ברשת א' כל יום (א-ה) בשעה 10:00 אפשר להאזין לסיפורים מעניינים מה קרה בדיוק באותו יום לפני 60 שנה, מומלץ בחום!

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

הקשבתי פעם אחת, הוא יודע הרבה אבל קצת מוטה שמאלה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פילטר הקשבתי פעם אחת, הוא יודע הרבה אבל קצת מוטה שמאלה

מה לעשות, כאלה אנחנו בלי "סיאסה" (פוליטיקה בלעז) כנראה אי אפשר כבר בימנו.
אז תהיה כפי שאתה "הפילטר" ותבוא עליך הברכה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

בימינו אי אפשר בלי פוליטיקה?
כבר במלחמת השחרור (ולפניה) הוא היה "היסטוריון" וסיפר סיפורים. אז אפשר להאזין לסיפורים ברדיו השאלה כמה מהם זה אמת וכמה "סיפור".

זה נוטה להיות "חצי שעה על מאיר פעיל". ראיתי פעם צילום (באיזה אתר שהועלה כאן) של פאנל על מלחמת יום הכיפורים (!) כשפעיל היה הפרשן. הוא, את רוב הזמן שהיה לו, הקדיש לנאום על "איך רציתי לבוא לעזור אבל במטכ"ל אמרו "הוא שמאלני, לא צריך את העזרה שלו". בפאנל שהיה במלאת 50 שנה לסיום מלחמת העולם השניה הוא נשאל לגבי הקרב על ברלין ובמקום זה דיבר על רוח המהפכה של חיילי 1918 "שברחו הביתה עם רובים" לעומת אלה של 1945 "שימח שמם, נלחמו עד הסוף"...

חבל שלא נתנו פינה למורל'ה בראון, היסטוריון לא פחות. הוא הרבה יותר "שמאלני" מפעיל, אבל עסוק יותר במקרו ולא ב"איך אני משתלב בהיסטוריה".

.

חברים, תעזבו אותו בבקשה. גם אני לא "מת" עליו, איך יש כאן הזדמנות לשמוע במשך חצי שעה איך הישוב בהקמה חי ונלחם על חייו. הסיפורים מאחורי הקלעים. בקשר לדיעות שלו לא חייבים לקבל.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

והאמת שזו תכונה ישראלית שאכלה כל חלקה טובה. בזמנים שבהם מלחמת השחרור בכלל לא מעניינת אף אחד, פעיל הוא נכס . בכל מקרה נושא מלחמת השחרור קרוב לליבי וקשה לי שלא להעביר ביקורת מסוג זה. אני מכיר מאות לוחמים מהמלחמה ההיא ולפחות עשרה שהיו בעלי תפקידים חשובים, אז קשה לי לעשות את עצמי נפעם ממנו בשל מי שהוא ו"לסלוח" לו על הצ'יזבטיאדה שהוא מערבב עם היסטוריה מזה שנים לא מעטות, גם אם אני לא מצפה ממך להרגיש את אותו הדבר. אני אישית עוסק יותר בצ'יזבטים מאשר בהיסטוריה מדעית, אבל אני מקפיד להדגיש את זה. בסופו של יום אני מכיר את הנפשות הפועלות ולהערכתי ההטיות שלו חורגות מהמקובל.

.

לא רוצה להכניס כאן משהו אישי אך אתה "קצת" גורר אותי.
לפני כמה שנים הייתי אפילו בקורס שמאיר פעיל העביר. היו לי באותו זמן ויכוחים קשים איתו ועל דיעותיו
הידועות. בכל זאת הוא בין הבודדים כיום שנותן תמונה אולי לא הכי מדויקת מה היה אז,
אך בגדול זה מה שהיה.
עם האמת ההסטורית קשה להתמודד. הוא מזלזל מאוד במחתרות אצ"ל ולח"י זאת זכותו, כפי שזכותנו להאמין במה שאנו מאמינים. דבר אחד בטוח שבזכות אלה ששפכו מדמם, אנו יכולים היום לחיות ולכתוב.
נ.ב.
יותר לא אגרר לפוליטיקה ודברים אישיים, זה ממש לא לענין...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אני מכיר "זקנים" שכבר 50 שנה יושבים באותו בית קפה פעם בשבוע, ועדיין זוכרים לחבר שלהם את זה שהיה שנה באצ"ל... כשהיה בן 16... זה ממש לא קשור לדעות שלהם מהיום או למי הם מצביעים. זה שגעון של "הצברים של 48"...

לאנשים שהיו בהגנה/חי"ש יש לרוב הרבה מאוד ביקורת על החיילות וחוש האחריות של לוחמי אצ"ל בתש"ח. יש לי שעות על גבי שעות של ציטוטים. ישנם כאלה (בין השאר בגלל הזכרון והגיל) שבכל שיחה זוכרים להזכיר לי על "המשפחה ה"לוחמת-שלוחמת" שהיו בה אולי 5000 איש כולל מנהלה שמנה! אבל מקבלים תשומת לב של 50 אלף". האמת? אני די מאמין להם, לעובדות אני מתכוון. דעותי הפוליטיות ידועות למי שיעשה חיפוש גם כן. אין לי בעיה להפריד בין השניים.

.

דבר אחד למדתי ממאיר פעיל (אישית אני לא אוהב את הבוטות שלו)
כמות החיילים שהיו לפלמ"ח והגנה איך הכינו את העם לעצמאות ואת המסגרות הצבאיות לצבא שבדרך.
שרות אויר, שרות הים ועוד מה לעשות הם היו הרוב, לעומת המחתרות אצ"ל ולח"י.

כל העולם היה נגד הכרזת המדינה, אך לבן גוריון היו "ביצים" הוא האמין בכוחו של העם שיתגבר על הישמעאלים בתוכנו ועל צבאות ערב הסדירים שאיימו להשליך את כולם לים.
(חברים זה לא היה רחוק-שום דבר לא השתנה. לי אישית יש בעיה קטנה אני לא יודע לשחות...)
דבר נוסף למדתי ממנו על תקופת "הסיזון" ו"אלטלנה", הוא מאוד בעד זה.
מה לעשות כאן דרכינו נפרדו...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

בן גוריון הקים צבא
אצ"ל הקים גדוד או חטיבה של קומיסרים פוליטיים על גבול הקמיקזה

לוחמי האצ"ל, כפי שאני רואה אותם כשהם מועלים באוב של הזקנים אתם אני מדבר, היו לוחמים חדורי אידאולוגיה, לפעמים על גבול הקמיקזה. ב אמצע 1947 בן גוריון הבין שהבריטים בדרך החוצה ויהי מה. האצ"ל, עוד ב 1948 התנהג כאילו הבריטים במשחק: במקום לתת להם לעוף, התמידו בהתקפות עליהם, שרק גררו פעולות תגמול אכזריות שעלו בחיי לוחמים ואזרחים. הם היו כוח התקפי אגרסיבי מאוד, אבל חסר תבונה של "גדודניק פשוט". החי"ש, ויורשו צה"ל, היו למעשה צבא לכל דבר של גדודניקים: אפורים, ממוצעים ובעלי חתך "נורמאלי" של צבא מגויסים. הם אלה שנשאו בעול הקרבות הקשים והיומיומיים. אצ"ל ופלמ"ח זכו לאנדרטא בכל מקום בו לחמו (כל אחד בזמן שלטון הממשלה והמפלגה שהם היו קרובים לליבה). בלא מעט מקרים ה"גדודניקים" התעלו פי כמה ביכולת הלחימה שלהם על הפלמ"ח (שהיה זרוע מגוייסת ומאומנת קבע, בעוד גדודי החי"ש היו מין סוג של מילואים אחרי טירונות קצרה) אבל כמעט ולא תשמע על זה. "הגדודניקים", לעומתם, עד היום נאבקים להכרה ו ומגרדים תרומות להעמיד איזה גלעד. למעשה היום כבר לא, משום שלרוב האנשים אין כוח.

* אני לא מתייחס כאן לפעילות של טרום הכ"ט בנובמבר.

.

ההגנה והפלמ"ח בטח היו א-פוליטיות? המבנה של צמרת ההגנה הזכיר את ההסכמים העדתיים בלבנון, רמ"א מהמפלגה שלנו והרמטכ"ל משלהם.

האצ"ל והלח"י אכן היו מחתרות ולא ממש ארגונים כמו צבאיים כמו ההגנה והפלמ"ח.
הפלמ"ח לא היה פחות אידיאולוגי מהאצ"ל הוא פשוט היה יותר קרוב לקונצנזוס.

מאוד בעד הסזון? מה זה אומר בכלל? הוא (בן-גוריון) עמד מאחורי הסזון (גדול וקטן) ועוד הרבה שיטיקים וטריקים כדי לפגוע באנשי ימין(בורגנים) כמו למשל בפרשת תליית הסרג'נטים.

אני מכיר בידע המוגבל שלי בנעשה בתקופה היא ביחס לפחות לGLSH, אבל בחייכם.

בכל מקרה, ובמידה ולא הובנתי נכון, הרי שהכוונה הייתה שחיילי אצ"ל היו חיילים פוליטיים מובהקים, בעוד שבפלמ"ח האווירה לא הייתה כל כך מחייבת. אל תשכח שהפלמ"ח היה גוף בעל עבר ליגאלי למדי (למעשה) בעוד שלוחמי אצ"ל של 1948 היו אנשים שעד אתמול היו אנשי מחתרת. כאשר פלוגה של אצ"ל מסתערת על העיר רמלה, כאילו שהם בקומפניירה של אלכסנדר מוקדון בקרב איסוס (וסופגים אבידות איומות), אני מסיק שאלה לוחמים שונים מחיילי צבא סדיר רגיל. ואגב, בעיה נפוצה מאוד על לוחמי אצ"ל (ששובצו ככיתות, מחלקות או פלוגות במסגרות קיימות) הייתה שבפעילויות של "שיגרה" הם היו בעייתיים. ההרגל לפעילות עם אנדרנלין, הביא לכך שלא יכלו לעמוד יפה בפעילות "קו" רגילה. היו גם מקרים של בעיות משמעת או נטישת קו לאחר שהתקפה לא עלתה יפה. את העבודה השחורה עשו הגדודים, שברוב המקרים אולי שמעת על המספר הסידורי שלהם.

.

אם היה מסתפק בעובדות דיינו
לכאורה עשה בהם שפטים, הרג בכוריהם והיום מכה על חטא

לא כך הוא, הבחור מקושר עד היום לתעשיות הנשק
רואה את "העובדות שלו" דרך עדשה צרה

ישנם חוקרים רבים וטובים לפחות כמוהו כמו גם אנשים שחיו וחוו את הארועים
שמתארים אותם באופן שונה
אך נמנעים להתעמת איתו בגלל הבוטות וגישתו המגעילה לדעות שונות ואחרות

על קצה המזלג:
י. גולדשטיין
י. בן ארצי
י. וייץ
ועוד ועוד ועוד....................................

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ziv.harel לא כך הוא, הבחור מקושר עד היום לתעשיות הנשק רואה את "העובדות שלו" דרך עדשה צרה .............

מה גם הוא סוחר/סוכן נשק (מחק את המיותר) לא ידעתי.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו