http://www.cramim.rishon.k12.il/rishon/toporovsky.html

ומיהו החורש העברי הראשון אחרי אלפיים שנות? [באם מתעלמים מן הישוב בגליל לעומק האלף הראשון ומהישוב הרציף בפקיעין ואולי חצביא ומנסיונות ההתישבות בג'רמק ובמוצא ומבני עבו עליהם לא שמעי עד לפני שבוע וכו'].

בעצם אנסח את השאלה מחדש - מי זכה לחפור את הבאר הראשונה ולחרוש את התלם הראשון במושבות א"י המתחדשת והלך לעולמו לאחר לידתה של מדינת ישראל?

אולי זה ירענן את הזיכרון

'בלדה ליואל משה סלומון'

בבוקר לח בשנת תרל'ח
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים.

שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.

איתם רכב מזרקי
הדוקטור הכסוף,
לאורך הירקון הרוח
שר בקני הסוף.

ליד אום-לבס הם חנו
בלב ביצות וסבך
ועל גבעה קטנה טיפסו
לראות את הסביבה

אמר להם מזרקי
אחרי שעה קצרה:
איני שומע ציפורים
וזה סימן נורא.

אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך,
כדאי לצאת מפה מהר,
הנה אני הולך.

קפץ הדוקטור על סוסו
כי חס על בריאותו,
והרעים שלושתם פנו
לשוב לעיר איתו.

אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות:
'אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת'.

והוא נשאר על הגבעה,
ובין חצות לאור
פתאום צמחו לסלומון
כנפיים של ציפור.

לאן הוא עף, לאן פרח
אין איש אשר ידע,
אולי היה זה רק חלום
אולי רק אגדה.

אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים.

ויש אומרים כי עד היום
לאורך הירקון
הציפורים שרות על יואל
משה סלומון.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99...%A8%D7%90%D7%91

מישהו יכול לסרוק או להעלות?

יצאתי עם בתי הבכורה לחפש שרידים לראשיתה של פתח תקוה. מצויידים בספרו של רן אהרנסון החננו את הרכב ברחוב רוטשילד וצעדנו אופטימים ומהבילים. אך אויה. מסתבר כי פ"ת בחרה בדרך מתוחכמת מאוד לשמר את עברה בשיטה הקרויה 'זילות-שילוט'. הרעיון הכללי הוא לתת לבתים לקרוס, להעמיס עליהם שלטי שיפודיות, להצמיד אליהם בניני משרדים מכוערים, לזלזל בכל חזית או קו בנין, לתת לטיח לנשור וללכלוך להצטבר כך שיכסה את הגרפיטי ובסופו של דבר להרוס את הבית ולהותיר במקומו שלט.

באם הלובר מעוניין להעניק לפ"ת את המונה ליזה לשנה כדאי שיקח בחשבון כי בתום השנה תהיה התמונה מקולפת, מכוסה גרפיטי, צמודה לשלט פרסומת או שבכלל יוחזר במקומה רק שלט.

ואז, בעודני רוטן קלות, באותו זמן בו אדינקס מעלה את תמונתו של יהודה ראב וללא כל תכנון מוקדם - קטע את צילומי קול שורשי לאמור:"סליחה, מה אתה מצלם?". עניתי, נענתי והשיחה התגלגלה והסתבר כי לפני לא פחות ממר 'יאיר רסיסקוביץ', נינו של אליעזר ראב ונכדו של משה שמואל ראב, אחיו של יהודה ראב אשר למד בעת הקמת העיר בישיבה בירושלים. מר רסיסקוביץ [שמקור משפחת אביו הוא מיהודי עזה]. שאלתי את יאיר אודות 'התלם הראשון שחרש יהודה'. כה ענה לי יאיר: בד' חנוכה תרל"ט בדצמבר 1878 התאספו באיזור ככר המיסדים של היום אליעזר ראב ובנו יהודה, יהושוע שטמפפר, מוישה יואל סלומון, גוטמן ועימם גרינגרט שנשמט מהשיר ומההיסטוריה[יאיר ציין גם של אדם בשם גרינר אשר לא מצאתי ברשימות המייסדים]. ההחלטה הייתה לבצע את החריש הראשון בצמוד למושבה באיזור הככר עצמה. המחרשה נרכשה בשרונה ושני השוורים נקנו מאבו קישק. אליעזר החליט להעניק לבנו הצעיר את הכבוד והורה ליהודה לחרוש [הבכור כאמור למד בירושלים]. יהודה שהיה בן 19 נעץ את המחרשה וביצע חרישת תלם סמלית. לאחר משפחת ראב נטלו את המחרשה שטמפפר ולאחריו גוטמן וחרשו במעגלים. הארוע היה יותר בגדר טקס אך האדמה הפוריה שהמתינה זמן רב נתנה יבול שהיה גדול פי ארבע מן המקובל באותה תקופה. מיבול זה הובאו תרומות ומעשרות והועלו הבכורים לירושלים בתהלוכה החגיגית בה השתתף יואל משה סלומון. עודפי התבואה הראשונה חולקו לאנשי המושבה. ספור זה, כך אמר מר רסיסקוביץ, יועלה בשבוע הקרוב על שלט שיוצב בככר בהחלטת מועצת העיר.

ועוד סיפר האיש על עץ האקליפטוס הלימוני היחיד בארץ לדבריו המצוי ליד בית שפירא ועל בי"ס פיק"א שהיה ביה"ס המעורב הראשון לבנים ולבנות ועל היקב העברי הראשון בא"י המתחדשת שהוקם בפ"ת 8 שנים לפני היקב בראשון [מצטער glsh] ואף שניסיתי לגרור את השיחה לענין אברהם שפירא והבקורת על דרך השמירה - אמר כי הוא מעדיף לשמור על כבוד לאנשים ואלמלא חשתי באי נעימות לתחקר אדם זר וחביב באמצע הרחוב עדיין היינו משוחחים.

וכעת - לתמונות. ובאם תשאלו עצמכם מדוע מעלה אני חורבה ועוד חורבה אודה כי תהיתי גם אני בכך אך הגעתי למסקנה כי בעוד זמן קצר לא יוותר זכר גם לאלה.

ונתחיל מ'בית אלישיב' מול רוטשילד 47:



נמשיך לבית רוטברד ברוטשילד 62




ובית עצוב שההסטוריה שלו לא תועדה במונטיפיורי 3:





ולמי שאחר את הצלצול במאה שנים - הנה ביה"ס פיק"א ברוטשילד 84:










ובתמונה האחרונה, לא הרחק במונטיפיורי 7 בסגנון הבהאוס [שנכתב כאן פעם כי יש לו כנוי אחר] בית המשפט הבריטי אשר מתחת לבימת שופטיו היה סליק נשק

בית מספר 12 הוא בית חלבנה:



ובמגרש שמאחריו כותב אהרנסון כי היה ניצב 'בטרם נהרס ביתו של חלבנה עד היסוד' [משמע 'בית חלבנה' אינו ביתו של חלבנה? אני נוטה עפ"י מראה המבנה להאמין לאהרנסון] ושם גם ניצבים שרידי ביתו של שטמפפר.המדובר בביתו של שלמה שטמפפר בנו של המיסד יהושוע שטמפפר. מאחרי הבית אכן שרידים המצויים בהליך שיקום ועליהם נכתב 'בית הדפוס ההסטורי'. שטמפפר? בית דפוס? צריך לברר:



ובחובבי ציון 17 'חצרות האיכרים' של משפחת ליפקיס הביאליסטוקית שעברה לפ"ת מ'יהוד:


חובבי ציון 30 אי שם בחצר האחורית:



ובית למפרט בחובבי ציון 15. מקום זה שימש מאוחר יותר כמרכז הקישור של ההגנה בעיר ושם או בסמוך פעל בתוך כריכיה אחראי הקישור "דוד הכורך" אורבך.


בית פקידות הברון שהיה בחובבי ציון 13 נהרס עד היסוד.
לבית דניאל ליפשיץ בחובבי ציון 23 אשר נבנה בכדי לשמש בית יתומים ושימש מלון דירות ובסמוך בית מגורים בו נותרו לפי אהרנסון חורי הקליעים ממלחמת העולם הראשונה - לא הגענו. אהרנסון מציין כי בתים אלו נועדו לשימור. האומנם?
את בית הכנסת הגדול בחובבי ציון 33 לא צילמנו מפאת כבוד השבת והמתפללים שבמקום. ננסה לשוב ביום חול לתיקונים והשלמות.
בינתיים ניתן לעיין בצלומי הבתים בemap:
http://ymap.co.il/Navigate.aspx?tab...useNbrS=&Mode=1

אנשי ראשון יכולים לנשום לרווחה. נכון שהפתח תקוואים בנו יקב לפניהם אך מאחר ולא ברור היכן היו הענבים נותרו בעיקר באושים.
ב1884 הוקמה על החלקה הכוללת את רח' חיים עוזר 1-5 חצר מוקפת חומה ובה הבנין הראשון בפ"ת לאחר חידושה. האחוזה הייתה בבעלות יהודי ברלינאי בשם לחמן אך נוהלה ע"י הרב אריה ליב פרומקין בעל 'החבצלת'. במקום היו גם בית כנסת ותלמוד תורה. הרב פרומקין עזב ב1891. בחצר המקום הוקם יקב 'נחלת צבי' שב1894 שונה שמו ליקבי פרידמן. בחצר זו התכנסו בני פ"ת בעת התנפלות ערביי יהודיה ב1886. החצר ננגסה עוד ועוד והמבנים ההיסטוריים פורקו. אף המעט שתאר ארונסון בספרו כבר נהרס.
להלן מגרש החניה ע"ש היקב ואחוזת לחמן:



מי ברזיה מן הבאר הראשונה. ברקע - האקליפטוס היחיד ששרד מן הגן שנטעו המיסדים ב1878. בן 130 השתיל הרך או כמו שאומרים בגולני 'אקליפטוס-כבוד!':




ובסמוך לברזית הבאר ברחוב פינסקר 1 - בית גוטמן בכר. גוטמן היה אומנם בין המתישבים הראשונים והקים בה בית בוץ אך לא חזר לפ"ת בעליה השניה לקרקע למרות שיצגה בועד הפועל של חובבי ציון. במקום התיישבה משפחת בכר, המשפחה הספרדית היחידה במושבה של אז. משפחת בכר הרסה את בית הבוץ והקימה את בית האבן העומד עד היום. בקומה הראשונה גרו בני בכר ובנו את החנות הראשונה במושבה ובשניה ישבו בשכירות אנשי פקידות הברון והתגוררו רבני המשפחה ובני משפחותיהם :




זוכרים את יואל משה סלומון? באם תהיתם מדוע החזיק חרב באבנט [מן הסתם הוא לא] ומדוע צמחו לו כנפיים של ציפור [אין כל הוכחה שהדבר לא ארע והנרטיב של אריק אינשטיין טוב לא פחות משלנו] - אז התשובה ברורה. לכנפיים הוא היה זקוק כדי לעוף לעיר או מושבה אחרת שבה מותירים מזכר המייסד משהו קצת יותר מכובד משלט מרופט. באשר לחרב שבאבנט... נו טופ, כדאי לעצור כאן. הרי הוא לפניכם, פינסקר 3 'בית משה יואל סלומון':

פינסקר 13 - מלון רבינוביץ




מעבר לכביש בפינסקר 2:





ובצמוד בפינסקר 4 'חצר מיכאל שפירא'. שמו של אברהם שפירא בפי הבדואים היה 'איברהים מיחה' ע"ש אחיו הבכור מיכאל שהיה בעל משק לפניו.




בemap
http://ymap.co.il/Navigate.aspx?tab...useNbrS=&Mode=1

פינסקר 15. במקום זה שכן בתקופת העליה השניה 'מלון רבינוביץ' בטרם עבר לפינסקר 11 ולפינסקר 16 בהמשך.





פינסקר 19



בפינסקר 23 מציין אהרנסון בית אבן קטן במצב טוב עם קשתות מתקופת העליה הראשונה. החמצתי, או שהוא כבר אינו.

פינסקר 25.



פינסקר 8 א' בית פיבל








מעלינו פינסקר 39
ומתחתנו פינסקר 41

בין רחוב בר כוכבא לפינסקר - מבנה הנראה תעשייתי ובו 'צריח' שהיה יכול להצטרף לאשכול המאורעות אלמלא היה עומד בצד ההפוך לכיוון הביצה והאויב ואילו היו בו חריצים כלשהם. בצמוד אליו עוד בית ישן ומעט שרוף שסודו מן הסתם אבד.





ובית ברחוב שטמפפר 19 שלידו שלט של המועצה המקומית לתכנון ובניה המודיע כי לפי תב"ע 19/כ/מ סעיף 678/נג הוגשה בקשה לכירכוש ניגוס וביצוע פעולות ריטוש ופיתוח ולתוספת של 1135% באחוזי הבניה בהתאם לחוק התמנון והבניה ושאם ברצוננו להגיש התנגדויות כדאי שנעשה זאת על נייר רך ועדין ובמילים אחרות - קרוב לודאי כי זו תמונתו האחרונה של המבנה שאולי ראוי היה לשימור ואולי לא.

קבוצת הירקונים שישבה ממש על גדות הירקון סבלה משטפונות החורף ונטשה את מקום מושבה. בשנת 1944 יצאו זקני פ"ת ובינהם משה שמואל ויהודה ראב לאיזור הירקון ואיתרו את מקום מושב הקבוצה. במקום הוצבה אבן לזכרון אך האבן שכחה והוזזה ממקומה וכיום לא ידוע מקום מושבת הירקונים המדויק. מצורפת מאתר פסג"ה תמונתו של משה שמואל ראב [סבו של יאיר רסיסקוביץ שסייע לי]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://muni.tik-tak.co.il/UploadFiles/pisga-pt/1039-2222007_ירקונים-מצבה.jpg]


פסג"ה - מומלץ http://muni.tik-tak.co.il/web/proje...=12970&modul=40

אודות המייסדים [ארדיכל, ראה הוזהרת, זה מערוץ 7!] http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/5476

דיון מענין אודות מקורותיה החרדים של פ"ת - בפורום פרש http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=163180

מתוך מט"ח [לא דולרים] http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5742

ומתוך האתר של עירית פ"ת: http://www.rishonim.org.il/petach-t...7191&itemtype=3

http://www.rishonim.org.il/petach-t...sp?levelid=1591

האתר של העיריה דווקא טוב אבל כדאי לכם להזדרז ולקרוא כי חוששני שמישהו בעל יוזמה בעיריה הזו יפנה מקום על השרת ויותר רק שלט...

יצרת אשכול חשוב על ראשית ההתישבות. אני מקווה שפרנסי העיר יפנימו את חשיבות השימור.

חסר לי בניין אחד והוא בית הכנסת בחובבי ציון, כשלעצמו הבניין מרשים מאד.

"הצדיקים האמיתיים, אינם קובלים על הרישעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה" הרב קוק זצ"ל