 |
04-02-2008, 09:47
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.02.06
הודעות: 1,132
|
|
|
האם צה"ל צריך להגן על המצאותיו בעזרת פטנטים?
http://www.globes.co.il/serve/globe...?did=1000304810
חייל, מסחר פטנטים!
מכל התעשייה שצמחה סביב טכנולוגיות של הצבא, איש לא תגמל את צה"ל בשקל; אולי לכן צמחה כזו תעשייה מפוארת? הדילמה של שחרור מוחלט של פטנטים מול שמירתם קיימת בכל מוסד שבו צומח ידע
13:05 03/02/08
אחד הגופים הציבוריים מהם מוסחר הכי הרבה ידע בישראל, הוא גוף שאין לו חברת מסחור - צה"ל. החברות המפוארות בתעשייה קמו לפי ידע שפותח לצבא. המסחור נעשה הן על ידי החיילים שהמציאו את הטכנולוגיות והן על ידי אחרים, שעברו ליד הטכנולוגיה הנכונה בזמן הנכון.
הצבא לא ראה שקל, לא כי מישהו החליט לסדר או לרמות, אלא כי אין מנגנון מסודר של מסחור ידע מהצבא, והכול פתוח לכל. חישבו מה היו עושים לתחזוקת החייל הממוצע במלחמה האחרונה 5% תמלוגים מחברות כמו אלווריון, בריזקום, וויזאייר ורבות אחרות? בטוח שזה לא היה מזיק. מנגד, אין סיכוי שהתעשייה היתה צומחת לאותם ממדים לו היה מנגנון צבאי מטפל בה. חשבו על מש"ק פיתוח עסקי, או רס"ן פטנטים. האם תרומת התעשייה לישראל פיצתה על כך שהטכנולוגיות יצאו מהצבא ללא כל מעקב? show_ad()
שלא לציטוט אומר אחד מראשי חברות המסחור הישראליות כי הצבא לוקח אנשים מוכשרים ומחייבם לשרת. אמנם הכשרתם היא על חשבונו, אך לפעמים הם מחויבים לחתום קבע שנים ארוכות. "אין סיבה לא לתת להם ידע כדי שיסגרו את הפער מול עמיתיהם בעולם", הוא מוסיף.
תוך כדי התהליך התעשרו לא רק החיילים אלא גם משקיעים עשירים ממילא, כשהצבא לא רואה גרוש. דיבור על הקמת חברת מסחור לצבא נשמע מדי פעם במשרד האוצר, אך אין תוכנית רצינית בעניין.
ניצנים לכיוון ניתן לראות בחברת RDC, שממסחרת את הטכנולוגיות של רפא"ל, חברה ממשלתית המעסיקה אזרחים וגם חיילים בפיתוח מערכות צבאיות. RDC מתנהלת כחברה פרטית לגמרי, בבעלות משותפת של רפא"ל ואלרון מקבוצת IDB. היא דוגמה טובה לכך שמסחור טוב נעשה הכי יעיל חברתב ייזום בעלת אופי מסחרי.
ההצלחות של החברה כוללות בין השאר את גיוון אימג'ינג וגליל מדיקל. אין ספק שגם אלרון התעשרה משיתוף הפעולה, אך גם רפא"ל ראתה את חלקה. מה היה קורה לו הוצעה הטכנולוגיה של רפא"ל חופשי לכל שימוש? קשה לדעת.
הדילמה הזו היא לא רק של הצבא. בכל מקום שבו הקניין הרוחני הוא בבעלות ממשלתית, נשאל עד כמה צריך לשלוט בטכנולוגיה או לשחרר אותה. מעניינת הדוגמה האמריקנית. בשנות ה-80 חוקק בארה"ב חוק ביי-דול, שהעביר את כל הקניין הרוחני של מחקר שפותח בתמיכת ממשלה לגופים שפיתחו אותו.
התפיסה היתה כי רק המוסד שקרוב לקניין הרוחני יכול באמת למסחרו ולהביא את המוצר לשוק. "יש האומרים שחוק ביי-דול הוא האחראי לצמיחה של ארה"ב בשנות ה-80", אומר רפי הופשטיין, מנכ"ל חברת הדסית (למסחור הטכנולוגיות של בית החולים הדסה).
אם ב-1979 נרשמו 264 פטנטים ע"י אוניברסיטאות, המספר צמח ל-1,500 ב-1991. ב-2006 הוגשו 3,255 בקשות לרישום פטנט, ונרשמו 1,085 פטנטים.
בישראל האוניברסיטאות הן בעלות הקניין הרוחני של עצמן, אך החוק רלוונטי לבתי חולים ממשלתיים, מכוני מחקר של משרד החקלאות, וכל מקרה בו ידע מפותח בתמיכה ממשלתית (משרד המדען הראשי פועל לפי תקנים משלו).
קולות לחקיקת מקביל לחוק ביי-דול בארץ נשמעים שנים רבות. בפועל, בשנים האחרונות הממשלה הלכה הפוך, והקדישה את מאמציה להחזיק בקניין הרוחני ולהילחם ברופאים הממסחרים אותו בסתר.
מנהלי בתי החולים והחוקרים טוענים כי במשרדי האוצר והבריאות אין גוף שתפקידו העיקרי הוא לנהל את מסחור הטכנולוגיות, ומוסיפים כי גם לו היה גוף כזה, ניסיון העבר מראה כי הממשלה אינה יודעת לנהל קניין רוחני של מוסדות עצמאיים, ולכן עלולות להיחסם טכנולוגיות חשובות לאנושות.
אבן נגף משמעותית לכך היא התגמול שיינתן לחוקרים. באוניברסיטאות נהוג לתת להם 40%-50% מהתמלוגים. זליגת טכנולוגיות בלתי חוקית נותנת להם 100%, אם כי נמנעת מהם תמיכה תשתיתית ותקציבית שיכול לתת המוסד. בעקבות כניסתו לתפקיד של חשב כללי חדש, תחל שוב הבחינה של הנושא.
גם באוניברסיטאות, בעלות הקניין הרוחני של עצמן, יש דילמה אם לאגור או לשחרר. במכון ויצמן המשמעת מיליטנטית, ובטכניון היחס סלחני יותר. בני סופר, מנכ"ל חברת המסחור של הטכניון, לא מכחיש קשר טוב עם התעשייה. "יש כמה דרכים בהן מכון מחקר יכול לפעול לטובת המדינה", אמר. "70% מהמנכ"לים ומנהלי התפעול של חברות ישראליות בנאסד"ק הגיעו מהטכניון".
בגלל חוסר מודעות לא נרשמו פטנטים, למשל, על מנגנון ה-Ubiqiitin שהמציאו זוכי פרס הנובל אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר. בכל זאת מנסה היום הטכניון לעודד חוקרים לרשום פטנטים במקום לפרסם מאמרים ואף ערך קמפיין פנימי בנושא.
נאוה סברסקי-סופר, מנכ"לית יישום, חברת המסחור של האוניברסיטה העברית, מתנגדת. "מצוין שאדם פרטי מתעשר על חשבון השקעה של המדינה בזכות יוזמתו והשקעתו, אבל שישלמו לנו את חלקנו. צריך מודל שבו כולם יוכלו להרוויח. גם אנחנו, כשאנחנו עושים עסקה, משתדלים לא להיות חזירים".
בכתבה הקרובה: מה הטענות של חברות המסחור כלפי החממות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.globes.co.il/Images/NewGlobes/Misc_2/mo2-patents365.jpg]
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
