קראתי את הסיפור החריג בלינק שעופר הביא כאן, ואני תוהה: האם הדרך הפשוטה לחלץ פגז שלא נעשה בו שימוש מקנה טנק היא פשוט.....לירות אותו? לפחות אני יודע שבתותחנים יש נוהל מסודר של חילוץ פגז מקנה, גם אחרי שננעץ בסלילים.

האם טכנית ניתן לחלץ פגז מקנה טנק אחרי שכבר נטען? האם במרכבה סימן 3 ו4 בעלי הקנה החלק, הפגז בכלל ננעץ במשהו?

שאלה אחרונה: האם בטנק אפשר לפתוח סדן כשהפגז כבר בקנה?

תודה



נ.ב: למקהלת המגיבים אוטומטית - עשיתי כבר חיפוש בנושא (וגם עשיתי גוגל) וכל מה שמצאתי זה אזכור של מרגמה פנימית תקולה ודוגמא שאני הבאתי כאן

ציטוט:

במקור נכתב על ידי a_tell ומאחורה, עם החנו"ת. הצוות הזה הצליח אחרי מאמצים רבים לירות פגז בודד. הפגז הבא סירב לצאת לדרך בשום אופן והצוות נאלץ לבצע חילוץ מקנה קר. בשאר הפגזים והחנו"ת לא נעשה שימוש

מנהלים - אם יש משהו בעייתי בהודעה זו, אל תהססו.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

במקרה המתואר הפגז נורה אבל תהליך הרתיעה לא הושלם והתרמיל נשאר בקנה ללא אפשרות חילוץ (פתיחת הסדן במקרה כזה לא מאפשרת הוצאת התרמיל, נדמה לי שבמג"ח יש להם אמצעי למקרה כזה) [עריכה.. נדמה לי שאם הסדן לא רתע עד הסוף לא ניתן בשוט א' לפתוח את הסדן]. מה שמאושר אבשלום עשה במקרה הזה הוא לנגוח את התותח במשהו מסיבי וקשה כדי להשלים את תהליך הרתיעה ולחלוץ את התרמיל.

פגז שלא נורה ניתן להוציא בלי בעייה.

אין שום בעיה לפתוח סדן ולהוציא פגזים שנתקעו.

במקרה של פגז שנתקע בקנה ולא יוצא בפתיחת סדן ישנו חולץ יעודי שהוא חלק מהזיווד של הטנק.

אולי במרכבה. בשוט היה סדן אחר (מרובע שנפתח הצידה). אני כבר לא זוכר כ"כ טוב אבל אם התותח היה רותע ולא משלים רתיעה לא ניתן היה לחלוץ את התרמיל. בשוט היה פגז עשן בריטי כבד מאד ומסריח מאד (אחרי ירי). הפגז הנ"ל היה בעל רתיעה נמוכה שלא הספיקה כדי לחלץ את התרמיל. היה בטנק מנוף "ביטול פעולה חצי אוטומטית" שבמקרה הנ"ל היו מפעילים אותו לפני הירי כדי שניתן יהיה לחלוץ את התרמיל אחר הירי. הסדן במג"ח ובמרכבה נראה ופועל אחרת.

לגבי פגז שלא נורה אין בעיה לפתוח את הסדן ידנית ולשלוף אותו או לחילופין לירות את הפגז.

בתותחי ה 105 היתה לעיתים בעיה של חליצת תרמיל הנחושת לאחר הירי. לצורך חליצת התרמיל ניתן להשתמש בחוטר או בחלק המתכתי של מכוש (בשוט) או במתקן מופלץ שמתחבר במקום התחל ושולף את התרמיל החוצה באמצעות הברגה (בשוט מגח ומרכבה 1,2).

לעתים רוצים לשלוף פגז תקוע החוצה (מכיוון שלא נטען עד הסוף והסדן לא נסגר, בגלל איו"ר בתותח או מסיבות אחרות). כאן הכללים דומים לתותחנים לגבי קנה קר וחם. אמצעי החליצה דומים לחליצת תרמיל. החל מפתיחת ידנית של הסדן וכלה בחוטר מיוחד וכו'.

בתאור שהבאת בלינק היתה בעיה שונה. מערכת הרתיעה של התותח לא עבדה או מה שיותר סביר עבדה באופן חלקי. הרתיעה היא החולצת את התרמיל הנורה ופותחת את הסדן לטעינת הפגז הבא. כאשר לא נורה פגז אפשר פשוט לפתוח ידנית כפי שתאר דולף. כאשר התותח רותע באופן חלקי ונתקע הסדן תקוע ואי אפשר לפתוח אותו ידנית. הדרך היחידה היא להשלים את הרתיעה באופן מלאכותי ואז לפתוח את הסדן ידנית.

בדרך כלל ששממשיכים לירות פגזים בתותח שלא רותע כמוש שצריך הצרות רק ילכו ויחמירו. רתיעה של 50 טון לפחות חייבת להפרק בהדרגה ומערכת רתיעה תקועה מעבירה את הלחצים למקומות אחרים. אבל על זה מקבלים צל"שים.

טל

לצערי אני לא יכול רגע לקרוא קבצי PDF
ראיתי שמדובר בצל"ש של אבשלום מאושר שכדי לייצר רתיעה מלאכותית ולחלוץ את התרמילים נגח עם התותח בסלעים ובטנקים אחרים.
נדמה לי שציון ספיר גם ביצע איזשהו אקט גבורה שקשור לפגז שלא נחלץ (סדן שלא נסגר עד הסוף? נסגר תוך כדי ההיפלטות ונתקע בחצי הדרך?) כשנגח את הפגז בידו החשופה ואיבד חלק מאצבעו/תיו

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הסיפור לא מוכר לי ואם הסתיים בצל"ש אשמח לפרטים נוספים
וממש כדאי לך לסדר את עניין קבצי ה PDF זה סיפור באמת מיוחד במינו

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אם זה מעניין את מישהו מוכן לספר איך הקליע חולץ מבלי לפגוע בסלילים של הקנה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ישנו כאמור פריט זיווד שנקרא נגח-חולץ שכל יעודו בחיים לטעון פגז שלא נכנס עד הסוף או לחלוץ אותו. שימוש לא נכון בכלי הזה הביא למקרה אצלי בפלוגה של פגז שנקרע וכל החנ"ה התפזר בצריח.(התרמיל לא ממתכת ופשוט נקרע כאשר הרש"ק עדין בקנה)
אמצעי נוסף שקיים הוא התקן לחוטר של התותח שנקרא גביע חליצה ונועד לדחוף את הפגז התקוע מבחוץ פנימה

אגב, לעניין של יצירת רתיעה מדומה יש שני פתרונות. האחד, שהוזכר הוא "נשיקה בין טנקים" (לנגוח את התותח בעצם קשיח מספיק)
הפתרון השני הוא ראצ'ר הידראולי שמשמש בין השאר גם להחלפת קנה תותח וגם למשיכת הקנה לאחור

נוע, נוע! סוף