יצא לאור ספרו של פרופ' עמוס הדס

'הגפן והיין בארכאולוגיה של ארץ-ישראל'

ארץ-ישראל שימשה בעת העתיקה צומת של נתיבי התחבורה והסחר בין אירופה, אסיה ואפריקה. מיקומה בין הים למדבר הפך אותה למעבר יבשתי צר אך חשוב ביותר, אשר חיבר את הסהר הפורה עם מצריים וים סוף. עובדה זו הביאה לכך שעמים רבים עברו דרכה, שלטו והתיישבו בה, והטביעו עליה את חותמם התרבותי. ממצאים המעידים על כך נחשפים מדי יום בחפירות ארכיאולוגיות הנערכות ברחבי הארץ.

ראשיתה של תעשיית היין הייתה בצפון הסהר הפורה ואל ארץ-ישראל היא הגיעה כבר לפני כששת אלפים שנים. המרחב שבין הרי הזאגרוס לבין תורכיה בואה ארץ-ישראל נחשב ערש תרבות היין ממנו היא נדדה בשלב מאוחר יותר מערבה ליוון, איטליה וגאליה (צרפת).



תעשיית היין הייתה מרכיב מרכזי בכלכלתה של ארץ-ישראל בעת העתיקה והיינות שיוצרו בה זכו למוניטין עולמיים ויוצאו לרחבי העולם העתיק.

ליין הייתה גם חשיבות רבה בפולחן הדתי של הכנענים, בפולחן דיוניסוס בתקופה ההלניסטית ובטכסים דתיים ביהדות ובנצרות.



אלפי הגיתות שנחשפו בארץ מעידות על המשקל הרב שהיה לגפן וליין בחיי היום-יום ובכלכלת הארץ. גידול הגפן לא פסק במשך כל התקופות עד היום, אך ייצור היין ויצואו כמעט שפסקו בתקופות השלטון המוסלמי בארץ. ייצור היין חודש בשלהי השלטון העות'מאני (אמצע המאה ה-19) והפך לענף פורח וחדשני לאחר הקמת מדינת ישראל.



הספר 'הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל' סוקר היבטים שונים של גידול גפנים וייצור יין בארץ-ישראל בעת העתיקה.



מחבר הספר הוא פרופ' עמוס הדס ממינהל המחקר החקלאי, אשר חוקר את הנושא שנים רבות.



הספר מעוטר בתצלומים צבעוניים רבים ובתרשימים המבהירים את תוכן הספר.



קהל היעד של התערוכה אינו רק המתעניינים ביין אלא גם חובבי היסטוריה וארכיאולוגיה כמו גם אנשים המתעניינים בתנ"ך ובמקורות היהדות.