אני אומר לכם: הם קיבלו טיל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]

מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]

מה הסיכוי שסטי"ל ישראלי ייפגע מטיל מתוצרת איראן לחופי לבנון? אל"מ ק' סבר שהסיכוי לא רע בכלל, ואף התריע על כך שוב ושוב בשלוש השנים שלפני אותו לילה נמהר ביולי 2006. חשיפה ראשונה, שבועיים לפני וינוגרד * בלבנון נכשל צה"ל בהפסקת ירי רקטות משטח של 1,000 קמ"ר. בעזה מתברר שגם משטח של 50 קמ"ר זה לא כל כך פשוט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
בעוד הקסאמים נוחתים בשדרות וסביבתה, אירעה ביום רביעי האחרון תאונה בבסיס חיל הים בחיפה. בעבור צמרת החיל, היה זה עיתוי מביך במיוחד. רק לפני כשלושה חודשים נכנס לתפקידו מפקד חיל הים החדש, האלוף אלי (צ'ייני) מרום ורף הציפיות ממנו גבוה מאוד.

במטכ"ל, כמו בחיל הים, מצפים ממרום לערוך ניקוי יסודי במספנות, אחרי המשבר שחוללו מלחמת לבנון ופרישת המפקד הקודם, האלוף דודו בן-בעש"ט. אבל כמה שעות לפני טקס הסיום הראשון של קורס חובלים בבסיס חיפה, בהשתתפות המפקד החדש, התפוצץ פגז בעת עבודת תחזוקה שגרתית בספינת טילים, באותו בסיס. שבעה חיילים ואזרחים עובדי צה"ל נפצעו, אחד מהם קשה. זו תאונה חמורה נוספת, לאחר שרשרת של תאונות קטלניות בצבא היבשה. מרום מינה מיד ועדת בדיקה, אך זה עדיין אירוע קטן בממדיו, ביחס למחדל שמטיל עדיין צל ענק על תפקוד החיל - פגיעת הטיל האיראני בספינת הטילים אח"י "חנית", ביומה השלישי של המלחמה בלבנון.

מפגיעת הטיל בספינה נהרגו ארבעה חיילי צה"ל. אבל רק סטייה של סנטימטרים, לצד הרבה תושייה של צוות "חנית", מנעו את טביעת הסטי"ל על יותר מ-80 חייליה (ובהם חיילת אחת). ועדת וינוגרד, שהתייחסה לפרשה בביקורת קצרה בדו"ח החלקי שלה, עוד תחזור לעסוק בה בדו"ח הסופי, שיתפרסם ב-30 בינואר. הערת האגב בדו"ח החלקי הספיקה כדי לזרז את פרישת בן-בעש"ט.

למחדל הסטי"ל היו שלושה מרכיבים מרכזיים: מודיעין (החמצת המידע על העברת הטיל האיראני לחיזבאללה), מדיניות מבצעית (הנחיית מטה חיל הים לספינות לנוע קרוב לחוף, בלי דרישה להפעיל מערכות הגנה מטילים) והתנהגות צוות הספינה (קצרים בתקשורת והפרות משמעת). החמור שבהם הוא השני, ובו צפויה גם ועדת וינוגרד להתמקד. אבל דווקא תקלת המודיעין מחייבת התעמקות נוספת וכוללת, במבט לאחור, פרטים מסמרי שיער. זו היתה תקרית שאפשר וצריך היה למנוע, הן מהבחינה המבצעית והן מהזווית המודיעינית. הסיפור המלא של
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/0.gif]
ההשתלשלות מובא כאן לראשונה.

פרטים ראשונים על הפרשה פורסמו בידי זאב שיף ב"הארץ", שבועיים לאחר סיום המלחמה: אגף המודיעין הזהיר את חיל הים, יותר משלוש שנים לפני הפגיעה ב"חנית", כי הטיל בסי-802, שיוצר בסין ושזכה לשדרוג איראני, עשוי להימצא בידי חיזבאללה. בחיל בדקו, לא הצליחו לאשש את ההנחה והמשיכו להתנהג כרגיל, עד לפגיעת הטיל בספינה. הדמות המרתקת בסיפור הזה היא של אלוף-משנה ק', ראש מחלקת הבקרה באמ"ן, שפרש באחרונה משירות פעיל ומעורבותו בפרשה נחשפת כאן לראשונה. מחלקת הבקרה (הידועה גם כ"איפכא מסתברא") הוקמה כלקח ממלחמת יום הכיפורים, כדי להבטיח חשיבה מקורית ובחינת רעיונות שנמצאים לכאורה מחוץ למתחם המתבקש של הערכות המודיעין.

הקריירה של ק' במודיעין לא היתה שגרתית. בשירותו הסדיר היה מפקד טנק ולחם בקרבות יום הכיפורים ברמת הגולן. עם שחרורו, הגיע למסקנה שנולד לעבודה מודיעינית ועבר, לאחר מאבק, לאמ"ן. ק', שכיהן כרמ"ח בקרה במשך שבע שנים וחצי, מאמין שהתשובות לחלק גדול מהשאלות המודיעיניות מצויות בחשיבה לא שגרתית. הקושי הגדול ביותר, אמר לא פעם, הוא שאינך יודע כל מה שאתה יודע.

במשך השנים הקימה לעצמה ישראל מערכת ענקית לאיסוף מודיעין. בתחילת שנות ה-80, נדרש קצין תורן בזירה באמ"ן לטפל בעשרות ידיעות מדי לילה. כיום, מדובר לעתים במאות ידיעות בלילה. יש קושי מובנה לסנן מתוכן את הידיעות בעלות המשמעות. התחולל גם שינוי טכנולוגי חשוב: בעבר, הידיעות היו מתקבלות על נייר מודפס. ידיעות שלא היה אפשר לעמוד על טיבן הועברו ל"טריי" (מגש), אך לא הושלכו. היום, די ללחוץ על כפתור במחשב והידיעה טובעת לה אי-שם.

ק', שמרן שכמותו, מאמין שאסור לזרוק ידיעה שאינך מבין. במחלקת הבקרה התרגלו לכך שפעם בחודש הרמ"ח חוזר לעיין בכל הידיעות הבלתי מובנות שהצטברו. אבל ק' התקשה להנחיל את גישתו לפקודיו. השיטה שלו התבססה על הרבה אינטואיציה, על בחינת הנחות אפשריות ופסילתן. במידת מה, התרשם, היא מנוגדת לאופי האדם. רוב האנשים אוהבים לראות שהנחות מבוססות על ידיעות בדוקות - וק' נראה להם כמי שחוטא בהימורים.

הפער הזה בא לידי ביטוי במלוא עוצמתו בפרשת הסטי"ל. ב-21 באפריל 2003, בעת הרצאה בפני קציני מספן המודיעין של חיל הים, התבקש ק' לתת דוגמה להיפותזה שהוא בוחן. ק' בחר בשאלת טילי חוף-ים. ידוע לנו, אמר, שאיראן מעבירה לחיזבאללה את כלי הנשק הטובים ביותר שברשותה. חיזבאללה כבר קיבל לידיו את מיטב טילי הנ"ט והרקטות תלולות המסלול. על טילי חוף-ים איננו יודעים דבר. "האיראנים לא נתנו לחיזבאללה כלום? לא יכול להיות. אני אומר לכם: הם נתנו טיל. רק איני יודע להגיד איזה". בידקו את המידע המודיעיני לאחור, הציע ק', לפי הנחת המוצא הזאת. לא הצלחתם להפריך אותה? התשובה ברורה: הטיל ברשות חיזבאללה.

למחרת, בחן ק' בעצמו את המידע בעניין. התברר לו שכבר שלוש שנים קודם לכן העלה את הימצאות הטיל בידי חיזבאללה כתרחיש אפשרי. ק' שיגר מכתב למספן המודיעין ובו אזכור של חמישה פריטי מידע חלקיים, העשויים להצביע על כך שהטיל עבר לחיזבאללה, והציע בדיקה יסודית. מספן המודיעין פתח בבדיקה, שבה התגלו יותר מ-20 ידיעות חלקיות המספקות תימוכין לכאורה לתזה של ק'. עלתה מהן אפשרות שטיל חוף-ים מיושן יותר הועבר לחיזבאללה כבר בסוף שנות ה-90, והוחלף בהמשך בסי-802. אבל הניתוח של מספן המודיעין לא העלה מסקנה חד-משמעית, המסמך לא הופץ בחיל הים וממילא לא ננקטו שום צעדים בעניין.

לשם השוואה, חיל האוויר, שפעל על סמך הנחה בלתי מאומתת מ-1999 כי בידי חיזבאללה טילי נ"מ מדגם אס-אי-18, הנחה את מטוסיו לנקוט צעדי בטיחות כדי לצמצם הסיכוי לפגיעה מהם.

הסוגיה עלתה מחדש בבוקר יום שישי, 14 ביולי 2006, פחות מ-12 שעות לפני פגיעת הטיל ב"חנית". אחד מראשי הענפים במספן המודיעין, סא"ל י', עסק שלוש שנים קודם לכן בבדיקה שנעשתה ביוזמת רמ"ח הבקרה. בדיון עם ראש המספן, אל"מ רם רוטברג, אמר י' כי על הספינות האוכפות את המצור הימי שהטילה ישראל על חיזבאללה לקחת בחשבון אפשרות של ירי סי-802. רוטברג שאל אם י' מסתמך על תחושת בטן או מידע. הנוכחים התרשמו שמדובר בתחושת בטן. י' טען בדיעבד שהיה כאן יותר מכך. אבל י', כמו כל כך הרבה קצינים במקרים קריטיים אחרים במלחמה, לא הפך שולחן על הממונים עליו.

בצהריים כתב י' מסמך אישי למפקדיו, שלא טיפלו בעניין במועד. אילו יצאה התרעה על אפשרות שהטיל בידי חיזבאללה, הספינות היו מוצאות באופן מיידי מחוץ לטווח. ההמשך ידוע: הטיל פגע בספינה באותו ערב, ב-20:42.

שנה לאחר המלחמה, בראיון לרשת "אל-ג'זירה" הציג מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, את גרסתו לאירועים. "באותו יום", סיפר, "ערכנו התייעצות בין האחים. החלטנו להשתמש בנשק שהישראלי בוודאות לא ידע שנמצא בידינו. אילו ידע, זה היה משפיע על הכוננות של הספינות. תנועתן הראתה שהוא רגוע וסבור שאין בידינו נשק כזה". אנשי חיזבאללה, הסביר מנהיגם, חשו שהגיעה השעה לחרוג מתגובה שגרתית. "בימים הראשונים לא עשינו שום דבר חדש. הדבר הראשון היה (שיגור הטיל אל) הספינה. באותו ערב ממילא הייתי צריך לנאום, שלא יחשבו שהישראלים הרגו אותי. הסכמנו... שנתזמן זאת עם הנאום שהייתי אמור לשאת בשידור חי". נסראללה אכן נאם - והפנה את תושבי ביירות במהלך דבריו להסתכל לעבר הים, כדי לצפות ב"חנית" בוערת.

בתחקיר שערך חיל הים הוצגה עמדה שלפיה מקור השגיאה במספן המודיעין, שלא איתר את המידע המחשיד. מהמכתב של ק' מ-2003 התעלמו - והדיון התמקד בבעיה הפנימית במספן המודיעין. בכנס החילי שבו הוצג התחקיר, ישב ק' בשורה האחרונה באולם. אחרי שבן-בעש"ט הציג את הסיכום, דרש ק' את רשות הדיבור. האחריות, טען, מוטלת גם על המפקדים ואינה נשארת בתחומי המודיעין. הגישה המחייבת צריכה להיות זו שנקט חיל האוויר: אם יש ספק, אז אין ספק - ומתייחסים לחומרה. הרמטכ"ל, דן חלוץ, עצר את התחקיר. הוא שלח את אנשי חיל הים לערוך השלמות, הפעם בשיתוף ק'. כמה חודשים מאוחר יותר נועד ק' עם אנשי מספן המודיעין. הוא התרשם שהלקחים הופנמו.

