26-03-2008, 21:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
|
|
הטלת ספק אומנם הייתה אך אינה הכחשה..
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי ichpatli שמתחילה ב "הטלת ספק -"אך מתעקש להכיר בשואה הארמנית שאם התרחשה, התרחשה לפני המון שנים..""
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ichpatli
ואתה ממשיך בהבעת ספק גם בתגובתך האחרונה.
כיהודים אסור לנו לתת יד להכחשת/מחיקת האסון הארמני (או של כל עם אחר). אם נעשה כן אין לנו זכות מוסרית לבוא בטענות לאלו שעושים זאת לנו.
ללא הצמדות קפדנית לעקרונות מוסר בסיסיים, לא יתכן חוסן לאומי.
במציאות הצבועה של עולמנו, נראה שאין מנוס מפשרות כואבות ודרוג סולם הערכים עפ"י עדיפויות הגיוניות. רצוי שפשרות כואבות יעשו רק במצבים חריגים ומועטים, כאשר נראה כי כלו כל הקיצין - במצבים של חוסר ברירה אמיתי.
|
כפי שאמרתי, אני אינני יודע מספיק על מנת לאשש את טענות הארמנים או להפריך את טענות הטורקים. ספק רב אם אפילו ההיסטוריונים יוכלו לשפוך מספיק אור על הפרשה. שאלת העובדות היא שאלה חשובה שצריך לענות עליה, משום שהיא הבסיס להפעלת ה"שריר" המוסרי.
השואה היהודית, הייתה ארוע חריג בעולם. אפילו הארמנים לא טוענים שהטורקים שמו להם למטרה למחוק את העם הארמני בכל תפוצותיו..
אכן, אין מנוס מפשרות כואבות, וגם לו הייתה השואה הארמנית עובדה שאין לפקפק בה, עדיין לא הייתי מציע לגנות את הטורקים בגינה. לדעתי אנחנו כבר נמצאים במצב חריג שבו כלו כל הקיצין. כל אויבינו מסביב קמים עלינו להשמידנו, ולא כדאי להפוך את האומה הטורקית המתלבטת בנושא לאויב נוסף..
לדעתי זהו חוסר ברירה אמיתי.
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”
|