לעצום עיניים לקראת שינה,
להסחף אל תוך זרועות, אל הלא נודע.

במכה אדירה, מהחם אל הקר,
אוי, השיער קצת מפוזר.

לצעוק בקול גדול,
לראות כמה אני יכול.

ללגום מהמתוק, לטעום מהמר,
לחשוש מהעתיד, להתרפק על העבר.

לחשוב שאולי,
לקוות בלי די.

לגעת, לאטום,
קצת תמימות, עוד טיפה תום.

להתפתח, לגדול,
אסור להפסיק לאכול.

עוד כמה ימים, עוד מספר לילות,
מתי כבר אהיה בפרקים האחרונים של חלום הבלהות?

אהבה, געגועים,
חתונה, נישואים,

לקום ב-7 לצאת עם הכלב,
לחזור מהעבודה לקראת הערב.

בקפיצה תהומית, מהפח אל הפחת,
מיזה שם באוטו? מראה לי את התחת.

"מפני שיבה תקום",
כנראה כבר מעלה חיוך חצי עקום.

ילדים אבודים, נכדות נכדים,
האם אלו החיים?

במכה אדירה, מהחם אל הקר,
אוי השיער קצת מפוזר.

לעצום עיניים, לקראת שינה,
להסחף אל תוך זרועות אל הלא נודע.

ניסיתי לתאר בעיניי את התהליך של הגעה לעולם, גדילה, התבגרות, זקנה - תוך חזרה לאותו מקום בו התחלנו. השוואה בין ילדות לזקנה.

והצלחת יפה מאוד.

נכון אתם אנשים כשרים, אך לא לזאת הייתה כוונתי. רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים.

מחזקת. שיר יפה!