ויהיה מאוחר מידי להציל משהו מהמדינה המתפוררת.
יחקרו אותנו במרתפי השב"כ, על שיחת טלפון שניהלנו זה לא מכבר, ושירבבנו את המילה : "מחבל" "פצצה" "אולמרט".
יהיה מאוחר מידי בשביל שאנשים יבינו שאנחנו תחת שילטון דמוקטטורי, פולשני, רקטו-פוליטי.
שילטון השחיתות הנמצא בישראל, מקפיץ אותנו אל ברית המועצות של הקומוניזם החשוך, המלחמה הקרה, הקג"ב הנקוו"ד.
קשה לחיות תחת שילטון האח הגדול.

כיום כאשר ההון והשלטון ביחד עם התקשורת בישראל לוקחים על עצמם להוריד את המדינה לטמיון, קשה לאנשים הפשוטים להבין זאת, למתנגדים להתנגד ולהרים את ראשם.

השלטון מצד אחד מושחת לגמרי, מלא בתיקים פילילים כרימון (וכרמון) ומנסה להציב נקודות אור על הדברים הטובים אל מול האמריקאים והארופאים ולהתחנחן על גבי אוכלוסייות שלמות במדינה.

מצד שני, מערכת המשפט ממסמסת את הדמוקרטיה ע"י הפיכתה לדיקטטורה שיפוטית, ולשרש את הדמוקרטיה ע"י הוצאת נושא יחיד והפיכתו למוביל- זכויות האדם.
לא יתכן שנושא יחיד מתוך המכלול שנקרא "דמוקרטיה" יוביל וידרוך על ההגדרה עצמה של הדמוקרטיה.
מערכת המשפט משתמשת בזכויות האדם על מנת לרמוס את המדינה מבית ומחוץ.

להזכירכם, כשנחתמה מגילת העצמאות כתבו בה וחתמו על המשפט: אנו מכריזים בזאת, על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל..." ולא נאמר בה אנו מכרריזים על העלאת קרנו של זכויות האדם, וכולם שווים פה".
לא כולם שווים, לא בשל העובדה שאלוקים ברא את כולם שווים, אלא מכיוון ש2000 שנים רודפים אותנו, רוצחים אותנו אונסים את נשינו ומעבידים את בנינו ובנותינו.

מערכת המשפט שמה לה לדגל למסמס את היחודיות היהודית של המדינה.

המערכת האוכפת רקובה כמו חבית תפוחים על ספינת עבדים ששטה לה לשום מקום על פני 7 הימים.
בחירת המפכ"ל הייתה קשה כי כולם חשודים במשהו- החל בבוחרים את המפכ"ל וכלה בנבחרים.
כולנו יודעים ומכירים את תופעת הביריונות של המשטרה כלפי האזרחים, צורת המאפיה של התנהלות האנשים המשרתים בה.

התנהלות המדינה היא של חבר מביא חבר, עשיר נותן טון מדיני פוליטי, עיתון קובע תהליכים מדיניים וצורת חשיבה פוליטית, רדיפת אזרחים בשם הפווליטיקלי קורקט, ופוליטי-קורקנס.

אנו מדרדרים לתהומות נשייה לפתחו של שאול מדינתי.

אני מאמין בכל ליבי, שהמדינה כגוף ארטילאי היא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו במהלך 2000 השנים האחרונות. הבעיה היא בנו. אנחנו חייבים לשנות את צורת החשיבה שלנו. לאחוז במדינה בעור שינינו.
זה ממש לא פשוט כאשר אנשים ממורמרים על כל משפט שני שחבריהם\פוליטיקאי אומר.

השינוי צריך לבוא מתוך העם. יום הבסטיליה משלנו. העם נגד השלטון. לא ממש נגד, אלא בעד, ועריפת הראשים צריכה להיות אקדמאית\ חברתית.
אם אין לחם- אין לחם.
היהודים עברו הכל, פוגרומים, גירושים, רציחות שואה ושרדנו.
הבעיה היחידה של היהודים היא היהודים (והמון המון ערבים שרוצים להשיט אותנו בלי סירה בים).
היא תפישת העולם.

האנשים הכי חשובים במדינה הם אנחנו.

נכון שהכי קל הוא לנבא שחורות, לראות את הצד הריק. אני מאמין בעם שלנו. הדברים נכתבים בכאב עם זיק של ורוד בעתיד.

ההתחלה היא פשוטה מאוד.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.