חברת הפלרמנט הבריטי לואיס אילמן הודפת מכתבי איום מגורמים מוסלמיים, ומעדיפה לתמוך בישראל כנגד כל הביקורות. ראיון מיוחד.

בפרלמנט הבריטי יש לישראל ידידה נאמנה – לואיס אילמן, חברת מפלגת הלייבור, נאבקת בהתמדה למען ישראל. כיום עומדת אילמן בראש ארבעה גופים הפועלים למען אינטרסים יהודיים בבריטניה, והודפת את האיומים על חייה, המתגברים בשל הבחירות המתקרבות במדינה.

אילמן, בת 60, נולדה במנצ'סטר ולמדה באוניברסיטת יורק. כיום היא נשואה, אם לשני ילדים. מאז 2001 משמשת אילמן כחברת פרלמנט, ופועלת נמרצת למען אינטרסים יהודיים וישראליים בבריטניה. מכתבי האיומים שנשלחים למשרדה הפכו לעניין שבשגרה. באחד המכתבים, שנשלחים על ידי גורמים מוסלמים, נשאלה אם תנסה לעצור את ביקורו של אריאל שרון בבריטניה כפי שהתנגדה לביקורו של ד"ר יוסוף אל קארדוואי, מאחר ושרון הוא "הטרוריסט הגדול במזרח התיכון", לשון המכתב.

במכתב אחר שנשלח לאילמן נכתב "בואי נכניס כמה דברים לראש הציוני הבור שלך... ואם תתקפי עוד פעם את הדת שלי אני אצא ואלחם (לפני שתטלפני לשר הפנים ולמשטרה החשאית...). אני לא מצפה ממך לשנות את הדעה שלך אבל תזכרי זאת, כל יום אני רואה יותר ויותר מוסלמים בריטים שיוצאים נגד הממסד ואת עוזרת להם עם הדעות שלך, שנובעות מבורות". המלים שחתמו את המכתב היו: "בפעם הבאה - תחשבי לפני שאת מדברת".
"תפיסה אנטישמית מושרשת"
האם התבטאויותיו נגד היהודים של ראש עיריית לונדון מכוונות ליצרת אהדה בקרב מוסלמים, או שמדובר באנטישמיות לשמה?
"אני חושבת שקן ליוינגסטון החליט לעבוד באופן קרוב יחד עם השמאל הקיצוני ובכך הוא מאמץ ללא ביקורת גישה פרו-איסלמית. אני חושבת שיש לו היסטוריה ארוכה של התנהגות כזו. יש לו גישה מאד מוזרה לגבי יהודים. הוא נראה כמעט אובססיבי עם נושאים שקשורים לשואה. בכל הזדמנות הוא מעביר ביקורת חסרת תקדים נגד ישראל ונגד כל מי שתומך במדינת ישראל. אני במיוחד העברתי ביקורת בפרלמנט על ההחלטה של קן ליוינגסטון להזמין את איש הדת הקיצוני קאראדוואי ללונדון, שהוא אנטישמי, כמו גם נגד נשים והומואים.

מה שליוינגסטון עושה זה מאד מחושב ועם כוונה וזה מגיע מתפיסה אנטישמית מושרשת. לדוגמה, כשהעבירו עליו ביקורת נוקבת לאחרונה על זה שהשווה עיתונאי יהודי לשומר נאצי במחנה ריכוז, התגובה שלו לא הייתה להביע חרטה. להפך, הוא יצא בהתקפה חריפה בעיתון הגרדיאן נגד ישראל."

האם יש עלייה באנטישמיות בבריטניה?
"יש בהחלט עלייה בתקריות אנטישמיות כפי שמראה הדו"ח האחרון של הארגון לביטחון הקהילה היהודית. יש גם שינוי באווירה, בגישה. קיימות דעות רווחות של תיאוריות קונספירציה, שהיהודים איכשהו עומדים מאחורי דברים."

"המוסלמים המתונים מפחדים לדבר"
הקהילה המוסלמית כמובן מתנגדת לפעילות שלך. איזה תגובות את מקבלת?
"אני מותקפת בצורה מאד חזקה בעיתונות ובאתרי האינטרנט המוסלמים. הם משתמשים במילה ציונות שבעצמה נראית להם ניצול, לצערי. יש הפגנות נגדי במחוז הבחירה שלי, ליברפול. מוסלמים, פעילי שמאל קיצוניים וקבוצות דומות מתנגדים לי ומפיצים עלוני ביקורת נגדי. במחוז הבחירה שלי יש בערך 1500 מוסלמים. אני עובדת מאד קרוב איתם בנושאים רבים. אבל בשנתיים האחרונות אנשים מנסים לפעול נגדי בכל מה שקשור לפוליטיקה של המזרח התיכון. אני מצפה לראות את הפעילות של המתנגדים שוב כשהקמפיין לבחירות יתחיל. אבל זה לא מרתיע אותי, להפך אני נחושה יותר."

האם ישנן גם קבוצות יותר מתונות של מוסלמים באנגליה, שאת יכולה לדבר איתן?
"ישנן קבוצות כאלה. אבל הם מפחדים להשמיע את קולם בנושאים שקשורים למזרח התיכון. אני עובדת עם הקהילה המוסלמית בנושאים אחרים, בעיקר בליברפול. אבל בנושאים שקשורים למזרח התיכון ולאנטישמיות המוסלמים המתונים מפחדים לדבר.

הם מפחדים מהקיצוניים, הם מפחדים שהם ייראו באור שלילי, הם חוששים להיתפס כשותפים עם הציונים, היהודים, איך שהם קוראים לזה. אבל בהחלט יש מוסלמים מתונים שלדעתי צריכים להשמיע את קולם וזה האתגר הגדול של הקהילה המוסלמית."
להבחין בין מוסלמים לבין טרוריסטים
מה המצב בבריטניה בכל הקשור לאיום מצד קבוצות קיצוניות וטרוריסטים?
"לאחרונה התקבלה חקיקה חדשה, שתקל לעצור בדרכים שונות חשודים בפעולות טרור ואני תומכת בזה באופן מלא. היו אנשים שהתנגדו לכך בטענה שמדובר בהתקפה על מוסלמים. אבל זו לא התקפה על מוסלמים, אלא על מי שמתכנן לפגוע בקהילה. צריך לעשות את האבחנה: לא כל המוסלמים הם טרוריסטים".

האם החוק החדש נגד טרור אכן מגן על הציבור?
"אני חושבת שאנחנו יכולים להרגיש בטוחים יותר אבל אין שום בסיס לכך שאנחנו צריכים להירגע. הרשויות - משרד הפנים ושירותי הביטחון צריכים להיות יותר חזקים. הקהילה המוסלמית צריכה לקחת יותר אחריות כלפי האזרחים הבריטים ולזהות אנשים שמעורבים בפעילות קיצונית. לא מדובר בבגידה בקהילה שלהם, מדובר בנאמנות לקהילה בכלל. הצעת החוק המקורית הייתה צריכה להיות הרבה יותר חזקה. הייתה אפשרות לעצור אנשים לפי הנחיה של שר הפנים, אשר מקבל דיווחים מהמודיעין. ואחר כך שופט היה בוחן את המקרה.

היום שופט צריך להחליט קודם. אני חושבת שהחוק הוא די חזק. החוק מגן אבל עדיין יש צורך בהרבה עבודה למצוא מי מעורב בפעילות טרור אפשרית. צריך לבחון את מקורות המימון והגיוס לטרור. יש שאלה לגבי החמאס. בעוד שהזרוע הצבאית של החמאס הוצאה מחוץ לחוק, הזרוע הפוליטית עדיין לא הוצאה מחוץ לחוק. אנשים לא יכולים לגייס בטווח הארוך ללא מימון, וקיימת פעילות של גיוס כספים לפעולות טרור בבריטניה".

"הדאגה הראשונה צריכה להיות ביטחון הציבור"
מה טיב שיתוף הפעולה עם ישראל?
"אנחנו מקבלים מידע ממגוון רחב של מקורות בישראל. יש לנו קשר עם שגרירות ישראל באנגליה. יש לנו קשרים קרובים מאד עם מפלגת העבודה בישראל. אחד הנושאים העיקריים שאנחנו מטפלים בהם זה לקדם דעת קהל חיובית על ישראל. אנחנו מנסים לעזור להגיע לפתרון של שתי מדינות לשני עמים ובמשא ומתן לקראת זה. אנחנו נוסעים לישראל בכדי להבין יותר טוב כיצד ישראל פועלת. אני גם עובדת באופן קרוב עם ארגונים כמו ממר"י (מכון לחקר התקשורת במזרח התיכון) שמספקים מידע מאד חשוב, שאנחנו צריכים. לעיתים קרובות, כשיש מידע מדויק בזמן שאתה צריך אותו זה המפתח לנסות להשיג הבנה טובה יותר ותמונה מאוזנת יותר של הדברים. אנחנו גם מקיימים פגישות, סמינרים עם פלסטינים".

האם מדיניות הממשלה, הדוגלת בסובלנות והגנה על חופש הביטוי, צריכה להשתנות?
"יש שינוי משמעותי במדיניות הממשלה. הם עכשיו רואים את הסכנה של טרור כגורם מאד חשוב, יותר חשוב מנושאים הקשורים לחופש הביטוי. אבל עדיין הרבה צריך להיעשות. הייתה תקופה בה הרשויות הבריטיות התנהגו כאילו חופש הביטוי זה הנושא הכי חשוב. הדאגה הראשונה צריכה להיות ביטחון הציבור. העולם השתנה ואסור לנו לסבול טרור. הדאגה לחופש הביטוי ולא להרגיז קהילות מסוימות לא צריכים להוות שיקול. פעולה צריכה להינקט על ידי הדרגים הגבוהים. אנשים שידועים כקיצוניים צריכים להיעצר ואסור להם להמשיך עם מה שהם עושים."

כיצד את רואה את התקדמות המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים?
"הדברים נראים עכשיו הרבה יותר מבטיחים אבל אי אפשר להפחית בערך הבעיות. מה שקורה עכשיו זה טוב: הישראלים הביעו נכונות לצאת מעזה, המשא ומתן מתקדם, אבו- מאזן מאמץ גישה שונה מזו של ערפאת ונראה שרפורמות ברשות הפלשתינית מתחילות.

יש עדיין נושאים גדולים שמהווים בעיה, כמו: גבולות, האם הפלסטינים באמת מוכנים לוותר על הרצון שלהם בשליטה בכל ישראל, בעיית הפליטים והנושא של ירושלים. צריך להבטיח שאם תהיה התקדמות שתהיה תמיכה כלכלית בינלאומית להקמת מדינה פלשתינאית. זה יצור הזדמנות לשנות את חיי הפלסטינים.

התנגדות מצד מדינות כמו איראן וסוריה מהווה בעיה. שתי המדינות תומכות בקבוצות טרור שרוצות לראות את סוף התהליך המדיני, שלא רוצות שישראל תהיה קיימת בכלל כמדינה יהודית. יש להם אפשרות לחבל בהליך השלום. אני חושבת שתשומת הלב צריכה להינתן לשתי המדינות האלה כמו גם למה שקורה מסביב לשולחן המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים."

מה הנושאים העיקריים בהם תתמקד מפלגת הלייבור בקמפיין הבחירות שלה?
"המפלגה תתמקד בנושאים פנימיים: הצורך לשמר כלכלה יציבה, הצורך לשפר את מערכת הטיפול בילדים, נושא הפנסיות ונושא הביטחון וטרור. יהיה פחות דגש על נושאים כמו המלחמה בעיראק. רוב הציבור מתעניין בנושאים הפנימיים, אבל יש מספר משמעותי של אנשים שתמכו במפלגת הלייבור בעבר, שאומרים עכשיו כי הם לא יצביעו למפלגת הלייבור בגלל נושאים בינלאומיים, בעיקר בגלל המלחמה בעיראק."

מה הסיכויים של מפלגת הלייבור לזכות בבחירות?
"אנחנו נחזור עם רוב ניכר אבל נפסיד כמה מושבים".

http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=183258&sid=16

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook