22-02-2008, 18:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.10.01
הודעות: 507
|
|
אני אסביר לך בקצרה,
אתה בחור צעיר, אתה כסטרייט בגילך לא מרגיש חששות,
אני בגילך (זה היה לפני 16 שנה) מאוד חששתי להגיד שאני הומו, מאוד חששתי לצאת למקומות גייז, מאוד הייתי מתוסכל (לא היום, אז), ידעתי אני לא ההומו היחידי בעולם, אבל מאוד חששתי לברר.
היום, היום הנושא הזה יותר פתוח, יותר נוח, יותר חופשי עבורנו (ההומואים והלסביות),
נכון, החלק הגדול לשינוי היה האינטרנט, אבל האינטרנט נתן לנו להכיר אחד את השני,
את השינוי דווקא עשו המצעדים, והכוח והאומץ לצאת ולהגיד "כן, אני הומו ואני לא מתבייש!"
עכשיו תבוא השאלה "נו, אז עכשיו יותר טוב לא? אז למה לעשות עוד מצעדים?"
התשובה מאוד פשוטה,
ישנם המון דברים שלהומואים ולסביות עדיין אסור (נישואים חוקיים, אימוץ, תרומת זרע, ירושה לבן זוג ועוד ועוד ועוד)
וזה לא רק בארץ, ולא בגלל רק הדתיים, זאת מלחמה ארוכת שנים בכל הממסד.
עד שיבינו (וכן, משנה לשנה היחס מתחיל להצטמצם בכל העולם) שהומואים ולסביות הם חלק בלתי נפרד מהאוכלוסיה במדינה,
וגם הם משלמים מיסים וגם הם משרתים בצבא וגם הם תורמים לפיתוח המדינה כמו כל אזרח אחר במדינה,
אז למה להם לא מגיעים הזכויות כמו לכל אזרח?
היחס לא שונה מהיחס שהיו לשחורים (להזכיר לך שהיו ספסלים ללבנים וספסלים לשחורים וכלבים?)
אפשר להמשיך את השיחה הזאת עוד שעות,
השאלה היא האם יש בכלל עם מי לדבר או שהראש אטום?
ותתפלא, לרוב השאלות יש לי גם תשובות, אבל אם רוצים לפתוח דיון רציני אז שיהיה בצורה בוגרת ולא "יהומו אוכל בתחת" וכאלה, את זה אני יודע כבר...
והכי חשוב,
באמת הכי חשוב לדעתי,
שאף אחד לא יחשוב שעושים את זה בכוונה לעצבן, אני לא חושב שיש מישהו שרוצה לעצבן,
פשוט זאת הדרך היחידה (מצעד של פעם בשנה, פעם בשנה, אתה קולט?) שאנחנו מוצאים בכדי לעשות קצת "רעש" אצל מקבלי ההחלטות בממשלה.
אני מקווה שהבנת שזה לא מגיע ממקום של לעצבן או לחפש צומי (ה"צומי" היחידי שקהילת הגייז מחפשת זאת הכרה חוקית ולא צימצום זכויות במדינה).
_____________________________________
|