לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 13-04-2008, 15:29
  משתמש זכר max-max max-max אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.08.05
הודעות: 1,852
שלח הודעה דרך ICQ אל max-max
לא להאמין איך החיים עוברים

לא מאמין איך החיים עוברים רגע אחד אתה ממצמץ ועובר לו חודש ברגע אחר אתה עוצם עיניים
ועובר שנה. עוברו כבר כמעט 12 שנה מאז כיתה א' ונראה כאילו רק אתמול שיחקנו וציירנו בכיתה.
הנה כול החברים שלי שאיתם אני צועד 12 שנים ,עוברים משברים ומדברים ,בוכים וצוחקים.
הכול עבר במחי כף ,לא להאמין איזה תקופה יפה זאת הייתה.

עכשיו מתגייסים אפשר לשמוע את לחשושי הדיבורים לאן החברה מתגייסים.
אחד תותחנים ,אחד שיריון ,אחד גולני ,אחד גבעתי כול אחד הולך לדרכו ,12 שנה עוברו.
חלק אני לא יפגוש יותר ,חלק אני מאמין שנתראה ,חלק ישארו חברים הקרובים וחלק יזכור לעולמים.

עוד לא הספקתי להגיד שלום וכבר נפרדים כולנו לשלום ,יש בי צביטה שרגע קסום כזה עובר
צביטה של 12 שנה שבה לוקחים את כול מה שהייתי בו ,את כול המסגרת ושולחים אותי לדרכי.

הזמן יקר חברים ,רק מי שאיבד זמן יקר יכול להבין מה זה לאבד אותו.
לא סתם אומרים שהמצרך הכי יקר הוא זמן ,לכולנו יש תחושה שאנחנו נהיה פה גם עוד 200 שנה.
אנחנו מרשים לעצמנו לבזבז את הזמן כאילו המונה אינו דופק ,כאילו הזמן אינו עובר.

זהו שיתפתי אותכם בהרגשה הפרטית שלי
הייתי רוצה לדעת מכאלה שסיימו בית ספר וכאלה שעומדים לסיים איך הם הרגישו ?
השמח אם תשתפו בתחושות שאתם עברתם או עוברים

תודה ויום טוב
_____________________________________
ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 13-04-2008, 22:20
  משתמש זכר Confusedd Confusedd אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.12.07
הודעות: 34
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי max-max שמתחילה ב "לא להאמין איך החיים עוברים"

למרות שאני לא סיימתי תיכון ודי רחוק מלהתחיל צבא, אני די מזדהה עם כל הדברים שאתה כתבת.

השנה אני בכתה ט' ובשנה הבאה אני והשכבה עוברים לתיכון. חלק מהילדים עוזבים, בוחרים להם דרך חדשה ונפרדים מאיתנו וחלק נשארים ביחד ועוברים אל התיכון. ההתפלגות הזאת והמעבר אל הדף החדש בשנה הבאה מעוררים בי את אותה תחושה- כמה הזמן עבר מהר, כמה דברים עשינו וכמה דברים לא עשינו.

בגלל ההרגשה הזאת, ולמרות שיש עוד זמן עד שאני והחברים נפרד לחלוטין ונלך כל אחד למקום אחר בצבא, החלטתי שאני צריך לנצל כל רגע בגלל שהוא אף פעם לא יחזור. בזכות זה התחלתי להתחבר עם עוד ילדים, נפתחתי קצת יותר לקבוצות שונות והחלטתי שאני לא מוותר על אף פעילות.

אז זהו. יכול להיות שזאת לא בדיוק התגובה שציפית לקבל, אבל זה מה שאני יכול לתרום
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 14-04-2008, 22:23
  משתמש זכר max-max max-max אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.08.05
הודעות: 1,852
שלח הודעה דרך ICQ אל max-max
איזה אירוניה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי max-max שמתחילה ב "לא להאמין איך החיים עוברים"

איזה אירוניה ,אני זוכר ששנים אני וחברים התפללנו וייחלנו לרגע שבו נסיים את הלימודים
ונצא לעבוד ,לבלות לחיות חיים של אדם בוגר.
כול אחד בתור ילד תמיד שאף לגדול ולהיות מבוגר ,אדם אחראי שדואג לעצמו.
והינה הרגע הגיע אתה מסתכל לאחור ואומר "החיים היו יפים בתור ילד".
כול החוויות שעברנו הרגעים ,הדיבורים הצחוקים הכול עבר וחלק חדש נפתח.
לא סתם אומרים "תהנה מי מכול רגע" יש נטיה לאדם להסתכל על ההווה בזילזול מסויים
ההווה תמיד יהיה ולכן לפעמיים קורה שאומרים נמאס לי ,קשה לי וכו.... אבל במבט לאחור
שאתה מסתכל על המכלול של הדברים אתה מחייך חיוך רחב ואומר הייתה תקופה נפלאה.

יש משהו עצוב בלהיפרד מבית הספר ,מהחברים ,מהמסגרת ולהיכנס למסגרת אחרת לגמרי.
בני אדם באשר הם לא אוהבים שינוי ,גם עם השינוי לטובה קשה מאוד לשכנע אנשים לשנות מסגרות.

אני שמח (עד כמה שאפשר) לדעת שאני לא לבד בסיפור ואנשים מבינים את ההרגשה.
חברים אני חושב שהמסקנה מכול הסיפור הזה הוא "נצלו כול רגע כאילו זהו יומכם האחרון"
תחיו חיים עשירים ומלאים שתרגישו תחושת סיפוק מעצמכם ולא תחושת ביזבוז.

