05-04-2008, 16:10
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
אני אמנם, כמי שמתעב את מקצוע ה"עיתונאי הישראלי של ימינו" לא דוגמא
אבל בכל זאת סיפור אמיתי:
"אצלינו" בבית לא פותחים כמעט טלוויזיה למען "צפיה אקראית" אלא רק לצפיה בתכניות שמראש רוצים לראות, ובעיקר בערוצים מסויימים שערוץ 2/10 לא נמנים עליהם. המשמעות לצורך העניין היא שהילדים שלי לא נחשפים לתכניות שלרוב משודרות בערוצי/שעות שידור של "מבוגרים". הם לא רואים באופן אקראי יומן חדשות, תכניות תחקירים או תכניות ריאליטי ברובן: פשוט מן הסיבה שאנחנו לא צופים בהם ולא מזפזפים ונופלים עליהם במקרה.
בכל זאת, וכהוכחה לעוצמת ההשתרשות של התוכן של אותם ערוצים בקרב הישראלים, הילדים, החל מגיל גן חובה, יכולים לצטט תכניות שלמות ולדון בתוכן כאילו היו זיגמונד פרוייד. הבן שלי לא ראה הישרדות אפילו לדקה, אבל יודע לנתח את הדינמיקה בין הדמויות.
בקיצר, חזרה לסיפור: לפני כמה שבועות אני נמצא אתו בתל אביב עיר הקודש: הולך אתו לבדיקה אצל רופא בבניין החדיש שצמוד לאיכילוב. הילד, בן 6, הולך איתי לחטוף סנדוויץ בארומה. כשאנחנו עומדים התור הוא שואל אותי כל הזמן "אבא, אנחנו בתל אביב???" ואני בסוף עונה "כן", כי בכלל לא הבנתי מה השאלה והיה רעש.
הילד מראה סימני לחץ אמיתיים ואז בדיוק כשאנחנו עומדים מול הקופאית, הוא אומר לי "באמנון לוי אמרו שבארומה בתל אביב כל האוכל אוכלים אותו עכברושים לפני שאנחנו אוכלים אותו - עכברושים אבא!". בלי לחשוב מי עומד מסביבי (ממילא בקושי רואים אותו מעבר לדלפק), ובתשובה שדי טיפוסית לי, עניתי לו: "העכברושים האמיתיים הם העיתונאים האלה, הם אלה שאוכלים אותנו. כשתהיה גדול תבין". 3-4 לקוחות שעמדו ליד, הקופאית והברמן כולם נעצרו, הסתכלו עלי, וחייכו חיוך ענק. בחור אחד שעמד ליד הסתכל על הילד ואמר לו "תקשיב לאבא!".
עכשיו אני יכול לדמיין איך באלף מקומות שבהם הייתי מבקר את האיכות העיתונאית של אותם עיתונאים, היו רואים בי פאשיסט מטורף, אבל מסתבר שמרבית האנשים פשוט רואים בעיתונאי משהו צהוב, לא שונה הרבה מכוכבניות פורנו. פשוןט מתביישים להגיד.
סיפור אמיתי
_____________________________________
.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
