השבוע הייתי באימון בצאלים...
סיכום אימון:
א. מעט שעות שינה (3-4 בלילה). הרבה שעות מבוזבזות על שטויות.
ב. השכמה מוקדמת "כדי להספיק" ואחר כך המתנה של שעות ארוכות לתרגיל או בין תרגילים. יש כל הזמן עיכובים בלו"ז שנובעים מתכנון לא חכם, לדוגמא- ביום אחד קמנו בארבע, ארבע וחצי היינו אמורים להיות על הטיולית (והמתנו לידה), הטיולית יצאה בחמש (מישהו לקח מקדם בטחון), בשטח היינו בחמש ורבע, אבל התרגיל התחיל אחרי המתנה של כמעט שעתיים... נמסר לנו שהיה איזה סיפור עם נהג הטיולית, ולכן היתה המתנה ארוכה.
ג. רמת החניכה והאימון טובות. מבחינה חיילית הייתי דיי מרוצה. חבל שלא התאמנו יותר שעות. השגות תו"ליות היו ויהיו תמיד, אבל האימון לכשעצמו חיובי ומחנך להתנהלות מבצעית.
ד. חלמאות מרשימה של חברות האחזקה- לדוגמא- דיווחתי בשמונה בערב על רמ"ק תקול בהאמר שלי, בארבע בבוקר הגיע איש חברת האחזקה האזרחית וניסה לשכנע אותי "שככה שומעים ברמ"ק, אתה יכול לבדוק פה בכל ההאמרים, הכל בסדר", אחרי שהראיתי לו שכפתור הווליום דפוק הוא הסכים שיש תקלה, ואמר שיקח להם לפחות חצי שעה (!!!!) להחליף אותו, כי הכבלים שלו מחוברים עם אזיקונים... מכיוון שהיינו אמורים לצאת, הוחלט בסוף שעלי להחליף האמר... ג'וזף הלר היה מתמוגג. מצד שני אף כלי לא נתקע בשטח על תקלה משביתה (חוץ מקשר), אז משהו הם בטח עושים כמו שצריך.
ה. אוהלים- חלק מדוגמים, מתוחים ישר, בלי חורים, חימום עובד. חלק (50%) עם תקלות שלא נעים לישון בגללן- או שהאוהל מוצב לא ממורכז על הבטון (כלומר לא יציב), או שיש דליפת סולר על רצפת הבטון, או שיש קרעים ביריעה (אתה נושא תפילת עוברי דרכים שבשבעות השינה המועטות לא ירד גשם), או שהארובה שמעל התנור עומדת בזווית מפחידה משהו (וקשורה עם חוט לבן פשוט כזה של אפסנאות. קשה גם לתפור את יריעות הצד של האוהלים, שבחלק מהאובלים חסרות לגמרי, ובחלקן פשוט עשו חורים באוהלים עם סכין, קפלו את היריעות למעלה וקשרו עם חוט שחור גס (מה שמבטיח חדירת גשם ורוח).
ו. שירותים מצחינים ומטונפים. אני העדפתי לעשות את צרכי בשטח. יש פתגם שאומר שכשאתה רוצה לדעת באמת מה קורה במקום, תבדוק את השרותים שלו... לא ניקינו אותם בעצמנו פשוט כי לא היה לנו זמן לנשום (וביננו, לנקות טינופת של מאות מתאמנים בשביל יציקה אחת זה לא כלכלי).
ז. ציוד חורף- דובוניות, כפפות צמר וכובעי כלב. הביאו לנו גם כאלה שכמיות (חלק מגומי, נראות אפקטיביות וחלק נראות כמו מעילי אוח צרפתיים ארוכים (נראה לי סתם כמו שכבה מיותרת). לסיכום- טוב שהבאתי חרמונית וכפפות פליז מהבית.
ח. קור- לא נפלתי מהרגליים. כן, היה קור כלבים בבוקר ובנסיעות, אבל לא שום דבר חריג שהייתי מצפה שישבור חיל קרבי. תכלס עם גטקעס, סוויטשירט\סוודר ודובון\פליז לא נראה לי שצריכה להיות איזו שהיא בעיה במזג האוויר הזה.
בקשר לטענות החיילים, אני מבין שאחרי מאמץ פיזי- תרגול חי"ר, הם המתינו זמן רב בשטח לאיסוף. אמנם סחבק לא חי"רניק, אבל ברור לי שהשילוב של התקררות אחרי מאמץ, עם טמפרטורות נמוכות וביגוד רטוב זו חוויה לא נעימה, וגם כואבת ממש פיזית- לא שום דבר שמחויב מאימון, בפרט לא כשהלו"ז צפוי מראש כל כך. תוסיפו על כך את התנאים הירודים במאהל, וטענות על גישה לא רצינית\אכפתית של המערכת (לא מפתיע)...
חיילי מילואים הם אזרחים מסורים שעוזבים בית חם, משפחה עבודה ולימודים כדי להתאמן למלחמה\לבצע תעסוקה. בהגדרה לא מדובר באנשים מפונקים. המפונקים לא מגיעים למילואים. לוחמי מילואים הם אנשים ששהו כבר בסדיר שלהם בתנאים ירודים מדי פעם. אלה לא אנשים שקצת קור, לכלוך או ציוד גרוע יגרמו להם לא למלא פקודה.
כנראה היתה שם הצטברות של גורמים שדחקו את החיילים לפינה.
ועוד אניקדוטה- מאהל המילואימניקים הוקף בפח גלי לבן... כנראה לא נוח לקצינים הבכירים שעוברים שם לראות את האוהלים המוזנחים... זה מכער את הבסיס המדוגם, ששער הכניסה שלו מצופה אבן, שבשער שלו יש שלט אלקטרוני "משוכלל" ו-"הייטקי",שבחדרי ההרצאות שלו יש ספות קולנוע, ציפוי עץ לקירות ופרקט על במת התדריכים (אבל אסור להכניס נשקים ואין כנות לנשק או מתקון לנעילתו).
נערך לאחרונה ע"י freedom_fighter בתאריך 06-12-2007 בשעה 21:24.
|