רוביק (ראובן) רוזנטל
חתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת 2004 על פעילותו בתחוםהלשון.
ב 1976 למד פילוסופיה ולשון עברית באוניברסיטת תל-אביב ובשנת 1978 סיים בהצטיינות את לימודים.
בנוסף גם למד פילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עם שחרורו מהנח"ל החל לכתוב מסות, כתבות ורשימות שהתפרסמו במקומות רבים בינהם "מעריב", "ידיעות אחרונות", "הארץ" ואף לעיתונות הגרמנית.
כמו כן, רוזנטל היה מייסדו של כתב העת "פנים" העוסק בנושאי תרבות, חברה וחינוך.
בנוסף לעיסוק בכתיבה וועריכת עיתונים, רוביק העביר הרצאות ב"כותרת" ביה"ס לעיתונות, ריכז סדנאות לעיתונות בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה והשתתף במספר דיונים ברדיו ובטלוויזיה
.
כיום הוא חבר בהנהלת האגודה ללשון ובועדה מקצועית בתחום שפה ואוריינות ומעביר
הרצאות על שפה ולשון עברית במקומות שונים.
בין ספריו: "הזירה הלשונית - דיוקן העברית הישראלית"
"חדוות הלשון - שיחות על העברית הישראלית"
"מילון הסלנג המקיף"
ועוד..
אליעזר בן־יהודה
מחיה השפה העברית ב
ארץ ישראל.
טען שתקומת
עם ישראל תהיה ב
ארץ ישראל ובשפה העברית, משום שאין לאום ללא שפה משותפת. בצעדיו הראשונים, עבד בעיתון העברי "
חבצלת". במשך הזמן פעל למען החייאת הלשון העברית והפיכתה לשפת היומיום, מאחר שעד אז הייתה נחשבת אך ורק לשפת ה
תפילה ושפת התנ"ך. ב 1884, מתוך קנאותו לשפה העברית, ייסד וערך את העיתונים: "מבשרת ציון" ו"הצבי" בשנת 1890 יזם ביחד עם
דוד ילין את "
ועד הלשון העברית"
מאבקו לתחיית השפה עורר את חמתם של אנשי
היישוב הישן, אחדים מראשי הציונות ובעיקר ובמיוחד את החרדים. המאבק החריף עד לשנת
1913- המלחמה על הנחלת העברית בארץ, כשפת יומיום וכשפת לימוד במוסדות החינוך. בפברואר 1914 הסתיימה "מלחמת השפות" בניצחונם של תומכי העברית, בינהם בן יהודה. לבסוף, בשנת
1919 הצליח בן יהודה לשכנע את
הנציב העליון-
הרברט סמואל, להכריז על העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות של
המנדט הבריטי בארץ ישראל (עברית, אנגלית וערבית).
מת ב
כ"ו בכסלו תרפ"ג ונקבר על
הר הזיתים.
ד"ר אבשלום קור
לשונאי עברי, זוכה
פרס סוקולוב לעיתונאות.
למד ב
אוניברסיטת תל אביב. מגיש בטלוויזיה את פינת הלשון "הגיע זמן לשון" וברדיו את הפינה "
באופן מילולי" המשלבת לשון ובלשנות עם שירים עבריים ודוגמאות מחיי היומיום. קור גם מדריך בקורס של גלי צה"ל שם הוא מעביר שיעורים על עברית. ניתן לראות אותו גם בטקסים שונים, בהם
חידון התנ"ך.
קור חיבר מספר ספרים על הומור ושפה העברית: "לצונו של אדם, כבודו", "קור קורא במדבר", "בלצון רב",
"יופי של עברית", "הגיע זמן לשון"