הטיפול המשמעתי של צה"ל באסון "חנית" היה מאופק. בן-בעש"ט פרש, אך לא קיבל במפורש אחריות לכשלים. אחת ההחלטות האחרונות של חלוץ, שהשבוע מלאה שנה להתפטרותו, היתה קידום ראש מספן המודיעין רוטברג לדרגת תא"ל. רוטברג, בעבר מפקד הקומנדו הימי, הוא אחד הקצינים המצטיינים והאמיצים של חיל הים, אבל ההחלטה - סמוך לסיום התחקירים - שיקפה יחס מנוכר של הצבא לחומרת האסון. רוטברג מונה לתפקיד היוקרתי של מפקד בסיס חיל הים בחיפה. שלשום בערב, שעות אחרי פיצוץ הפגז בתאונה בסטי"ל, אירח הבסיס שבפיקודו את טקס סיום קורס החובלים, בהשתתפות שר הביטחון והרמטכ"ל.


פורסמה כאן http://www.haaretz.com/hasite/spages/946070.html

כל הפרטים כבר התפרסמו.

חוץ מזה, מה קשור עניין התפוצצות הפגז "בזמן עבודת תחזוקה שגרתית" ?

אף אחד לא רוצה להאמין שאנשים שעובדים באופן קבוע עם תחמושת ונשק עלולים להיפגע מתאונה.

כולם לעומת זאת מקבלים כמובן מאליו את העובדה שתאונות במכוניות יש כל הזמן וגם נהרגים מהן אנשים שלא נהגו באותן מכוניות.

רק נשאר להוסיף עיתונאי עם סדר יום שמתאים את סידור הידיעות אל סדר מחשבתו והנה "המלצה במשתמע" או "כתוב בין השורות" שמינוי של קצין עם קבלות שיש לו רקע ונסיון גם בלחימה וגם בעבודת מטה מודיעין הוא מינוי לא טוב.

לשם הבהרה- אין לי שום נגיעה לחיל הים, אני לא יודע מי המעורבים ואין לי כלום עם כותבי המאמר.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ממה שפורסם בעיתונות וגם בפורום זה, ההתפוצצות לא היתה בזמן עבודה שגרתית אלא בזמן טיפול בתקלה בתותח.

פתיחת הכתבה במידע שגוי מראה משהו על מקצועיות הכותב...

נדמה לי שטווח C-802 הוא בערך 120 ק"מ.
יוצא מזה שספינות צריכות להיות הרבה מעבר לאופק (בערך 22 ק"מ) אז איך הם יראו נוכחות מול חופי לבנון?

אולי צריך להציב לעצמנו סייגים בכל הקשור להפעלת הכוח.
הרי גם אנחנו יודעים כבני אדם שאם אין לך כוונה לקיים, אין לך תועלת בלאיים.

שים אוניה מגניבה וחזקה לשוט הלוך וחזור מול החוף, תקבל חוף עמוס באנשים שמחפשים איך להעיף אותה משם.
אנחנו עדיין חושבים לפי המודל האשכנזי של "בוא נראה לערבים איזה נבוט יש שלנו והם כבר יברחו".
זה לא עובד.
אני לא יודע מתי זה כן עבד, אבל מאז שעשו לי בר מצווה ואני מודע למה שנעשה סביבי זה לא עובד.

אם הצד השני יורה עלינו, צריך לירות עליו עד שיפסיק לירות עלינו.
אם כבר ירו עלינו, אין טעם בהפגנות נוכחות. מה, זה סוד שיש לנו צבא?!
מה, הם לא יודעים שיש לנו בצבא אוניות וטילים וטנקים ומטוסים?!

