15-05-2008, 14:22
|
|
|
חבר מתאריך: 14.05.08
הודעות: 14
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי DZZ
ציטוט:- אני חושב שאתה גם צריך רכב נוסף עם אלקטרומגנטים חלופיים, כי אתה עתיד לאבד אותם בתדירות גבוהה עקב פיצוצם ע"י הנפלים שאספת. תגובה: כפי שציינתי למעלה על האלקטרומגנט יולבש פאנל מיגון והוא יספוג את הפיצוצים. כמובן שגם הוא לא חסין לגמרי ויצטרכו להחליף אותו מדי פעם. ציטוט:
- מה ששאלו אותך קודם הוא מאד לרוונטי: למה לסבך את החיים אם מגוב פשוט עונה על הצרכים בשטח, ורכב עם מתקן כף לפינוי מספיק למשטחים מרוצפים (רחובות או מסלולים)? תגובה: מגוב יעיל באזורים עם קרקע רכה אך לא יעיל באזורים מסולעים. רכב עם מתקן כף, יעיל גם הוא, כפי שציינת, רק לפינוי משטחים מרוצפים. שני האמצעים גם יחד לא נותנים מענה לאזורים כמו רמת הגולן למשל, שהוא אזור הררי ומסולע. חסרון נוסף בשני אמצעים אלו (בעיקר במגוב ופחות בכף) הוא, שהם לא אוספים את הפצצות אלא מסלקים אותם לצדדים, כך שהם נותנים פתרון לפריצת דרכים לצרכים דחופים, אבל בסופו של דבר יצטרכו לסלק את הפצצות בדרכים אחרות. חסרון נוסף של הכף הוא, בפינוי פצצות ממסלולי המראה, בפרט אם מדובר בפצצות המיועדות להפוך למוקשים בהגיעם לקרקע, בכדי להקשות על עבודות שיקום המסלולים. א) הכף יכולה לגרום לפיצוץ הפצצונות על המסלול, מה שיגרום נזק נוסף למסלול. לעומת זה האלקטרומגנט מושך את הפצצה אליו כך שאם היא מתפוצצת זה קורה כשהיא כבר לא על הקרקע ולכן לא תגרום נזק למסלול. ב) במידה והמסלול משובש מפצצות שכן התפוצצו הכף תגלגל חלק מהפצצות אל תוך המכתשים ותחמיר את הבעיה. ציטוט:
- נפלים לא רק תמחפרים לעומק של סנטימטרים עד מטר בקרקע בעת נפילתם, אלא הולכים ושוקעים לעומק עם הזמן מכח פעילות הרוח, הגשם ושאר השפעות סביבתיות. תגובה: זו אכן בעיה, אבל לפחות את אלה שלא התחפרו (היותר מסוכנות לעומת אלה שהתחפרו מטר בקרקע), אפשר לאסוף בצורה בטוחה. ציטוט:
- בשטח אורבאני המצב עוד יותר גרוע כי החימוש מסתתר בין הריסות, בביבים ובבניינים פגועים. תגובה: לגבי חימוש שמסתתר בהריסות וכו' אין לי פתרון. אבל גם בשטח אורבאני עדיין יעיל הפתרון שהצעתי, לפינוי משטחים הנגישים לרכב כגון כבישים וכדו', כמו כן אם נרכיב אלקטרומגנט על מנוף (בדומה למנוף של משאבת בטון), נוכל להגיע גם למקומות שלא נגישים לרכב, כגון גגות, מרפסות, חצרות, וכדו'. ציטוט:
- נמצאים בשלבי ניסוי מכשירים שאמנם עיקר ייעודם כנגד IED (מטעני צד, בשפתנו), אך בעלי פוטנציאל לפינוי שטחים ממוקשים ונפלים, ע"י ייזום החנ"מ מרחוק, למשל ע"י פולס באורך גל מיקרו או EMP. זה טוב לטווח קצר, זה מכסה שטח קטן, זה זולל אנרגיה, וזה עדיין ניסיוני. אם יפעל - זה גורם לפיצוץ ופוטנציאלית להרס נוסף. תגובה: כפי שציינת בעצמך זה יגרום להרס נוסף, כך שזו לא אופציה, לא בפינוי מסלולי המראה, ולא בפינוי שטח בנוי.
ציטוט: - לדעת רבים, פוליטיקאים בעיקר, הפתרון לנשק פזיר הוא יותר בכיוון של איסור השימוש. מעיון קצר בהיסטוריה אתה למד פעם אחרי פעם מה יעילותה של אמנה זו או אחרת.....
- אפשרות נוספת, שגם ישראל קבלה על עצמה, היא להבטיח ניטרול או השמדה עצמית של החימוש תוך זמן קצוב מפיזורו, וזאת על מנת למנוע נזק ואבדת, הן לאוכלוסייה תמימה, והן לכוחותינו הנכנסים לאותו איזור. זה אגב (ומחיר) הוא אחד ההבדלים בין פצצות המצרר שלנו ושל האמריקנים. תגובה: ישראל קבלה על עצמה! סוריה גם?
|
|