תסכימו איתי או לא אבל לדעתי הM-14 הוא רובה יפייפה למרות גילו. אף פעם לא ראיתי רובה כזה בידי חילי צה"ל.
ואני שמעתי שהוא עד עכשיו נישאר בשרות (יחד אם מחליפו M21) בצבא ארה"ב.
אז בצה"ל עדיין משתמשים בו ועד כמה השימוש בו רחב ??

קיים אבל כמעט ולא נמצא בשימוש כמו המינימי
יש לM24 כמה יתרונות עליו
קיים אצל מג"ב בכמויות קטנות
ואצ"ל צלפי המשא"ז -הבודדים שנשארו

"אם גילית את הדבר שלמענו אתה מוכן למות, אתה בדרך לגלות את הדברים שלמענם כדאי לחיות ..."

לא קיים יותר במשטרה - כולם הוחזרו לצה"ל לפני כשנה.

I think, therefore I am. I think

לפני כשנה. תקנו אותי אם אני טועה אבל זה נראה כמו M-14 שם מאחורה:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img512.imageshack.us/img512/193/11zi2.jpg]

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

זה מאוזר K98 מותאם לירי צלפים - נשק שהיה בשימוש צלפי משא"ז.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מעט קטן מדי, לא?

ניחוש שלי: רוגר -22, כלי ששימש (משמש?) לפיזור הפגנות
http://www.ruger-firearms.com/Firea...ading&famlst=39

אכן נראה כמו רוגר. מאוזר זה לא.

I think, therefore I am. I think

או הורנט

להזכירך הרוגר הצהלי היה מצויד בעיבוי בקצה הקנה.

נראה כמו נשק קליעה ספורטיבי קטן קוטר שמישהו הביא מהבית ולא משהו צה"לי (בטח לא M14 או מאוזר). אפשר לשאול את קובי (הצלם) שעדיין מגיע לכאן מידי פעם.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

.

צפוי לצאת בחודש הבא

http://www.ospreypublishing.com/sto...e_9781472802552

תמונה מסיקור הערוץ הראשון של אימוני פלוגת חי"ר בתקופת מלחמת המפרץ.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ראיתי רובה כזה (עם קת חתוכה שהלבישו עליה תמוכת לחי מפלסטיק, משקפת ודורגלים) בפק"לים של צנחני מילואים בהר דב מתישהו בסוף 1998

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

US Rifle M14 - from John Garand to the M21
http://www.amazon.com/US-Rifle-M14-...d/dp/0889351104


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ecx.images-amazon.com/images/I/51LxohLUdbL.jpg]


The Last Steel Warrior: U.S. M14 Rifle
http://www.amazon.com/The-Last-Stee...SDNA3TE3ARKP4ZP


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ecx.images-amazon.com/images/I/51mVuIlcoVL.jpg]


The M14-Type Rifle, 3rd Revised and Expanded Edition
http://www.amazon.com/M14-Type-Rifl...NPBW7BPP169QFT5


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ecx.images-amazon.com/images/I/51CmlEOWRRL.jpg]

הרומן של M14 בצה"ל החל עם הרכבת האווירית של יוה"כ 1973.
הוא חולק לישובים בעמק בבקעה ובגבול הלבנון (יתכן שגם בדרום). וניתן ליחידות הג"א.
יותר מאוחר עם כניסה מסיבית של גליל החל מ 1976הוא הוחזר למחסנים.

הוא זכה לככב בשונת ה 80 בארוע זריקת רימון על אוטובוס בקו 5 בירושליים. למרות הסתערות וחתירה למגע של בעלי אקדחים. בניתוח שלאחר המוות של המחבל - הכדור היחיד שהרגו היה בקוטר 7.62 שנורה ע"י עולה חדש איש הג"א שאת הטירונות וההכשרה בנשק עשה בימיו של דובץ' כמפקד בה"ד 4 מי שהחשיב מאד את רמת הקליעה. (נבירה בארכיון אם יהיה זמן - תגלה את הפרטים המדויקים)

