..." מדוע אצלנו זה תמיד, שוב, הכל או לא כלום? עבורי, הדרך הזו, הפוסחת על שתי הסעיפים, היא דרך מסבירת פנים, והריני מבקש את סליחתך על כך, בורא עולם, על שאיני מסורתי דיי כדי לאחוז רק במורשת בית אבי, אך גם איני חסר אמונה כדי להכריז כי אין לי חפץ בכל זה. וכך בחרתי לי דרך ממוצעת, אישית, סובייקטיבית שבה אני מאושר. כי הדרך הזו, ריבון העולמים, אף שמשונה היא, היא הדרך היחידה הסלולה בפני."

מי שקרא ומי שלא...
מה אתם חושבים על אמת סובייקטיבית? כזו שהקטע מדבר עליה... כזו שעושה בן אדם מאושר אבל לעיתים חוטאת לה'. אתם חושבים שחשוב לה' שנמלא את כל המצוות עד לפרטים הכי קטנים או ש"נעגל פינות" ונרגיש טוב יותר לחיות?
ויותר מזה, מותר לנו בכלל לדבר על האושר שלנו ובזה לבטל כל מיני "סעיפים בהלכה" שגורמים לנו לאי נוחות וקושי? ואולי מתוך הקושי וההקפדה על "קלה כבחמורה" אמור לצמוח האושר?

מה אתם חושבים?

את מניחה שמטרת היהדות היא לעשות את חייו של האדם מאושרים, מה שלדעתי לא נכון.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אני אזכיר את נושא הנזיר שצריך להביא קורבן חטאת מכיוון שהוא לא נהנה מהעולם בגלל נזירותו.
לדעתי היהדות דווקא אמורה לדאוג לחיים מאושרים של בני אדם, אולם משום מה בדורות האחרונים נתפסים יותר לאיסורים ולהגבלו ופחות לאפשרויות של הנאות בעולם הזה..

בהקשר הזה אני מסכים דווקא עם חנוך דאום, ביהדות יש מקום לכל הפלגים והזרמים...
כל אחד יכול לחיות בשלום עם האמת שלו, כל עוד הוא לא מפריע לאחרים עם האמת שלהם.
מה גם שגם אם בנאדם לא מקפיד על כל דבר אין זה אומר שיש לנדות אותו מהחברה הדתית, לדעתי דווקא החברה הייתה צריכה לתמוך בו ולעזור לו.

בברכה,

Uninstall

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.stopie6.org/img/badges/120_60black.gif]

קודם כל, שאלת הנזיר והחטאת היא מחלוקת.
שנית, אל תבלבל בין ההנאה כאמצעי וההנאה כמטרה. היהדות בהחלט לא רואה את ההנאה מהעולם כדבר רע (בשונה מהנצרות, למשל) אולם היא בהחלט לא רואה את ההנאה כמטרת החיים. לפי זה, אם לך לא נוח עם מצווה מסוימת והמצווה הזאת מונעת ממך אושר, אין שאלה שאתה צריך לעשות אותה למרות זאת.
ולגבי "כל אחד יכול לחיות בשלום עם האמת שלו, כל עוד הוא לא מפריע לאחרים עם האמת שלהם."
זה אולי נכון מהבחינה החברתית, אבל בהחלט לא מהבחינה הדתית (לפחות עד רמה מסוימת). אל תהפוך את הפוסטמודרניות לנורמה.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

לרוב חנוך דאום די מעצבן אותי ..

אבל הפעם אני לא מסכים איתו ב100 % כמובן אבל יש פה משהו קטן שאני יכול להבין .

בעקרון לדעתי היהדות היא דת מיוחדת במינה !
ומלבד המצוות שיש לנו לעשות , להיות שמח ומאושר זה אפילו מצווה (כמו ושמחת בחגיך לדוגמא , או אהבת את השם אלוקיך ) ממש יש לו ציווים של רגשות טובים .

אבל ראשית יש להפריד בין שני דברים .

הנאה ואושר(טוב ורצוי) הנאה של יצרים (לא טוב בכלל)

היהדות רוצה שתחפש את האושר שבעולם ואת היופי של הבריאה , אבל בדברים הטובים , בזה שאתה מתחבר לקדוש ברוך הוא , בזה שאתה אדם טוב , שיש לך משפחה טובה , ואתה חיי בשלום בית ופשוט טוב לך בחיים ויש לך נחת לעבוד את רצון הבורא.
וכן מותר לך ללכת לים ולהנות , ללכת ללונה פארק ולשמוח חח אין איסור על זה ולא רוצים לגרום לחיים שלך להיות אומללים .

אבל מה שאסור לך לעשות זה הנאה זולה מן היצרים , שזה מין שלא במסגרת הנישואים (זו הדוגמה הכי מובאקת להנאה מיצר ) , גניבה , אנוכיות , קנאה וכו' ..

