חושב שיש ערך לתוכניות שעוסקות בנושא הזה. לצערי, והמסיבות שציינו, התוצר היה רע ולטעמי גם מזיק. גם אם נניח בצד את כל הביקורות שלי, הרי שאני חושב שלו בסוף ההצגה הדרמטית היה מתנהל דיון באולפן על הנושא, ללא כל הפירוטכניקה, הציבור היה יוצא נשכר יותר. במקום זאת מה שקיבלנו הייתה הצגה רעה מאוד ומטעה של הנושא (ואני מתעלם מדברים שהם בגדר של דעה, שבהם דעה של אחד אינה טובה פחות משל השני).
לו היו אחרים עוסקים בנושא הזה, הרי שזה לא ממש היה משנה. אבל, מאחר ואין כמעט שיח ציבורי גלוי בנושא (ואני יודע שיש כאלה שחושבים שמוטב שלא יתקיים דיון כזה - דעה שאני לא מסכים איתה אך היא יותר מלגיטימית) הרי שאם הידע של הציבור יעוצב ברובו על תוכנית כמו "התרחיש", הרי שהתוצאה, בעיני לפחות, היא שלילית.
אני חייב להודות שכשדיברתי אתמול והיום עם אנשים מביני עניין הם נתנו לי תירוצים שונים ומשונים מדוע הם לא כותבים בנושא. ואגב, הנימוק הביטחוני לא היה אחד מהם.
ואם יבוא וישאל מישהו מדוע אני לא כותב בנושא, הרי שעד כה היו לי מספר מניעים להימנע מכך, אך ייתכן ועלי לשקול זאת בשנית.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

לנהל דיון ציבורי בעניין זה, "החיים בישראל כשיש לאיראנים פצצה" - זה לשדר לכל העולם ואישתו שאנחנו מעלים על הדעת מצב שבו מבחינתנו פצצה איראנית אינה מהווה קו אדום, ואז לא אירופה ולא ארה"ב יפעילו לחצים קשים על איראן לעצור את זה. במצב זה אנחנו נשארים לבד מול התקדמות הפרוייקט, עם משאבינו המעולים, אך המוגבלים, מה לעשות.

ובדיוק מסיבה זו, עדיף בעיני שתחילת ההכרה במציאות מורכבת זו תגיע מתכניות שקל לומר שהן "הזויות, מופרכות, תאבות רייטינג, לא רציניות", מאשר מדיון ציבורי עם "נושאי תפקידים" או אנשים העומדים בקשר עם הממשל או מע' הבטחון, שכן אז זה יתפרש כרמז לעולם שהתכופפנו. אז ניתן לשוטה הכפר - לתקשורת, לעשות את הטיפול הראשון בעניין.
והדיון הציבורי הרציני, יתקיים אם וכאשר חו"ח נגיע ל"גשר".
ככה שאולי נכון שהדברים מתנהלים ככה, כאשר במקביל נבחנת כל הזמן האפשרות למנוע מהם להגיע לזה.

אני לא מדבר על דיון בהשתפות גורמים רשמיים מכהנים. אני כן חושב שיש טעם לקיים דיון בהשתתפות אנשים דוגמת אלה שהופיעו ב"תרחיש" אבל לא בצורה סנסציונית כפי שנעשה אלא בצורה קצת יותר "שלווה". זה שנתעלם מתופעה אפשרית לא יימנע את התרחשותה.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

..מתקשה לדמיין מומחה או איש מקצוע שיסכים להשתתף בתכנית/כנס רציני שנושאו הוא "ישראל כשאיראן אחרי השגת הפצצה". הרי בעצם השתתפותם בפנל כזה הוא כורים לעצמם בור שלא ייצא ממנו בדעת הקהל הישראלית, שחונכה והתרגלה, אולי בצדק! לא יודע, שלא יקום ולא יהיה מצב כזה, עם האמריקאים או בלעדיהם.

מומחה בתחום שישאל לדעתו על מה אמורים לעשות אז, אולי יענה נקודתית, אבל להשתתף ב"פורום" כזה, כשהוא מעמיק, ולא מחופף - "הלך עליו". הוא ייחשב אוטומטית כתבוסתן או כ"מרעיל בארות" או כ"מכשיר את השרץ". התודעה הציבורית הישראלית לא מוכנה לזה עוד, ותתקשה לסבול את זה. שוב - אולי בצדק. אין לי מושג אם נכון שאנחנו משכנעים את העולם ואת עצמנו שמדובר בקו אדום.

לדוגמה, פרסום גלוי בנושא מהחודש האחרון:

http://www.inss.org.il/upload/(FILE)1216203568.pdf

.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

ציטוט:

במקור נכתב על ידי nsdq160 אבל אני מוכן לעשות ניסוי ולברר עם עמיתי למקצוע כמה מהם יהיו מוכנים להשתתף בדיון פומבי כזה.

שאל את אמילי לנדאו. היא כבר השתתפה בפאנל כזה...

ואני מצטט את פסקת הסיום מפרק לספר שנכתב לפני שלוש שנים על-ידי אמילי לנדאו, אפרים אסכולאי ואנוכי:

Ultimately, we need to confront the question of whether the world can still stop Iran from fulfilling its ambitions to acquire a military nuclear capability. Three years ago the answer might have been positive. But today, due to the continuous inability of the international actors involved in the Iranian affair to agree on a coherent and common strategy for handling the problem, it could be too late. Iran is on the road to achieving a military nuclear capability, if not nuclear weapons themselves. While the international community continues to debate what to do and how to act in order to halt the Iranian program – whether peacefully or militarily – it will also have to start thinking seriously about the implications of a nuclear Iran.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

ושיש דיבור גם על אופציה זו.

אינני מכיר את המעורבים בהכנת תוכנית טלויזיה זו, אך בהינתן הנושא, הדעת נותנת שהתסריט הוגש לצנזורה. מטעמים מובנים יש נושאים שאינם מאושרים.

קשה לי להאמין, מצפיה בחלק ממשתתפי התוכנית, שאיש לא העלה בדעתו לעסוק בנושא יירוט טק"ק איראני באמצעות החץ. וזו רק נקודה אחת.

לכן, בנוסף להסתייגויות מהדרמטיזציה ושאר הפגמים עליהם הצביעו חברים בפורום, יש לקחת בחשבון שלא כל מה שרצו להציג אכן הוצג.

מה גם, כפי שכתבת אתה, רוב הכשלים בתוכנית אינם נוגעים לסוגיות שהשתיקה יפה להם.
למען הפרוטוקול לא ראיתי את התוכניות הקודמות בסדרה, כך שאני לא יודע האם הכשלים שאפיינו את הפרק הנוכחי הם כשלים מובנים בסדרה. בשבוע הבא התוכנית מתמקדת בנושאים שקרובים יותר לעיסוקי היום-יומי, כך שאני אוכל לנסות ולבדוק זאת.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

אתה מעלה בדעתך שהצנזורה חתכה מישהוא שאמר שהחץ הוא אמצעי הנועד לטפל ברק"ק האיראני? והרי החץ הוא חלק מכושר ההרתעה שלנו, עוד בטרם יירט סקאד או שיהאב אחד בתנאי קרב, ולא בניסוי סטרילי.

לא חושב שיש מומחה אחד שיגיד שהחץ הוא מענה לרק"ק ומהווה מטריה בטוחה. מבלי להכנס למספרים, שאיני מכירם, מספר סוללות החץ המבצעיות אינו מתקרב למספרי הרקק"ים והטקקי"ם ממזרח לנו. החץ עוד לא הוכיח את עצמו בתנאי קרב, מה גם שאיש לא יהמר על כך שסוריה תשב בשקט עם הארסנל המרשים שלה - בשעה שאנחנו מסתובבים עם 150 מטוסים (למשל) 1200 ק"מ מפה.

