לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה פעם הזמנים היו יותר טובים; כולם אומרים - ככה כולם חושבים... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם החורף היה די סביר... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם בקיץ היה די קריר... אני לא כל כך זוכרת; מתגעגעת רק בערך, כי העתיד נראה לי הרבה יותר מגניב: רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל אביב... והם יגידו: זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח... חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > אמצע החיים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 10-02-2008, 22:04
  משתמש זכר juda juda אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
עד 120 !!!... למה זה בעצם טוב?

היום עברתי ליד מטפלת שדחפה עגלת נכים, וטיילה עם קשישה בגן ציבורי.
עד כאן זה נשמע פסטורלי...

העיניין הוא שהקשישה שישבה בכסא הגלגלים, שאני מעריך את גילה בהרבה מעל 80,
לא בדיוק "ישבה" על הכסא...
"היא היתה מוטלת על הכיסא", הוא ביטוי מדוייק יותר...

רק בכדי לסבר- הקשישה לא היתה מוזנחת חלילה, ניכר היה כי היא מטופלת היטב,
שערה היה מסורק, היא היתה לבושה היטב, ואפילו לכפפות דאגו לה...

אבל....

אבל... היא נראתה כמו בובה חסרת חיים שסירקו, הלבישו, והניחו על כסא...
שום שמחת חיים לא נראתה עליה, שום חדווה, שום סקרנות למתרחש סביבה...
היא פשוט ישבה על הכסא המטייל, ובהתה לעבר נקודה דמיונית אי שם...

הדבר היחיד שעלה במוחי באותו הרגע היה-
"אלוהים, אל תביא אותי למצב הזה..."
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 10-02-2008, 22:44
  שומר סוד שומר סוד אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.02.05
הודעות: 1,116
אף אחד לא רוצה להגיע למצב הזה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "עד 120 !!!... למה זה בעצם טוב?"

לפחות אותה גברת, על פניו, זוכה ליחס אנושי, היא מטופלת, מטופחת ומוצאת לחוש את קרני השמש. אשרי אלו המטפלים בה.

והיה ונגיע? הרי אין זה תלוי בנו. אני מעדיף את המוות במקרה כזה. פעם חשבתי שצריך להכין הוראות הפעלה למקרים כאלו.אני עדיין חושב כך, אבל החלטתי שיש לי עוד כמה שנים לחשוב על זה (ואני יודע שזה יכול להפתיע אותי גם מחר )

אימי, לפני פטירתה, השביעה אותי שלא אתן לה להיות מחוברת למכשירים, או אדם חי-מת. מעולם לא ממש הגבתי ישירות לבקשה הזו, החלקתי את הבקשה בצורה שתרגע ותוסר מעליה מועקה קשה. לא יודע עד היום אם היה בי את האומץ לסייע לה לסיים את חייה בדרך כלשהיא. הגורל גם לא העמידני במבחן (ואני חושש שהייתי נכשל אם היה מעמידני).

יותר קל להיות בצד המבקש.
אשר לצד שעומד ממול בסוג של חוסר אונים, פעם אמרה לי מישהי שהיא מעדיפה את ה"כמעט" מאשר "אין".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 11-02-2008, 11:05
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "עד 120 !!!... למה זה בעצם טוב?"

הייתי אומר שכיום יש סיכוי לא רע (וכל אחד שיחליט האם הוא "רוצה" לחיות אתו, תיאורטית כמובן) לחיות חיים מספקים ונוחים עד למגוון גילאים "מופלגים", כאשר קיים סיכון סביר של 1-2 שנות חיים כאשר מצבך הוא "סיעודי" יותרמאשר "פעיל". מלבד אנשים ש"סוחבים" על גבם מחלות כרוניות שונות (סכרת, בעיותאורטופדיות מגיל צעיר), גם אנשים עניים מאוד, עריריים או מנותקים מחברה, סיכוייהםרבים הרבה יותר להגיע למצב סיעודי מביש. אם אתה לא אחד מאלה - ז"א שסביבך רבים מבניגילך כחברים, משפחה רגילה, מצבך הכלכלי סביר ואתה לא סוחב מחלות יוצאות דופן, אניחושב ששנות החיים של גיל 80 ומעלה (וגם אל תוך ה-90) לא נוראיות כמו שנוטים לחשובבמבט מהצד.



גיל 85-90 כלל לא נראה לי כיום כגיל שמתקשר לבלות קיצוניתו"ציפייה למוות" כמו שאחרים חושבים, זה כמובן אחרי היכרות עם לא מעטים שזהגילם...



כמה נקודות שכן חושבים עליהם כאשר מעלה על דעתם אפשרותלהזדקנות בגיל מפלג:



שלא תגיע למצב שבו הסובבים אותך מהחוג המשפחתי יירתעו/ידחוממך (ולא חשובה הסיבה או מי אשם) ואלה מביניהם שיטפלו/יגשו אליך יעשו זאת רק מסיבותשל מחייבות "מוסרית". כשלא מביאים אותך לבת מצווה של הנינה "כי זה יהיה לךקשה"...



שלא תגיע למצב שבו נפשית תישאר לבד לגמרי בהתמודדות עם ימיםשלמים, התדרדרות בריאותית, זיכרונות, נידודי שינה או אלוהים יודע מה...



שלא תגיע למצב שבו "חייך" יהיו פונקציה כלכלית עבור המשפחה, הרבה יותר מאשר כל דבר אחר. כאשר 2-3 ילדיך זוכרים אותך יותר בגלל שאתה עולה להם 2000 ש"ח לחודש לכל אחד (בית אבות) מאשר מכל סיבה אחרת... מיצית את חייך.



שהרצון לדעת מה יהיה מחר (בכלל) יהיה חזק יותר מהרצון לדעתמה התוצאה של בדיקת הדם שלקחו לך היום בבוקר (או במילים אחרות: שאתה עדיין חי ולאעסוק בלחשוב על איך להשאר בחיים(



והכי חשוב: כל עוד אתה רואה את עצמך כאדם ולא כמישהו שנמצאאי שם בראש שורת הנידונים למוות (שניים מבני משפחתי שהגיעו לגיל מופלג, "זכו" לכמהחודשים בודדים של חיים במצב סיעודי בסוף ימיהם. שניהם הביאו "משאלה" ש"הכל יסתייםכבר" ושניהם נפטרו כמה שבועות בודדים לאחר מכן. הייתי אומר ששניהם (ומדובר על אנשיםקשוחים בעלי עבר עשיר מאוד של התמודדות עם שיאי הזוועות) הרגישו שהגיעו קרוב לראשהתור, והבינו שאינם רוצים להתעכב שם אלא לעבור הלאה(.

_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 20:21

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר