28-05-2005, 12:58
|
|
|
חבר מתאריך: 23.02.05
הודעות: 837
|
|
:(
ה' ישמור!!!!!!!!!! אני לא יודעת מה לעשות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! היא מפחידה אותי....
מצבה מדרדר! אני ממש לא יודעת מה עושים. לא ראינו אותה שבוע בערך, והיא לא ענתה בשום מקום, תכננו ללכת אליה אחרי בצפר, כשכולנו מסיימות באותה שעה. בשיעור האחרון, לפני הבוחן בסוציאלוגיה, היא שולחת לי הודעה "אתן בבצפר? עד מתי?" עניתי לה שאנחנו לומדות עד 12 וחצי ושאחרי זה תכננו ללכת אליה ושאלתי איפה היא והיא ענתה לי "אני באה להפרד". אתם לא יודעים מה עבר עלי באותו רגע שקראתי את ההודעה הזו...התחלתי לרעוד והתמלאתי דמעות. נבהלתי שזה כבר הגיע למצב של בית חולים או משהו כזה....ביקשתי מהמורה לצאת החוצה ,התקשרתי אליה והיא נשמעה גרוע. היא לא רצתה לומר לי במה מדובר וזה עוד יותר הגביר לי את הפחד. אמרתי לה שאני לא אצליח להתרכז בבוחן והיא אמרה שהבוחן יותר חשוב...חזרתי לכיתה כולי רועדת, לא חשבתי על כלם חוץ ממנה, פחדתי בצורה משמעותית, חשבתי שיש מצב שנזכרנו מאוחר מדי....פחדתי שהמצב רציני שאין ממנו חזרה....
היא הגיעה לבית הספר, רק כדי לדבר איתנו. למזלינו, זה היה רק העניין של חבר שלה. הוא מאיים לספר להורים שלה אם היא לא תספר. ואנחנו מבינות אותו מאד. היא ניסתה לסים עם חייה ובמזל עצרו אותה...ה' אני כל כך פוחדת!!!!!!!!! נשבענו לה שלא נספר להורים שלה, כי ההורים שלה לא יעזרו בכל מקרה, אנחנו מכירות אותם. התקשרנו לכל מיני מקומות שחשבנו שיעזרו לנו. יעצו לנו כמה דברים....אמרו לנו שהמצב שהיא נמצאת בו עכשיו, בתוך כל התהליך של הטיפול זה שלב אפס....
דברנו עם חבר שלה. הוא כל כך דואג לה.....השבענו אותו לא לספר להורים ושהוא יעזור לנו בכל מה שנעשה...שינסה לריב איתה פחות...
מפחיד, אבל האור בעיניים שלה כבה...אין יותר את החברה השמחה שלי..העניים שלה כבויות לגמריי....
הלכנו לדבר עם האחות בקופת החולים שלה,, ספרנו הכול והיא הכינה דוח. היא אמרה שזה הדבר הכי נכון שהיינו יכולות לעשות. ביום ראשון תכנס לתמונה עובדת סוציאלית, נקווה שעשינו את הדבר הנכון ועוד לא מאוחר מדי!
אנשים סליחה אם אני כותבת יותר מדי, אבל זה רובץ לי על הלב והייתי חייבת לפרוק את זה.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|