לסיכום: איני מעריך שמומחה כלשהוא "יפול מהכסא", תרתי משמע, אם עשרות רקק"ים יפלו באזור המרכז. גם עם "החץ". ולכן מה שהראו ב"התרחיש" אינו בהכרח הזוי. על יכולתם של מטוסים "לצוד" סוללות ניידות של רק"קים למדנו ב-91', עם 0% הצלחה. ומדובר במאות גיחות של הצבא האמריקני במשך שבועות.
כך שמומחה שהיה אומר ששמינו מוגנים מטעם החץ, לא היה נחתך ע"י הצנזורה, אלא מטעם יושרתו וזהירותו המתבקשת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טירון על יכולתם של מטוסים "לצוד" סוללות ניידות של רק"קים למדנו ב-91', עם 0% הצלחה. ומדובר במאות גיחות של הצבא האמריקני במשך שבועות.

ראשית טק"ק ולא רק"ק.
שנית, אנו ב - 2008 ולא ב - 1991.
שלישית - המטוסים האמריקנים שרפו הרבה דלק באותן גיחות. לא יהיה זה מדויק כלל להגדיר את הטיסות הללו כ"ציד טק"ק".

אם אתה מנסה לדזור מסקנות ממה שהיה אז לגבי היכולות היום - טוב. אבל אתה עושה זאת על אחריותך. אין קשר בין המקרים, היכולות\ המאמץ המושקע בתחום, האמל"ח, הפלטפורמות, השו"ב ועוד.

http://www.csis.org/media/csis/pubs...&nuclearwar.pdf

אני מצרף מסמך של האסטרטג האמריקאי אנטוני קורדסמן.

המסמך באנגלית,בן 77 עמודים וכולל מפות. חומר רציני ביותר למחשבה.

הוא מצחיק כמעט כמו התוכנית של ירון לונדון. זו המחשה טובה לכך שהרבה גרפים, תרשימים, מונחים טכניים וטקסט באנגלית מעניקים למשהו תחושה איכותית ורצינית. קורדסמן הוא בכלל אגדה (לטוב ולרע), ואני מציע לך לנסות ולדבר עם אנשים שפגשו אותו, במיוחד במהלך ביקורו האחרון בארץ, ולשאול אותם על דעתם עליו ועל המצגות שלו. אני מניח שיש כמה אנשים בפורום שזכו "לכבוד" הזה. בוא נגיד בקצרה שאם מישהו אחר היה חתום על המצגת הזו סביר להניח שהיא הייתה נזרקת לפח.

ולמען הסר ספק, יש גם חומר טוב בנושא. יש לא מעט אנשים מוכשים ומוצלחים שכותבים בנושא. בהזדמנות אני אשתדל להביא כמה דוגמאות לכך בכדי שלא יווצר הרושם שאני יודע רק לבקר ולחוות דעה שלילית.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

חוששתני, טל, כי אולי בהבדל ממך, שאין לי מושג על שיפורי יכולות בתחום ציד סוללות טק"ק, שהמצב היום יותר עגום. הכוח האוירי האמריקני שפעל מעל עיראק היה עצום בגדלו, ויכולתו לשהות שם שבועות ארוכים ולחזור לנושאות המטוסים - אינו לוקסוס שיש לנו. אני לא רואה אותנו מפטרלים שבועות מעל מדבריות איראן ו"צדים" סוללות. לנו אין נושאות מטוסים קרובות, אבל לנו יש עורף פגיע, וסוריה וחיזבאללה על הראש.

וכמובן שאם אתה מזכיר את השיפורים בתחומים שהזכרת, דהיינו בתקיפת סוללות אלו, יש סיכוי סביר שגם אצלם חלו שיפורים במערך הההגנה האנטי-אוירית, טילים, תותחים, מה לא, שגם עליו לא ברור מה יש שם ומה אין שם, כך שגם הצייד יהיה לא פשוט.
כל זה לא כדי לשמש סנגורו של השטן, אלא רק לתמוה על מה שנראה לי כבטחון מופרז ביכולותינו לסגור את השמיים שלנו מאיומים רציניים, מה שהתכנית ניסתה לערער. לא בשביל לעורר פניקה המונית, אלא כדי שהשאלה "לאן רצים" כשזה מתחיל, אם זה מתחיל, תענה, ובהקדם, ע"י מי שחייב לענות לה מתוקף האחריות שלו על בטחון האזרחים.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

אבל לא יודע אם אתה זוכר/יודע, המקלטים הציבוריים (public shelters) ב-91' ננעלו. לא רצו שירוצו לשם, ויפלו בדרך, ו/או לא יספיקו להנעל בחדר האטום עם הניילון והתשתו מיים.

במקרה של משהוא מסיבי יותר - ב"התרחיש" הראו את החניונים התת-קרקעיים. ופרופ. מולי להד, מומחה בעל שם עולמי למצבי לחץ, ואחד ששמע וראה הרבה טילים מתעופפים בק"ש (קטיושות, לא 640 ק"ג ראש קרבי שיהאבי) - ניסה להסביר מה יקרה באותם חניונים אחרי 3 ימים. ככה שאין באמת לאן לרוץ. למספר גדול, גדול מידי של אזרחים. אפשר להתחבא עד יעבור זעם, באותם חניונים. וזכור לי מ-91 שאכן היו שעשו זאת. ת"א התרוקנה כל ערב. פקקי התנועה היו של שעות. ערב ערב. מביך. יש סיבה לחשוב שעכשיו יהיה אחרת?
כן, קצת אחרת. את ערכות המגן לקחו.וראש העיר לא יקרא להם "עריקים". לא אחרי שדרות.

ידוע למישהוא על שידרוג כלשהוא ביכולת המקלוט באזור גוש דן? לי לא. אומר המזוקן האיראני שת"א היא הראשונה לחטוף. מאז נסראללה יש נטייה לרבים להאמין שמה שהמזוקנים האלה אומרים - הם מנסים לקיים. יש גם את העניין הזה שאם יש רקטה - היא כנראה לא תחליד. היא תיירה. קונספצית ההחלדה קרסה בלבנון 2006. והשאלה שלי בשלב זה היא לאן רצים במקרה של "סתם" קונבנציונאליים.

תיכנס לקישור http://www.inss.org.il/upload/(FILE)1216203568.pdf

פרק חמש - A Nuclear Defense Policy for Israel, Without Shelters של דוד קליין

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

האר את עיני:
למה זה באנגלית? כי זה מסמך אקדמי. למה מי שמדבר בעניינים אלה הם רק אנשי אקדמיה בכנסים במגדל השן, ולא נערך דיון ציבורי בעניין, שקוף לציבור. בעברית. עם הסברים בהירים וקצרים איפוא אנחנו עומדים, ו...לאן רצים. כן, גם זה.
לוואקום הזה נכנסה התקשורת. למורת רוחך, ואתה מבין בזה יותר ממני. אבל כל וואקום - שואף להתמלא, וזה שהתקשורת ממלאת אותו הוא אולי טוב ואולי לא טוב. אבל לא ראיתי אחרים שהתנדבו לעניין.

כי יותר אנשים יודעים לקורא אנגלית מאשר עברית. אין פה שום קטע של מגדל השן. יחד עם זאת, אני מסכים שאין הרבה חומר שזמין לקהל הרחב ושכתוב הן בעברית והן במונחים פשוטים להבנה. זו הטענה המרכזית שהשמעתי מספר פעמים בדיון זה. ולמרבה הצער, התקשורת לא ממש מנסה למלא את הואקום הזה,אלא רק באופן מועט ביותר וגם אז בצורה שמזיקה יותר מאשר מועילה (בעיני לפחות).

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

http://www.wnet.co.il/view.link.php?lid=77387

תודה אחי!!!!