כדי לראות סרט מקובץ הוא חייב להיות בנוי מתמונות שרצות מהר. הקצב בו רצות התמונות נקרא FPS יעני FRAMES PER SECOND.
24 תמונות בשניה זה קולנוע (צלולויד). 25 זה טלויזיה PAL.
אם אני זוכר נכון, 29.97 זה שיטת NTSC האמריקאית.
אבל במחשב אפשר להריץ כל FPS שיש אפילו 1FPS. למה? כי הוא לא מציג את הפריים מעט זמן ובשאר הזמן מציג חושך כמו בקולנוע אלא מציג אותו על כל האורך היחסי של השניה. לא משנה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/smile.gif]


גודלו של קובץ הסרט הוא גורם קריטי אם אין לך HARDDISK של 10 אלפים ג'יגה בייט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/smile.gif]
לכל סרט.

כדי שיכנס בדיסק אחד של CDR או CDR-W יש צורך שגודלו לא יעלה על:
1024X1024X700 בייטים (יש היום כבר דיסקים של 800 מגה)(1 מגה זה לא מליון בייטים אלא 1024K שהם 1024 בייטים כל אחד)

לכן יש צורך בקידוד וקומפרסיה.

AUDIO VIDEO INTERLACED
יעני סאונד ווידאו משולבים (או ארוגים יחד)
AVI דרך אגב, זה לא פורמט, אלא משפחה של פורמטים שהמשותף להם זה שיש להם HEADER בתחילת הקובץ שמתאר לפי חוקי AVI HEADER את הקובץ, את הקידוד, של הסאונד ושל הוידאו רמת הצבע וכו'...

ונחזור לקומפרסיה והקידוד:
קידוד נועד כדי לא להציג כל פריים כפריים מלא כלומר מפת סיביות או בשמה האחר: קובץ BMP. יעני חוסך מקום. (גודל קובץ קטן יותר ויעיל יותר)
עשה ניסוי: קח קובץ BMP של תמונה כלשהי בגודל 800X800 ועכשיו שמור אותה באמצעות עורך תמונה פשוט (כדוגמת IRFAN) לפורמט JPG באיכות 95 ואח"כ באיכות 80 ואח"כ באיכות 25. התוצאה: הגודל של הקבצים מאד שונה זה מזה. למה? כי ככל שמכניסים יותר מידע כך מאבדים פחות איכות.

אז "יעיל" יותר לדחוס כל FRAME כ JPEG במקום כ BMP. ואז גילו שיעיל יותר לעשות לסרט כולו (יחסיות בין FRAMES) מה ש JPEG עושה לתמונה אחת (יחסיות בין מיקומים בתמונה, ריבועים וכו'...)
ואז נולדו הסטנדרטים של MPEG זו הקבוצה הנקראת MOTION PICTURE EXPERT GROUP וכמו שהבנתי הם ישבו פעם ביפן ופעם באיטליה ובקיצור אין לי מושג איפה הם מתכנסים ואיפה המשרדים שלהם אבל הם מחליטים על סטנדרטים בקידוד קולנוע וכאלה.
הסטנדרט הראשון שהם החליטו עליו נקרא MPEG1 ואח"כ נולד MPEG2 וזה כל מיני הגדרות הקובעות מה יהיה קובץ MPEG1\MPEG2 חוקי.

כעיקרון יש מספר סוגי FRAMES בקובץ כזה: KEYFRAMES (לתצוגה ולקפיצות) I-FRAMES , B-FRAMES וכו'... (לא זוכר כבר בדיוק, יש מאמרים ב DIVX-DIGEST ובמליון מקומות אחרים באינטרנט)

חלק מאותם FRAMES הם מעין תמונת סיביות מלאה (כבדה באינפורמציה)(למרות שנראה לי שהן למרות זאת מכווצות כ JPEG או משהו דומה. אבל אולי אני טועה)

חלק מאותם FRAMES הם יחסיים לאותו FRAME מלא (כלומר רק ההבדלים בינם ל FRAME המלא שלפניהם מאוחסנים בהם)

וכך נולדה לה מלחמת המקודדים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/smile.gif]
כל אחד חושב שהשיטה שלו טובה יותר, שהמקודד שלו טוב יותר, נותן איכות טובה יותר בגודל קובץ קטן יותר וכו'. חלק מהחברות המפתחות יודעות שהמקודד שלהן עלוב אבל בראייתן השיווקית - שווה להן לגונן עליו ולהכריח אותך להשתמש בו גם.

רוב המקודדים שייכים לחברות מסחריות, חלקם הקטן פותח ע"י אנרכיסטים קומוניסטים אלטרואיסטים חובבי קוד פתוח ועולם שיתופי וכו'
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/smile.gif]


מייקרוסופט פיתחו מקודד שהיה מועמד וגם זכה לכינוי MPEG4. פה התחילה פריצת דרך אמיתית אבל לא לפני שכמה חבר'ה פרצו אותו וגילו עליו הכל.

כך נולד פרוייקט DIVX. זה מקודד MPEG4 פרוץ. DIVX המשיכו ושיפרו את המקודד וכך באו לעולם גירסאות DIVX3.11 ALPHA ו DIVX4 LO MOTION ו DIVX4 HIGH MOTION ו DIVX5.0.1 ועד DIVX5.1.1 של ימינו. היום הקידוד אמנם בנוי על בסיס MPEG4 המייקרוסופטי הפרוץ אבל המקודד עבר כיברת דרך ארוכה של פיתוח והשתנה מאד. הוא יודע לעשות המון דברים שה MPEG4 המקורי לא ידע לעשות כדוגמת BIDIRECTIONAL ENCODING קידוד במספר מעברים (PASSES) ו QUARTER PIXEL וכו'...

XVID הוא מעין אח תאום של DIVX ונולד מעט אחריו ע"י מפתחים (צרפתים נדמה לי) שהיה להם רעיון איך ע"י קוד תיכנותי של ממש (מעין סקריפט ספציפי לכל סרט) יוכלו לייצר מקודד MPEG4 יעיל יותר וחכם יותר. הוא מגלה דברים מסויימים בזמן הקידוד, ורושם אותם לעצמו בסקריפט וכו'...
גם XVID התפתח מאז נולד והיום הוא ו DIVX הטוענים לכתר הקידוד של המחר. בין אם זה יהיה זה או זה, מה שבטוח הוא, ש MPEG4 הוא כוכב העתיד, על כל צאצאיו... כבר שנה או טיפה יותר שיש נגני DVD ביתיים (חומרה) שמציגים סרטי MPEG4. רובם מצויידים במקודד DIVX (עניין של שיוווק).

התעצלתי לעלעל בהסברים מוסמכים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/smile.gif]
השמות האמיתיים הם I-FRAMES P-FRAMES ו- B-FRAMES.


הנה הסבר על העיקרון של DELTA FRAMES (פריימים של הפרשים)...
http://nickyguides.digital-digest.com/keyframes.htm
והנה הסבר מעמיק יותר:
http://www.disctronics.co.uk/technology/video/video_mpeg.htm

מאד ממליץ לקרוא
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/smile.gif]


מקודדים נוספים ש"שכחתי"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/smile.gif]
לציין הם 3IVX שהוא מעין DIVX שפותח בעיקר למק נראה לי, WMV של מייק (שאני אישית מתעב), QUICKTIME (שניהם מבוססי MPEG4 למרבה ההפתעה), MJPEG (שנחשב לא רע), CINEPAK, INTEL, LIGOS INDEO, שלא סופרים אותם בכלל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/vhappy.gif]

וגם TECHSMITH שנועד ללכידת מסך המחשב או ל WEBCAMS... מצטיין ב REALTIME ובאיכותו הירודה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/vhappy.gif]

ובטח יש עוד מקודדים שלא שווה לציין אפילו
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/vhappy.gif]

__________________________________________________ _____________________

כמה מעקרונות הכיווץ עליהן מתבסס MPEG-4:
באופן כללי על מנת לחסוך במקום וליצור יחס כיווץ גבוה יש להשמיט חלק מהסרט, אך כיצד עושים זאת מבלי לאבד מידע? ובכן, השאלה היא אינה כיצד לא מאבדים מידע אלא כיצד לא מרגישים שהמידע נאבד?
בכל נקודה בתמונה מסרט נשמר מידע אודות הצבע ואודות הבהירות, העין האנושית רגישה הרבה יותר לבהירות מאשר לצבע ולכן ערך הבהירות תמיד חייב להישמר. בניגוד לערך הבהירות הצבע נשמר רק אחת ל-4 פריימים, במקרים שהוא אינו נשמר הוא מתמלא במרווח צבע שנקרא YV12. כל זה נעשה בהתאם לשינויים בתנועת הסרט. לדוגמא, דמיינו לעצמכם מירוץ מכוניות, במירוץ עצמו המצלמה מתמקדת במכונית אחת (שבדרך כלל תהיה במרכז התמונה) לאורך זמן מסוים. בחינה מקרוב תראה שלאורך רוב הזמן שבו מתמקדת המצלמה במכונית, המכונית אינה משנה את תנועתה ביחס למצלמה (אולי יוצאת מפוקוס מדי פעם). לכן, אין צורך לשמור את המידע על המכונית כל פעם מחדש שכן באופן יחסי תנועתה ביחס לתמונה אינה משתנה. כך ניתן לחסוך בהרבה מאד מקום. איך זה עובד?
תמונת הסרט מתחלקת למספר חלקים בגודל 8x8 וניבנת מטריצה שבה מומרים ערכי תמונה (צבע, בהירות) לערכים מתמטיים (תדירויות) באופן כזה שתא אחד מכיל את הצבע (התדירות) הממוצע והאחרים את השינויים. התבנית הזאת מושווה לתבנית הקיימת (Quantization Matrix) שבה מוגדרים ערכים (תדירויות) מסוימות לקידוד. ככל שההפרשים בין הערך הממוצע לערך הגבוה שבתבנית הקיימת (Quantization Matrix) גבוהים יותר כך פחות חלקים מהתמונה יקודדו וגם איכות התמונה תרד. לעומת זאת אם ההפרש בין הערך הגבוה לערך הממוצע הוא קטן מאד כך יקודדו הרבה יותר חלקים מתהמונה, איכות התמונה תהיה טובה יותר אך התמונה גם תשקול יותר.
נניח למשל שיש לנו תמונה של אלי לוזון מנפנף לנו לשלום מתוך מכונית בצבע ירוק
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/loveit.gif]
. בנוסף לכך נניח שבתבנית הקיימת, ההפרשים הם אינם כל כך גדולים בין הערך הגבוה לערך הממוצע. מכאן שחלק התמונה הכולל את המכונית (חלקים ממנה מכיוון שאני מניח שכל המכונית לא בגודל 8x8) הירוקה כנראה שלא יקודד אלא אם כן חלקים ממנה נוצצים אבל אני מניח שהוא לא מנקה את האוטו
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/smile.gif]
. לעומת זאת חלק התמונה שכולל את אלי לוזון שונה בהרבה מבחינת בהירות וצבע מהערך הממוצע ולכן חלק זה דווקא יקודד על מנת לא לאבד את פרטי התמונה. וזה על קצה המזלג על צורת הכיווץ
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/smile.gif]

__________________________________________________ _____________________

תוספות:
מיקרוסופט לא פיתחה את MPEG4, אלא יצרה מקודד הפועל לפי עקרון זה בשם ASF. ה-ASF הוגבל בצורה מלאכותית לרמת קידוד נמוכה (כנראה שמיקרוסופט רצתה לשמור לעצמה את היכולת לקדד באיכות גבוהה עבור מוצרים שהיא תפתח ותמכור בכסף), ובשלב מסויים נפרץ ע"י האקרים למה שמכונה DIVX.


ה-DIVX בגרסאות הראשונות היה בעצם קודק ASF המקורי של מיקרוסופט פרוץ, מה שהפך אותו ללא חוקי ומנע מגורמים רשמיים להשתמש בו (לדוגמא, תוכנות או משחקים שישתמשו בפורמט זה, חומרות לקידוד בזמן אמת ונגני DVD שיכולים לנגן גם DIVX), לכן הקודק נכתב מחדש מאפס ועכשיו הוא חוקי למהדרין.
אולם, אלו שכתבו אותו הגיעו למסקנה שהם גם רוצים להרויח מכל הסיפור הזה והפכו את המקודד למקודד בתשלום בקוד סגור. הדבר יצר סיכסוך לא קטן וליצירת ה-XVID שהוא קודק המבוסס גם הוא על MPEG4 אך הוא חינם ומפותח בשיטת הקוד הפתוח.

לגבי סוגי הפריימים השונים:
I-FRAME - מכיל את המידע (המכווץ) השלם של פריים מסויים. אלו סוג הפריימים שלוקחים הכי הרבה מקום.
P-FRAME - מכיל את המידע שהשתנה מהפריים הקודם לפריים הנוכחי.
B-FRAME - פריים "דו-כיווני" מכיל את הפרש המידע מהפריים הקודם (כמו P-FRAME) וכם מהפריים הבא. אפשר לקבוע את היחס הכמותי בין הפריימים השונים ובכך להשפיע על איכות הסרט ועל גודלו.
__________________________________________________ _____________________

נכתב ע"י IAS ,JOT ו-stoned