באחד הבתים בשיר שלמה ארצי שר: "בתעלה פלוגה שלמה חטפה אש נ"ס ב'טמפו'"
מה המשמעות (אם יש משמעות) למילים "נ"ס בטמפו"?

דרך אגב, יש מצב שהשיר הזה הוא על סיפור אמיתי?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אבל שלמה ארצי, למי שלא יודע, התחיל את הקריירה הצבאיל שלו כחייל בתותחנים, לפני שעבר ללהקת חיל הים. אי לכך, הוא מכיר את הביטוי "אש נ"ס" שמשמעו "אש נגד סוללה" - אש ארטילרית של האויב הנורית על סוללת תותחים שלנו.
טמפו - כנראה שם של מוצב

בין השנים 68 ו69 היו כמה חילופי אש ארטילרים בין צה"ל וצבא מצרים

"...הולך לרקוד עם חיילים מתים בלב..."

לעולם אשא דגלך בגאווה

שלמה ארצי לא העביר את כל השירות שלו בחיל הים?

שלושת המעוזים (טמפו/אורקל א' ב' ג') היו ממוקמים בקצה הצפוני של התעלה, מול נמל פורט סעיד. לגבי השאלה עצמה: "אש נס בטמפו" לא נשמע לי הגיוני ולו רק משום שבטמפו לא היתה סוללת ארטילריה. יחד עם זה - השיר עצמו מעביר רעד בעצמותיו של כל מי ששרת באזור באותה תקופה קשה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

מה שציינתי הוא שהיות ובטמפו לא היתה ממוקמת יחידת ארטילריה כלשהי, ברור שכוונת המשורר היא להפגזה ארטילרית "רגילה" ולא לאש נ"ס.
כבעל נסיון, תאמין לי שאיך שלא נקרא לזה - תענוג גדול זה לא ....

מתוך האתר של גדוד 68


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.interschool.co.il/gdud68/maozim.jpg]

מעוזי אורקל:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.interschool.co.il/gdud68/litorkal.jpg]

גדול יותר
שלושת מעוזי אורקל (א', ב' ו-ג') היוו מיתחם הגנה שהוקם על שרטון בפתחה הצפוני של תעלת-סואץ, מול פורט פואד. על אותו שרטון, במרחק זשל 900 מטר מצפון למיתחם, נמצאו מוצבי האויב, שבהם הוצבו ערב המלחמה יחידות קומנדו ושריון מצריות. בצוהרי יום-הכיפורים פתח האויב בהתקפת מלקחיים על המיתחם כולו : גדוד חי"ר מתוגבר בטנקים תקף מצפון, בעת-ובעונה אתת צלח כוח חי"ר גדול את התעלה ובחיפוי הרעשה כבדה עלה במישרין על המעוז הדרומי (אורקל ג'). למרות נחיתותם מבחינת יחסי-הכוחות עלה בידי לוחמי המעוזים הצפו- ניים להדוף את התקפת האויב. אולם בדרום הצליחו המצרים לחדור אל המעוז ולהיאחז בו. בקרבות פנים אל פנים, שניטשו בתעלות ובעמדות, נפלו לוחמים רבים, ביניהם מפקד המיתחם, רס"ן גד שומך ז"ל, וסגנו. שאר הלוחמים התארגנו-מחדש בשני המעוזים הצפוניים, ומכאן ניסו בלי הרף לעקור את האויב ממאחזו במעוז הדרומי. כל אותה עת ניסו כוחות-שריון ישראליים להגיע אל המיתחם ולבוא לעזרת המגינים, אך ללא הצלחה. כוחות מצריים גדולים פי כמה סיכלו את כל הנסיונות והשמידו את הטנקים הישראליים. התקפות האויב נמשכו גם במועאי יום-הכיפורים וביום א' שלמחרתו. כל ההתקפות נהדפו, אך לוחמים נוספים נפגעו והתחמושת החלה אוזלת. ביום א' אחר-הצהריים נצטווה מפקד אורקל ב', סגן דוד אבודרהם, שקיבל את הפיקוד על המיתחם כולו, לפנות את המעוזים ולחלץ את הכוחות באמצעות זחל"ם ושני טנקים שעמדו לרשותו (אחד מהם היה פגוע). ם הכוח החל להבקיע את דרכו מזרחה, תוך-כדי לחימה, עד שנתקל במארב קטלני שבו נפלו לוחמים נוספים. שניים מן הלוחמים הצליחו להסתנן ולהגיע פצועים אל כוחותינו. השאר - והם מעטים בלבד -- נלקחו בשבי.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aviyaffe.com/images/kippur_yediot/bunkers_map.jpg]

מתוך האתר של אבי יפה (כנראה סריקה מתוך שבעה ימים של ידיעות אחרונות)

אגב, פגשתי בימים האחרונים בחור שסיפר לי ששירת בחט' 14 (שריון) והיה באורקל או בבודפסט בתחילת המלחמה (ייתכן ששירת בחט' 14 בסדיר ובתחילת המלחמה היה בשרות מילואים, לא ברור אם היה טנקיסט). לטענתו הוא ברח משם רגלית על כביש החוף. כל ניסיון לדובב אותו ליותר מכך לא צלח.
מישהו מכיר סיפור דומה?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

טמפו היה המעוז הצפוני על השרטון שלאורך התעלה. על השרטון היו 4 מעוזים וביניהם הוביל ציר צר מאוד. ממערב לו הייתה התעלה וממזרח ביצות ומלחות. למעשה לא הייתה כל הצדקה טקטית או מערכתית להחזיק את הציר הזה של הוביל לשום מקום ורק תספק 4 מוצבים מבודדים שספגו התקפות והפגזות אין ספור.התנועה על הציר עצמו גבתה חיים רבים. שכן המצרים חצו מעת לעת את התעלה וחסמו את הציר במארבים מן הסוג שלא שמענו עליהם במלחמות הקטנות של היום מאז פינה צה"ל את לבנון.
ומכן לטמפו: טמפו היה מקבץ של 3 מעוזים שבאחד מהם הוחזקה יחידה ארטילרית מיוחדת במינה. מעין פלגה, מעין סוללה. היו בה שני טנקי סטלין, עם תותחי 122 מ"מ. התותח היה למעשה תותח ארטילרי שהותקן בטנק וירה תחמושת ארטילרית חצי אחודה. מן הטנק הוצא המנוע והותקן שריון נוסף מעל תא המנוע שסיפק מיגון נוסף לאנשי הצוות- לוחמי תותחנים שהפעילו ממנו אש עקיפה כתותחים לכל דבר. הכינון נעשה עם מד זוית ולוח ארטילריה. בנוסף, הייתה במעוז מרגמה כבדה 160 מ"מ ששימשה להגנת הציר לטווח של עד כ10 ק"מ ולהגנת המעוז עצמו.המרגמה הופעלה ע"י חיילי התותחנים שבמעוז. במעוזי טמפו הייתה כפלוגת חי"ר ועוד כחצי סוללת ארטילריה. הם חטפו אש נ"ס כבדה מעת לעת, כולל מגדוד מרגמות 160 מ"מ שפרס ממול. כששלמה ארצי שר על אש נ"ס, אכן נפלה אש נ"ס אמיתית על טמפו. אין כאן לא אגדה ולא פרפרזה.
אוסיף, כי היום 7/8/70 פסקה האש בטמפו, כפי שפסקה לאורך כל התעלה, מלחמת יום כיפור.
לא נותר לי אלא להביע כבוד והערצה ללוחמים שישבו במוצבים והגנו בחירוק שיניים על הדרכים ביניהם. הכרתי רבים מהם. חלק מהם נותרו לנצח בני 20.
מפת האיזור (קוד סיריוס מיום כיפור. מוצבי טמפו כונו במפה "אורקל"):

.

ציטוט:

.התנועה על הציר עצמו גבתה חיים רבים. שכן המצרים חצו מעת לעת את התעלה וחסמו את הציר במארבים מן הסוג שלא שמענו עליהם במלחמות הקטנות של היום מאז פינה צה"ל את לבנון.

למה לא תיספקו את המוצבים עם סירות?

ידוע לי כי בוצע ניסיון לתספק את מעוז פליקן (בודפשט) אמפיבית באמצעות זלדת שלל ירדנית שהוכשרה לשיט. לפני כן היתה אספקה מוסקת. לטמפו (אורקל) ניסו להגיע אף באמצעות גמלים דרך המלחות.

בודפסט זה לא אורקל. גמלים, אם יכלו ללכת במלחה, לא יכלו לשוט במי האגם שלאורך קטע הציר האחרון לפני טמפו, אא"כ יעלו על ציר התעלה. חוץ מזה, לא הייתי רוצה להיות נהג גמל תחת אש מצרית.

.

אתה מוזמן לפנות לקברניטים של אותם ימים. במפה אתה רואה גם דרכי הפלסטיק שנסללו על המלחה מאוחר יותר והובילו לשלושת המוצבים שמדרום לטמפו, אך לא היו בעת ההתשה. וכעת, בתור מהנדס, אנא התבונן במפה, תתבונן טוב על החלק הימי של צפון הזירה, והסבר לציבור היכן בדיוק יורדו הסירות למים? ועליך להבין כי כל החלק המסומן כמלחה אינו עביר לשום כלי.

.

אני שואל שאלת תם. מכיוון שאני באמת לא מכיר את האזור ומה גובה המים במפרץ שם אולי תוכל להאיר את עיניי ולספר
מה היו המגבלות המבצעיות של השטת סירות שם?
הכוונה שלי הם לסירות זודיאק קטנות כמו של השייטת שאפשר לעלות אותם משאיות ולפרוק בחוף

צירפתי מפה. היא מאוד ברורה. גובה המים אינו משנה. לא ניתן להגיע אליהם מכל נקודה בשטח ישראל לצורך גישה לטמפו, אלא דרך ציר התעלה או לשוט מקטע השרטון מצפון שהיה בשליטה מצרית. אפילו בודפסט לא היה על שפת האגם.

.

טוב אז מה שאני יגיד הוא מאוד תיאורטי מכיוון שאני לא מכיר את תוואי השטח.
נסיעה על ציר זגוגית עם משאיות שעמוסות בזודיאקים או סירות קטנות באמצע הציר נסיעה צפונה(אם הציר לא עביר הקמת ציר באמצעות כלי צמ''ה) לאגם ופריקת הסירות אל החוף משם שיוט אל טמפו וחבירה בחוף עם אנשי המוצב שמעמיסים במהירות את הציוד מהסירות על הכלים שיש להם וחוזרים למוצב . אפשרי?

ציר זגוגית הוא דרך הפלסטיק. סלילתה החלה ביולי 70 ונסתיימה בפברואר 71. הרבה אחרי שאלוף קרית גת ברח לבית גוברין.

.

למה היא נקראה דרך הפלסטיק ? אני מניח שהאיזור הוא חולי והוא בעיקר דיונות נכון?
אם כן לא היה ניתן ליסוע עם רק''מים עד שפת האגם?

שכבה דקה של חול ומתחתה מים או בוץ. ראיתי פעם 2 סוללות ארטילריה מנסות לפרוס ושתיהן יש שקעו בבוץ לצד ציר ליסטים. הם חולצו עם מגחים ששלחן כבל גרירה מהכביש.
דרכי הפלסטיק היו פיתוח של הטכניון של סלילת דרך על המלחה על גבי יריעות פלסטיק וכל מיני מצעי סלילה למיניהן. דבר יקר מאוד. העסיק 600 עובדי סולל בונה. הדרכים האלה היו כשלון במלחמת יום כיפור כי המצרים הניחו ראשית מארבי נט על הצירים.

.

מה לגבי רחפות? היה פה שרשור על הפעלת רחפות באגמים המרים. הם יכולות לעבור מעל המלחות? במלחות צמחו קני סוף או שזה שטח חלק?
לכאורה הם קלסיות לשטח כזה מישורי מועט מכשולים ולא עביר לכלי שלוחץ על הקרקע

למשל פה
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ht=%F8%E7%F4%FA
מופיע רחפת שפעלה בימת ברדוויל הסמוכה למלחות
https://2004-uploaded.fresh.co.il/2004/05/17/276384.jpg

מה היה סד"כ החי"ר במעוז ממוצע בזמן ההתשה?
ובהתאם לזאת-כמה גדודי חי"ר תפסו את קו בר לב בזמן ההתשה, עת הקו טרם דולל וכלל כ 30 מעוזים?

20 עד 40 איש. כ3 גדודים. קרא בויקי. אני מניח שתמצא תשובה.

.

לא ברשת ולא בספרים על המלחמה
בעיקר לגבי הסד"כ הכולל שתפס את הקו
זה עניין אותי במיוחד כי יש לי רצון לכתוב סיפור היסטוריה חליפית על מלחמת יום כיפור שבו מחליטים על גיוס מילואים חלקי 24 שעות לפני פרוץ הקרבות.
ואגב, נקודה מעניינת היא שלפי מסמך תוכנית שובך יונים שמצאתי היו אמורים לתפוס את קו המעוזים בסך הכל 6 פלוגות חי"ר (עם 2 מפג"דים), ומצד שני במסמך אחר מצוין שבמסגרת התוכנית היו אמורים לתפוס גם את המעוזים המדוללים....מה שאומר חזרה לתפיסה ולסד"כ של מלחמת ההתשה (מן הסתם מינוס אותם מעוזים שנסגרו כך שלא ניתן היה לפתוח אותם מחדש בהתראה סבירה.

יש לך את פקודת "שובך יונים"?

.

מתוך אתר חטיבה 14:


http://www.hativa14.com/2014/04/1754


http://www.hativa14.com/2014/04/1758

בטמפו לא היו תותחנים
פלוגה לא תספוג אש נ"ס אולי פלגה או סוללה אבל פלוגה נשמע פחות אמין.
בקיצור אל תשכחו שהוא לא כתב את זה לפורום צבא ביטחון ובין השאר הוא אחראי למשפטים כמו "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת" או "חתולים מחשבים את קיצם לאחור".

חייב להודות שאני מכור לשיר אחר שארצי מבצע. שיר שבטח מוכר לכולם בשם "אבל אני חייל" או "אני שומע שוב". שיר שנכתב על ידי נמרוד גאון ז"ל שהיה מ"פ צמ"פ ונהרג במלחמת יום כיפור בחזית התעלה.


שיר חייל (אני שומע שוב)

אני שומע שוב ברגעי השלווה
את ג'ניס ג'ופלן שרה בלוז ישן
על בובי מק-ג'יי. רביעייה קאמרית
מנגנת מוסיקה צלולה מעבירה בי
שוב אותן צמרמורות עונג ידועות
אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה.

אני מוסיף ללכת מוסיף בשביל הצר,
מושך במעלה הדורות רב-החתחתים.
מעלי ציפורים, דואות חופשיות
והרוח במרחבים - כמו קוראת תגר,
אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה.

אהבתי - רגעי זכרונות וגעגועים טרופים.
על השולחן סיפורים של צ'כוב, כאבן שאין
לה הופכין, כי אני הוא אדם מחופש
לחייל כפות בכתונת משוגעים -
אז בכי לי ילדה על רגעי הבדידות,
על הציפיות ועל השנים, ובכי על
שני לבבות אוהבים ורחוקים.


אני חושב שכמעט כל חייל יודע על מה הוא מדבר. ההליכה הזאת בשביל האתגרים וההמתנה שמישהו יצעק "קאט" ואפשר יהיה להוריד את התחפושת ולחזור לבית ולאהבה.

מצטער על הפיכת הפורום לפורום שירה וספרות, מקווה שתסלחו.

שבת שלום
טל

טל

אם כבר עוסקים בשלמה ארצי אז אני אישית אוהב את "לילה לא שקט", השיר נכתב על חבר של ארצי שהיה טייס יסעור ונהרג בסיני בזמן חילוץ נפגעים.

זה באמת שיר מצמרר.

נפל ב24.10.73

דף יזכור

לעולם אשא דגלך בגאווה

מירון גרנות ז"ל ועופר איילי ז"ל, הטיסו את היסעור הזה, של "דורסי הלילה".
שיר נוסף נוסף שהוא כתב-הקדיש לגרנות הוא "מעבר לנהר" מתוך "כרטיס ללונה פארק".

לגבי השיר של נמרוד גאון - שלמה ארצי סיפר פעם את הסיפור בהופעה שנקראה "שלמה ארצי ואצ'י", הופעה שהוקלטה וכיום אין למצאה: הוא הוזמן כשנתיים או שלוש לאחר המלחמה לערב זיכרון לנמרוד גאון ז"ל, ובמסגרת זו התבקש להלחין מכתב שכתב נמרוד לחברתו. הוא הלחין את המכתב ככתבו וכלשונו, רק השמיט ממנו את שתי המלים הראשונות - "עמליה יקירתי".

הינה השיר המקורי מתוך הספר לזכרו של גאון. יש קצת יותר הבדלים...

אני שומע שוב ברגעי השלווה את ג'ניס ג'ופלין
שרה בלוז ישן על בוב מק-גי
רבעייה קאמרית המנגנת קלאסיקה קלה
על הערגה
גורמת לך אותן צמרמורות של עונג ידועות
.אבל אתה חייל, ואל תבכי לי ילדה
אבל אתה ממשיך ללכת בשביל הצר מושך באותן
מושכות היסטוריות רבות הילה מקפיד שיהיו
מתוחות כראוי ושהסוסים הזקנים לא יצפינו או
ידרימו.
מעליך ציפורים חופשיות דואות אל המרחבים
כקוראות תגר
.כי אתה חייל אבל אל תבכי לי ילדה -
.אתה שטוח ריק. סיפורים קצרים מאת פ צ'כוב
הנערץ רובצים על שולחנך מדרך לזבובים
כאבן שאין לה הופכין.
בעיתונים אתה קורא רק את
-ההורסקופים אולי נהנה מהקריקטורות
דברי הגות
.שיהפכו מחר לנייר טואלט במחילה
כי אתה חייל אך אנא ילדה, אל תבכי
.לי ילדה
אהבתך היא רגעי העישון שלפני השינה
הטרופה הקצרה
רגעי זכרונות וגעגועים ובריחה אל בעיות
.האתמול והמחר - ההווה לא חשוב
כי אני הוא אדם המחופש לחייל וכפות
בכתונות משוגעים
ובכי לי ילדה על רגעי הבדידות הציפיות
והאכזבות על שנים שחלפו ויחלופו ועל שני
לבבות בודדים אוהבים ורחוקים ובכי על
עיוות נורא
של אמת ועל תחפושת כזאת עצובה
ומשקרת

טל

שמוצב טמפו (המוצב הכי צפוני בתעלה לפני מלחמת יוה"כ ) חטפה אש ארטילרית

הייתי בהופעה שבה הוא הסביר את השורה הזו.
לא פירט כלום לגבי המקרה עצמו.