בשנת 1977 עובר אלירז מהמשטרה ל הצה"ל. היעד הקמת בי"ס לקליעה נוסח פורט בנינג שהיה אמור לקום ב"נטוף" היום מתקן אדם. סופו של המהלך עזיבה של אלירז מאחר והתכנית לא יצאה לפועל. בתקופה זו מביא אלירז לבחינה רובי M24 זהו אותו רובה M14 עם קנה MATCH. צה"ל של אז היה מצויד ברובי מאוזר וילד (מוסבי תע"ש) איתם גם יצא למבצע ליטני 1978. איום הדרגונוב כבר היה ידוע .(אורות אדומים 10 של חמ"ן 1976)

היתה המלצה להביא רובים כאלו...(M24) אך היא נבלמה ע"י תע"ש שהבטיח גליל צלפים. נכון לעת ההיא הנשק שנוסה לא עמד בהבטחות וסבל מתקלות רבות, (6 רובים שהשתתפו בניסוי כשלו בזה אחר זה. החל משבירת שן פולטת, ידית דריכה, ועד לפגמים בקנה.)

לאחר מבצע ליטני הוחלט שתע"ש יבצע הסבה לרובי M14 בעלי קנים נבחרים מהמלאי במחסנים. עד שיושלם פיתוח גליל הצלפים. ב1982 של"ג צה"ל מוצא את יחידות המילואים עם רובים כאלו מבלי שהכירו אותם. הסתבר שלרובים אלו בעיה בירי רציף. בגלל שהקנה דק, הם היו מאבדים איפוס. (קנה התחמם "נזל" - לא ממש אך מספיק שינוי מינורי בעיקר בצליפה. ושינה קו יציאה) מה שידעו בסדיר עוד לפני של"ג.

בין הזמנים עוד היו בשנים 1979 ל1981 ניסיונות להחדרת סירקיס M26 ו M25 - שלא עלו יפה בגלל כושר יצור נמוך וחוסר נכונות לשת"פ מצד תע"ש. שני הרובים היו מצוינים ! ובהמשך 1983 ה M36 סרדיוס גם הוא מפיתוח של סירקיס. רובה משובח.

ב1993 נערך ניסוי של מספר כלים שנועד לקבוע את מחליפו של ה M14. (עד אז תע"ש לא העמיד גל"צ ברמה ראויה. - אגב הגל"צ היום - ששופר ע"י סירקיס הוא נשק ברמה טובה.)
רק ב2003 בוצעו חלק מהמלצות הצוות, ונכנסו רובי הקלעים והצלפים החדשים. כשהשגיאה הקרדינלית הייתה טלסקופ אינצ'י במקום מטרי כפי שהוגדר.

ה M14 בעל מנגנון תחתי (1/2 בזבזני) נחשב רובה סער מדויק. גם ה M24 נחשב לרובה קלעים טוב. בעירק הוא הוחזר לשרות כאשר הוא עבר הסבה לקתות מודרניות. הוא שימש כרובה קלעים (עם קנה מאטצ') והשיג תוצאות יפות מאד. הסיבה להחזרתו היא השטחים הפתוחים הנרחבים בעיראק ויתרונו של ה 7.62 על ה5.56 מבחינת הטווח. הסיבה להחזרתו של ה M24 המשופר היתה אכזבה מ ה M25.

כיוון שאין לי כיןם קשר. אני איני יודע מה נותר אם בכלל מ ה M14 לדגמיו בצה"ל. למעט מס' רובים שנשארו בעמותת הצלפים.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

תודה על הסקירה.

אני מניח שב-M24 אתה לא מתכוון לרוב"צ M24 הבריחי של רמינגטון שנכנס לשירות בצה"ל בסוף שנות ה-90.

סירקיס גם פיתח רובה צלפים בולבפאפ על בסיס ה-M14. הרובה נחשב למוצלח אבל בגלל קשיי יצור הוא נקלט בצה"ל רק במספרים קטנים. היום קוראים לו M89SR.

והערה לסיום, ה-M14 הוא אכן רובה יפה מאוד אך היופי הזה רלוונטי אולי לטקסים ותרגילי סדר חמושים, ופחות לפעילות מבצעית.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9 תודה על הסקירה. אני מניח שב-M24 אתה לא מתכוון לרוב"צ M24 הבריחי של רמינגטון שנכנס לשירות בצה"ל בסוף שנות ה-90. סירקיס גם פיתח רובה צלפים בולבפאפ על בסיס ה-M14. הרובה נחשב למוצלח אבל בגלל קשיי יצור הוא נקלט בצה"ל רק במספרים קטנים. היום קוראים לו M89SR. והערה לסיום, ה-M14 הוא אכן רובה יפה מאוד אך היופי הזה רלוונטי אולי לטקסים ותרגילי סדר חמושים, ופחות לפעילות מבצעית.

