שימוש במריחואנה מעלה את רמתו של חלבון בדם הקשור לרמת שומנים גבוהה ולמחלות לב וכלי דם. מחקר אמריקני חדש



מריחואנה עלולה להעלות את הסיכון לתחלואת לב וכלי-דם, כך עולה ממחקר אמריקני חדש שנערך מטעם ארגון הבריאות העולמי (NIH), ושתוצאותיו פורסמו לאחרונה בכתב-העת Molecular Psychiatry.

לדברי החוקרים, הממצאים הם רק דוגמא נוספת לנזק שהמריחואנה עלולה להסב בטווח הארוך, לאחר שימוש רב ומתמשך. לטענתם, מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בהשפעות המריחואנה על המוח, ואילו המחקר הנוכחי מתמקד בדמם של המעשנים, ובפרט ברמת החלבון apolipoprotein C-III – הקשור לרמת טְרִיגְלִיצֶרִידִים גבוהה בדם.

הטריגליצרידים הם שומנים שכבר הוּכחו חד משמעית כגורמי סיכון משמעותיים לתחלואת לב וכלי-דם; הם מחישים את התהליך הטרשתי בעורקים, העומד בבסיסן של מחלות כגון שבץ מוחי, 'התקף לב' ומחלת כלי-דם פריפרית.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/931/189.jpg]
סיגריית מריחואנה. צילום: SXC



אך בעניין זה יש לדייק: המחקר לא בדק ישירות את הקשר בין השימוש במריחואנה ובין שיעורי תחלואת הלב וכלי-הדם, אלא בחן (והוכיח) קשר בינו ובין גורם מתווך אשר ידוע כגורם סיכון משמעותי לתחלואה הזו.


משתתפי המחקר: מעשנים כבדים
החוקרים בדקו את רמות החלבון apolipoprotein C-III בדמם של 18 מעשני מריחואנה כבדים ו-24 אנשים בריאים שאינם מעשנים מריחואנה בכלל. מעשני המריחואנה שהשתתפו במחקר עישנו בין 78 ל-350 סיגריות מריחואנה בשבוע, ומהמחקר הוּדרו אנשים שבנוסף לשימוש במריחואנה נהגו להרבות בשתיית אלכוהול, או נטלו סמים אחרים כגון קוקאין והרואין.

תוצאות המחקר העלו כי רמת החלבון apolipoprotein


C-III בדמם של מעשני המריחואנה הייתה גבוהה ב-30 אחוז מרמתו בדמם של האנשים שאינם נוהגים לעשן את הסם.

לפי השערת החוקרים, ה-THC (החומר הפעיל במריחואנה), הוא שאחראי לרמת החלבון הגבוהה; הוא משפעל קולטנים ברקמת הכבד, אשר מתחילים את התהליך שבסופו ישנו ייצור מוגבר של החלבון. רמה גבוהה שלו, כך הם מסבירים, מובילה לרמה גבוהה של טריגליצרידים.




אז איפה הגופות?
ד"ר ז'אן לוד קאדט, חוקר מהמכון האמריקני הלאומי לשימוש בסמים (זרוע של ארגון הבריאות העולמי) ואחד מבכירי העורכים, טוען כי "השימוש הכרוני במריחואנה לא רק שהוא אינו מביא את המשתמשים לתחושת ה'הַיי' הנכספת, הוא גם משפיע לרעה על בריאותם בטווח הרחוק".

אך לא את כולם קאדט משכנע. ברוס מיקן, דובר מטעם אחד הארגונים התומכים בלגליזציה וברגולציה של השימוש במריחואנה, טוען מנגד כי במחקר ישנם מספר פגמים שמטילים בספק את תוצאותיו.

ראשית, מיקן מציין כי על אף שהוכח קשר בין השימוש במריחואנה ובין רמה גבוהה יותר של החלבון המעלה את רמת הטריגליצרידים, לא נמצאו ראיות סטטיסטיות לקשר בין השימוש בסם ובין תחלואת לב וכלי-דם, ולא בין שימוש בסם ובין שיעורי תמותה גבוהים יותר. "אם זו [החלבון המוגבר] סיבה משמעותית כל-כך לתחלואת לב וכלי-דם, איפה הגופות?", הוא שואל.

שנית, מיקן מצביע על כך שבמחקר לקחו חלק אנשים שעישנו כמות סיגריות מופרזת, וציין שאפילו הערך התחתון של כמות הסיגריות החודשית – פירושו עישון של עשר עד 11 סיגריות ביום.

"מדובר באנשים שהיו מסוממים בערך כל הזמן", אומר מיקן, ומוסיף ש"כאשר מפריזים במשהו בצורה כל-כך קיצונית – זה תמיד מוביל לתוצאות בלתי-רצויות, בין אם מדובר בהפרזה בשתיית אלכוהול, בעישון מריחואנה או באכילת ברוקולי".


http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/733/962.html