עם תחיו בהרגשה זה לא תאפשרו לעצמכם להיות עצובים או כועסים אתם תנצלו כול רגע.
אחרי הכול מי רוצה להעביר את יומו האחרון ברגשות שלילים.
אל תתיחסו אל העבר הוא רק זיכרון והעתיד רק דימיונות תחיו את הרגע ותוכלו לחיות חיים של סיפוק.

אני חושב שאולי בגלל שלא באמת חייתי בתחושת סיפוק יומיומית בבית הספר ותמיד חשבתי
מתי יגמר היום המטיש הזה ,מתי תקופת המבחנים תיגמר וכו... לא קבלתי את הסיפוק.
אדם שהוא מסופק מעצמו לא מרגיש הרגשת חמיצות הוא מרגיש שניצל כול רגע.

מה דעתכם ?
_____________________________________
ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 16-04-2008, 00:42
  משתמש זכר m-hanan m-hanan אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.01.07
הודעות: 798
שלח הודעה דרך MSN אל m-hanan Facebook profile
מוכר,מוכר...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי max-max שמתחילה ב "לא להאמין איך החיים עוברים"

תאמין לי,למרות שמהיסודי עד סוף התיכון עברתי איזה 4 בתי ספר,זה מוכר
מכיר חוסר הוודאות,את המחשבה הזו שעוד כמה חודשים כבר אין לקום ברבע לשבע ולפגוש את נתי,חיים,שמעון וכל החבר'ה.

היה לי ממש קשה עם הקטע הזה,להסתכל בתמונת מחזור ולשאול מה עושה היום כל אחד.ועד היום,אני שואל את עצמי על החבר'ה מהיסודי,שאת חלקם הקטן מאוד אני עוד רואה פה ושם-איפה הם היום,מה הם עושים?
איך הם נראים?מי חזר בתשובה,מי שינה את המין שלו,מי בכלל עבר לגור רחוב לידי?....

בחיים הכל עובר,אל תדאג.
מתישהו אתה תצטרך להיפרד מהבן שלך שיתחתן,אחרי שהיית איתו לו 12 שנה ולא 16,לפעמים 30....
_____________________________________

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Theodor_Herzl.jpg/38px-Theodor_Herzl.jpg]
"לא רוצים,לא צריך..."

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 19-04-2008, 17:19
צלמית המשתמש של student1
  משתמש זכר student1 student1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.12.07
הודעות: 8,706
שלח הודעה דרך MSN אל student1 Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי max-max שמתחילה ב "לא להאמין איך החיים עוברים"

הייתי מתחיל לבכות אילו זה לא היה כל כך מצחיק ופטאטי.
בשבילך סיום בית ספר זה משהו?בשבילי זה צליל ריק.לא,לא היה זה בזבוז זמן,אך הקשר הריגשי שלי אליו הוא אפסי.
סך הכל עוד שלב,מה קרה??סיום ביה"ס,סיום חטיבה,סיום טירונות,סיום קורס,צבא,מבחני נהיגה,סיום חופשה...נו ו?כמה זמן עוד נתפלסף על משמעות החיים והעצבות שבהוויה הבלתי נצחית?
זה מה יש,את העבר אין להחזיר,זה זמן אבוד אפריורי.עדיף להמשיך הלאה ומדי פעם להיזכר באירועי עבר,רק בשביל קצת לחמם את הלב,ברגעי משבר.
כל הטוב שמור לעתיד.
_____________________________________
שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?



תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 27-04-2008, 00:38
  משתמש זכר max-max max-max אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.08.05
הודעות: 1,852
שלח הודעה דרך ICQ אל max-max
זה בדיוק מה שמפחיד
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי Lennon שמתחילה ב "הרגשה לגיטימית. כולם מרגישים..."

הדבר הכי מפחיד הוא שהחיים עפים.
אתה לומד ,עובד ,מתחתן ,מקים משפחה ,מגדל ילדים ואופס לפני שאתה מספיק למצמץ הזמן חולף.
הכול מאוד מהיר הזמן חולף במהירות.

הבאתי את הסיפור הזה מזמן אולי הוא מתאים לנושא הזה

תאר לעצמך, שיש בנק המזכה אותך בכל בוקר בסכום של 86,400 ₪.
היתרה אינה עוברת מיום ליום.
בכל לילה, כל סכום שלא הוצאת במשך היום נמחק.
מה היית עושה? מוציא כל שקל כמובן.


לכל אחד מאתנו בנק שכזה.
שם הבנק : ז מ ן.

בכל בוקר אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל לטובה, הולך לאיבוד. היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש. בכל לילה, מה שנותר נמחק. אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון - ההפסד כולו שלכם. אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר. מוכרחים לחיות בהווה, על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום.

השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד. השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום!

על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת - שאלו תלמיד שנשאר כיתה.
על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד - שאלו אמא שילדה פג.
על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד - שאלו עורך של עיתון שבועי.
על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת - שאלו אוהבים המחכים לפגישה.
על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת - שאלו את האדם שפספס רכבת.
על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת - שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.
על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה - שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף.


תבינו מהו ערכו של כל רגע ותוקירו אותו יותר, אם חלקתם אותו עם אדם מיוחד, אדם יקר. זכרו שהזמן אינו ממתין לשום אדם.

האתמול הוא היסטוריה.

המחר אינו ידוע.

היום הוא מתנה. אולי בגלל זה באנגלית קוראים לזמן ההווה: Present.
_____________________________________
ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"


נערך לאחרונה ע"י max-max בתאריך 27-04-2008 בשעה 00:42.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 23:29

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר