בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה לא היה חייב להיות קצין בכיר כדי שיקרא בסיס על שם נופל וכך אנו מוצאים את:



מחנה שרגא – המחנה קרוי על שמו של שרגא (יהושפט) מוסטוילישקר-גשרי, איש פלמ"ח וחבר בוועד ההגנה של אזור חיפה, אשר לאחר מכן שירת כסגן מפקד גדוד בחטיבת כרמלי. הוא נפל ביוני 1948 בקרב מול כוחות הצבא העיראקי בעמק הירדן.



מחנה פילון – סגן פילון פרידמן, מפקד בגדוד השלישי של הפלמ"ח וממיסדי מעין ברוך. נהרג בהתקפה השניה על המצודה בנבי יושע. בשנת 1955 שונה שם המחנה הבריטי הגדול ליד ראש פינה למחנה פילון, לזכרו של מפקד אהוב ונערץ.

מחנה עמנואל (ג'וליס) – עמנואל ברשי, הצטרף ל"הגנה" בשנת 1932. במשך השנים סיים קורסי מ"כים ומ"מים והדריך בקורס מ"כים. בשנת 1947 התנדב לפלמ"ח והדריך בקורס ארצי למ"כים. בחודש מאי 1948 הועבר לגדוד בחטיבת "גולני" כמפקד פלוגה והגיע לדרגת סרן וסגן מפקד הגדוד. נהרג במבצע "חורב", לגירוש הצבא המצרי מתחומי ישראל, בבוקר יום כ"א בכסלו תש"ט (23.12.1948). ביום י"ב בטבת תש"ח (13.1.1949) הובא עמנואל למנוחת-עולמים בבית-הקברות בתל עמל.

ואפילו מחנה ע"ש טוראי: מחנה נתן – על שם טוראי נתן אלבז. ביום ה-11 בפברואר 1954, עסק טוראי נתן אלבז ז"ל בפירוק רימונים ותוך כדי כך הופעל אחד מהם. בהשגיחו בסכנה הצפויה לחבריו, שנמצאו בקרבת מקום, התרחק מהם בריצה, כשהרימון בידיו, והשליך עצמו על הרימון. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי.

בתקופת המרדפים שאחר מלחמת ששת הימים נקראו מספר מחנות על שם קצינים בכירים יחסית שנפלו במרדפים, כך אנו מוצאים את:



מחנה חנן (מחנה צה"ל המרכזי ביריחו שהיה בטיגארט של יריחו) – רב סרן חנן סמסון. בעיצומו של שירות המילואים הפעיל, ביום כ"א באדר תשכ"ט (11.3.1969), נפל חנן בשעת מירדף אחרי חבלנים, בשומרו על טוהר הנשק, כאשר נורה ע"י מחבלים שהסתתרו במערה מאחורי אישה המניקה את תינוקה.



מחנה עופר – סא"ל צבי עופר. ביום כ"ט בכסלו תשכ"ט (20.12.1968) הגיע צבי לואדי קלט, מערבית ליריחו, במירדף אחרי כנופיית חבלנים שפניה היו מועדות לירושלים כדי לפגוע באזרחיה. במירדף זה, צעד צבי, כדרכו תמיד, בראש טור של חיילים, שהעפיל אל מצוקי ואדי קלט ואז נורה ונפגע קשות ולאחר שפינוהו אל בית-החולים מת מפצעיו. הניח אשה וארבעה ילדים - בן ושלוש בנות, שהצעירה בהן היתה כבת שנתיים בנפול אביה.

מחנות אריק וגדי (בבקעה) – אלוף משנה אריק רגב וסרן גדי מנלה. אריק רגב מח"ט הבקעה וגדי מנלה קצין המבצעים של החטיבה. בשנות השישים, נהרגו בעת מרדף אחר מחבלים. המושב ארגמן בבקעת הירדן מנציח את זכרם בשמו; שם היישוב הוא שילוב של שמותיהם.

