כחובב שחמט , אני מאמין שלמשחק השחמט יכולה להיות תרומה בשיפור יכולת "החשיבה הצבאית" (טקטיקה וכו') של הקצונה הזוטרה והבכירה . שאלתי האם היה בעבר או היום צבא המעודד שימוש במשחק כדרך לשפר את רמת מפקדיו . תודה.

לא סגור לגבי שחמט.
אבל טטריס...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני באמת מאמין שאם במערכת החינוך ובצה"ל היו משקיעים לפחות ברמה של מודעות ,עידוד (כמו תחרויות במחיר אפסי ) היינו מקבלים קצינים יותר איכותיים

אני בכלל לא מזלזל!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שחמט הוא משחק אנליטי: תמונת המצב ברורה, תנאי הפתיחה שווים, הכלי נע לאן שתזיז אותו (אין חיכוך), אין מקום למזל- מי שמבין טוב יותר את המצב מנצח.
בשדה הקרב אף אחד מהנ"ל לא מתקיים; אם כבר, שחמט מתאים להכשרת קציני מטה; ולאימון מפקדות יש אמצעים קרובים יותר למציאות.

כמו למשל Red Alert?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור שחמט מתאים להכשרת קציני מטה; ולאימון מפקדות יש אמצעים קרובים יותר למציאות.

כמו זה, למשל:

לא מצחיק בכלל!
גם כדורגל, פוטבול אמריקאי, רכיבה על סוסים ופוקר כוללים אלמנטים שיכולים לסייע להכשרת הקצין בדרגות שונות; רק אין לי מתכון איך לשלבם באופן שאכן יעשה זאת, ולא רק יהפוך אותם לשחקני שש-בש וקלפנים..

השתתפות בקבוצת הפוטבול בתיכון היתה בין הקריטריונים לקבלה לצוות אויר בצי האמריקאי בתקופת מלחמת העולם השנייה. כמה מהאייסים של הצי והמארינס הודו לאחר המלחמה שהם שיקרו בראיונות הקבלה ואמרו שהם היו שחקנים ע"מ להתקבל.

אני חושב שבחלק מדבריך אתה מחזק את טיעוני..... דווקא בגלל ששחמט הינו משחק אנליטי בו אין מקום למזל ,שני הכוחות בו הינם שווים והמנצח הוא השחקן שבוחר בטקטיקה הנכונה הוא מתאים לפיתוח יכולות מחשבה וטקטיקה. למעשה ניתן לדמות את השחמט לשדה קרב בו הכוחות הלוחמים שווים וזה שמפעיל אותם צורה יעילה ביותר הוא המנצח.

זה אף מזכיר לי ספר מעולה של תא"ל אלישיב "בכח התחבולה" שמנתח קרבות מקום המדינה ועד מבצע של"ג ומראה איך לאורך השנים ככול שהכוח הצבאי של ישראל גבר יכולת התחבולה והיצרתיות של קציניו ירדה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור שחמט הוא משחק אנליטי: תמונת המצב ברורה, תנאי הפתיחה שווים, הכלי נע לאן שתזיז אותו (אין חיכוך), אין מקום למזל- מי שמבין טוב יותר את המצב מנצח. בשדה הקרב אף אחד מהנ"ל לא מתקיים.

מחזק את דבריך. לפני אי אלו שנים היה לי חבר שעסק בשחמט באופן מקצועי (אז הוא החזיק דרגת מועמד לאמן) ולמדתי דרכו להכיר את המשחק קצת יותר לעומק.
בת'כלס חלק גדול מלהיות שחקן שח טוב זה להכיר וריאנטים של מהלכים ולדעת לאן הם מוליכים אותך, או במילים פשוטות יותר - כל מי שמשחק שח מכיר כמה פתיחות לפחות שלושה ארבעה צעדים קדימה? שחמטאי מקצועי מכיר את זה לעומק של הרבה יותר צעדים. והתוצאה היא שלפעמים הוא היה מכסח אותי משחק שלם בלי להשקיע יותר מדי מחשבה יצירתית.
אם רוצים קצינים שירוצו לפי התו"ל, שיתרגלו שוב ושוב את המהלכים ה"מנצחים" על אותו מגרש ושיזכרו אינסוף מקרים ותגובות - שח זה אחלה דבר.
אבל שח לא מלמד אותך לחשוב מחוץ לקופסה, לרמות, להתמודד עם חוקים שמשתנים תוך כדי, עם מטרות שמשתנות תוך כדי ועם אויב שלא משחק לפי החוקים שלך.

אז אני יכול להמליץ על Axis & Allies
http://www.wizards.com/default.asp?x=ah/prod/axis

הרבה יותר מורכב וארוך משח (או risk או stratego לצורך העניין...)

משחק השחמט הינו כלי יוצא מן הכלל לתרגול המח ויצירת כלים לחשיבה אנליטית- החיונית לכל מפקד.
לטעמי, גם משחקי איסטרטגיה, לרבות משחקי מחשב, מהוים כלי תרגול הולם, אשר יוכלו להועיל למפקדים ליצור כלי חשיבה אנליטיים. אגב, גם תטל"גים ותרגילי טלפונים למיניהם מהוים סוג של משחקי איסטרטגיה- ועובדה כי כל הצבאות מרבים להשתמש בהם.
לטעמי, מן הראוי שכל מפקד בצבא יתרגל את התאים האפורים שלו במשחקים מהסוגים הנ"ל. התמורה מובטחת.

הקורס היחידי שהצבא מציע לקציניו - זוטרים ובכירים כאחד - הוא כתיבה יוצרת.
אתה יודע מה עלול לקרות באם הצבא יעודד חשיבה, עוד חס וחלילה ננצח בעימות הבא וזזאת בלי שימוש במונחים מתחום הכתיבה היוצרת.

אולי מישהו יכול להסביר לי, מדוע זה נערכים משחקים בין גברים לגברים ובין נשים לנשים.
הרי לא צריך כאן מאמץ פיזי, אלא אנליטי.
פעם משהו הסביר שמוח האישה בנוי אחרת, לכן לא עורכים משחקים בין המינים.
שווה לקבל הסבר מקצועי ולא ע"י חובב נשים בלבד...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

לפני כשנתיים היתה כתבה ב- Scientific American על עד כמה כישורים מסויימים מולדים ועד כמה הם נרכשים. לשם כך בדקו שחקני שח, כדורגלנים ומוסיקאים. חוץ ממסקנת המחקר, שכעיקרון יכולת בשח היא דבר נלמד, היתה מסקנה נלווית- שמי שנהיה טוב בשח לא שיפר את רמתו הכללית בתחומים אחרים (אני לא זוכר מהם התחומים האחרים, אנסה למצוא את המאמר המקורי). מי שלומד ומשחק הרבה שח פשוט נהיה טוב בשח.
אני מתאר לעצמי שזה לא לגמרי נכון. הרי מי שמשחק שח צריך לפחות ללמוד סבלנות, יכולת מחשבה, קריאת מצב, ואסטרטגיה מינימלית. אבל צריך לזכור שבשח יש חוקים שאסור להפר. בחיים ובמלחמה, הרבה פעמים מי שמנצח הוא זה שיודע לרמות הכי טוב.
נראה לי ששח הוא לא פתרון טוב (למרות שהוא יגרום לאנשים לפחות להראות יותר אינטלגנטים), אבל אין לי כרגע דוגמה טובה יותר.

נ.ב.
באמת שש-בש נחשב בהרבה מקומות למשחק אסטרטגי ומאתגר לא פחות, ואם שש-בש צריך גם להתמודד עם אלמנט בלתי צפוי.

הם עורכים תחרויות שח מט

זה צריך להתחיל מגיל הגן, כמו ברוסיה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי האזרח זה צריך להתחיל מגיל הגן, כמו ברוסיה.

אם רמת הפיקוד בצבא הרוסי (ובצבא האדום שקדם לו) היא תוצאה של לימוד שח מהגן, אני מציע לשרוף כל לוח משובץ שנמצא וללמד את הקצינים יו-גי-הו

(וכן, אני יודע שהיו לרוסים גם מפקדים מעולים. אבל גם להם היתה נטייה מופרזת ל"הקרבת פיונים", אם נגדיר זאת בעדינות).

