פורסם הערב בערוץ 10:

http://news.nana10.co.il/Article/?A...=543503&sid=126

שימו לב שזהו רק בדיקת יציאת הרקטה מהמשגר, לפני כל פעולה רקטית.. החלק הקשה עוד בהחלט לפנינו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img291.imageshack.us/img291/1259/snap1ss2.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img256.imageshack.us/img256/7344/snap2ho1.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img126.imageshack.us/img126/4677/snap3tq6.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img238.imageshack.us/img238/4963/snap4em8.jpg]

האם זה נורמלי בטילי אוויר אוויר וטילים מונחים ככלל, שהשכבה האווירודינמית מתפרקת מעל החיישנים האקטיביים לפני הפגיעה?
אני לא זוכר שראתי דבר כזה אף פעם.

לא.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

יש לי ספק מסוים.
רקטות ארטילריות יש באלפים וברבבות. ניתן בנקל ליירות אותן במטחים.
האם סוללה, זריזה ויעילה ככל שתהיה, תוכל להתמודד עם אלמנט ההרווייה?
ומעבר לזה, מה לאחר הרקטה השלוש-ארבע מאות? מה קורה כאשר מלאי הטילים אוזל, ואילו מלאי הרקטות אצל האוייב ירד רק בחמישה אחוזים?
נראה לי שאת הפתרון צריך לחפש במקום אחר.
אני לא מתיימר לתת עצות לטובים ממני, אך נראה לי שמהר מדי זנחנו את כיוון נשק האנרגיה המכוונת. הנאוטילוס לימד אותנו שהוא מסוגל בעיקרון ליירט קטיושה. מאידך - הוא יקר מאד, מסורבל ופגיע, ומזיק ביותר לסביבה. אבל - ישנם מקורות אנרגיה פחות הרסניים, וישנם סוגי לייזר כגון FIBER LASER או FEL-LASER, המבטיחים עצמות גבוהות בהרבה, בכלי קומפקטי. אין כל בעיה עקרונית, כאשר משתמשים בכלי כזה להגנת העורף, להזינו ישירות בחשמל מן הרשת הארצית, דבר הנותן לו "מרווח נשימה" ארוך מאד.

אתה שוכח את הייעוד של המערכת,
ליירט רקטות שייפגעו בשטח מאוכלס ולהוריד את הכדאיות של שיגורם מצד הארגונים.

כבר דנו בפורום על כדאיות השימוש בנשק, ובכל מתאר הוא כדאי יחסית למה שהרקטות גורמות, בין אם בסכנה חיי אדם, חיים בפחד, או החזרי כסף על נזקים לאחר מכן.

הנאוטילוס הוא טכנולוגיה בחיתוליה, שיש לה עוד הרבה לאן להתפתח ועם בעיות רבות, בין אם במזג אוויר בעייתי ותחושת בטחון השווא שהיא תספק, או בגודלה ותפקודה האיטי יחסית, שלא יאפשר התמודדות עם מטחי רקטות כבדים.

אני לא מומחה גדול, אבל אתה לא חושב שאם היה פתרון אחר פשוט כמו שאתה מציע, הוא היה נבדק? הגלגל הרי לא הומצא אתמול..

אני אחדד, כיפת ברזל לא נועדה להיות המענה היחיד, הבלעדי, המושלם או הכולל לרקטות, בטח שלא במצב של מלחמה כוללת. כיפת ברזל היא אמצעי מרכזי בהתמודדות אל מול רקטות, אבל כמו כל אמצעי אחר היא לא מושלמת ויש לנקוט באמצעים נוספים, התקפיים, מיגון פאסיבי וכד' כדי להשלים אותה.
צריך להבדיל בין תפקיד המערכת בבט"ש שבו האיום הוא בעיקר ירי של מטחים קטנים ע"י אירגוני טרור לבין מלחמה מול צבא סדיר שבה יבוצע ירי מאסיבי. בבט"ש המערכת תוכל תיאורטית ליירט את (כמעט) כל הרקטות ולספק הגנה הרמטית (כמעט) לתושבים. במלחמה הדבר יהיה בלתי אפשרי ותפקיד המערכת יהיה כנראה צימצום הנזק הנגרם למטרות אזרחיות וצבאיות.

בקשר ללייזר, אני מאמין שנשק לייזר הוא העתיד, אבל הטכנולוגיה כיום אינה בשלה עדיין.

אבל ברצינות: אני לא מתיימר לרגע לתת תשובות יותר חכמות ממה שיש! קטונתי. אלא מה, שיתפתי אתכם בספקות שלי. המערכת נראית לי כתשובה פופוליסטית של הדרג המדיני למצב שמלכתחילה יש לפתור בדרכים פוליטיות ולא צבאיות. כל מטרתו של הטרור (ולא חשוב כרגע באיזה אמצעים הוא משתמש) הוא להביא לאפקט מוראלי גדול ככל האפשר באמצעי הפשוט והמצוי ביותר. מערכת הגנה יקרה ועטירת טכנולוגיה כנגד כלי נשק מאולתר, אינה התשובה היעילה ביותר. חשוב לרגע על תרחיש שבו היא מופעלת: האם העיר המוגנת יכולה להמשיך בשיגרת יומה או שתשמע צפירת אזעקה? האם הרקטה המשוגרת תיורט מחוץ לתחומי היישוב או שתתפוצץ מעליו ותמטיר ענן של רסיסים עליה? האם מיגון פסיבי אינו יותר זול ו/או יעיל? אז מה בעצם השגנו?

לגבי לייזרים - אני בהחלט מודע שאינם מושלמים כלל. צווארי הבקבוק כיום הם:

• מקור אנרגיה גדול, ויחד עם זאת (במקרה של לייזר כימי) לא רעיל.
• מימדים פיסיים גדולים של המערכת.
• עצמה יחסית נמוכה = דרוש זמן רב להארת המטרה כדי להשמידה (DWELLING TIME).
• בעיית שקיפות האטמוספירה לארכי גל שונים.
• הקלות הרבה של מיגון כנגד השפעת לייזר (ציפוי מחזיר אור, ציפוי אבלטיבי, DECOYS).

לחלק מאלה ישנם פתרונות בשלבי מחקר, אך כל מה שאכתוב יהיה בגדר של ניחוש מלומד בלבד, היות ורוב החומר "הפיקנטי" בתחום זה נמצא באיזור הפרוייקטים השחורים. כאן יש להעיר שבנושא נשק אנרגיה מכוונת שאינו לייזר, כגון אלומות אלקטרונים, פרוטונים או נאוטרונים, או לייזרים בתחומי קרניים קצרות (X, גמה) - הופסקו הפרסומים הגלויים באמצע שנות השמונים.

תחום אחר שיש לו פוטנציאל לשמש ככלי נשק זול יחסית ויעיל להגנה נקודתית או איזורית מצומצמת, היא בתחום הארטילריה העל מהירותית עם קליע מונחה. הטכנולוגיות שיש להזכיר בקשר לכך:

• RAIL GUN
• COIL GUN
• ELECTRO-THERMAL GUN
• "SMART PEBBLES"

האם זה בשל? מה המחיר בפועל? מה היעילות היחסית לעומת אמצעים יותר קונבנציונאליים? אינני יודע. אין מספיק פרסומים בנידון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ לגבי לייזרים - אני בהחלט מודע שאינם מושלמים כלל. צווארי הבקבוק כיום הם: מקור אנרגיה גדול, ויחד עם זאת (במקרה של לייזר כימי) לא רעיל. מימדים פיסיים גדולים של המערכת. עצמה יחסית נמוכה = דרוש זמן רב להארת המטרה כדי להשמידה (DWELLING TIME). בעיית שקיפות האטמוספירה לארכי גל שונים. הקלות הרבה של מיגון כנגד השפעת לייזר (ציפוי מחזיר אור, ציפוי אבלטיבי, DECOYS).

למיטב הבנתי גם ללייזר יש מגבלה על קצב אש או כמות היירוטים הרצופים

המגבלות:

• מגבלות מערכת שו"ב
• התחממות
• אספקת אנרגיה

מכל אלה הקלה לפתרון היא השניה - מערכת קירור מתאימה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ המערכת נראית לי כתשובה פופוליסטית של הדרג המדיני למצב שמלכתחילה יש לפתור בדרכים פוליטיות ולא צבאיות.

כל הדיון במערכות הגנה מטילים סובל מהתסמונת הזו.
הציבור והעיתונות חושבים שיש איזה (סליחה מראש על ההשוואה) wunderwaffe שיהפוך את הקערה על פיה תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
הבעיה לדעתי היא שבדיוק כמו אז - מדובר בטכנולוגיות שאפשר כבר לראות אותן באופק אבל הן פשוט עדיין לא בשלות. יש לי הרגשה שנשק אנרגיה יהיה פתרון זמין בעוד לפחות חמש שנים בהינתן תקצוב נכון (ואני סומך על הפנטגון יותר מאשר על ממשלת ישראל בתקצוב הזה). כרגע, זה נראה כאילו עדיין אין מערכת יירוט מבוססת אנרגיה שתיתן פתרון, בטח לא פתרון מיידי או כלכלי.

להפתעתי, המאמר בקישור המצורף מציין שכיפת ברזל הנה הטכנולוגיה C-RAM בשלבי הפיתוח המתקדמים ביותר.
http://www.defense-update.com/newsc...080208_cram.htm

כך שכנראה לדבר על חלופות עדיפות אינו פרקטי באילוצי המציאות הישראלית.

מנגד, מערכת הפלנקס נוחלת הצלחה סבירה של 60-70% בעירק כנגד פצמר"ים (אין לי מושג איך להקבילם לקסאמים), כך שמרגיז שבישראל לא הציבו ולו לנסיון קצר את המערכת באזור עזה.
http://www.globalsecurity.org/milit...ground/cram.htm

תמונות טובות של הניסוי באתר רפאל?
לא.
האתר מעודכן ל - 16.2.2008. מדוע? יוסיפון, אתה מוגדר כעיתונאי, לא? אולי אנשי יחסי הציבור יאותו להעביר תמונות באיכות סבירה?

מזכיר לי את הביקור בספארי, שבו אנחנו התחבאנו בתוך אוטובוס סגור ואילו האריות הסתובבו בשאננות בשטח.

הרוגים לצד השני במטחי תותחים וירי שטוח יפתור את הבעיה יותר טוב מכל הפיתוחים האלה.
על כל פנים ככה אימו לפני ההתנתקות ושכחו, אח"כ העולם ירעש עד החדשות הבאות.

איור של המיירט

(מקור: http://www.defense-update.com/newsc...080208_cram.htm)

האם בניסוי הזה שנערך צויין פגיעה? הפלת הטיל המשוגר? משהו שיראה על מה שקרה בניסוי?

במרגמות. כבר היום אפשר לזהות מגמה זו. אני לא מבין איך זה משקיעים בפתרון שבסופו של דבר לא ייתן מענה לירי מרגמות ?

אבל מכנגד מרגמות לא בעלות אותה יכולת כמו טילי קאסאם.

הטווח שלהם קצר מדי. הן לא מסכונת את שדרות או חשוב מכך אשקלון ותשתיות לאומיות אחרות.

מאיפה הביטחון שהמערכת לא תוכל ליירט פצצות מרגמה?

כיפת ברזל לא נועדה להיות מערכת כוללת להגנת שדרות והסביבה, אלא מערכת שנועדה להתמודד עם איום הרקטות קצרות הטווח על העורף כפי שבא לידי ביטוי גם בעוטף עזה, אבל גם במלחמת לבנון השנייה ובירי הרקטות על אילת ועוד.
יירוט ירי תלול מסלול לטווח קצר מאוד (עד ה5 ק"מ בערך) הוא משימה קשה מאוד וזאת עקב זמן המעוף הקצר של החימוש, גודלו וקירבת המסלול לקרקע. גם מערכות כמו הנאוטילוס יתקשו להתמודד עם האיום. בסופו של דבר כל עוד אתה קרוב לאוייב הוא ימצא דרך לפגוע בך ולכן הפתרון ליישובי הספר לא צריך הגנתי אלא התקפי.

https://2008-uploaded.fresh.co.il/2...11/20062752.pdf

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

אנשים לעיתים שוכחים, שמעבר למשימה המקומית שלשמה המערכת מפותחת והיא
" הגנה בפני ירי רקטי של חמאס לעבר מדינת ישראל",

יש משום ערך נוסף:
1. פיתוחה של מערכת שיכולה גם לבצע מטלות הגנה במקרים אחרים בעתיד (חליהל וחס נצטרך אותן)
2. פיתוח טכנולוגי שיתן ידע גם לפרויקטים אחרים שיגזרו הלאה
3. מערכת שאפשר יהיה ליצא במידת הצורך לגורמים נוספים בעולם
4. שדרוג המוניטין של היכולת הפתוחית הישראלית ובכך רווח שווקי למערכות צבאיות כחול לבן ככלל
5. שלבי המשך שיוכלו במידת האפשר להוזיל את עלויות הטיל המיירט ובכך לעשות את המערכת
כיעילה יותר.

ככלל:
בהסטוריה פותחו לא אחת מערכות וטכנולוגיות רבות שבסופו של יום לא נעשה בפיתוחים הללו שימוש ישיר.
(למשל פרויקט מטוס הלביא שבסופו של יום לא המריא).
אבל הידע שנרכש והטכנולוגיה שנצטברה במהלך הפרויקט שווה הון למדינת ישראל ולתעשיות הבטחוניות שלה.

אין ספק, אלא שיש פה משום שחיתות. הציבור מממנן פרוייקט שנועד לפתור בעיה חמורה בעדיפות עליונה, ויוצא שהוא מממן פרוייקט שבפועל הוא פרוייקט בעל עדיפות משנית בלבד. מוכרים לציבור פלסתר יוקרתי לטיפול במחלת מעיים. לא מתאים.

צריך להמשיך לפתח את ענף הטילים והרקטות והטכנולוגיות האחרות הקשרות באלו. אולם לא לשווק את זה לציבור כפתרון לקסאמים (מה שבספק).

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

נניח לרגע שהמוצר המפותח (שוב רק לשם הדיון התאורתי) אכן איננו יותר
מאשר "כוסות רוח למת",

עדיין בפרסום הפרויקט ובהזנה התקשורתית בכל מה שקשור סביבו יש תועלות ומטרות שאדם מהשורה לא תמיד מודע להן:
בין שהן לתועלות דפלומטיות ופסיכולוגיות, וכלה בזריעת מידע מטעה כלפי האויב.

בהחלט, לפרסום והפיתוח יש ערך רב כגון דמורליזציה של תושבי עוטף עזה החשים שפוליטיקאים, עסקנים ומהנדסי רפאל הגרים במגדל השן שלהם מפקירים אותם לטובת תוכנית חומש בסגנון סטאלין, וכן מחבלי החמאס שהחזה שלהם מתנפח בגאווה שבעבור צינור השירותים שהם זורקים עלינו טובי מהנדסינו (עם תקציב נכבד) שוקדים יום ולילה לפתח מערכת סטייל "מלחמת כוכבים".

קצת מזכיר את הבדיחה (יש הטוענים שהנה נכונה) לגבי פיתוח אמצעי כתיבה בחלל.
בשל חוסר גרביטציה, לא ניתן היה להשתמש בעטים בחלל.
ע"כ נאס"א הקדישה עשרות מיליוני דולרים ע"מ לפתח עט שהאסטרונאוטים יוכלו לעבוד עמו בחלל.
ואכן לאחר מספר שנים פותחה טכנולוגיה מדהימה שבעזרתה ייצרו עט המסוגל לכתוב מתחת למים, בכל טמפרטורה אפשרית ובסביבה נטולת כח כבידה וחמצן.
הרוסים בחרו להשתמש בחלל בעיפרון .

זוהי לא בדיחה ( לפי מה ששמעתי בעבר ),

נאס"א באמת השקיעו 12 מיליון דולר בפיתוח העט..

זאת אגדה אורבנית, למיטב זכרוני.
וחוצמזה, תזכרו שהשורה התחתונה שפותח עט שיכול לכתוב בכל מצב, ולפיתוח כזה יש הרבה משמעויות חוץ מאשר "אתם מסבכים את החיים כשיש פתרון פשוט יותר", כי בדרך כלל זה לא נכון שיש פתרון פשוט.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

סיפור נחמד ומשעשע אבל כל מילה בו היא בלוף.
נאס"א והרוסים השתמשו בעפרונות בהתחלה, אבל אם אני זוכר נכון הייתה בעיה עם היותה של הגרפיט שבעפרון דליקה באטמ' של חמצן טהור (אחד מלקחי אסון אפולו 1). העט המדוברת פותחה על ידי חברה פרטית ביוזמתם האישית ומתקציב פיתוח פרטי ונמכרה בגרושים גם לנאס"א וגם לרוסים.