09-06-2008, 09:29
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
באדיבות האתר שציין ביטיס - ליקטתי מספר נקודות משמעותיות.
[1] מטרתו של אחיך בשלב ראשון הינה המנעות מכליאתו וענישתו הוא
[2] האיום מצד המ"פ וההטרדה המינית הם כלי חשוב במימוש מטרה זו
[3] ענישה של המ"פ הסורר היא תוצר נילווה ולא העיקר
[4] ההתנהלות הנכונה בסדר הדין המשמעתי ודרך העלאת טענת ההגנה אודות התגרות מינית - יכולים להיות קריטיים לגבי התוצאה. כל פעולה כמו פניה לכרמלה, נקח"ל, מג"ד - שתעשה ללא הכוונה, עלולה להזיק. גם פניה למצ"ח, פצ"ר או לסנגוריה הציבורית צריכה להעשות בשום שכל שאם לאו - תחטיא את פעולתה.
איני סבור כי לחייל תוך שרותו או למסייעים חסרי רקע משפטי כמונו וכמו המשפחה יכולת לתת עצה מיטבית. עליכם לשכור בדחיפות שרותי עו"ד טוב המתמצא במערכת הצבאית ולפעול דרכו ועפ"י עצתו.
[5] לבינתיים - שיראה את שטיפת הכלים כתקופה להשלמת שעות שינה ולא יספק תרוצים למערכת ע"י חלילה התנהגות שתוצג כמרדנית. אם קיים קושי רגשי בדבר - שיעזר בדמיון מודרך וידמיין כי הסיר השומני הוא המ"פ והסקוטש שבידיו הוא כלי ענישה. באם ירצה - עומדות לפניו עוד 20 שנות שרות קרבי וחודשיים של שטיפת כלים לא הופכות אותו לג'ובניק אלא רק לפחות עייף.
חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001 1
1. מטרה
מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.
2. הטרדה מאיימת מהי?
(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:
(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.
(ג) לענין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.
בלעדי ל"הקשב" : ד' חייל בשירות חובה בצה"ל הגיש באמצעות אימו עורכת דין במקצועה ועו"ד נוספת - בקשה לצו הגנה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת,התשס"ב-2001 ביום 12.2.08 בבית משפט בקרית שמונה. (הליך: ה"ט 3479-02-08 ו' נ' ל' ואחרים - שלום ק"ש) במטרה למנוע לדבריו ממפקדיו בדרגות סא"ל וסגן להתעמר בו ולאיים עליו.
תקציר:- על פי הפרטים בבקשה ובתצהיר לבית המשפט, נטען בין היתר כי ד' נשפט פעמיים במעורבות מפקדיו אלה למחבוש בדין משמעתי באותו בסיס בו נמצא בהליכים שלא כדין והליכים אלה בוטלו ע"י ס' הפצ"ר בשל אי חוקיותם. עוד נטען כי על רקע זה של ביטול הליכי הדין המשמעתי והגשת תלונה כנגד המפקדים, איימו המפקדים לאשפז את ד' בצו אישפוז ואף ביקשו את תיקו הרפואי ואחד הקצינים נהג בהתעללות והשפיל החייל . כן נטען כי אותם מפקדים מתנכלים למבקש ומטרידים אותו ומונעים ממנו שיבוץ בבסיס אחר.
בהחלטתו מיום 12.02.08 קבע כב' השופט מרדכי נדל כי על צה"ל להשיב תוך 7 ימים לבקשת הצו וכן כי התגובה תתיחס גם לקובלנה שהגיש החייל.
יובהר כי טרם הוגש הליך כזה כנגד מפקד ע"י פקודו למיטב ידיעתנו וההליך הינו תקדימי.
אנו נשוב ונעדכן בהרחבה ובפרטים נוספים.
באתר אכ"א http://www.aka.idf.il/rights/asp/in...864&docId=22710
דין משמעתי (פ"מ 33.0302)- <LI class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt">הדין המשמעתי הוא הליך שיפוט המתקיים בפני קצין שהוסמך לכך. בדיון מבררים חשד המיוחס לחייל שביצע עבירות קלות (יחסית). מטרת הליך זה היא בעיקר לאפשר את תפקודה התקין של היחידה ולשמור על הסדר והמשמעת.
- כדי לשמור על זכויותיך במשפט זה, נקבעו כמה כללים חשובים שכדאי לך לדעת:
א. אם עברת עבירה, מפקדך (או בעל תפקיד אחר גבוה ממך בדרגה) יגיש נגדך תלונה ואתה תועמד לדין.
ב. בדרך כלל תישפט לפני מפקדך שהוא קצין שיפוט זוטר (קש"ז- סגן או סרן) או קצין שיפוט בכיר (קש"ב- סרן בתקן רס"ן, לפחות). לעיתים תישפט מחוץ ליחידה, כגון במבצע שיפוט מהיר.
ג. הדיון יתנהל בנוכחותך, אך אינך יכול לזמן לדיון עו"ד שייצג אותך. יחד עם זאת, הינך רשאי להיוועץ בעורך דין בטרם הדיון. אם נערך הדיון המשמעתי על פי הוראת פרקליט, אתה רשאי להגיש לקצין השיפוט חוות דעת כתובה על ידי עורך דין מטעמך.
ד. פרטי התלונה יובאו לפניך, במידת האפשר, לפני הדיון ובכל מקרה יסביר לך קצין השיפוט בתחילת הדיון במה אתה מואשם בדיוק. זכותך לבקש פעם אחת להעביר את הדיון מקצין השיפוט אל מפקדו או לבית דין צבאי, אם הועמדת לדין בפני קש"ב. בקשתך להעביר את העניין לביד"ץ תיבדק ותועבר לפרקליט הצבאי הרלוונטי, אשר יחליט האם להעביר את הדיון לבית דין או להחזיר את התלונה לדיון משמעתי.
ה. בדיון אתה יכול להודות באשמה או לכפור בה, וכן להודות בעובדות או במקצתן. אתה זכאי להפנות שאלות לעדים המעידים נגדך ולראות את הראיות שנגדך (כגון מסמכים). פגיעה בזכויות חשובות אלה, עלול להביא לביטול ההליך המשמעתי שהתקיים כנגדך!
ו. לפני החלטת קצין השיפוט בדיון, אתה זכאי להשמיע את דבריך, לבקש מקצין השיפוט להזמין עדים ולהציג מסמכים. קצין השיפוט, יכול לסרב לבקשתך רק אם העדות אינה רלוונטית או שניתן להוכיחה בדרך אחרת.
ז. דע כי אם הודית באשמה חייב קצין השיפוט להרשיע אותך ולהטיל עליך עונש.
נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 09-06-2008 בשעה 09:34.
|