07-06-2008, 21:19
|
|
|
חבר מתאריך: 29.02.08
הודעות: 775
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hwarang
לא מסכים איתך..
קודם כל, נכון.. הציבור מחליט מה היא פקודה בלתי חוקית בעליל,אבל מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל שתהיה כזאת בכל מדינה בעולם המתנהלת על ערכי המוסר, אפשר להגיד בכל מדינה דמוקרטית.
מיעוט מסויים בחברה למשל של פציפיסטים שטוענים שאסור להם להחזיק נשק, זה לא אומר שהדעה הזאת מקובלת על הרוב. נניח ובדקנו ומצאנו כי רוב הציבור מסכים שזה לא מוסרי להחזיק נשק אז הנה לך פקודה בלתי חוקית.
ותמיד יש סכנה מעבריינות אידיאולוגית, לא רק במקרים אלימים.
כאשר יש עבריינות אידיאולוגית למשל של סרבן מצפון שלא רוצה לשרת בצבא - קודם כל הדבר פוגע בשוויון בחברה דמוקרטית, למה שאני אשרת בצבא בעוד יש אנשים המצליחים להשתמט?
ובנוסף עוד סכנה היא של התפוררות החברה והריסת המרקם החברתי- אם כל אחד יחליט למה לציית ולמה לא לפי מצפונו אז עיקרון שלטון החוק הדמוקרטי בעצם ירמס.
ושלא לדבר על עבריינים פוליטיים שהם מהווים סכנות חמורות יותר!
לא רק אלימות היא עבירה על החוק. יגאל עמיר אמנם עבריין אידיאולוגי מובהק, אך הוא שונה וקיצוני מאחרים כיוון שהוא ביצע רצח פוליטי, הסכנות הנובעות כתוצאה מרצח פוליטי הן בלתי הפיכות ויכולות להפיל משטרים.
|
אני חושב שהנושא הזה של ציות לחוק ופקודות, קשור מאוד לשתי תפיסת עולם עיקריות.
כיצד אנחנו רואים את המדינה?
-האם העם הוא רכוש של המדינה ומחוייב לעשות בשבילה הכול, בגלל שהיא מעניקה לו רמת חיים מסויימת?
-האם המדינה היא רכושו של העם, ומשמשת ככלי אשר נועד לעזור לעם להגשים את מטרותיו?
-זה לא משנה מה רוב העולם חושב. פעם היה מקובל ברוב מדינות העולם שנשים אינן ראויות לזכות בחירה. אז מה. העולם צדק?
פעם היו מקובלים הרבה מאוד דברים שהיום נחשבים ללא צודקים ולא מוסריים.
ומה שהינו מקובל היום , לאו דווקא ייחשב כמוסרי בעתיד.
לדוגמה: ייתכן שבעוד כמה שנים, ציד בעלי חיים בתור פעילות ספורטיבית, ייחשב לעבירה מוסרית חמורה.
(ותאמינו לי שהיום, ציד שכזה מקובל בכל העולם. אפילו בישראל.)
אנחנו לא אלוהים, ולכן אנחנו לא מסוגלים להבין כבר עכשיו את המוסר והצדק לגמרי.
ההבנה שלנו תמיד משתנה. היא מוסיפה להתפתח עם הזמן. ואנחנו תמיד צריכים לשאוף איך להיות יותר ויותר מוסריים וצודקים.
זאת הסיבה מדוע יש לגלות הבנה וסובלנות מסויימת כלפי עבריינות אידיאולוגית בלתי אלימה.
ייתכן שאותם עבריינים אידיאולוגים, מבינים כבר עכשיו, דברים מסויימים, שאנחנו עדיין לא הבנו.
-באשר ל"בעיית" השוויון שהצגת:
בדרך כלל עבריינים אידיאולוגים מוכנים לקבל על עצמם גם את העונש הכרוך בעבריינות שלהם.
-סכנת התפוררות החברה, והריסת המרקם החברתי, או בקיצור: אנרכיה,
היא תוצאה של שלטונות פגומים, ולא תוצאה של עבריינות אידיאולוגית בלתי אלימה מצד העם.
אם הגרמנים לא היו מצייתים לחוק של גרמניה בתקופתה הנאצית, ייתכן ומלחמת העולם השניה לא הייתה מתחוללת.
-יגאל עמיר שונה כי הוא השתמש באלימות. פשוט מאוד.
לשאר חברי הפורום אשר קוראים את הנושא הזה אני רוצה להבהיר כמה דברים:
כל עבירה על חוקי המדינה /פקודות הצבא, מוגדרת בחוק כעבריינות.
ישנם סוגים שונים של עבריינות. בנושא זה התעסקנו בעבריינות אידיאולוגית.
עבריינות אידיאולוגית מתחלקת לשני סוגים: אידיאולוגית-פוליטית. ואידיאולוגית-מצפונית.
עבריינות אידיאולוגית יכולה להיות כרוכה באלימות, ויכולה שלא.
(יש מה שנקרא "עבריינות שלטונית" אשר גם היא מהווה סוג מסויים של עבריינות אידיאולוגית, אבל זה רחוק מהנושא עליו אנחנו מדברים)
|