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

בתור שחקן שחמט לשעבר, אני יכול לציין שהמשחק מפתח רמת חשיבה באופן בלתי רגיל, ומעודד חשיבה נכונה, זיכרון בריא, ויכול להועיל לכל אחד שישחק בו.


עד כמה שזה קשור לקצינים אני לא ממש יודע, אבל בכללי זה משחק טוב .

"כי בתחבולות תעשה לך מלחמה"

איך תוכל לדעת אם אלו תוצרי שחמט או יכולות שהיו שם ממילא?

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

היתרון הגדול של שחמט לאימון מפקדים הוא מהיותו דו-צדדי, כלומר מעצם העובדה שעל השחקן להתמודד מול יריב אנושי ששואף לנצח בדיוק כמותו. את זה לא יכול להחליף אף ספר או תרגיל מתודי של "מקרים ותגובות".

מסיבה זו אני אוהב להשתמש במשחקי מחשב ברשת לאימון - יש כמה משחקי מלחמה לגמרי לא רעים לדימוי פו"ש ברמת הפלוגה, הגדוד והחטיבה (וכמובן שגם לרמות גבוהות יותר, אבל כנראה שאני לא אהיה קיסר רומא בתקופה הקרובה). אגב, למרינס יש גרסה משלהם למשחק שכזה, ללימוד טכניקות קרביות ופו"ש.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

קראתי באיזה מקום שבסוף המאה ה- 19 היה משחק סימולציה צבאי מאוד פופולרי בצבא הפרוסי/גרמני. המשחק היה כנראה משחק לוח על מפה ריאליסטית מחולקת למשבצות, שהשחקן הזיז בהן כוחות לפי התוצאה של זריקת קובייה, והמטרה בדרך-כלל היתה לכבוש את צרפת. המשחק כנראה יצא מהאופנה בתחילת המאה ה-20 כאשר הגיעו למסקנה שאין שום ראייה לכך שהוא משפר את היכולות האסטרטרגיות של קצינים. אני לא מצליח לזכור איפה קראתי את זה (יכול להיות שבאחד הספרים של קיגן?) ומה היה שם המשחק. מישהו יודע עוד פרטים?

אאל"ט זה נקרא "קרייגסשפיל" (משחק מלחמה) - משחר מלחמה באמצעות מיניאטורות שאחת מגרסאותיו שימשה כאמצעי לאימון המטה הפרוסי במאה ה-19.

משחקי מלחמה כאלו שימשו גם עשורים מאוחר יותר, וכך למשל היפנים ערכו סימולציה עם מיניאטורות וקוביות לפני המתקפה בפרל הרבור (וה"שופט" במשחק רימה בקוביות...) וגרסאות שונות שלהם קיימות גם כיום, אם כי כתחביב שמתמקד יותר בצביעה ועיצוב המיניאטורות ופחות בפיתוח טקטיקות מציאותיות.

כשחיפשתי קצת על הנושא מצאתי את האתר הבא - מסתבר שה.ג. וולס, הסופר הידוע, כתב בזמנו חוברת כללים למשחק מהסוג הנ"ל:

http://www.gardenwargaming.com/wargame/title.html

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד משחקי מלחמה כאלו שימשו גם עשורים מאוחר יותר, וכך למשל היפנים ערכו סימולציה עם מיניאטורות וקוביות לפני המתקפה בפרל הרבור (וה"שופט" במשחק רימה בקוביות.

אני מאמין שאתה מתכוון למשחק המלחמה שנערך לפני מידווי, ובו השופטים הפכו החלטה לפיה טובעו שתי נושאות מטוסים יפניות בעת שהמטוסים שעל סיפונן חומשו, מאחר וזה לא נראה סביר. כמובן שבקרב זה בדיוק מה שקרה...

ישנו מיתוס הטוען כי מאז שנות ה-50 מבצעים קציני הצי האמריקאי מדי שנה משחקי מלחמה המשחזרים את מערכת מידווי - ועד היום הצי האמריקאי לא הצליח לנצח בקרב המדומה!

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

צודק,

ט.ל.ח.

במקרה עכשיו אני קורא ספר שנקרא "דילמת האסיר" שמדבר על "תורת המשחקים", באחד הפרקים הוא מזכיר את ה"קריגשפיל" שהיה מאוד פופלארי בפרוסיה במאה ה-19, במיוחד אחרי מספר נצחונות של הגרמנים, וזכה לפופולאריות גדולה יותר אחרי ניצחון יפן במלחמת רוסיה-יפן, שנזקף בחלקו לזכות הקריגשפיל.
המשחק ירד מגדולתו אחרי הפסדה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה.
האירוניה היא שדווקא אחרי אותו הפסד המקום היחידי שבו המשיך המשחק להיות פופולארי הוא גרמניה עצמה...שבה המשיכו הגנרלים לשחק בכוחות שנאסר עליהם להשתמש עקב הסכמי ורסאי.

בלי קשר הספר (שעוד לא סיימתי, אבל אני ממש קרוב) מומלץ בחום רב, בלי קשר לנגיעותיו הצבאיות (וכאלה יש שם בשפע ד"א, במיוחד על המלחמה הקרה), כתוב בצורה מרתקת ועוסק בתחומים מאוד רחבים.

יש לי עוד קצת להרחיב בנושא אבל אני אחרי מעל 24 שעות של אוטובוסים ובעוד רבע שעה אני יוצא לסשיין אוטובוסים של אותו אורך אם לא יותר, אז זה יאלץ לחכות

Not sure why the question is being asked. Chess ((according to its own mythology) was invented IN ORDER to train generals in the art of war. Certainly the Eastern version of chess (played in China and Japan)n was recommended historically as a way to train generals. I believe it is still encouraged today in the PLA. Whether it actually produces better commanders, I have no idea.

לכן השמות שלו: שח-התקפה על המלך (זוכרים את השח האחרון)
מת- מת (יעני DEAD)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ישם ויכוחים על כך. בכל מדינה אסיאתית (הודו, סין ומאוחר יותר ביפן) היה משחק דמוי שח. לרוב מחשיבים את הגרסה ההודית כישנה יותר, ואף כבעלת השפעה על הגרסה הפרסית. המשחק שאנו מכירים היום התפתח דווקא באירופה, יתכן שהוא התפתח מהגרסה הפרסית ולכן קוראים לו "שח-מט".

גנרלים במזרח אסיה חיבבו יותר את הBaduk (או Go בשמו היפני) משחק שדורש יותר חשיבה אסטרטגית ופחות שינון.

לדעתי שחמט כיום הוא משחק פחות מעניין בגלל שחלקו הגדול (לפחות ברמות הבינוניות, אני לא מדבר על רבי אומנים) זה שינון פתיחות, כללי אצבע וטקטיקות פשטניות (לדוגמא" קומבנציה של חמישה מהלכים שבסופה אני מרוויח פרש"). בשחמט יש פחות מהפן האסטרטגי (לדוגמא עמדה שלכאורה שני הצדדים שווים בה, אך במציאות לצד אחד יש יתרון) לפחות יחסית ל"גו".

נשים ושחמט. הנשים אכן חלשות יותר, אך הדבר אינו נובע בהכרח מהעובדה שהמח שלהן שונה. פחות נשים משחקות שחמט, ולפחות מהן יש זמן לאימון (הכנה מוקדמת לתחרות או אימון שוטף לוקחים לא פחות זמן מבענפי ספורט אחרים). התחרויות לגברים בדרך כלל פתוחות גם לנשים, אבל היות ולתחרויות הצמרת יש סף רמה או תחרויות מקדימות רואים מעט מאוד נשים בתחרויות אלו. אפשר להביא בתור דוגמא את יהודית פולגאר, שמשחקת ברמות הגבוהות וזוכה בנתיים להצלחה מסוימת.

א. בקשר לנשים אני ממש לא מסכים איתך. מה זאת אומרת אין להם זמן. ...ראית כמה הן מתאמנות לאוליפיאדות ותחרויות. לא ציפיתי כאן לתשובה כזו.
ב. מצרף קישור של משחק חשיבה מעולה הבנוי על חסימות ויש לו הרבה רמות (נדמה לי שהומצא בקוריאה)
ג. הכי קשה זה להגיע למצב שאין יותר אפשרויות והכל חסום....בהצלחה.
ד. תזהרו שהבוס לא מציץ...(גם הוא ירצה לשחק)


http://www.atomax.com/gomoku.stm

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אהבתי את המוזיקה במשחק , למרות שנכנס לי באמצע 'ארול'.

ראיתי תכנית בנשיונל ג'אוגרפיק על שחקנית שחמט שמוגדרת כ"אמן" (אם אני לא טועה).
ההסבר שלהם על שחקני שחמט -
במשחק הזה יש הרבה וריאציות (וכשאני אומר הרבה - אני מתכוון לסדר גודל של מליונים) , והרבה מהלכים אפשריים, אבל הבסיס נשאר אותו בסיס בכל משחק, אותו דפוס משחק.
אז ככל שהשחמטאים משחקים בזה יותר, ומתאמנים יותר - הם מכירים יותר וריאציות משחק, וכל מהלך שלהם הוא אינטואיטיבי, הם בכלל לא חושבים על המהלך שהם עושים, אלא זה "בא להם" לבד.

אז יכול להיות שכמו בשחמט, גם במלחמה אמיתית יש דפוס התנהגות קבוע, ואפשר לשפר את "המחשבה הצבאית" של המפקדים האחראיים?
אפשר ללמוד מאמני השחמט, ולאמץ את דרכי האימון של המפקדים - פשוט להתאמן הרבה, ובסיטואציות מגוונות ככל היותר, וכמה שיותר (אני מניח שלא חידשתי, אלא העניין קיים כבר).

שמעתי לפני שנים שהמשחק צוללות הומצא על ידי האמריקאים במהלך אחת ממלחמות העולם על מנת לשמש כחלק מהסינון של אנשי הצוות לצוללות.
נשמע לי חצי מפורך, אבל מה האמת בהקשר הזה.?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

להיפך: זה היה כלי גיוס- הוא מראה שצוללת "שווה" יותר מכל כלי שיט אחר!

לגבי המשחק צוללות אני לא יודע .
אבל האמריקאים הפיצו חינם את המשחק America's Army שמחיב את השחקן לעבור בתחילת המשחק מאין טירונות מזורזת ,אחת מהמשימות היא מבחן בעזרה ראשונה שכוללת הרצאה של חצי שעה על איך לטפל בפצוע ובסופה יש מבחן מיגע .
מי שלא עובר את המשימה לא יכול לשחק במשחק .

לדעתי, המשחק שיכול להכין את החייל בצורה הטובה ביותר לצבא הוא "חבילה הגיעה" של אפרים קישון. למי שמשחק בו, יום חיול למילואים בימ"ח נראה הגיוני לגמרי.

נכון!

!

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

שחמט אומנם אכן דרש חשיבה, אסטרטגיה וכו'. אבל כל אלו לא מהווים אחוז אחד מיכולתיו של שחמטאי מקצועי למשל, מרבית היכולות באים מאינטואיציה.

שחמטאים טובים הינם טובים כי הם מצליחים לחשב אלפי על אלפי על אלפי מהלכים אפשריים. כי זה דבר בלתי אפשרי, הם טובים כי בתת מודע הם יכולים לזהות מצבים ובצורה אינטואיטיבית לפעול על פי הם.


עדיף שימשיכו לשחק טאקי.. =]


אגב לדעתי משחקי אסטרטגיה ברשת כמו ווארקאפט, באמת יכולים להתאים לחשיבה צבאית. אבל אני לא חושב שהצבא יתחיל בתוכנית אימונים יומית של משחקי ווארקראפט

הדיון פה מחזיר אותי לטור של ישראל בינימיני אצלנו על שח ובינה מלאכותית שפורסם באוגוסט שנה שעברה. אגב לדעתי נאמר פה בצדק אני חושב שלמלחמה המודרנית אין הרבה קשר לשח. אולי בעבר הרחוק בו גנרלים היו עומדים משני צידי הגבעה ומזיזים את כוחותיהם בעמק זה מול זה היה מקום להכשרה שכזאת.

מצד שני מי שטוב בשח הוא לעיתים גם בעל יכולת אנליטית טובה בלי קשר ולכן אפשר שגם אדם חריף יותר ובעל כישורים (אני מניח שיש גם לא מעט יוצאים מן הכלל) ולכן אפשר ויש קורלציה כלשהי אבל אין לכך קשר לעצם המשחק.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים