בצבאות העולם כבר יודעים: כאשר רוצים להפוך מטוס סובייטי מיושן למטוס-קרב שעונה על אתגרי המאה ה-21 התעשיות הביטחוניות של ישראל הן הכתובת. שנים של ניסיון, לצד יכולת אילתור בלתי נדלית, הפכו את תעשיית ההשבחות הישראלית לסיפור הצלחה בינלאומי
אריה אגוזי

טייס הניסוי של התעשייה האווירית ישב בתא של מטוס הקרב הרוסי מיג-21 וחייך. "אילו היו מכניסים לכאן את המהנדס שפיתח את המטוס הזה, הוא היה מתקשה לזהות את המטוס שתיכנן", קבע הטייס הישראלי בסיפוק. הטייס אולי הגזים, אבל שביעות-הרצון שלו לא תלושה מהמציאות.
היא נשענת על ההישגים הכבירים שקוצרת ישראל בתחום השבחת מערכות צבאיות. ישראל נחשבת למעצמה עולמית בתחום הזה והביקוש לידע שנצבר כאן גדול מאוד. במשך השנים נכנסו מיליונים רבים של דולרים לקופותיהן של התעשיות הביטחוניות הישראליות בזכות יכולתן להאריך את אורך החיים המבצעי של מערכות נשק ישנות מכל רחבי העולם.
מדינות רבות מצוידות במערכות נשק מיושנות שנרכשו בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת. המערכות הללו כבר אינן עונות על כל הצרכים והאתגרים שמציב שדה הקרב המודרני. במקביל, למדינות רבות - גם כאלה שבהן הצבא נהנה ממעמד על, פשוט אין מספיק כסף כדי לקנות מטוסי קרב, מסוקים או טילים מונחים חדשים.
במקרה כזה, בוחרים לשפר את מערכות הנשק הקיימות, בעיקר באמצעות "השתלה" של מערכות חדישות לתוך מטוס הקרב, המסוק, הטנק או הנגמ"ש. לכאורה, כל חברה המייצרת מערכות נשק חדישות יכולה לבצע השתלות שכאלה - ובכל זאת, מעדיפים צבאות העולם לפנות לתעשיות הביטחוניות של ישראל.

עובדים בלי תרשימים
התעשייה האווירית, למשל, משביחה זה שנים מטוסי קרב ומסוקים שיוצרו בברית-המועצות. מדובר במשימה מסובכת ביותר: כדי לבצע השתלות כאלה יש צורך בתרשימים של המטוס או המסוק. ברוב המקרים אין אפשרות להשיגם. במקרים אחרים, בהם המפעלים שייצרו את כלי-הטיס עדיין פועלים ברוסיה, הם אינם מוכנים לשתף פעולה.
היצרנים לא שמחים לגלות שמדינה זרה מפשפשת בקרביה של ה"בייבי" שלהם והופכת אותו ליעיל יותר. במקרה הטוב, הן דורשות על כך תמלוגים. מה עושים? כאן באה לידי ביטוי יכולת האילתור המפורסמת שלנו. במקרים רבים הצליחה התעשייה האווירית להשיג תוכניות של כלי-טיס. במקרים אחרים, פשוט ביצעו השבחה ללא ידע טכני מפורט מוקדם על המערכות.
הרבה ניסיון ואינטואיציה שימשו כתחליף לתוכניות מקוריות. צריך חלפים מקוריים אבל היצרן הרוסי לא מסכים למכור? כשמכירים טוב את השוק אפשר למצוא מישהו, אי-שם על הגלובוס, שישמח מאוד להציע למכירה את החלפים שברשותו.
בעיה אחרת מתעוררת שהלקוח אינו רוצה להחליף את כל המערכות הישנות בחדשות. בדרך-כלל הסירוב נובע מתקציב מוגבל. במקרה כזה, חייבים לתכנן את ההשבחה כך שמערכות דיגיטליות חדישות יעבדו בהרמוניה מושלמת עם מערכות אנלוגיות ישנות. עם כל הקושי, התוצאות מפתיעות לעתים לטובה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/549599/F-5-cockpit-PreMod_hx.jpg]

^ תא טייס של F5 לפני ההשבחה

הצגת השעונים בחדות ובבהירות
סגירת פערי דורות כאלה היא המומחיות של התעשיות הביטחוניות הישראליות. מטוסי "מיג-21" שהושבחו על ידי התעשייה האווירית עבור כמה צבאות ברחבי העולם הם דוגמה להרמוניה מוצלחת בין ישן לחדש. בתאי הטייס המושבחים החליפו צגים צבעוניים את השעונים הקטנטנים שהיו פזורים במטוס הסובייטי המקורי.
בתנאי תאורה מסוימים, הטייסים פשוט לא יכלו לראות מה כתוב בשעונים הללו. כעת הנתונים מוצגים בחדות ובבהירות. הנדסת האנוש לא עמדה בראש מעייניהם של המהנדסים שתיכננו את מטוסי הקרב הסובייטים. נדמה שאיש מהם לא ייחס חשיבות לנוחות של הטייס הכלוא בתא הצר.
המשביחים הישראלים ניסו לשפר את המצב, ועשו זאת בהצלחה מרובה. טייס ניסוי רוסי שביקר לפני שנים אחדות בסלון האווירי בפאריז, נכנס לתאו של מטוס קרב שהושבח על-ידי התעשייה האווירית - ונדהם למראה עיניו. "הרבה שערות לבנות בראשי היו שחורות עדיין, אילו בעת שרותי הפעיל הייתי יושב בתא טייס מרווח שכזה", אמר.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/549597/F-5_PostMod1_hx.jpg]

^תא טייס של F5 לאחר ההשבחה
דיוק פגיעה מירבי
גם חברת אלביט מערכות, המתחרה הגדולה של התעשייה האווירית, משביחה מטוסים ומסוקים. אלביט התקינה בשורה של מטוסי קרב מושבחים קסדות טייס מיוחדות המאפשרות "להרוג במבט". הקסדות הללו, שפותחו על-ידי החברה הישראלית, פועלות ביעילות מירבית: ברגע שהטייס מפנה את ראשו לעבר המטרה, משוגר לעברה טיל קטלני.
מחשבים מתקדמים, צגים צבעוניים וקסדות חכמות מאפשרים גם לאלביט להתחרות על שוק ההשבחות בעולם. החברה פעילה מאוד גם בתחום השבחת המסוקים. חילות-אוויר ממזרח-אירופה, שביקשו לצייד מסוקים חדשים יחסית במערכות ממוחשבות הנחשבות למילה האחרונה בתחום, פנו לחברה הישראלית.
אלביט אינה מייצרת כלי-נשק "הורגים" כמו פצצות או טילים. אבל היא ניצלה טכנולוגיות שפיתחה ומציעה ללקוחות ערכה, ההופכת פצצת ברזל "טיפשה" ורגילה למערכת נשק חכמה ומדויקת. המערכת "עופר", שנרכשה על-ידי חיל-האוויר האיטלקי וחילות אוויר נוספים, מעלה בצורה דרמטית את דיוק הפגיעה של הפצצות הרגילות. במקום לפגוע באופן עיוור במטרה, הופכות הפצצות לנשק מונחה ומדויק בעלות של פחות מחצי ממחיר מערכת מונחית שכזו.

משפרים גם פצצות
פיתוח דומה של התעשייה הצבאית וחברת אלישרא שיפר את תפקודו של משגר הרקטות האמריקני MLRS. "הקטיושה האמריקנית", הנמצאת בשימושו של צהל כבר שנים רבות, תוכננה כנשק סטטיסטי: יורים כמות גדולה של רקטות והן פוגעות ברדיוס של מאות מטרים מהמטרה.
רקטה בעלת מעוף חופשי היא בהגדרה נשק לא מדויק, אבל היא נשק יעיל כאשר רוצים לכסות תא שטח גדול במרבד של פצצות ולפגוע בכל מה שזז. בתנאי הלחימה העכשוויים, לעומת זאת, פגיעה מדויקת חשובה כדי למנוע הרג של חפים מפשע.
כאשר בצה"ל ביקשו להפוך את הרקטה האמריקנית למדויקת, בתעשייה הצבאית ובאלישרא נענו לאתגר והצליחו להפוך את הרקטה המיושנת לנשק בעל דיוק מדהים. על הרקטה הותקן מעין משדר ושני פתחים שמסוגלים לפלוט סילוני גז.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/549601/MLRS-Shot_m.jpg]

"הקטיושה" האמריקנית שופרה בישראל

דיוק אדיר לרקטות
כאשר הרקטה יוצאת מהמשגר לעבר המטרה, המיקום שלה משודר באופן רציף ליחידת בקרה הנמצאת על-גבי המשגר. יחידת הבקרה משווה את המסלול שעושה הרקטה בזמן-אמת למסלול המתוכנן. אם מתברר שהרקטה טועה, נפלט סילון גז שמסיט אותה בחזרה לתוואי המעוף שתוכנן. "הדיוק שמושג הוא אדיר", אומר מנכל תע"ש, ד"ר אודי גנני.
צה"ל הוא משתמש כבד בנשק מונחה מדויק. כספי הסיוע האמריקני מאפשרים לצה"ל לרכוש מערכות שכאלה מאמריקה, אבל זה לא מנע מחברה כמו רפאל לפתח מערכות שכאלו בעצמה. גם כאן, מדובר בערכות מתקדמות שהופכות פצצות רגילות לנשק מדויק וקטלני - אלא שמערכת ה"ספייס" של רפא"ל נחשבת כיום למתקדמת מסוגה בעולם.
"חיבור נכון בין מערכת ניווט לווייני (GPS) לבין מערכת אלקטרו-אופטית המשווה צילומי אוויר של המטרה עם מה שהיא רואה במהלך מעוף הפצצה לעברה, משיג גם כאן דיוק מדהים. זו מערכת מדהימה. חיל-האוויר הישראלי כבר רכש אותה וכך עשו גם כמה לקוחות זרים", אומר ד"ר איתן יודלביץ', סמנכ"ל השיווק של רפא"ל.

השבחות לטנקים ישנים
ואכן, יש בעולם מערכות דומות - אבל צריך לשמוע את אנשי חיל-האוויר מדברים על המערכת הזו כדי להבין כמה חוכמה הכניסו בה. יכולת ההשבחה הישראלית לא מסתפקת רק במה שעף בשמיים. דוגמה מוצלחת נוספת שייכת לפרויקט ההשבחה שביצעה התעשייה הצבאית לטנקים מיושנים מדגם "אמ-60" (פטון) של צבא טורקיה.
צריך לעמוד ליד טנק מקורי כזה וליד אחד מאבי-הטיפוס של הטנק המושבח כדי להבין את ההבדל ביניהם. מדובר בטנק שונה למראה (בזכות המיגון המשופר) שמתנהג אחרת לגמרי בשטח. מערכות שפותחו עבור טנק ה"מרכבה" ניתן למצוא בהרבה טנקים מיושנים שהושבחו כאן. במקרה של ה"אמ-60" הטורקי, היו אלה מחשבים חדשים ומערכות תצפית מתקדמות שנתנו לטנק הוותיק מרץ נעורים.

לדבר בשפה ברורה
"תמורת אחוז קטן ממחירו של טנק מערכה חדיש מקבל הלקוח מערכת נשק מתקדמת ביותר שתוכל לשרת אותו שנים רבות", מתגאה גנני. השתלת מערכות היא לכאורה הלב של כל השבחה, אבל המומחים של התעשיות הביטחוניות מדגישים כי רק לכאורה.
כדי שמערכת נשק תפעל כגוף מאוחד ויעיל, כל תת-המערכות שפועמות בתוכה צריכות "לדבר" ביניהן בשפה ברורה - ללא חוסר הבנות או משמעויות כפולות. את הטריק הזה עושות התוכנות החכמות, שהן הלב של כמעט כל תת-המערכות המושתלות במטוסים, מסוקים, טנקים או ספינות.
על התוכנות הללו לא ניתן להרחיב את הדיבור, אך אפשר לגלות שהן מבוססות בראש ובראשונה על הניסיון המבצעי הרב שנצבר בצה"ל. השבחות יהיו תמיד. עד לפני כמה שנים היו אלה בעיקר מטוסי "מיג-21" שהושבחו. כיום מדברים גם על ביקוש גדל והולך לשיפורים במטוסי "אף-15" ו"אף-16". מה שבטוח, שהתעשיות הביטחוניות הישראליות תהיינה גם שם, מציעות שנים של ידע וניסיון לצבאות העולם.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3079501,00.html

תמיד חשבתי מהשם שקטיושה היא רוסית?

משום מה כל רק"ק מתוצרת מזרחית קיבל את השם ואח"כ גם רק"ק מערבי

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

"קטיושה" הנו כינוי חיבה רוסי (מלשון "קטיה" שזה שם של ילדונת חביבה שיצאה לקטוף תפוחים ליד הנהר... כפי שנכתב בשיר...).
הכינוי הזה ניתן ע"י החיילים הרוסיים בתחילת שנות הארבעים לרקטות ה 132 מ"מ אשר שוגרו באלפים לעבר כוחות הצבא הגרמני הפולש.
עם השנים השתרש הכינוי הזה וניתן (שלא בצדק יש לומר !!!) ללא מעט רקטות אחרות .
עד היום נהוג לדווח בתקשורת על מטחי קטיושות שנורו לעבר הגליל כשלמעשה אם נרצה לדייק מעולם לא שוגרה אף קטיושה לעבר הגליל אלא בד"כ היו אלו רקטות 107 מ"מ (המכונות TYPE 63) או 122 מ"מ המכונות "גראד" ("ברד" ברוסית).
בגדול - כמו שההיתי מצפה מכתבים צבאיים להפסיק לקרא ל"קסאם" טיל , לפצצות מרגמה - פגזי מרגמה ולרקטות RPG טילי RPG או טיל נגד טנקים ההיתי מצפה שיפסיקו "להדביק" לכל רקטה את הכינוי "קטיושה" !!!!
אבל זה אולי יותר מדי??? או קטנוני מדי, לא???...
לבני.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1...%95%D7%9B%D7%94

מדובר בתופעה לשונית מוכרת הנקראת סינקדוכה ובה שמו של פריט כלשהו מייצג את הכלל, למשל "נס" ככינוי לקפה נמס או "וספה" לכל סוגי הקטנועים. זה אמנם מטריד, אבל זה אנושי, אתה לא יכול לצפות מכל אחד להיות מומחה בתחום. עבור מי שלא כל כך מתמצא ולא כל כך אכפת לו, בשלב מסויים זה פשוט הופך לבלל של מילים חסרות משמעות. עבור מי שכן אכפת לו, יש מקומות כמו הפורום הזה.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

זה לא שאני באמת מבין, פשוט יושב לידי בלשן ...

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

לקרוא לכל מערכת MLRS "קטיושה" זה בסדר אבל
לתרגם RPG כ- "Rocket Propelled Grenade" זאת שערוריה אמיתית

למה לא "פגזי מרגמה"? הביטוי האנגלי הוא mortar shell.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ולגבי המרגמה פגז \ פצצה - פה זה באמת מקרה בעייתי שנופל בין התרגום של המושג "פגז" מעברית לאנגלית....
ע"פ נאט"ו "פגז" הנו פריט תחמושת המופיע כקלע בלבד הנורה מקנה באמצעות מטען של חומר הודף כשהקטרים המתייחסים לפגז הנם מ 155 מ"מ ועד 203 מ"מ כולל (בצה"ל ההגדרה הזו אומצה וכראייה לכך ע"ג ארגזי תחמושת הטנקים לדוגמא תמיד יהיה כתוב כדור 105 מ"מ או כדור 120 מ"מ ולא פגז).
SO - תסכים איתי שזה לא מתאים לפצצות מרגמה...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ואם נדייק עוד קצת אז השם קטיושה ניתן לאו דווקה לרקטה אלה למערכות BM-8 ו- BM-13 שהופיעה בתחילת המלחמה כ"מרגמה ריאקטיבית" (!).

בתפקידים בכירים בין המפתחים של הקטיושה המקורית, היו אנשי מדע והנדסה יהודים לא מאטים איך לא:-) .

יכול להיות מעניין גם שרקטות של קטיושה היו בעצם הסבה של רקטות למטוסים שפוטחו בברה"מ באמצע שנות ה-30
כאן ניתן לראות את הדמיון שבינהן (M-13 ו M-8 אלה הן הקטיושות)




מצטער על ההתפרצות

בעת ביקורה של המשלחת הטורקית הכוללת את ראש הממשלה הטורקי ודרג בכיר במערכת הביטחון של טורקיה, נחתמה העסקה לשדרוג מטוסי הפאנטום שברשותה. איזה שיפורים יהיו במטוס המשופר? והאם מדובר במטוס הסופר פאנטום?

הדגם המושבח של F5 בניסויי מטעד הלייטנינג של רפא"ל - התמונות באדיבות מחלקת השיווק של רפאל, וכתמיד אנו מודים להם על התרומה הנכבדה.




קלוז-אפ של הלייטנינג, תלוי מתחת גחונו של המטוס

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

חבל שאחיו הצעיר ה"טייגר שארק" לא נקלט מעולם.
ו..... תודה על התמונות היפות.
לבני.

מה עושה אף 16 סי בלוק 30 של טייסת 110 בהשבחה אצל התעשיות האלה?

מעניין לראות F-5 עם סמל חה"א.

גם צ'ילה מפעילה מטוסי F-5 שעברו שיפור בארץ, וביכולתם לשאת טילי פיתון 4 ודרבי, והם גם מצויידים במכ"ם ה EL/M-2032 של אלתא (אם אני לא טועה הנושא כבר דוין בפורום). הם קיבלו את הציון F-5E/F Tiger III.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fach-extraoficial.com/fotos/f5/f5-python4_3.jpg]

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

הוספת צינור התדלוק הגיעה בשלב מאוחר יותר. גם המטוס הזה הוא Tiger III ואין לו את צינור התדלוק (שימו לב לסמל חיל האוויר על חלקו האחורי של הגוף, קצת מתחת לסיידווינדר)


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.analisidifesa.it/images4/images/f5chile.jpg]

ציטוט:

In 1990 a contract was signed with the israeli IAI company to upgrade all the F-5s of Group N° 7 to the so-called Tiger III standard, the modifications included on this programme were: * Engine/Structure No changes with respect to the standard F-5E, but the chilean aircraft have a different fin top and a fin fillet, that is not fitted to other F-5Es. * Aviónics The heart of the update is the fitting of the multimode radar Elta EL/M-2032 built in Israel. On the Air-Air mode it has greater range than the F-16s APG-66 radar. A digital computer has also been included, showing information on two multi-fucntion displays. For economy reasons, the MFDs are monochromatic rather than colour. Also an El-Op HUD has been fitted, as well as HOTAS controls, an INS/GPS and a databus compatible with MIL-STD 1553B. * Armament The two M39A2 20 mm guns are kept, each with 280 rounds. It can carry up to four AA missiles of the types Sidewinder AIM-9P or Rafael Shafrir 2 with infrared guidance. It's been said that it can also carry the newere Rafael Python 3 missile. Israel has also developed a recce pod for the FACH, but its details are unknown. Two F-5s (serials 805 and 809) were upgraded by IAI at her Ben Gurion plant. The updated 805 made her first flight on July 8th, 1992. The two aircraft were returned to the FACH during July-September 1993. The remaining planes were upgraded in Chile by ENAER, with the first delivery made during 1994. The new refuelling probe. Photo by E. AhumadaThe remaining 16 F-5E/F still in FACH service, including twelve examples updated to Tiger III, have been modified to include aerial refuelling capability. Under a contract of 5 US$ millions, signed on January 1997 with the american Tiger Century company (formed by ex-Northrop personnel, experienced on the F-5), modification kits were built and the installed in Chile during 1997-98.

http://www.fach-extraoficial.com/ingles/f5.htm (מכיל עוד תמונות של הקוקפיט ומבט כללי על ה Tiger III).

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

http://www.themarker.com/markets/1.2464724

רוב הסכום ישולם עבור השבחה של מטוסים מסוג F-5, והיתרה תשולם עבור אספקה של מערכות אלקטרו-אופטיות ומערכות תקשורת ■ אלביט מערכות: "אסיה-פסיפיק הוא שוק חשוב מאוד עבורנו, ואנו שמחים לחתום חוזים נוספים באזור" ■ ההודעה על החוזה מגיעה יומיים לאחר שאלביט פירסמו אזהרת רווח לרבעון השלישי