21-04-2005, 11:25
|
|
|
חבר מתאריך: 06.11.04
הודעות: 53
|
|
תודה רבה על הקטע מהספר
אני מגיב רק עכשיו כי רק עכשיו חזרתי מהצבא. הקטע היה באמת מעניין. יש לך את הספר בגרסא אלקטרונית או שאתה הקלדת ידנית את הטקסט?
תרגמתי את הקטע הזה לעברית בשביל האנשים שקשה להם לקרוא את זה באנגלית:
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
החזרה הביתה הייתה תלויה בנקודות, אשר למעשה הפכו לנושא השיחה היחידי, והובילו להרבה רגשות רעים. שיטת הניקוד שהונהגה בצבא (Army) העניקה לאדם נקודות עבור כל חודש של שירות פעיל, נקודות עבור מבצעים, נקודות עבור עיטורים, נקודות עבור זה שאתה נשוי. מספר הקסם היה 85. אלה שצברו את המספר הזה או יותר היו ראויים להישלח מייד הביתה ולהשתחרר. אלה שצברו פחות נקודות נידונו להישאר עם היחידה, ככל הנראה עד לצניחה הגדולה בסין או ביפן.
כך בפעם הראשונה בקריירה הצבאית שלהם, הקצינים והאנשים נעשו מודאגים בצורה רצינית בעניין המדליות. כוכב הברונזה (אות הצטיינות אמריקני מ-1942) היה שווה חמש נקודות. באופן בלתי נמנע, המערכות ההיררכיות והביורוקרטיות של הצבא היו בעלות סיכויים טובים יותר. סגן פוליי נזכר: "השליש החטיבתי השיג כוכב ברונזה עבור זה -על פי השמועות- שבחר בבית המלון זֶל להיות המטה של סינק (מפקד חטיבת הצנחנים 506)".
אנשי איזי (פלוגה E של הדיוויזיה המוצנחת 101) הרגישו מרומים בדרך נוספת: אצל הצנחנים זה היה קרוב לבלתי אפשרי לזכות בשום עיטור חוץ מה-Purple Heart (עיטור שמקבלים חיילים אמריקאיים שנפצעו בקרב). "ב-101, למשל," כתב וובסטר, "רק שני אנשים קיבלו את ה-Medal of Honor (העיטור הגבוה ביותר עבור גבורה בפעולה נגד כוחות אויב) - טוראי וסגן אלוף מ-502 - ושניהם נהרגו בקרב. רב סרן ווינטרס, שקיבל את המדליה בצורה לגיטימית בקרב עם סוללה גרמנית בנורמנדי, ענד את מדליית הצלב לשירות מצוין, היחידה בבטליון השני. בפלוגה E, סרן ספירס ושניים או שלושה נוספים היו בעלי כוכבי כסף ובערך שניים עשר אנשים הציגו כוכבי ברונזה. עיטורי Purple Heart היו בשפע, אבל אלו לא היו עיטורים אמיתיים, אלא סמלו של התפקיד: חיל-רגלים".
למרבית האנשים בפלוגה E היו כעיטור רק ארבעה כוכבי-קרב על רצועת ETO, לא יותר מאשר לפקיד שמעולם לא עזב את הבסיס. "היה את מק'לונג, למשל," וובסטר התלונן. "הוא היה שקט, גבוה ורזה ולא מרשים, ואף אחד לא שם אליו לב. אבל החברים שלו במחלקה 3 נשבעו שלונג הזקן הרג יותר גרמנים מאשר כל אדם אחר בגדוד. מק'לונג יכל להריח קראוט; הוא צד אותם,- הוא רדף אחריהם בהתקפות עם שחר ובסיורי לילה; הוא עשה כל שביכולתו כדי להרוג אותם; הוא לקח יותר סיכונים והתנדב ליותר משימות מסוכנות מאשר כל אדם אחר בפלוגה E. מק'לונג עבר כל יום מנורמנדי, הולנד ובסטון, ומה היה לו להציג עבור זה? רצועת ETO וארבעה כוכבי-קרב."
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
|