מחנה פלס – סא"ל משה פלס. במשך שירותו הגיע משה לדרגת סגן-אלוף וביום כ"ו באלול תשכ"ח (19.9.1968) היה סגן-אלוף משה מפקדו של כוח מירדף אחרי חבלנים. זו היתה פעילותו האחרונה, בעמק הירדן, כשהוא זינק ראשון ונפצע במטח האש הראשון של החבלנים; וכשם שאירע בחאן יונס התגבר גם הפעם על הכאב שהסבו לו פצעיו הקשים והמשיך במשימה - לעמוד בראש אנשיו ולהפעיל אל הצוקים תחת אש התופת של האויב, אלא שהפעם נפל בקרב.


בשנים האחרונות, ככל הידוע לי, מחנות צה"ל נקראו רק על שם רבי אלופים במיל' כך: מחנה בר לב ומחנה רבין, להוציא חריג אחד מחנה נחמיה – על שם אלוף נחמיה תמרי שנהרג בתאונת מסוק באותו מחנה.

(המידע לקוח מאתר הזכרון של משרד הביטחון, ויקפדיה, אתר הצנחנים, בעוז רוחם, אתר הגבורה ואתר פילון פרידמן www.filonfriedman.co.il)

האם ידוע לכם האם יש בצה"ל קריטריונים לקביעת שמות מחנות? האם יש "וועדת שמות" צהלית? האם תת אלוף ארז גרנשטיין, אחד המפקדים הנערצים ביותר בצה"ל ע"י פיקודיו, שנהרג בפעילות מבצעית קיבל או עומד לקבל מחנה על שמו? ומה עם קצינים זוטרים יותר כמו רועי קליין? ומה הסדר ע"פ זכאים רמטכלי"ם "לקבל" מחנה האם רפול קודם למוטה גור או להיפך (אם אין מחנה על שם אחד מהם שאינו מוכר לי)? האם לעיר הבהדי"ם יש כבר שם?

ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד...( רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה טו )

ראשית, זהו מנהג יפה להנציח חיילים וקצינים; בארה"ב, למשל, נושאות נהמטוסים נקראות על שם נשיאים וחברי הסנאט ובית הנבחרים, וזה מעט פופוליסטי לטעמי.

מוטה גור: המחנה של המשטרה הצבאית בכפר יונה נקרא על שמו (לשעבר מחנה 21).

אני צריך לחפור ולמצוא את הודעת דו"ץ שדיברה על קריאת מחנות צה"ל ע"ש אלופים ורא"לים.
מאז אותה הודעה נקראו מחנות: לסקוב, ידין, מקלף, בר-לב, מנדלר, רבין, מוטה גור ונחמיה. לא ידוע לי על מחנה צור, איתן או משה לוי.
נדמה לי שיש מחנה דורי ומחנה דוד אלעזר.
עוד שמות שחסרים ברשימה שלך:
האלוף קלמן מגן שנפטר בסיני בשנת 74 בהיותו במדים. על שמו מחנה מגן-סיירים, בית הספר לשריון. לצערי כמעט ולא נעשה שימוש בשם מגן, ולרוב המחנה מאוזכר רק בתור "סיירים". גם האנדרטה שהוצבה שם ונושאת את שמו הוזזה מספר פעמים ומוצבת במקום נידח.
מחנה יונתן - רוויה ג' נקרא ע"ש יוני נתניהו. השלט הוסר ע"י חיילים, אח"כ חיילים אחרים השמידו את האנדרטה. כמעט ואף אחד מהמשרתים במחנה לא יודע ששמו הוא "יותן".
מחנה אדם - ע"ש האלוף יקותיאל אדם.
מחנה זוהר - לשעבר מחנה פלוגת הצמ"פ של גדוד 77, ליד נפח. המחנה קרוי ע"ש חייל מהפלוגה שנהרג בתאונת אימונים.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

דוד אלעזר = מחנה דדו = פיקוד צפון

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון א מחנה יונתן - רוויה ג' נקרא ע"ש יוני נתניהו. השלט הוסר ע"י חיילים, אח"כ חיילים אחרים השמידו את האנדרטה. כמעט ואף אחד מהמשרתים במחנה לא יודע ששמו הוא "יותן".

מה? חיילים השמידו אנדרטה וזה נשאר כך? אם על שניים וחצי חיילים שמארגנים "מרד" ודופקים נפקדות בגלל מריבה עם מ"מ כותרות העיתונים זועקות והם עפים לכלא. וכשאנדרטה מושמדת ושלט הנצחה נעקר אף אחד לא נותן את הדעת והמצב נשאר כמות שהוא?
איזה מן בזיון זה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון מחנה יונתן - רוויה ג' נקרא ע"ש יוני נתניהו. השלט הוסר ע"י חיילים, אח"כ חיילים אחרים השמידו את האנדרטה. כמעט ואף אחד מהמשרתים במחנה לא יודע ששמו הוא "יותן".

השמידו אנדרטה ?!

יש מחנה צור - ביסלח 17, ע"ש צבי צ'ורה צור.

גם לבאח שפיפון (35) שונה השם למחנה איתן על שם רפאל איתן

יש אנשים שפשוט אי אפשר להאמין להם כשהם אומרים לך "בוקר טוב".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון מחנה זוהר - לשעבר מחנה פלוגת הצמ"פ של גדוד 77, ליד נפח

האם זה האתר שידוע כ"נפח' תחתון"? אני זוכר שגדוד אייל ישב במתחם מאולתר ליד נפח' למשך כמה שבועות בקיץ 2000. מישהו אמר אז שרוב הזמן המקום הזה משמש חיילים בצמ"פ ולא תותחנים.

אם לחזור לנושא, עד כמה שאני יודע, לחת"ם יש את:
מחנה שגב ע"ש ס. מפקד גדוד שפיפון רס"ן קרלו שגב, שנהרג במלחמת ששת הימים

מחנה יאיר ע"ש ס. מפקד עוצבת עמוד האש, סא"ל יאיר וינר שנהרג במהלך אימון. מהזמן הקצרצר שהייתי שם אני זוכר שאף אחד לא קרא לבסיס בשם הרשמי. פשוט "מבוא שילה".

ועל זה עליתי רק כעת: מחנה יואב. לא מדובר באדם בשם יואב אלא בשילוב השמות יואל פורת ואברהם דישי שנהרגו במלחמת יום הכיפורים. באתר יזכור כתוב ששניהם נהרגו כשנסעו בשיירת תחמושת. אני מכיר את הסיפור על כך שטנקים סורים השמידו את סוללה ב' מגדוד נמר. האם השיירה היתה חלק מהסוללה או שמדובר בתקרית אחרת?

בכל מקרה מי שמכיר בסיסים נוספים שמנציחים אנשי חת"ם, מוזמן.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

נפח תחתון הוא משטח + עמודי תאורה ובטונדות לאוהלים שצמוד למחנה זוהר.
במחנה זוהר, לפחות בתקופתי, היו מבנים של ממש. ומשטח טנקים יצוק מבטון.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

למרות שהשמועה שהבסיס נמחק הגיעה אלי כבר במילואים הקודמים. ארבעה חודשי מחזורית העברתי שם.

השלט מעץ היה צמוד לאנדרטה או לש.ג. , התותח בתמונה מתחת (זה שעומד עקום על הסלעים) היה מחוץ לבסיס בין כביש הגישה למחנה רומח (העצים שמאחורי התותח, אאל"ט). הD-30 שבתמונה האחרונה היה בזמנו ממש צמוד לאנדרטה שבתמונה (אולי היה כאן מבצע כושל של חובבי המתכות), וכמובן שכל הצמחייה שמסביב לא היתה.

יש טעם להוסיף "בזיון"?

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

מחנה דורי הוא שמו של בסיס הבקו"ם(כיום מיט"ב) בתל-השומר
לגבי מחנה "מגן-סיירים", אכן כמעט אף אחד לא יודע שזה שמו, אך לפני כשלוש שנים(בעת ששירתתי שם) נקרא הגדוד הלוגיסטי-הדרכתי של הבסיס גדוד מגן(ואני אף חיובתי לענות כך לטלפונים בחמ"ל "מגן-סיירים".

עוד שמות- מחנה דני(צמ"פ גדוד 82 עד לפני כמה שנים) מוכר יותר כמשתא, אינני זוכר ע"ש מי.

הרחוב שלי ע"ש אלוף קלמן מגן, ואני גר לא רחוק מרחוב ע"ש אלוף יקותיאל אדם.

מחנה שלמה- על שם סגן אלוף שלמה חלמיש שנפל במלחמת ששת הימים.

מחנה אלון - היה שמו של בסיס הטיסה של חיל האוויר בסירקין. נקרא על שמו של סגן אלוף מורדכי (מודי) אלון, מפקדה הראשון של טייסת הקרב הראשונה שנפל במלחמת העצמאות.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=409045

על שם מי קרוי "מחנה אריה" בבקעת הירדן?

אריק רגב
מחנה גדי הסמוך קרוי על שם חברו גדי מנלה
על שם שניהם גם הישוב ארגמן (אריק רגב גדי מנלה) לא רחוק משם

שאלה שטרם קיבלתי עליה תשובה היא על שם מי נקרא מחנה גדי שנמצא כמה עשרות קילומטרים צפונה במשולש הגבולות ישראל-ירדן-סוריה?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

https://images.hollis.harvard.edu/p...IAolvwork494299

מחנה שורה- ע"ש אלכסנדר (שורה) אושרוביץ שנפל במבצע דני ליד גמזו.
מחנה ישראל- ע"ש ישראל שחורי שנפל באותה תקרית. המקום היה מחנה בריטי ממזרח לנמל תעופה לוד (נדמה לי ששמו היה מחנה דומסטיק) אח"כ הפך למעברה והיום נמצאים בו מתקני תעשיה אוירות מזרח. (ע"ש הנופל השלישי, יחזקאל בן דוד נקרא גשר על האיילון בכביש 412 בית דגון-יהוד).
מחנה יהושע- ע"ש אלוף יהושע גלוברמן שנפל בתש"ח בדרך לירושלים. זהו שמו של מחנה הקריה. כשהשם הוחלף למחנה רבין הדבר עורר זעם אצל שאריו של גלוברמן (כמו במקרה של בי"ח בילינסון בפ"ת) אך כמובן זה היה ללא הועיל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Hacham_Maimon מחנה יהושע- ע"ש אלוף יהושע גלוברמן שנפל בתש"ח בדרך לירושלים. זהו שמו של מחנה הקריה. כשהשם הוחלף למחנה רבין הדבר עורר זעם אצל שאריו של גלוברמן (כמו במקרה של בי"ח בילינסון בפ"ת) אך כמובן זה היה ללא הועיל.

לדעתי אתה טועה.
על שמו של יהושע גלוברמן נקרא מחנה ניצנים, כמדומני עד היום.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.galad.co.il/Images/Image9.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.galad.co.il/Images/candle.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.galad.co.il/Images/LogoG.gif]

גלוברמן

יהושע
אלוף

בן אסתר ברכה ושלמה, נולד בכ"ד בשבט תרס"ה (30.01.1905) בעיר קלינקוביצי שברוסיה הלבנה. בשנת 1919, בתקופת התהפוכות ואימת הפרעות, אירגן את הנערים בני גילו בתנועת "החלוץ הצעיר", והם הגישו עזרה מרובה לאנשי "החלוץ" בהגנה העצמית היהודית. אז נתגלה לראשונה כושרו הארגוני והצבאי של יהושע. הוא המשיך בארגון "החלוץ הצעיר" גם תחת השלטון הבולשביקי, גורש מהגימנסיה - שהיה בין מצטייניה - והוסיף לארגן חלוצים, יצא להכשרה ונאסר, ועל יסוד חילופין הורשה לצאת מרוסיה ועלה ארצה בשנת 1925. בארץ עבד בפלוגת עין טבעון של קיבוץ עין חרוד ונשלח לירושלים עם קבוצת חברים, כפלוגת הקיבוץ המאוחד, לשם כיבוש העבודה בעיר. בירושלים עבד במחצבה, נפצע, וכשהבריא הצטרף לקיבוץ יגור. בקיבוץ התמסר לעבודת הפלחה והמכונאות והשתלם בה להלכה ולמעשה. הוא חיפש דרכים לשכלולים בעבודה ואף הכין חומר לספר על הפלחה. היה מראשי המדברים בוויכוחים ובשיחות הקיבוץ על נושאים תרבותיים וחברתיים והתמסר במיוחד להגנת המקום. ובאותה תקופה היה מפקד גוש זבולון מטעם ה"הגנה". עם הקמת מטכ"ל ההגנה היה אחראי מטעמו על אימוני הגדנ"ע ועל החינוך הגופני המורחב (חג"ם) בבתי הספר, תפקיד בעל חשיבות רבה לטווח הארוך.
בפעילות זו הצליח להקים קאדרים של מפקדי גדנ"ע שהיוו את העתודה הצעירה של הפיקוד ב"הגנה"
בשנים הבאות. יהושע פיקד על קורסים למ"כים ומ"מים. משנוכחו מפקדי ה"הגנה" בכשרונותיו ונטייתו לענייני ביטחון הטילו עליו תפקידים מרובים של הדרכה והנהגה, תכנון ופיקוד, בהיקף מחוזי, ואחר-כך - גם ארצי. הוא השלים בהתמדה את ידיעותיו הצבאיות והנהיג שכלולים בכל תחומי ההגנה: בחומר, בטכניקה, בטקטיקה ואף בתרבות וברוח. בייחוד הצליח ביצירת קשר נפשי עם הנוער ובהתאמת תפקידים לאנשים ראויים להם. כן כתב, ועורר גם אחרים לכתוב, חוברות על נושאים הגנתיים בתחומים שונים, וחוברות אלו שימשו גרעין לספרות צבאית בעברית. בפרוץ מאורעות 1936 נקרא מהמשק לשירות פעיל ב"הגנה" ובשנים אלו היה מפקד החי"ש בצפון הארץ ואירגן את הביטחון של חניתה בהיווסדה. אחר-כך נתמנה ראש לשכת ההדרכה הארצית של מטה ה"הגנה". למד ולימד מהניסיון הקרבי שנרכש בקרבות עם הכנופיות ושיכלל את הטקטיקה בהתאם לשינויים בתכסיסי האויב. יהושע פעל בכל תחומי עבודת ה"הגנה": תכנון, הדרכה, חימוש, נוער, חברה. הוא שימש כמפקח ארצי מטעם המטה הכללי ורבה היתה תרומתו גם במאבק נגד האנגלים. בגלל תפקידיו המרובים היה אורח נדיר בבית משפחתו ביגור, ובנותיו הקטנות אילנה ולאה, כבר ידעו שאבא הוא רק אורח-לשבת בבית.
בשנים האחרונות היה מפקד בגליל התיכון ואחר-כך מפקד מחוז תל-אביב. אחרי החלטת החלוקה בעצרת האו"ם ופרוץ מלחמת-העצמאות עלה ירושלימה לפקח על הגנת העיר. ביום כ"ה בכסלו תש"ח 8.12.1947)), כאשר נסע לתל-אביב לקבל פיקוד על חטיבה לוחמת בשפלה, נהרג מיריות ערבים ליד לטרון ואחרי לוויה רבת-כבוד בתל-אביב הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות ביגור. במלאות שנה למותו הוציא משק יגור ספר לזכרו. מחנה צה"ל בניצנים קרוי על שמו. וכן נקרא על שמו בית הספר הממלכתי "בית יהושוע" בנשר ועריית חיפה אף קבעה רחוב על שמו במרומי הכרמל.

מקום מנוחתו
רשימת הנופלים
חזרה לדף המצג

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.galad.co.il/Mans/077011.jpg]

מחנה מטכ"ל בקריה (שרונה) נקרא ע"ש האלוף יהושע גלוברמן, כפי שניתן לקרוא באתר
של מוזיאון ח"א:

"משנת 1945 ניטשה שרונה מיושביה והיתה למאחז שלטוני בריטי. בחודש ינואר 1948
פינו הבריטים את שרונה במסגרת נסיגתם מן הארץ. כוחות ה"הגנה" תפסו את השטח
והקימו בו את "מחנה יהושע", ע"ש אלוף יהושע גלוברמן שנפל בקרב על הדרך לירושלים."


עד... שהחליטו להחליף את שמו למחנה רבין

נכון, כמו שנעשה עם בי"ח בילינסון

ע"ש סגן בני קרן. מסו"ל בגדוד דרקון. נהרג בתאונת דרכים בעת שנסע אל הסוללה שלו, שפרסה באיזור, בו לאחר מכן נבנה המחנה. ע"ע גדוד "קרן" (כנ"ל)

.

ע"ש רס"ן יוסי קפלן (באזור שכם), שנהרג במירדף בבקעה בשנת 69 יחד עם רס"ן חנן סמסון (שעל שמו נקרא מחנה חנן בירחו, כפי שצוין לעיל).

יוסי קפלן היה קצין מצטיין בצנחנים, סגן מפקד סיירת מטכ"ל, ואח"כ קמב"ץ בחטיבת הצנחנים.
אחיו יהונתן, קצין צנחנים אף הוא, נהרג במלחמת יום כיפור. אחיהם הבכור נהרג קודם לכן בתאונה.

לפני מספר שנים התפרסמה כתבה במוסף 7 ימים על האח הרביעי - עמירם, ששכל את שלושת אחיו.

לגבי המחנה, אני בספק אם הוא מוחזק עדיין ע"י צה"ל, או שהועבר ל"קבלני הבטחון" שאמורים לשמור עלינו,
בדומה למחנה חנן ביריחו, שבאורח אירוני הפך למחנה "אל אקצא" של כוחות האוטונומיה.

אשמח אם מישהו יכול לעדכן לגבי מחנה יוסף כיום.

אני זוכר את אימם של האחים יאיר, יוסי ויונתן קפלן, זכרם לברכה, שהיתה מורה בביה"ס "בלפור" בת"א בשנות ה-50, כשבניה עוד היו בחיים. מה שקרה למשפחה הזאת זה דבר נורא.

על שם מי נקרא? וגלילות?

מחנה גלילות נקרא על שם הכפר הערבי ג'ליל שישב שם עד 1948. הכפר הזה "תרם" את שמו גם לקיבוץ גליל-ים הסמוך. בשנות ה-50 - 60 שימש המחנה כבסיס אימונים של הגדנ"ע ואז הוא נקרא פשוט "מחנה ג'ליל".

אשכול מחנות גלילות כולל בתוכו את מחנה הרצוג - בה"ד 15, ואת מחנה דיין - פו"מ.

מישהו יודע על שם מי נקרא מחנה אמיתי ליד כרם שלום?

על שם מי נקרא מחנה נעם ליד יריחו? האם זה קשור לישוב נעמה הסמוך?

פעם ישב שם גדוד תותחנים, אבל בסוף שנות ה90 הוא היה נטוש והרוס, כשמידי פעם היה נשלח צוות שמירה של חיילים להשגיח עליו.

הסיבות לשליחות צוות השמירה מעולם לא היו ברורות - חלק טענו ששומרים על מיכל דלק שנמצא שם, אחרים אמרו שזה כדי שהפלסטינים לא ישתלטו על הבסיס ואחרים התעקשו שזה כדי למנוע מברסלבים משונים בהנהגתו של אחד המוכנה "הרב רמבו" שהיו עושים שם שבתות להקים שם מאחז קבוע.

שימש בין היתר בתור ימ"ח שריון (?). אני לא יודע אם הוא עוד קיים היום. נקרא ע"ש עודד שניידר

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"