ההתלבטות הקשה היא מתי להפעיל את הכוח ואחר כך על מה או על מי להפעיל אותו. אם אין יכולת להחליט שמפעילים, זה כאילו אין לנו כוח צבאי.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=384497

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

לרגל חגיגות ה20 של ספינת הטילים אח"י חנית, הכנו רשימה של 20 דברים שלא ידעתם על הספינה

http://www.navy.idf.il/994-8766-he/Navy.aspx

1. אח"י חנית היא ספינת טילים מדגם סער 5. ישנן רק שלוש ספינות מדגם זה בשירות הצי הישראלי, ואלו הן אח"י חנית לצד אח"י להב ואח"י אילת.
2. אח"י חנית השתתפה במרץ 2014 במבצע "חשיפה מלאה", כספינת הפיקוד של המבצע. במהלך המבצע נתפסה הספינה ""KLOS-C, ספינה שניסתה להבריח נשק מאיראן לרצועת עזה, ניסיון שסוכל בידי חיל הים הישראלי.
3. אח"י חנית הושקה ב5 למרץ 1993 ונכנסה לשירות מבצעי פעיל ב1995.
4. אח"י חנית בעלת מנחת מסוקים, עליו ניתן להנחית מסוק קטן מדגם "עטלף".
5. אח"י חנית נבנתה במספנות "נורת'רופ גרומן" שבארצות הברית.
6. אח"י חנית היא הצעירה שבין ספינות הטילים בחיל הים הישראלי.
7. אח"י חנית הנוכחית אינה הראשונה לשאת שם זה. בעבר שירת בחיל הים סטי"ל מדגם סער 3 הנקרא גם הוא אח"י חנית, והוא הסטי"ל המקורי של שם זה.
8. ישנו רחוב בעיר ראשון לציון הקרוי על שם אח"י חנית.
9. השם חנית מקורו בתנ"ך, והוא השם של כלי הנשק שהרג את עשהאל אחי יואב בן צרויה, מסיפורי שלטון דויד.
10. אח"י חנית נפגעה מטיל חוף-ים ששוגר על ידי חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה. מה שרבים לא יודעים, הוא כי לאחר הפגיעה הספינה חזרה לבסיס חיפה ולאחר תיקון גוף הספינה היא חזרה להמשך הלחימה עד לסיום פעילות הכוחות הימיים, הכוחות האחרונים שיצאו משטח לבנון לאחר המלחמה.
11. על אח"י חנית משרתת חובלת כקצינת מחלקה. היא אחת משתי החובלות היחידות שלקחו חלק מבצע "חשיפה מלאה".
12. בשנתיים האחרונות אח"י חנית היא הספינה הכי מבצעית בשייטת 3.
13. אנשי הצוות של אח"י חנית קיבלו כובעים עם כוכב לרגל הצטיינות, והשנה יצטרף כוכב נוסף בשל הצטיינות מיוחדת.
14. בחזרה מכל מבצע מתכנסים כל חיילי הספינה לארוחה מיוחדת והרמת כוסית משותפת, לכבוד הצלחת המבצע והחזרה בשלום.
15. לאחר תקופה ארוכה בה לא הפליגו ספינות ישראליות בתעלת סואץ, אח"י חנית הייתה הראשונה שחזרה לעשות זאת בשנת 2008.
16. לאח"י חנית יש בדיחה פנימית שרק חברי הצוות מבינים לגמרי את משמעותה - "אם מישהו מהחנית נותן לך טיפ אל תצפה לעצה".
17. בספינה יש לוח זיכרון המוקדש לחללים שנפגעו מפגיעת הטיל במלחמת לבנון השנייה.
18. בהאנגר של אח"י חנית תלויים שני משוטים ישנים עם סמל שייטת 3 ולידם כתוב: "אח"י חנית - כשהספינות היו מעץ ואנשים מברזל".
19. ברחבי הספינה פזורים לוחות עם מידע על עברה המפואר של אח"י חנית לכל דורותיה.
20. הכינוי "ינואר השחור" משמש את חיילי הספינה לתיאור תחילת 2013, תקופה של מעל חודש בה בילו את מירב ימיהם בים. הכינוי הזה משמש גם לתיאור תחילת 2014, תקופה עמוסה נוספת אשר זכורה כמאתגרת במיוחד מבחינת היקף הפעילות בים.