יתקיים בתאריכים 15.7-17.7
מופע הפתיחה: הצדעה לחתני פרס ישראל וישתתפו בו יזהר כהן,מיטל טרבלסי,אוהד חיטמן,יובל דור,עדי כהן ואמנים נוספים.
(21:00 קרית האומנים)
במופע לילה אנדלה ניר תארח את דודו זכאי.
ביום רביעי 14.7
הופעה של הכל עובר חביבי
מופע לילה: עדי כהן
ביום חמישי 15.7
כפיר אפשטיין,התקווה שש וגלי עטרי
כניסה חינם על בסיס מקום פנוי
מקור: רשת ג'

פשוט אמנים שלא מזיזים לי כלום :/

Everybody Lies

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...%A2%D7%A8%D7%93

החתימה תוצרת לאנס (יד ראשונה)

שמעתי את משינה, חיכיתי לאביב... ואז המוזיקה התחלפה ברעשים של סירנות ודיווחים מבתי חולים

ואני הייתי שם, למזלי נכנסנו מוקדם כדי לתפוס מקום אז היינו קדימה קרוב לבמה, ולא באיזור השערים.....
טיפקס עלו להופיע כחימום, משינה היו אמורים להופיע אחריהם - וטיפקס הפסיקו את ההופעה באמצע עם דיווח על פצועים וירדו מהבמה....
ההורים היו בהיסטריה עד שדיברו עם הורים של חברה שהיתה איתי..... למחרת תפשנו את האוטובוס הראשון צפונה...
בשבילי- אין מצב לחזור לשם , טראומטי מדי. ורומק צודק - זה אף פעם לא יחזור להיות מה שהיה.

נ.ב. - זו היתה אמורה להיות הופעת הפרידה של משינה. היא נדחתה ונערכה כעבור מס' חודשים בפארק הירקון. גם שם הייתי

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ואני הפסקתי ללכת להופעות
אומרים שזאת חוויה שונה להיות בהופעה חיה מאשר לשמוע דיסקים של האומן או לצפות בקליפים בטלוויזיה.
אני מסכים אבל החיים יותר חשובים מכל הופעה
בייחוד שאסון כמו שקרה בערד יכול לקרות בכל מקום ובכל זמן

כן, אם כי הופקו לקחים (כואבים מאד מאד) מאותו פסטיבל....
אני לא הפסקתי ללכת להופעות חיות, אם כי בהופעה של משינה לא הייתי מאז הפרידה.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

מה פתאום להפסיק, אם נופלים מהסוס חייבים לעלות עליו ישר בחזרה

מסכים !

הלקחים הופקו (יישום זה כבר אופרה אחרת).
אני דווקא הייתי מאלו שנדחפו עוד מחוץ לשערים, הבנו שמשהו קרה, אבל בדוחק, אי אפשר להבין מה.
ההופעה של משינה לא התקיימה בסופו שלדבר (ולא, חבורה של ניצולי הערב שיושבים בחוץ ליד תחנת מד"א ושרים "כל אחד צריך בסוף למות", זה לא ממש נחשב).
אבל אין ספק, שההופעה שנערכה מס' חודשים לאחר מכן בפארק הירקון, בהחלט היתה סוג של התאוששות.
ובכלל, אין מה להשוות בין שמיעת דיסק להופעה חיה, גם אצל זמר שאני לא אוהב, אני אסחף לקצב.
והתייחסות עניינית לנושא האשכול, זו בהחלט התחלה ונקווה שהדבר יתפוס תאוצה ומי יודע, אולי עוד נחזור לישון בשק"ש במדשאות ערד... (עוד נשארו?)

עכשיו כבר אפשר לספר

כנראה שהלקחים הופקו, אבל השאלה היא אם אפשר להחזיר את הקסם והתמימות לגמל עם המיקרופון.. נקווה שכן

איכשהו אני בספק, ולא רק בגלל האסון ב-95'. המוזיקה הישראלית השתנתה וגם התחלף דור.... אני מקווה מאד שאני טועה, אבל כפסטיבל במקום כ"כ רחוק בפריפריה מהמרכז, וככזה שעדיין מרחפת עליו עננת האסון, קשה לי לראות את זה מתרומם....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

היום אם אין לוגו של חברה סלולארית מאחורי זה, הילדים לא באים

ובנוסף, הזמרים, שאתם אוהבים לקרוא להם "זמרי השורה הראשנה", לא מתאמצים להופיע בערד ולמשוך יותר קהל.
כמה כבר מכירים את כפיר אפשטיין?
הכל עובר חביבי, דודו זכאי, גלי עטרי מדברים לקהל מבוגר יותר.

קחו את אותם זמרים ושימו בפארק הירקון - תהיה נהירה?

החתימה תוצרת לאנס (יד ראשונה)

לא, אבל אם תעשה פסטיבל בפארק - יגיעו גם מוכרים יותר, ובטח יצליחו למשוך איזה דיג'יי ידוע....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

החתימה תוצרת לאנס (יד ראשונה)

חסות סלולרית משתלמת להם הרבה יותר מחסות של מועצה מקומית..

כששלום הצטרף לציר הרשע, זה היה ברור שכל העסק אבוד...

בכשלון הפסטיבל באסון שהיה ולהביט על התמונה המלאה ולראות כיצד כולם תורמים לכשלון, במיוחד האמנים עצמם.

החתימה תוצרת לאנס (יד ראשונה)

אני אמרתי - זה שילוב של מס' גורמים. האסון תרם לזה שהפסטיבל היה מינורי מאד או לא קיים בשנים שאחריו, מה שגרם ליציאתו מהתודעה. לנסות ולהחזיר אותו עכשיו יהיה מאד קשה מכל הסיבות שהוזכרו כאן...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אסף הצעיר שלנו, היה צריך תזכורת או הסבר מהו האסון.
כך, שכיום, האסון אינו גורם, לדעתי, בכישלון הנוכחי.

החתימה תוצרת לאנס (יד ראשונה)

הוא גורם לזה שאני, למשל, לא אסע יותר בחיים לפסטיבל ערד, וכמוני עוד רבים.....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

גם אני דור אחר (אחד יותר לפחות ), לא הייתי רוצה שהבן הגדול שלי יסע לפסטיבל.
אבל גם לפסטיבל בסיני לא ארצה שיסע.
ההבדל, שהוא בחור צעיר לפני גיוס, כלל לא מבקש. הפסטיבל כלל לא מדבר אליו ולא בגלל האסון.

היות ואני לא יודע מה עמדות ההורים שאיבדו את ילדיהם, אני חושש שגם אני מפספס משהו בתמונה, אז כדאי שאשתוק קצת.

דווקא, לך בתור אחת שנכחה בזמן האסון, כן הייתי ממליץ לחזור לזירת האירוע. ולו רק פעם אחת נוספת.

ולעולם אל תכתבי "בחיים לא" - החיים יגלגלו אותך ויום אחד תאלצי ל"שבור מילה"

החתימה תוצרת לאנס (יד ראשונה)

אולי תמשיכו את השירשור קצת יותר ימינה- אחרת אני אצטרך להוסיף מסך שני כדי לקרוא

החתימה תוצרת לאנס (יד ראשונה)

בעע מאיפה אני ימצא מוניטור ספייר ב 2 בלילה!!

פסטיבל ערד חוזר כמו כל שנה.
למעשה הוא לא הפסיק מעולם(אולי לשנה שנתיים, אבל אני לא בטוח), הוא חזר להיות מה שהוא היה לפני שבני הנוער הסתערו על ערד בשק"שיהם.

פסטיבל ערד מאז ומתמיד היה מפגש של מוזיקאים בארץ ולשם הוא חזר מייד אחרי האסון.
כמו כל שנה תוכלו למצוא שם חבורות זמר ומקהלות מכל הארץ לצד זמרים ישנים וחדשים. מופעי הזריחה עדיין ממשכים להתקיים, ושום דבר לא דומה להופעה של 50 איש בחדר קטן עם מאיר אריאל.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק