אני מביא סיכום של הרצאתו של עו"ד דב שפי בקורס דיני בטחון, צבא ומלחמה, בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, מתוך אתר עולם המשפט של הסטודנטים בפקולטה שהיה לי הכבוד להשתתף ביסודו.
אגב, הסיכום נכתב ע"י חן כהן אחותו של סרן שלמי כהן הי"ד, מ"פ בגדוד נחשון שנהרג בקלקיליה.
לסיכום המלא. ממולץ לקריאה לכל מי שמתעניין בתחום, כולל תקנונת שעת חירום, אמנות בינ"ל (כמו אמנת ג'נבה, יחס לשבויים, חוקים צבאיים ישראליים ועוד.

ציטוט:

עונשים אופייניים בצבא: ס' 21 לחש"צ – קובע אלו עונשים רשאי בי"ד צבאי להטיל על עבירה צבאית: הם מסודרים מן הקל אל החמור: § עונשים משמעתיים: § התראה. § ריתוק למחנה או לאונייה. § נזיפה. § נזיפה חמורה. § קנס. § מחבוש. § הורדה בדרגה. § מאסר לתקופה קצובה. § מאסר עולם. § עונש מוות.(ניתן לתיתו בגין בגידה בזמן לחימה – כעונש מקסימלי ולא בלעדי בס' 43 לחש"צ) על גזר דין מוות יש ערעור אוטומטי, שניתן בערכאה ראשונה בידי בי"ד מיוחד או בי"ד שדה. ביה"ד מיוזמתו אף יפתח בהליכי ערעור. .... ס' 43 לחש"צ – עבירה חמורה ביותר בחוק זה, ועונשה בזמן לחימה הוא ממות. את ההוצאה לפועל מבצעים בירייה, להבדיל מעונש מוות מכוח תקנות הגנה לשע"ח, 1945 – שאותו מבצעים בתליה. בתקנות ההגנה, תקנה 57 מגדירה את העבירה החמורה ביותר: ירי או חבלה במתקן צבאי ע"י אדם או קבוצה של אנשים המהווה ארגון טרור בלתי חוקי. העבירה החמורה ביותר לפי ס' 43 לחש"צ, היא בגידה. לס' יש 6 חלופות, כל חלופה – דינה מאסר עולם. אם מדובר בזמן לחימה. כאשר התקבל החש"צ ונכנס לתוקף בינואר 1956, דאגו המחוקקים שלא לחזור על טעות שהייתה קיימת בדבר החקיקה שקדם לחש"צ (חוקת השיפוט, תש"ח – 1948 אשר העתיקה בעיקר את חוקת ההגנה ). בחוקת השיפוט לא היה ערעור אוטומטי על גזר דין מוות ונעשתה טעות כשהוציאו להורג אב לילד שחשדו בו שהוא מרגל לטובת הבריטים. בעקבות המקרה הזה נקבע שכל בי"ד צבאי של ערכאה ראשונה המטיל עונש מוות – מתקיים ערעור אוטומטי גם אם הנדון איננו פועל כלל בהקשר זה. הערעור מושמע אוטומטית ע"י ביה"ד הצבאי לערעורים. ü בי"ד צבאי מיוחד – שופט כל חייל בדרגה כלשהי בעבירה שדינה מוות וכן דן סא"ל ומעלה. ü בי"ד שדה. שני בי"ד אלה יכולים לדון למוות. ביהמ"ש העליון של מדינת ישראל - עד שנת 1987 לא הייתה דרסת רגל בביה"ד הצבאיים בהיבט הערעורי הפלילי – ניתן היה להגיש עתרה לצו על תנאי בדרך של בג"צ כנגד פגם בולט בפס"ד של ביה"ד הצבאי לערעורים. המערכת הייתה סגורה וממנה לא היה ניתן לטפס לביהמ"ש העליון בצינור הערעורי – לא היה ערעור פלילי על פס"ד של ביה"ד הצבאי לערעורי. מה שכן אם היה קיים פגם או פסול בהחלטה של בימ"ש נמוך, הייתה קימת עילה לעתירה לבג"צ על דרך עתירה כנגד בימ"ש נמוך – certiorary. היום ניתן לערער על נקודה משפטית במידה ומקבלם אישור מנשיא ביהמ"ש העליון או מנשיא ביה"ד הצבאי לערעורים. הצינור הערעורי נוסד במסגרת הרפורמה שנעשתה על חש"צ, בשנת 1987 בעקבות המלצות של וועדה שבראשה עמד שמגר. ס' 43 לחש"צ – המשך – 1. להשלים. 2. להשלים. 3. ביודעין נתן מחסה לאוב שאינו שבוי או חיפה עליו או עשה מעשה אחר כדי למנוע את לקיחתו בשבי. 4. בהיותו בשבי האויב, שירת מרצונו בכוחות המזוינים של האויב או שמרצונו סייע בידם. 5. ביודעין נתן אות כניעה לאויב או עזב את המערכה. 6. ביודעין בא בדברים עם האויב. 7. ביודעין מסר לאוב או בשביל האויב כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר או ידיעות על מספרם של כוחות צבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם או על הכנות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם או כל פרט אחר בעל חשיבות ביחס לצבא. הכוונה היא לאספקת אינפורמציה מודיעינית לאויב. 8. מנס ריאה מסוג אחר: "מתוך כוונה לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזוינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא. עשה מעשה העשוי להביא לתוצאה האמורה בפסקה זו – עושה כל אחת מהפסקאות האלה – דינו מוות (עונש מקסימלי ולא בלעדי), אולם (סייג), לא יטיל ביה"ד עונש מוות, אלא אם נעברה העבירה בתקופת לחימה וגם אם הוא יטיל – הרי שיהיה ערעור אוטומטי. בס' 1: "באופן מחפיר מסר לאויב" – איזה סוג של מנס ריאה זה? באופן שהותיר אחריו אפשרות לפעול באופן שונה, ומתוך כוונה. בד"כ את המנס ריאה קובעים ע"י שימוש המילה "ביודעין". אלמלא היה מדובר בעבירה צבאית, סביר להניח שלא היו נוקטים בניסוח זה. בד"כ נוקטים בלשון: מתוך כוונה, בכוונה תחילה וכיו"ב. ס' 44 לחש"צ – דן בעזרה לאויב – חייל שעשה ביודעין מעשה העשוי לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזוינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא, דינו מאסר 10 שנים. למה הכוונה? הרי אסור להקים כל כוח מזוין מלבד הצבא (פק" צבא הגנה לישראל – תש"ח, חו"י: הצבא), אלא ע"פ חוק. הכוונה היא לשב"כ, למג"ב. ס' 45 לחש"צ – התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות – חייל שעשה אחת מאלה (6 חלופות):דינו מאסר 15שנה. 1. נטש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידו. 2. עשה מעשה שתכליתו לאלץ אדם לנטוש באופן מחפיר מקום שהגנתו הופקדה בידי אותו אדם או שאותו אדם ימסור באופן מחפיר את המקום לאויב. 3. באופן מחפיר מסר את נשקו לאויב או זנחו נוכח האויב, או שנהג נוכח האויב באופן מחפיר אחר (ס' סל). 4. להשלים. 5. עזב באופן מחפיר את המערכה שלא בפקודת מפקדו – ברח. 6. מסר עצמו מרצונו לשבי האויב או עשה מעשה אחר מתוך כוונה ליפול בשבי האויב. גם כשאתה בסכנה ממשית, אין עליך ליזום שבי. ס' 46 לחש"צ - ס' מרידה – לא מצוי כמותו בחוק האזרחי - חייל שהשתתף במרידה או קשר קשר עם אחר לעורר מרידה, דינו 15 שנות מאסר ואם בזמן לחימה או תוך כדי שמימוש בנשק או איום בו – דינו מאסר עולם. ס' ב' מגדיר מהי מרידה: שלשוה חיילים או יותר עושים אחת מאלה: 1. תוך כדי אי ציות בצוותא לפקודות הם תופסים בנשק או משתמשים בנשק, או באמצעי כפייה כלפי מפקד. 2. מסרבים בצוותא למלא פק' בזמן פעולה צבאית או פקודת הנוגעת לפעולה כזאת. ס' 47 לחש"צ – דינם של המורדים מאסר 10 שנים. ס' 51 לחש"צ – זריעת בהלה או ייאוש בחיילים: חייל אשר בשעת פעולה של הצבא או לפני פעולה כאמור עשה מעשה או הפיץ ידיעה בין שהיא נכונה ובין שאינה נכונה ויש בה כדי לעורר בה בהלה או ייאוש בחיילים העלולים לפגוע בהצלחת אותה פעולה, דינו מאסר 7 שנים. עבירות בקשר לשבי – ס' 56 לחש"צ – חייל שנפל בשבי האויב מחמת חוסר זהירות מתאימה או אי ציות לפקודות או הזנחת תפקידו או שלא חזר מן השבי לשירות הצבא כאשר היה בידו לחזור – דינו מאסר 7 שנים. חזקה על כל חייל לנקוט בכל הצעדים האפשריים על מנת לחזור מן השבי, ואם לא יעשה כן הוא עלול לתת את הדין גם על מחדל זה. ס' חשוב – גילוי ידיעות – ס' 57 לחש"צ – חיל אשר גילה או מסר ללא רשות אחד הדברים האלה: כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, ידיעות על כוחות הצבא – עמדותיהם, מספריהם ומקום הימצאם או פרט חשוב בנוגע לתפקידו, מקום שירותו, או כל פרט חשוב שאין למוסרו אלא למי שמוסמך למוסרו, בין שהידיעה נכונה ובין שאיננה נכונה – דינו מאסר 5 שנים. אלו עבירות נתונות לדין משמעתי? אם דינה עד 3 שנות מאסר – היא תהיה נתונה גם לדין משמעתי, מעל ל – 3 שנים – לא. כך למשל ס' 57 הוא מעל לשנות מאסר, אלא מה? הואיל ועבירה זו נפוצה בצה"ל, הוכנס לתוך פק' מטכ"ל, 210106 – בכרך א' של פק' מטכ"ל, המגדירה את כל האיסורים החלים על חייל בתחום מסירת ידיעות. מה לגבי חייל שלא ממלא הוראה מפק' מטכ"ל? גורלו של חייל שלא ביצע הוראה של פיקוד עליון או פק' מטכ"ל למשל, מביאים אותו לדין על עבירה ושמה אי קיום הוראות מחייבות בצבא לפי ס' 133 לחש"צ - דינו על כך מאסר שנה. עבירה של ס' 133 לחש"צ – כל מי שלא מקים או מפר הוראה מאחת הפקודות – מועמד לדין בגין ס' זה. הס' מכניס תחת כנפיו אלפי הוראות בצבא מן הרמה העליונה ביותר של פיקוד עליון ועד לרמה הנמוכה ביותר. לפק' המטכ"ל הנ"ל הוסיפו שניתן להעמיד חיל שהפר את העבירה בס' 57 לחש"צ גם בדין משמעתי: אם רוצים לייחס לאדם עבירה לפי ס' 57 אין מנוס מהעמדתו לדין בבי"ד צבאי מחוזי או מיוחד. אם מתעסקים בזוטות, ניתן להיזקק לסעד האלטרנטיבי שנקבע בפק' המטכ"ל, ואז מייחסים את ההרשעה על בסיס הפרת הוראה של פק' מטכ"ל. עיברה נפוצה נוספת: עבירת נטישת משמרת לפי ס' 58 לחש"צ – חייל שנטש את משמרתו – דינו מאסר 3 שנים ואם נעברה עבירה נוכח האויב – דינו מאסר 7 שנים. ס"ק ב' – זקיף (חיל שהוטלו עליו תפקידי שמירה) שעזב את משמרתו לפני שהוחלף כדין, דינו מאסר 5 שנים. ואם נעברה עבירה נוכח אויב, דינו מאסר 10 שנים. לא ברור אם זקיף כולל סייר, פטרול. אלימות כלפי מפקד – ס' 59 לחש"צ – חייל שהיכה מפקד או השתמש כלפיו באלימות (לא בהכרח במסגרת צבאית), דינו שנתיים מאסר. עשה את המעשה כשהמפקד משמש כמפקד - דינו מאסר חמש שנים. בהמשך מתייחסים לדין אלימות כלפי ממלאי תפקידים אחרים: כמו שוטר צבאי, ש.ג. או חייל אחר. ס' 62 לחש"צ - דן באיום ועלבונות כלפי מפקד – מי שעושה כן, דינו מאסר שנה. ואם הוא עושה זאת כשהמפקד בעת תפקידו – דינו מאסר 3 שנים. עבירת התעללות - ס' 65 לחש"צ – חייל שהיכה חיל הנמוך ממנו בדרגה, או שהיכה אדם הנמצא במשמורת שהחיל מופקד עליה, או שהתעלל בהם על דרך אחרת (לאו דווקא בהכאה), דינו מאסר 3 שנים. ואם מדובר בחיל שהתעלל בחייל אחר שאינו נמוך ממנו בדרגה – דינו מאסר 2 שנים. אם נעברה העבריה בנסיבות מחמירות – דין המתעלל מאסר 7 שנים. ס' 67 לחש"צ - סררה כלפי פקודים – עבירה הקרובה להתעללות – דינו מאסר שנה, אם בנסיבות מחמירות – דינו מאסר 3 שנים, ואם זה במהלך אימון או בקשר לאימון – דינו מאסר 3 שנים ואם בנסיבות מחמירות – דינו מאסר 5 שנים. לא צריך להתקיים האלמנט של חייל הנמוך ממך בדרגה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

חבל שלא היו חוקים כל כך מסודרים בתקופת משפט של מאיר טוביאנסקי אשר הואשם בבגידה בזמן מלחמת השיחרור.
הוא נידן למוות על-ידי בית דין שדה בראשות איסר בארי ולבסוף הוא זוכה על ידי ועדת חקירה אבל זה היה מאוחר מדי.