בעקרון היהדות היא שמה דגש על הטוב ולא על הרע . לא אומרים לך תפסול דברים , להפך אומרים לך כך את הדברים שאתה עושה ותהפוך אותם לקדושה ! (כמו שהרמב"ם אומר , לקדש את הדברים לא לפסול אותם )
מה שקצת מצער אותי הוא שהיהדות בזמן האחרון (בכמה מאות האחרונות אפשר להגיד ) פחות שמה דגש על המותר ועל הטוב ויותר עסוקה (יותר מידי לטעמי) באיסורים ! במה אסור במה לא טוב ! ובזה היא מזכירה לי את הנצרות (חס ושלום אבל זה באמת מזכיר את הגישה הנוצרים של להסתכל על חצי הכוס הריקה במקום המלאה ).

אני מבינה את מה שאתה אומר אבל... איך בידיוק אני אמורה לדעת אם זו הנאה לשם סיפוק יצרים או דברים שבאמת גורמים אושר?

אם קראת את הספר, חנוך דאום חוזר ומדבר שם על שני נושאים שמבחינתו החזיקו אותו כילד ולא נתנו לו להישבר, אבל כנראה מבחינת הכלל יוגדרו כיצריים- אוננות והומו-אירוטיות. אני לא אכנס בידיוק למה שהוא מסביר שם אבל במבט ראשוני, שני הדברים האלו יראו לכל אחד, כמעט, כדברים שנועדו לסיפוק היצר. אבל הוא בא ואומר- זה מה שהחזיק אותי ברגעים שכמעט נשברתי, זה מה שנכון מבחינתו ולא כדי לספק את היצרים שלו.

בעייתי \:

לא יודע את זה את צריכה לשאול אותו .
אבל אוננות זה בלי ספק משהו שהוא יצר טהור ! ואין הנחות בעניין הזה .

אני לא חושב שזה מה שהחזיק אותו , זה פשוט עשה לו כיף זה הכל .
כאילו אני לא רואה איפה אוננות מחזקת מישהו ..

"אמת סובייקטיבית".....
רק לי זה נשמע כמו אוקסימורון?
אם היא סובייקטיבית, היאך יכולה להיות היא אמת?


ולנושא הדיון,
הבעייה איננה אי-קיום כל המצוות על כל פירטיהן ודקדוקיהן
אין אדם בעולם שת'כלס עושה זאת
העניין הוא לא לבחור לעשות מזה דרך
לא להפוך את זה ל"אמת שלי"
ה"מדיניות של הכל או כלום" היא בקבלת המצוות ובידיעה שכך צריך לנהוג

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

תשאל את הפוסטמודרניסטים...

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אל תתן לי לפתוח את הפה עליהם...

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

לבריאות אחי ..

ומה הם בעצם ?

הנה הקישור בוויקי:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4...%99%D7%96%D7%9D
והנה הציטוט הרלוונטי:
ההתנערות מהאמת המוחלטת

החשיבה הפוסטמודרנית מתנערת מן האמת המוחלטת. הרעיון הרלטיוויסטי מצוי בהשקפה שהפילוסופיה איננה משקפת דבר הקיים במציאות ושהשפה מייצרת את המציאות ולא להיפך (למשל, "משחקי שפה" על פי ליוטאר בהשראת ויטגנשטיין). משמעות האמת היחסית היא שאין כל נקודת שיפוט תקיפה אפריורי, ולכן אין בסיס לאדם לשאוף לכך שהאמת בה הוא מאמין, תהיה תקיפה בצורה כלשהי על אדם אחר. רעיון זה טוען כי על כל אדם למצוא מכלול אמונות התקפות אך ורק לדידו, וכי לא ניתן להשליך כלל מוסרי כלשהו על פרט אחר.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

לא נראה לי האדם מספיק מתחוכם לזה .. מה גם שזה יוצר אי הבדלה בין אמת ללא אמת .

כאילו במקום שיהיה עיקר וטפל . הכל ניהיה טפל ! כי הכל מעורבב משהו לא נכון לבן אדם אחד אבל נכון לאחר , היא אפשר להגיע להסכמה.

זו אחת מהביקורות המפורסמות על הקטע הזה בפוסטמודרניזם.
אם אתה מתעניין בנושא ורוצה להרחיב עליו אני ממליץ מאוד על "המרד השפוף" של גדי טאוב. טאוב, בעזרת שפה פשוטה ודוגמאות רבות מהספרות, מתאר בצורה מצוינת את הפוסטמודרניזם, וגם תוקף אותו בצורה סבירה.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

תודה על ההמלצה ..

עוד כמה דברים =]

"פוסטמודרניזם: טקסט, מציאות ומדע" (קובץ doc)
מאמר יפהפה מאת יוסי זיו שהופיע במגזין גלילאו


"על שמונה הבלים פוסט-מודרניסטיים" מאת אבשלום אליצור
גם הוא מאמר שהופיע בגלילאו


שניהם, אגב, מופיעים בספר "ואף על פי כן", אוסף מאמרים מהמגזין גלילאו

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.