סירקיס M24 (לא קשור לרמינגטון) הוא רובה בריחי - היחוד שלו 4 שינים של נעילה וחליצה.(פטנט שאומץ בהמשך ע"י שטייר והקלר) היה לו קנה בושנל - היה מאד מדויק. חיצונית הזכיר SP66 של מאוזר בא עם קת רגילה ואו תמוכת לחי מתכווננת. מתוך תפיסה כוללת של צלף סער + צלף מדויק לטווח ארוך או צלפי טרור בו הדיוק חשוב ביותר.
הגיעו 6 רובים לא בדיוק יודע מה עשה איתם צה"ל הם נעלמו... בשלב מסוים. רובה אחד כזה נבנה עבור אחד מחברי קלעי משא"ז - לימים עמותת הצלפים, והשיג תוצאות יפות מאד. לימים החבר הנ"ל פרש... לא ידוע לי מה נעשה עם הנשק.

מה שאתה מכנה M89SR ובצדק הוא בדיוק ה M36 שפותח בסרדיוס.. החליף בעלים עבר מתיחת פנים (קת) ושינה שם. הדבר היפה ברובה היה שבדגם הראשון אפילו מכור כמוני לריח אבק השריפה התקשה לנשום בירי רציף של מחסנית. (ירי מכוון כל כדור - לא שפיכת תחמושת) סירקיס מצא לכך פיתרון. וכשבא אב הטיפוס השני זה כבר היה עולם אחר. האמת שאת הרובה הזה חוויתי רק במטווח אך הוא הרגיש "טוב". לעומתו הסירקיס M26 הוכיח עצמו גם בתנאי שטח. ו M25 בתנאי אימונים בשטח.

לגבי ה M14 אין ספק שכרומ"ט מקומו לא יכירנו בשדה הקרב המודרני. אך הוורסיות שלו לצלפים לא נס ליחם - עובדה שבעיראק ה M21 המשופר - חזר לשטח. ולפי הדיווחים שהיו בידי עד לפני 5 שנים, עשה את העבודה.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

זכור לי שהרובה קלעים ע"ב M14 נקרא M21.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הוא דיבר על זה סרפד
http://en.wikipedia.org/wiki/M25_Sniper_Weapon_System

יש גם M21 וגם M25. שניהם רובי קלעים/צלפים המבוססים על ה-M14.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

אז למה בעצם לא קונים M14 EBR מהאמריקאים בדולר סיוע<?..זה יכול להיות "קלע סער כבד"

לא קנו את ה-SR-25 לפני לא מעט שנים משיקולים דומים???
רק שגם M-14 וגם SR-25 משובצים בצה"ל תחת מדור צלפים ולא קליעה

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

בצה"ל קלע סער משתמש ברובה בקליבר 5.56 מ"מ, כמו רובי הסער של שאר הלוחמים, ולא בקליבר 7.62 מ"מ כמו ה-M14. מאחר שקלע סער פועל כחלק אורגני מכיתת חי"ר זה הגיוני שהוא יוכל לחלוק איתם בתחמושת.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

קרא את דברי MONOCHROME בתגובה מעליך ותראה שדווקא כן קיים רובה צליפה/קלעים חצי אוטומטי איכותי בצה"ל. לדעתי הסיבה שרובה EBR לא נרכש קשורה דוקא למניעים הרבה פחות עניניים של פוליטיקה פנימית, ונעצור כאן...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

עוד משהו קטנטן שאני רוצה לציין זה שאני אישית [אפילו] לא ראיתי לא SR25 ולא M14 בצה"ל.

אבל מהיכרות עם אנשים שהתנסו הרבה בשתי הפלטפורמות נרשם ניצחון מוחץ ל-SR25

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

M14/21/25 הוא התאמה של רובה סער לתפקיד קליעה, SR25 הוא רוב"צ ייעודי (שנבנה על בסיס רוס"ר) ולכן מתומחר בהתאם וזמין להרבה פחות יחידות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד קרא את דברי MONOCHROME בתגובה מעליך ותראה שדווקא כן קיים רובה צליפה/קלעים חצי אוטומטי איכותי בצה"ל. לדעתי הסיבה שרובה EBR לא נרכש קשורה דוקא למניעים הרבה פחות עניניים של פוליטיקה פנימית, ונעצור כאן...

סירפד ?
(לא הכל חייב להיכתב)

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9 בצה"ל קלע סער משתמש ברובה בקליבר 5.56 מ"מ, כמו רובי הסער של שאר הלוחמים, ולא בקליבר 7.62 מ"מ כמו ה-M14. מאחר שקלע סער פועל כחלק אורגני מכיתת חי"ר זה הגיוני שהוא יוכל לחלוק איתם בתחמושת.

עצוב לי לחלוק עליך. קלע סער שנגמרת לו התחמושת אינו יכול לחלוק תחמושת עם חבריו.
אלא לעשות מה שעושה צלף 7.62 הלוקח שרשור של מאג וזאת מהסיבה שצה"ל הוא הצבא היחיד שאני מכיר שעדיין משתמש בשני סוגים של תחמושת 5.56 .
לכן אין שום בעיה בקלע סער 7.62.
המצב ישתנה כשצה"ל יעבור ל 5.56 אחיד.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

בתקופה שלי היו לכולם פלאטופים בפלוגה, אני החזקתי תחמושת SS109 קבוע עליי, היום אני לא יודע מה קורה בעידן המיקרו תבור, אבל כעיקרון גם במילואים מתאמים את עניין התחמושת, שרובה לבנה רגילה כי המערך עוד לא עבר לM4 באופן מלא, אלא רק קלעים, וחלק מהמטוליסטים.

עדיין הצלף צריך לעשות עבודת נמלים של להפריד שרשירים וכרכובים, ובחירת כדורים רגילים, חלילה לא נותבים, שמסלולם הבליסטי אינו כשל הכדור הרגיל של האמ 24.

"בגבורה ובענוווה"

[QUOTE=agent_amos]בתקופה שלי היו לכולם פלאטופים בפלוגה, אני החזקתי תחמושת SS109 קבוע עליי, היום אני לא יודע מה קורה בעידן המיקרו תבור, אבל כעיקרון גם במילואים מתאמים את עניין התחמושת, שרובה לבנה רגילה כי המערך עוד לא עבר לM4 באופן מלא, אלא רק קלעים, וחלק מהמטוליסטים.

עדיין הצלף צריך לעשות עבודת נמלים של להפריד שרשירים וכרכובים, ובחירת כדורים רגילים, חלילה לא נותבים, שמסלולם הבליסטי אינו כשל הכדור הרגיל של האמ 24.[/QUOTE

במה בדיוק כבודו חולק עלי?
בזה שקלע סער עם פלט טופ שגמר תחמושת - חייב לפרק שרשיר מינימי?
על זה שלחבריו יש תחמושת לבנה?
על זה שהפסימיסט הוא אופטימיסט עם ניסיון?

חדד לי את המחלוקת.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

לא חייב לפרק שרשיר של נגב כדי שקלע סער יירה את התחמושת הירוקה שלו. זה דברים שלאו דווקא חייבים לקרות, ויש גם את העניין של פק"ל מחסניות בכל מחלקה, אז הכל בסדר, לא צריך לצאת מתוך הראש, כדי לפתור בעיה שלא קיימת, אם יש אחראים במחלקה ובפלוגה הכל בסדר.

"בגבורה ובענוווה"

רבים חושבים שאותם רובי M-14 ישנים שיצאו משימוש צה"ל ודאי סיימו את חייהם במדינת עולם שלישי נידחת, אם לא בתור סכיני גילוח ומזלגות. אז מסתבר שהמציאות הרבה יותר מפתיעה (ומשעשעת, וקצת הזויה) - אותם רובים מדגם M1A נרכשו חזרה ע"י היצרנית Springfield Armory בדיוק כמו שהם כולל תיק הנשיאה הצה"לי, ונמכרים בארה"ב כמהדורה מוגבלת של "M14 צלפים ישראלי". בעת הרכישה מקבל הקונה את הרובה עם כוונת נימרוד או חאלס - כולם עם חותמת צ' ומספר צל"ם, תיק הנשיאה, דורגלי האריס, מתאם לכוונת לילה, זוג מחסניות (חדשות), ספרות הדרכה אמריקאית מלאה, וכן תעודה מקוריות המאשרת כי אכן מדובר ברובה שהיה בשימוש צה"ל. תג המחיר של הפינוק הזה נא בין 2,000 ל-$3,000 (!!!).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

טלסקופ נימרוד


מתאם לכוונת לילה PVS-2 הענקית


חותמות בעברית מתקופת השירות בצה"ל


חותמת מגן דוד, כנראה הוטבעה על הנשק לאחר שחזר לארה"ב


תיק צה"לי צבוע למהדרין, רואים שזאת עבודה של חי"רניקים...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

קונים אותם כפריט אספנים נכון?
הרי בטח הקנה שחוק ברמות

Rebarreling - החלפת קנה - מבוצעת ע"י חרשי נשק מקצועיים, למעט אולי במקרים כמו של משפחת M-16 המורחבת שבנויה כמו לגו. הרובים יצאו משימוש צה"ל בעיקר בגלל שחיקת הקנים, אז סביר להניח שהקנה הוחלף. קראתי לפחות הודעת מכירה אחת של כלי כזה, בה נרשם שהקנה חדש לגמרי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בגלל זה התפלאתי ככלי לאספנות אמורים להשאיר את כל החלקים המקוריים,
אם זה סתם קידום מכירות פשוט תחרטו עליהם מגן דוד וזהו..

אין ספק שמדובר ברובה יפהפה. ההסבה שלו לפריט אספנות של רובה צלפים צה"לי לשוק האמריקאי היא גורל ראוי לרובה הזה הרבה יותר מאשר גריטה או מכירה לצבאות עולם שלישי.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

מוזר מאוד.
ה- M14 שראיתי בתמונות והבודדים שראיתי בעיני במילואים בסוף שנות ה-90' (כשאחרי אירועי המנהרה חיזקו קצת את גדוד החי"ר-קל המצ'וקמק בו שירתתי כעתודאי) היו כולם עם גוף מעץ.

אם הגוף חדש והקנה חדש, מה נשאר? המנגנון?
נראה לי שספרינגפילד עשו מישמש בין תיק, טלסקופ ומתאמים ישראליים לרובה אמריקאי; אולי אחד מעשרות אלפי ה- M14 שהגיעו אחרי 73' ומעולם לא היו ביחידה סדירה; ובכל מיקרה, עם גוף פלסטי חדש.

אני הייתי בסדיר באמצע שנות ה-90, התקופה בה M-14 סיים את דרכו בצה"ל. בכל המקרים שראיתי אותו, אפילו אחד לא היה עם גוף מעץ. כן היה לרובים צבע חום כהה, שאולי נראה ככה. M-14 עשויים עץ היחידים שכן ראיתי היו כלים בשימוש אנשי הג"א, אי-שם בסוף שנות ה-80:



חברנו AKAM היה צלף סדיר בצנחנים באותה תקופה, אולי הוא ידע לתת קצת יותר פרטים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

חשוב לציין שהחיילים בתמונה העליונה הם חרדים, שגויסו לצבא במספרים גדולים בין 1974-1978 (לטובת גידול הסד"כ הצה"לי) עד המהפך בשלטון ותחילת האתנן ההדרגתי למפלגות החרדיות.

לפני כמה שבועות ראיתי פוסט של בלוגר נשק אמריקאי, שמצא בחנות רובים את הנשק שבתמונה למעלה - זהו הדגם הפחות נפוץ מבין רובי M-14 צלפים של צה"ל, עם כוונת ראיית לילה PVS-2 ("משורר") שנמכר במחיר הדי מופרך של 5,000 $. בדגם זה מותקנת תמוכת לחי בולטת לשימוש עם אמר"ל, בשונה מדגם צלפים הרגיל עם תמוכת לחי בעובי הקת, שנראה בשאר התמונות באשכול. תמונה השוואתית טובה וכנראה היחידה מסוגה שקיימת:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אחד הגורמים שצריך לקחת בחשבון כאשר מתכננים עמדה של צלפים בשדה פתוח ואזור מוצל הוא הסירפד.
עם אתה לא מכוסה כולך בבגד ארוך, גופך יחוש במהרה בגירוד מעצבן ,אדמומיות תתפתח בכל מקום
של מגע עמו עד כדי כאב בלתי נסבל .
משמעות הדבר לצלף הינה קטלנית ,כל הפרעה למשימת התצפית והירי יכול להביא להחטאה
ולצלף אסור לפספס ,לכן כאשר אתה מתכנן מסלול גישה לעמדה תמיד תבדוק את סוג
הצמחיה שבאתר המבוקש .

M-14 הרובה היה בשימוש, מתגבורות הנשק שהגיעו עם פרוץ מלחמת יום כיפור
עד אז היה המאוזר מודל 98 שעבר הסבה לקליבר 7,62X51 לרובה השירות של צהל .
הרובה שימש את כל יחידות הצבא הסדירות ,בתקופות הרבות שעבר עד יציאתו משירות ב1997
אז נכנס לשירות ה M-24 .
הרובה ,הכוונות שלו ,הטלסקופים ,וכלל חלקי המערכת שנקראה רובה צליפה אמ 14 עברו הסבות
ושינויים לא מעטים עד יציאתו משירות ,המודל הראשון שנכנס לצהל ועליו הכשרנו את כל לוחמי החיר של צהל הגיע עם כוונות ברזל עם גררה אחורית שאפשרה ירי עד 800 מטר ,כל החיילים שלמדו לירות ברובה היו צריכים לדעת לפגוע איתם לפחות עד 600 מטר ,ורק מי שעמד בדרישות הירי עבר לאחר מכן
לכוונות הטלסקופיות ,בהתחלה היו אלה טלסקופים שפורקו מרובי הצליפה הישנים המאוזרים ,הטלסקופים מתוצרת חברת ווילד השוויצרית ,עם הגדלה קבועה X 4 ושנתות ברוחב 1 אלפית ,שאיתם למדו כולם כיצד לכוון ,למדוד מרחק,לקחת היסט,ולפגוע במטרות רחוקות ,מאוד .
כשיש יכולות ירי ובסיס קליעה רחב אין בעיה לפגוע גם במערכת ירי שהמקבץ שלה בימים הטובים היתה לערך 3.0 ס"מ ולימים בגלל מחסור בחלפים אפילו 5.0 ס"מ .
כדי לפגוע עם מערכת כזו בטווח רחוק חייבים קלעים ,הכי טובים שאפשר, ולכך הכשרנו אותם ,מי שלא עמד בדרישה עף כבר מהשבוע הראשון של ששת שבועות הקורס .
ניתן לומר בוודאות שהרובה לא נולד לצליפה ,אלה היה הסבה של מה שהיה ביד לאחר שצהל למד שעם עוזים קשה להגיע רחוק ,ועם מאוזר בריחי קצת קשה להסתער מול רובה רוסי "קלצ'" שיורה ופוגע מצוין גם בטווחים של 500 מ'.
עם האמ 14 עשינו הכל .
ירינו לטווחי ירי של צלפים
ירינו במתווה אימון של יעד מבוצר .
לימדנו לקחת בית ,כן זה באמת קשה עם רובה באורך וגודל שלו .
ירינו והרבה למטרות נעות ,תעלות וציוד מגן אישי ,מקלות ארוכים ,ומטרות דמות שוכבות עליהן הותקנו
מטרות עומדות ,כך שניתן יהיה לקרוא את הסטייה ולתקן .
וכמובן כל תרגולת חיר שבה הצלף מסייע מקרוב ,מרחוק,שטח בנוי ,שטח פתוח ,מערבים .
והרבה ירי לילה עם מרגמות 52 ממ ,עם מטול ,עם מרגמה 60 ,עם 81 בגדודים .
לאמ 14 לא היו אמצעי ירי בלילה מסודרים ,שהחזיקו מעמד ,לכן לרוב הירי היה לטווח זיהוי בליל כוכבים .
אחת המחלות הקשות של הרובה היתה המתאם של הטל' לרובה ,הוא ישב על מסילה בודדת בגוף הרובה עם בורג נעילה בודד ,סגירה לא אחראית של הבורג היתה "גומרת " את הרובה לתמיד .
בורג משתחרר,מכה קלה בטל' ,פזצטה טובה לשיחים ובין סלעים ,והופ הוא יצא מאיפוס .
לכן שיטת הירי ורוב זמן האימון בו היה שיטת ירי תפע"ש ,תיקון פני עדשה ,פגעת ימינה למעלה ? כוון למטה שמאלה ! כמה בדיוק ? את זה למדו בקורס .
מחלה נוספת וקשה שהיתה בצהל בעבר ועם כניסתו לשירות היתה התחמושת .
לא היתה בצהל תחמושת תחרותית ומה שהיה התאים מאוד למקלעים אבל ממש לא למקבצים קטנים .
לכן בשנות ה80-90 ירו הרבה תחמושת מסוג match מתוצרת LC ארהב שלא בדיוק התאימה למעלה הסליל של הרובה שנבנה לתחמושת 147 גרין וזו היתה 173 גרין .
בס"כ תחמושת זו נתנה פגיעות טובות גם בטווחים הרחוקים של עד 800 מטר ,אבל הייתה לה מחלה קשה של "פלינצ'ם " מדי פעם היה כדור אחד בעל מהירות לוע גבוהה מדי עף לכיוון שלא תכננת .
במהלך שנות ה 80- החלו בצהל בחיפוש פתרון כמו גם בנאטו ובצבא האמריקאי ואז נולדה התחמושת
M-852 עם קליעה במשקל 168 גרין ,של חברת סיירה ,שנתנה תוצאות טובות מאוד ,ועדין עם המחלות האחרות של הרובה ,לא ניתן היה לשמור על איפוס והמשכנו באימון רב של ירי תפע"ש שעלותו היתה רבה לצהל כיוון שלא התאפשרה פגיע בכדור ראשון .
במשך כל תקופת השירות של הרובה בצהל לא פסקו הניסיונות לשפרו ,הטל' הוחלפו ,בהתחלה לנימרוד ,בהגדלה X6 ולאחר מכן הטל' האירופאיים של חברת סברובסקי ,בהגדלה זהה ,לנמרוד היו מחלות רבות שגרמו גם לו לצאת מאיפוס ,וזה בנוסף למתאם הבעייתי ,גרם למעבר לסברובסקי שהיו טל' מצוינים ,בעלי אותו לוח שנתות כמו הנמרוד .במודלים הראשונים הצלב היה מוסת וכך התבצע האיפוס ,מה שגרם לפעמים למצב ששדה הראיה היה קטן כיוון שהצלב היה מאופס אבל לא במרכז הטל' ,כיוון שכך ,הוחלף הדגם בדגם משופר בו הצלב היה ממורכז והנוף זז .וזה היה כבר בשם של טל' אחר "פוטוניק" והוא גם הטל' האחרון שהשתמשנו בו עד יציאת הרובה מצהל ב97 ,מהשירות הסדיר וסביב שנות ה2000 מכלל צהל ,לפי זיכרוני בשנת 2006 עדין היה הרובה בשימוש ,במשמר הגבול וביחידות עורפיות של צהל כגון פקע"ר .

נסתפק בזה לעת עתה הסרפדים מתחילים לגרד כבר ,והאדמומיות מתפשטת .
אקם .https://2015-uploaded.fresh.co.il/2...02/43643436.pdf

הנה התמונות שפרסמת באשכול "קורסי צלפים בשנות ה80 -90 תמונות" (קישור)

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

והשני נקרא צלפים או לוט"ר.

חלק מהתמונות פורסמו בפורום לאורך השנים באשכולות שונים, לפעמים באיכות וגודל נחותים.


שני דגמי צלפים שהיו בשימוש צה"ל, התחתון היה הנפוץ והעליון כנראה די נדיר עם תמוכת לחי משופרת ליורה ימני בלבד. כמו שאפשר לראות היה מתאם תקני לכוונת לילה אבל הוא דרש הסרה של הטלסקופ יום ומטווח איפוס לפני יציאה לפעילות (וכמובן איפוס חוזר לטלסקופ יום לאחר שהוחזר) - כל האופרציה הזאת היתה מסורבלת ולא מעשית ולכן כאמור לא נעשה בה שימוש. בתקופה בה החלו להופיע בארה"ב מתאמי מסילת ARMS לרובה צה"ל כבר עמד להכניס את ה-M24 ולכן הם לא נרכשו.


תמונה ש-AKAM הביא ומצאתי באינטרנט בגודל ואיכות משופרים. אין לך בושה?


חי"ר


כנ"ל


ועוד אחד, גבעתי אם אני לא טועה


גולנצ'יק דופק פוזה, בינת ג'בייל


פלחה"ן גולני, לבנון 91-92


כנ"ל


כנ"ל, עמדת מארב


ימ"ס איו"ש, תחילת שנות ה-90


מג"ב, תחילת שנות ה-2000. שירת הברבור של הרובה

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

יש עוד
תודה שהעלתה לכאן
פעם היתה מגבלה של גודל בפורום זה .
אקם

לגולשים יש מגבלה של 250KB, מנהלים מוגבלים פחות (1MB) - שלח אלי כל מה שיש לך ואני אעלה עבורך.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שכיבה עם ו

בלי משען רובה M-14

מצד אחד אני מבין את הצבא שרצו יכולות מקבילות לSVD ,
מצד שני זה כזה פארטא'צ כמיטב המסורת ונראה שבסוף הוציאו יותר כסף על לנסות לפתור את הבעיות של הפלטפורמה מאשר לרכוש חדשה.
דאך אגב מה עשו עם כל האופטיקה המיותרת הזו?

למעט 250 הכוונות שנמכרו עם הרובים חזרה לאמריקאים, עשו מה שעושים עם כל אמל"ח ישן שהוחלף בחדש – מוכרים לסוחר נשק מפולפל שדואג למכור אותו הלאה למדינת עולם שלישי כלשהיא...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לפחות לא תופס אבק באיזה מחסן.
בתכל'ס היו יכולים לחרוט עליהם מגן דוד ולמכור במחיר הקניה ככוונות צלפים של הצבא הישראלי..
;-)

לזכר ידיד וותיק מצלפי עמק בית שאן ז"ל .

ב 4 מתוך 5 התמונות האחרונות, מכיר חלק מהמצולמים.
אתם לא יכולים להמשיך ככה.... עם הפרץ נוסטלגיה הזה.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

תפיסת אמל”ח בגוש עציון. נראה כמו m14,רק הקנה קצת קצר. מישהו מזהה בוודאות?

נתחיל מזה שיש סדרה שלמה של M14 עם קנה קצר, הלוא הוא M1A של ספרינגפילד ארמורי. אבל ברובה הזה משהו לא ברור: בכל דגמי M14 ובניו, צינורית הגזים נמצאת מתחת הקנה - וברובה שבתמונה הצינורית הזו כלל אינה קיימת. ייתכן ומדובר ברובה M14 מושבת ששודרג בסגנון קרלו.



ולהשוואה, M1A בתצורה קלאסית ומודרנית

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ציטוט:

בכל דגמי M14 ובניו, צינורית הגזים נמצאת מתחת הקנה - וברובה שבתמונה הצינורית הזו כלל אינה קיימת. ייתכן ומדובר ברובה M14 מושבת ששודרג בסגנון קרלו.

אתה בוודאי התכוונת לבוכנה.

צינורית גזים היא אלמנט השייך למנגנון הירי של הar-15 על רוב נגזרותיו (לרוב מוגדר כdirect gas impingement, למרות שטכנית זה לא מדויק, אבל שיהיה).

זה לא נראה בכלל M-14. מזכיר לי רובה שלל מתוצרת מצרית. היו להם שני דגמים של רובים מטענים ששירתו את יחידות העורף ביום כיפור. אספנו עשרות כאלה. אגב, תוצרת מקומית. נקראו ראשיד וחאכים. נראה לי שכאן נעשה שינוי כלשהו במכסה המחלק של הדבר הזה.
הראשון שבדי. השניים האחרים הם הכלים המצריים.

.

הפורניטורה על כל פרטיה וזויותיה דומה להפליא ל- FN-49, אבל הקנה והכוונת לא מסתדרים.
וכן, לרובה ישנן גם מחסניות גדולות יותר.

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

לדעתי מדובר בFN1949

או מקורי מונצואלה שעבר ריתוך לקנה,
או מצרי שעבר הסבה למחסניות שזה לא פשוט.
אבל צריך לראות סימונים, ואיזה תחמושת מתאימה לו היות שהקליברים שונים

שימו לב לחכים. אין לו בוכנת גזים בכלל וכוונת כמו לכלי שנתפס.

.

סדרת תמונות מאמצע שנות ה90 שמצאתי לפני הרבה שנים ברשת - זוג צלפים עם M14 בהכנות לפני מארב ברצועת הביטחון של דרום לבנון.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל