|
12-02-2008, 17:52
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
|
|
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי שטורס שמתחילה ב "ידידי, העולם כולו נברא בדיבור אנו מאמינים...סוף מעשה במחשבה תחילה"
אני תומך נלהב של אסטרטגיית הפעלת הראש לפני הידיים, ולא בדרך של נגיחה.
בכל זאת יש לי רתיעה חזקה מצימודי המילים מדור הRMA, ובכוונה את המינוחים האלה אני מזכיר.
גם כיום, כשאנו רוצים לחשוב על נושא מסוים באופן חדש אין זה פסול להשתמש בכלי חשיבה מן הדור הישן (הנחה, מסקנה, השערה ועוד כאלה מונחים שלמרות גילם המופלג הם עדיין משמעותיים ויעילים בעולם המודרני).
כך לדעתי יש להתייחס גם למונחים כמו "התקפה", "החזקה", "אגף", "חזית", "קו מגע", "הספקה", "הגנה סדורה", "הגנה חפוזה", "בלימה", "סיור", "תצפית", "תמונת מצב", "הערכת מצב", "התקפת נגד", "כיבוש", "גזרה", "תיאום", "חיילות פרט", "מקצועיות", "תורת לחימה" וובטח כל אחד כאן יוכל להוסיף עוד כמה מונחים משמעותיים, שרירים וקיימים שאולי קצת "יצאו מהאופנה".
הרי בסוף, אם תהליך בניית תמונת המצב לקוי, למה שתתקבל הערכת מצב נכונה?
אם התורה לא ידועה בחלקה ולא ברורה בחלקה האחר, למה שיצליח מי שמנסה (אפילו לכאורה) לפעול לפיה?
אם לא התאמנת, למה שתהיה מוכן?
אם רק המפקדות עשו תרגילי מפקדות, וכל השאר עשו עבודות שיטור מתקדמות (או נחותות, תלוי את מי שואלים) למה שהיחידה הצבאית תצליח להוציא לפועל מהלכים צבאיים?
אם המפקדים לא נשלחים ללמוד ולרכוש כלים אינטלקטואליים בעלי משמעות צבאית למה נראה למישהו שניתן לצפות מהם לתפוקות אינטלקטואליות בתחום הצבאי?
להבנתי (ואני הראשון להודות שהבנתי מוגבלת), אנחנו כתרבות, מדינה וצבא רצים בעליצות ופזיזות לעבר כיתה ו', כאשר אפילו את כיתה ב' עוד לא השלמנו בהצלחה.
האם אנחנו כבר יודעים ליישם את נושא החזקת כוח צבאי מיומן ומאומן? ונעזוב לרגע את הדיון על רלוונטיות התו"ל, האם הצבא שלנו מוחזק במצב מיומן ומאומן על תו"ל כלשהו?
האם אנחנו כבר יודעים כיצד להכשיר דורות של חיילים במקצועות הצבאיים (לא רק חי"ר עם נשק אישי שיודע לבצע ירי אינסטינקטיווי)?
האם אנחנו יודעים לקיים בצבא זכרון ארגוני? כזה שלמרות אופי השירות המחזורי מצליח לשמר ידע ולא ללמוד מחדש את אותה המיומנות מאפס כל ארבע שנים?
לשיטתי, גם אם אנחנו "תקועים" בתו"ל שרלוונטי למלחמת יום הכיפורים ומפקדינו רדופים על ידי המשגים המקצועיים שנעשו שם ונחושים לא ליפול אליהם שנית, עדיין מצבנו טוב עשרות מונים מאשר אם יסתבר שאנחנו "תקועים" בערבוביית המושגים והאלתורים של שתי האינתיפאדות.
אם נזכור שאנחנו צריכים לשאוף להיות מדינה שבין השאר (מערכת חינוך, סעד, בריאות, משק, תחבורה) מחזיקה גם צבא, אז לא נורא אם הצבא יתאים רק בשמונים אחוז למתאר המודרני של שדה הקרב. הרי ממילא צבאנו אמור להיות מופעל לא ככלי קבלני ממוקד ומושחז של איש עסקים תאב התפשטות, אלא ככלי אין-ברירה של עם שואף שלום שמחפש רק להבטיח את קיומו במולדתו ההיסטורית.
לסיכום, אזכיר כאן שבסיכום של קרוב למאה ושלושים שנות קוממיות העם היהודי בארצו, בבחינה של גודל האבידות, האויב המסוכן ביותר ליהודי בארץ ישראל הוא- יהודי אחר חמוש במכונית!
ואיפה כולנו בהפגנות ולחץ על נבחרינו בעניין הזה?
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|
|