09-05-2008, 17:36
|
|
|
חבר מתאריך: 07.10.02
הודעות: 6,484
|
|
אפשר לברך שהחיינו על כל אחד מהפירות
ציטוט:
במקור נכתב על ידי זיו
קודם כל, את המשפט "המטרה, לקדש את האמצעים" קבעו הנאצים. (שים לב להבדל בין זה לבין "המטרה מקדשת את האמצעים") לא יתכן לתפוס איזה מנהג שאין לו קשר ליהדות בכלל, ולהדביק אותו בגלל שצריך לקדש אותו.
שנית, אל תכליל. יש קבוצה גדולה מאוד - ומעניין שהקבוצה הזו מורכבת כולה מהחרדים לדבר ה' - שאינם נוהגים את המנהג הנ"ל. אילו הייתה זו קבוצה של ייקים/חאלבים/פולנים שאינם שומרי תומ"צ, אולי לא הייתי מתייחס. סה"כ, באמת צריך לראות מה הרוב עושה. אבל זה לא במקרה זה. אם שומרי המסורת הם עיקרו של העם, ודווקא הם לא מהדרים במנהג הזה, זה אומר דרשני.
(וכל זה בלי קשר לשאר מנהגי החג, לאמירת הלל, להנפת דגל וכו'. אני מנסה להתרכז כאן בנושא הספציפי. אמנם אתה יכול לטעון שהמנעותה של הקבוצה מנפנוף היא בגלל חוסר הרצון להתקרב לכל דבר שיש בו שמץ ציונות. אך מאידך, אילו המנגל היה "רוח הקודש של האומה", אני בטוח ששלומי אמוני בית ישראל היו מנפנפין בראש חוצות גם למרות הפחד מהזדהות עם ציונות)
הרבי מליובאויטש לדוגמא, לא פוסל מנהגים חדשים, (שאין בהם איסור כמובן) להפך. הוא רק מסתכל עליהם מנקודת מבט אחת: האם קיום של המנהג הנ"ל יוסיף ליראת שמיים ולקיום תומ"צ ביתר הידור? אם כן, הרי שזהו מנהג כשר וראוי לנהוג בו. אבל אם זה מנהג שאין לו אחיזה בתורה, ולהתחזקות בדברים הנ"ל אני לא ממש רואה איך הוא מביא... הרי שאין לו מקום.
|
בסלט שעשית.
אז בא ונעשה קצת סדר:
1. "המטרה - לקדש את האמצעים": לא יודע איך קישרת את זה לכאן אבל אם כבר זו דווקא גישה מאד יהודית (ראה ספר עולת ראיה בפרק המתייחס לליל הסדר (רחץ)).
2. "המטרה מקדשת את האמצעים" - זהו משפט רומי מרושע.
3. בשום מקום הרב לא אמר שהמנגל הוא מנהג קדוש או מטרה, או משהו מעין זה.
כל מה שהוא אמר הוא שהמנגל הוא תוצאה/ביטוי לרוח הקודש של האומה על מנת לקיים את דברי הנביא. זה לא שהמנפנפים יודעים את זה אלא זוהי רוח הקדש של האומה שמתבטאת דרך אכילת הבשר (בדומה לדרישת אכילת הבשר במדבר (כמו שהסביר הרב)).
בדומה לכך אתה מוצא בתורה שכאשר אמר יעקב לבניו "רדו שמה" למה הוא התכוון?
האם הוא התכוון "תרדו למצרים 210 שנים (כמנין רדו)"?
וודאי שלא - אלא שרוח הקדש של האומה עברה דרך דבריו.
רוצה עוד דוגמא?
ציטוט:
אמרו בניו של הורקנוס לאביהם: לך ונדה את אליעזר מנכסיך. עלה לירושלים לנדותו מנכסיו, ומצא שם יום טוב לר' יוחנן בן זכאי, וכל גדולי המדינה מסובין אצלו. ...רבי יהושע רבי שמעון בן נתנאל הלכו ואמרו לרבי יוחנן בן זכאי הרי אביו של רבי אליעזר בא.
אמר להם עשו לו מקום. ועשו לו מקום והושיבוהו אצלו ביניהן.
אמר לו ריב"ז: אליעזר אמור לנו דבר אחד מדברי תורה.
אמר לו אמשול לך משל: למה אני דומה, לבור הזה שאינו יכול להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס.
אמר לו אמשול לך משל: לה"ד לבאר הזאת שהיא מזלת ומוציאה מים מאליה כך את יכול לומר דברי תורה יתר ממה שנאמר למשה בסיני.
[א"ל ב' וג' פעמים ולא קבל עליו. יצא ריב"ז והלך לו, והיה ר' אליעזר יושב ודורש דברים יותר ממה שנאמר למשה בסיני]. ופניו מאירות כאור החמה, וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואין אדם יודע אם יום הוא ואם לילה.
|
כלומר ר' אליעזר אמר לרבו ר' יוחנן בן זכאי שהוא לא יכול לדרוש לפניו משום שכל מה שיש לו זה ממנו. אם כן איך זה יכול להיות שלבסוף הוא דרש יותר ממה שנאמר למשה בסיני?
וכי ר' אליעזר היה גדול יותר מרבו? לא!
אלא - שהדברים שר' אליעזר אמר עברו דרך דבריו של רבו רהי יוחנן בן זכאי, כאשר ר' יוחנן בן זכאי לא היה מודע להם. (ולכן דרך אגב זה כל כך חשוב ללמוד מרב ולא מספרים - משום שיש דברים העוברים דרך הרב שהם יותר גדולים מהרב עצמו).
כעין כל הנ"ל המנגל ביום העצמאות - קיום דברי הנביא כאשר המקיימים אינם מודעים לכך שהם מקיימים את דבריו!
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י ck5760 בתאריך 09-05-2008 בשעה 17:38.
|